Siman 80פ׳
1 א

פ. דין הלכות עריות

2 ב

אלו הן העריות שנאסרו עלינו מן התורה אמו ואשת אביו וכלתו ואחותו מאביו ומאמו. בתו בת בתו. בת בנו. בת אשתו. בת בנה. בת בתה חמותו. אם חמותו. אם חמיו. אחות אביו בין מן האב בין מן האם אשת אחיו בין מאביו בין מאמו. ואחות אשתו בין מן האב בין מן האם. ומותר אדם באשת בן אחותו ובאשת בן אחיו.

3 ג

תנו רבנן אלו הן שניות דרבנן אם אמו אם אביו ואשת אבי אביו ואשת אחי האב מן האם ואשת אחי האם בין מן האב בין מן האם וכלת בתו.

4 ד

ומותר באשת חמיו ואשת חורגו ואסור בבת חורגו.

5 ה

כל העריות שלמעלה מי שעמד וקדש אחת מהן אין תופסין בה קדושין ולא צריכה גט הימנו. ואם הוליד מאחת מהן זהו ממזר אבל ודאי שניות דרבנן הכתובות למטה מעריות אף על פי שהן אסורות תופסין בהן קדושין וצריכה גט. ואם הוליד הולד כשר. ואפילו פנויה שזנתה ואינה יודעת אם עם קרובים זנתה שאסורין או עם שניים או עם רחוקין כגון זה הולד היוצא ממנה זהו שתוקי ואסור לבא בקהל ואם אמרה לכשר נבעלתי ונתנה אמתלא לדבריה מותר לבא בקהל.

6 ו

ואשת איש שזנתה לרצונה אסורה לבעלה בין שזנתה עם ישראל או עם עבד או עם גוי אבל לענין ולד אם מישראל בין באונס בין ברצון הולד ממזר ואם מגוי ועבד הולד כשר.

7 ז

אשה שהלך בעלה למדינת הים ושמעה שמת בעלה בעד אחד ונשאת תצא מזה ומזה. וכן אם נתגרשה בגט פסול ונשאת. ודוקא נשאת אבל אם נתקדשה מותרת לחזור לו. וכן אם נשאת על פי עדים ונמצאו שקרים מותרת לחזור לו.

8 ח

עד אחד נאמן בין באשת איש בין ביבמה ואפילו עבד ואפילו אשה חוץ מצרתה ויבמתה וחמותה וכלתה. ובת בעלה. וגוי נאמן במסיח לפי תומו. והיא עצמה נאמנת נמי היכא דלא שייך למימר כדרמי כגון מת בעלי במלחמה. ואשה שזנתה תחת בעלה בעדים או שלא בעדי׳ אסורה עליו אם קנא לה ונסתרה. ושמא הלכה כמאן דאמר קנוי על פי עצמו. ולכך אל יאמר אדם לאשתו אפילו בינו לבינה אם תסתתרי עם פלוני שמא תסתר ותהא אסורה לו. ולא יוכל לגרשה מפני תקנת רבינו גרשום. ויהיה עגון: