Part II, Torah 1:5 תנינא, א׳:ה׳
1 א

ה וּלְתַקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב, בִּבְחִינַת (דברים ד׳:ל״ט): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל.

5. Now, the way to rectify these three traits is through unitive knowledge and awareness of God (daat). It is necessary to draw this unitive knowledge and awareness into the heart, as in (Deuteronomy 4:39), “Know it today and ponder it in your heart.” One has to draw the daat into the heart and thereby rectify the three traits.

2 ב

כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת תְּלָת מֹחִין, תְּלָת חֲלָלֵי דְּגֻלְגַּלְתָּא, וְהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים,

For daat corresponds to the three mentalities, the three regions of the brain. These also correspond to the Three Festivals.

3 ג

כִּי כָל רֶגֶל הוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, שֶׁנִּמְשָׁךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ לְתַקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ, הַיְנוּ בְּכָל רֶגֶל מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים נִתְתַּקֵּן מִדָּה אַחַת מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּכְבוֹד יוֹם טוֹב, וּלְקַבֵּל הַשָׁלֹשׁ רְגָלִים כָּרָאוּי. כִּי עַל־יְדֵי מִצְווֹת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתַקֵּן הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל,

Each festival signifies a renewal of the mentalities, as a new intellect is drawn to rectify these three traits. In other words, on each of the Three Festivals one of the three traits is rectified. We must therefore take great care to honor the Three Festivals and celebrate them fittingly, because it is through the mitzvot of the Three Festivals that we merit rectifying these three traits.

4 ד

כִּי בְּפֶסַח נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ב:ל״ו): וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִילוּם – בְּעַל כָּרְחָם (ברכות ט), כִּי הֵם לֹא רָצוּ כְּלָל, כִּי אָז נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן.

On Pesach the craving for wealth is rectified, as it is written (Exodus 12:36), “God granted the people favor in the eyes of the Egyptians, who lent them”—against their will (Berakhot 9b). The [Jews] did not want to <receive> anything, because the craving for wealth had at that time been rectified.

5 ה

בְּשָׁבוּעוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, בִּבְחִינַת: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב.

On Shavuot the craving for sex is rectified, as in “the blood decomposes and turns into milk.”

6 ו

בְּסֻכּוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, כִּי סֻכּוֹת נִקְרָא חַג הָאָסִיף (שמות כ׳:כ״א׳:כ״אג), שֶׁאוֹסֵף כָּל מִינֵי מַאֲכָל, וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, כִּי אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ וְכוּ' (יומא עד:).

On Sukkot the craving for food is rectified, because Sukkot is called “the Festival of the Ingathering” (Exodus 23:16), when one gathers in all types of food. This is rectifying the craving for food, for “there is no similarity between one who has bread in his basket and one who does not” (Yoma 74b).

7 ז

וְזֶהוּ בְּחִינַת (במדבר ט״ז:ב׳): קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. אַנְשֵׁי שֵׁם זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִקְרָא בְּחִינַת שֵׁם.

And this is the meaning of “those called up to meeting, men of name” (Numbers 16:2). “Men of name” refers to the three traits, as each one has the concept of name applied to it.

8 ח

מָמוֹן – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ׳:כ״א): בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, בְּחִינַת: בִּרְכַּת ה' הִיא תַּעֲשִׁיר וְכוּ', כַּנַּ"ל.

Wealth—as it is written, “in every place I permit My Name to be mentioned I shall come to you and bless you” (Exodus 20:21). This is as in “God’s blessing enriches….”

9 ט

אֲכִילָה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ד׳:י״א): וְקָרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם.

Food—as it is written, “and call a name in Bet-Lechem (lit., the House of Bread)” (Ruth 4:11).

10 י

מִשְׁגָּל – בְּחִינַת (אסתר ב׳:י״ד): כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם.

Sexual desire—this is as in “unless the king desired her, and she was called by name” (Esther 2:14).

11 יא

וְגַם הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת שֵׁם, בִּבְחִינַת (דברים כ״ח:נ״ח): לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד.

The fear in the heart likewise has the concept of a name applied to it, as in “to fear this glorious name” (Deuteronomy 28:58).

12 יב

וְזֶהוּ בְּחִינַת: קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, דְּהַיְנוּ הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, לְתַקֵּן אֶת הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְשֵׁי שֵׁם כַּנַּ"ל:

Thus this is the meaning of “those called up to mo’eid (meeting), men of name.” It is necessary to call up the mo’adot, namely, the Three Festivals, in order to rectify the three traits, which are “men of name.”