Siman 95צ״ה
1 א

צה. דין פדיון פטר חמור

2 ב

מצות עשה על כל אדם לפדו׳ פטר חמור בשה. ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לערפו בקופיץ מאחוריו. ולא ימיתנו במקל ולא בקרדום ולא במגרה וכיוצא באלו אלא בקופיץ.

3 ג

ואין פודין אותו רק בשה כשבים ושה עזים לא במין אחר ופודין בשה בין בזכר בין בנקבה בין בתמימים בין בבעלי מומין בין בקטנים בין גדולים. ואם אין לו שה פודין אותו בשוויו ונותן דמיו לכהן. ויש לו לפדותו בשה שוה דינר. ואם נותן שוויו עין יפה לא יפחו׳ מסלע. עין רעה מחצית סלע. בינונית שלשה זוזין אבל מן התורה בכל שהוא.

4 ד

ושתי מצות אלו נוהגות בכל מקום ובכל זמן ומצות פדיה קודמת למצות העריפה. והשה שפודין בו לכהן.

5 ה

והפודה פטר חמור חברו הרי הוא פדוי. פטר חמור עד שלא נפדה אסור בהנאה ואם מכרו קודם לכן דמיו אסורין ואם מת קודם לכן הרי זה יקבר ואפי׳ לאחר עריפתו אם לא נפדה. ואם לא רצה לפדותו ונתנו לכהן אסור לכהן להשתמש בו עד שיפדנו בשה ויקח הכהן השה לעצמו או יערפנו ויקבר.

6 ו

מאימתי חייב לפדותו משנולד עד שלשים יום. אם רוצה לפדותו פודה ואם לערפו עורף.

7 ז

כהנים ולויים פטורין מפטר חמור וכמו כן כהנת ולויה ואפילו נתעברו מישראל.

8 ח

והלוקח עובר חמורו של נכרי או המוכר עובר חמורו לנכרי אף על פי שאינו רשאי פטור מן הבכור ואין קונסין אותו על זה. היה הנכרי שותף באם או בולד אפילו לא היה לו רק חלק אחד מני אלף בו פטור מן הבכורה. היה לנכרי בו או באמו אבר אחד שאלו יחתך יהיה בעל מום לגבי מזבח פטור מן הבכורה וכן המקבל חמור מן הגוי להיות מטפל בו ויהיה הולד ביניהן או הנותן חמור לגוי בדרך זה הכל פטור מן הבכורה.

9 ט

גוי שהפריש פטר חמור מודיעין אותו שאינו חייב והרי פדיונו מותר בגזה ובעבודה.

10 י

פרה שילדה כמין חמור פטור.

11 יא

חמור שילדה שנים חייב להפריש אחד מהן לכהן ילדה זכר ונקבה מפריש טלה אחד כדי להפקיע קדושה ממנו ויהיה מותר בהנאה אבל הטלה לבעלים שהרי ספק אם נולד הנקבה תחלה והמוציא מחברו עליו הראיה.

12 יב

שתי חמורים שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן ב׳ טלאים לכהן. זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה נותן טלה אחד לכהן. ילדו ב׳ נקבות וזכר או ב׳ זכרים וב׳ נקבות אין כאן לכהן כלום ואינו צריך להפריש טלה לעצמו לפי שיש כאן ספקות הרבה.

13 יג

אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו לו ב׳ זכרים ונתערבו נותן חלה אחת לכהן.

14 יד

ישראל שהיה לו פטר חמור ודאי בתוך ביתו שנפל לו מבית אבי אמו כהן ואותו אבי אמו כהן נפל לו מבית אבי אמו ישראל הרי זה מפריש עליו שה והוא שלו. נשלמו הלכות פדיון בכורות ת״ל.