Siman 67ס״ז
1 א

סז. סדר דרכי התשובה

2 ב

שלח לנו הקב״ה ביד עבדו יחזקאל הנביא שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון. השליכו מעליכם פשעכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמותו בית ישראל.

3 ג

אדם אשר חטא ופשע עד כי עונו עלה עד לשמים שיאו ובא בקרבו רוח טהרה ושת לבו לשוב למוטב ולחסות תחת כנפי השכינה ולהכנס בדרכי התשובה אשכילך ואורך בדרך זו תלך. ביום ההוא ישליך האדם מעליו כל פשעו אשר עשה ויעשה עצמו כאלו היום נולד ואין בידו לא זכות ולא חובה וזה היום תחלת מעשיו ואז ישום דרכיו ויפלס אורחותיו ולא ינועו מעגלותיו מדרך הטוב ומדה זו תביאנו לשוב בתשובה שלמה כי אם לא יעשה עצמו כמשליך גלוליו כובד העונות ועוצם החטאים אשר עשה יבהילוהו ולא יניחוהו לשוב כי יאמר בלבו חטאתי עויתי ופשעתי כזאת וכזאת עשיתי עברתי שניתי ושלשתי עד אין ספורות ואיך אבא עוד לפניו כבושת גנב כי ימצא כן בושתי ממעשי לעמוד לפניו וללכת בדרכיו ולדבקה בו ואיך ארמוס את חצריו ואיך אספ׳ את חקיו. והיצר המסית והמדיח היושב במפתחי הלב המתחדש בכל יום בקרבו וצופה תמיד ומבקש להכשילו משיא לבו לדבר הרע הזה ומניא אותו מדרך הישר והטוב. לכן טוב לו להשליך כל פשעיו מעליו במחשבתו ולעשות לו לב חדש.

4 ד

וככה יעשה ביום טהרתו בהתנדב רוחו אותו להיו׳ עובד לבוראו יפיל תחנתו לפניו ויאמ׳ אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי וכזאת וכזאת עשיתי מיום היותי על האדמה עד היום הזה ועתה נשאני לבי ונדבה רוחי אותי לשוב אליך באמת ובתמים בכל לב ובכל נפש ובכל מאד והנני מודה ועוזב ומשליך מעלי כל גלולי ועוש׳ לב חדש ורוח חדש׳ להיו׳ זהיר וזריז ומשכיל ביראתך. ועתה ה׳ אלהים הפותח יד בתשובה לקבל שבים ומסייע לבאי׳ ליטהר פתח ידך וקבלני בתשוב׳ שלמה לפניך וסייעני להתחזק בתורתך וביראתך ועזרני נגד השטן הנלחם כי בתחבולות מתנקש נפשי להמיתני לבלתי ימשול בי ורחקהו ממאתי׳ וארבעי׳ ושמנה אברים שבי והשקיעהו בתך מעמקי ים וגער בו לבל יעמוד על ימיני לשטני ועשה אשר אלך בחקיך והסר לב האבן מקרבי ותן לי לב בשר אנא ה׳ אלהי שמע תפל׳ עבדך ואל תחנוניו וקבל את תשובתי ואת תחנתי ובקשתי ויהיו לפני כסא כבודך מליצי יושר להליץ בעדי לפניך ולהכניס תפלתי באזנך ואם בעונותי הרבים אין מליץ בעדי ואין מלמד עלי זכות חתור לי אתה מתחת כסא כבודך וקבל תשובתי ולא אשוב רקם מלפניך כי אתה שומע תפלה. ותמיד ירגיל בתפלה זו להזכיר להזהיר את עצמו על דבר התשובה.

5 ה

וזה הדרך שילך בו להרגיל את עצמו להשמר מכל חטא. בבקר מעת הקיצו יחשוב בלבו כל דרכיו ויפשפש במעשיו ולא יעות לפי כחו אפי׳ בפסיע׳ אחת עד זמן האוכל. ולעת האוכל אם עות שום דבר יתודה מיד על הדבר בהויתו והודוי הזה ירחיקהו מכל עון. ואם יבא לידו דבר עברה יתרחק ממנו כי יאמר איך אעשה הרעה הגדולה הזאת להתדות על הדבר ולחזור עליו ואהיה מאותן שנ׳ עליה׳ ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו. ואהיה כטובל ושרץ בידו. ואף כי אהיה בדעת קלה לפני בוראי ולא אוכל לעמוד נגד תאותי מפני כבודו שעה מועטת כזאת. ובהעלותו דבר זה על לבו ישמר מעברה ויהיה רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביו שבשמים. ואף מעון עקביו יהא נזהר כי כל יהיו במשקל. הגיע עת האוכל ופשפש ולא מצא יהא מוד׳ ומשבח לבוראו שעזרו משונאו וזכהו להיות בתשובה שלמה שעה אחת בעולם ונשאר עשה מן הבקר עד עתה כן יעשה עד זמן אכילה של ערב וקודם האכילה יתודה כאשר אמרנו וכן מזמן אכילה של ערב יעשה עד זמן שכיבה. הרי שלש פרקים ביום לג׳ ודוין ככה יעשה כל הימים מיום תחלת תשובתו עד חדש או שנה שיהא קבוע ומוחזק בעבודת הבורא ויניח כל מעשיו הרעים. וכשישמר מן העברות שהיה רגיל בהן וכמה פעמים יבאו לידו ויזהר מהן יהא בטוח ולא יתירא עוד כי מן השמים יסייעוהו. ואף העברו׳ יחשבו לו לזכיות. ועל הפשעי׳ הישני׳ שהשליך מעליו יהא תוהא ומתחרט עליהם ויבקש לבורא למחותם מספר הזכרונות. וגם טוב שיענה את עצמו ואם הוא חלוש ואינו יכול לסבול ענויין קשים ותעניות ימשוך עצמו מתאותו ואל ימלא תאותו במאכליו ובמשתיו. וכן אמר הראב״ד ז״ל שאמ׳ אחד מחסידי עולם הגדר הגדול והמופלא מניעת המאכלות. וזה פי׳ דבריו אל יעזוב לגמרי שלא יאכל בשר ולא ישתה יין כי די לנו במה שאסרה תורה אך בעת שמאכלו לפניו ועודנו תאב לאכול ממנו ימשוך ידו ממנו לכבוד בוראו ואל יאכל כדי תאותו ודבר זה יזכירנו אהבת הבורא יות׳ מתעניות אחד בשבוע כי זה בכל יום מדי אכלו ומדי שתותו.

6 ו

ועוד יוסיף להיטיב וישים לבו לתורה ואם היה רגיל ללמוד דף אחד ילמוד שני דפין כי גדול תלמוד שמביא לידי מעש׳. ויהיה מיסר עצמו בכפית היצר לתורה ולמצות והן הן יסורין של אהבה.

7 ז

ואל ילך בקרי בקיום המצות כמי שעוש׳ דבר במקרה פעמי׳ עושה ופעמי׳ מניח אלא הכל יעשה תמיד ולא יניח בשום ענין ואפי׳ מפני הבושה כגון מי שרגיל לקיים מצות שלש סעודות בשבת ונתארח אצל בני אדם שאינן מחזיקין באותה מצוה אין לו להניח המצוה מפני הבושה. וכן כל כיוצא בזה. ואם עשה כן להיות זהיר בקיום המצות ולא יניח בשום ענין ונפטר בחצי ימיו נותנין לו שכר כאלו חיה כל שבעים ימי שנותיו ועשה אותה מצוה וזהו שאמר שלמה מתוקה שנת העובד משל למלך ששכר פועלים וכו׳ כדאיתא במדרש ר׳ תנחומא. ואל יחשוב השב בנפשו למה זה להבל איגע ולתוהו כחי אכלה כי איך תועיל תשובתי כנגד עותתי וכל מה שאוכל לעשות עוד איך יעמוד כנגד כובד העונות שעשיתי מי שלבו נוקפו על שאין תשובתו שלמה אומ׳ כן. אבל השבים בלבב שלם ותוהים על עונות ראשוני׳ כבר הבטיחנו ה׳ על ידי עבדו יחזקאל הנביא כי פשעיהם לא יזכרו שנ׳ והרשע כי ישוב מכל חטאותיו אשר חטא ושמ׳ את כל חקותי ועשה משפט וצדקה חיו יחיה לא ימות כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה. ועוד כתוב מקרא מלא על הנבהלי׳ על עונותיהם לחזק ידיהם לשוב ואתה בן אדם אמור אל בני ישראל כה אמרתם לאמר כי פשענו וחטאינו עליהם ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה. אמור אליהם חי אני נאם ה׳ אלהי׳ כי לא אחפוץ במו׳ הרשע כי אם בשובו מדרכיו וחיה. שובו שובו מדרכיכם הרעי׳ ולמה תמותו בית ישראל. וביד כל נביאיו הזהירנו השכם ושלוח על דבר התשובה. וגם רז״ל חכמי התלמוד הזהירו מאד על התשובה ואמרו שוב יום אחד לפני מיתתך ועוד אמרו גדולי׳ בעלי תשובה יות׳ מצדיקים גמורים וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנ׳ שובה ישראל עד ה׳ אלהיך. והיא מן הדברי׳ שנבראו קודם שנברא העולם. ועל ידי התשובה יבא הגואל שנ׳ ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב. ואין מי שיוכל להגיע עד היכן כחה של תשובה. על כן כל ירא וחרד יתן אל לבו יראת השם וישוב מכל חטאיו ויתן לו לב חדש טהור ונקי לעבוד את בוראו וינהג כסדר שאמרנו. ועוד יוסיף מלבו כזה וכזה ויהיה ערום בירא׳ לבקש צדדין איך יוכל לעבוד את בוראו ולשוב אליו בתשובה שלמה ויחזור בכל כחו לעשות חפצי שמי׳ בינו לבין קונו ולא לעיני רואים להתפאר ואשרי הזוכה והמזכ׳ את הרבי׳ וכל העולם לא נברא אלא בשבילו שנ׳ סוף דבר הכל נשמע את האלהי׳ ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.

8 ח

כת׳ הר״ם כשאדם גומ׳ בדעתו לעשו׳ תשובה ולקבל יסורים לקדש ה׳ ית׳ כל מה שעושין לו הן סקילה שרפ׳ קבורת חיים הן תליה אינו כואב לו כלל ומביא ראיה מן המסורת הכוני בל חליתי הכוני פצעוני כלומר כשהם הכוני פצעוני לא היה כאב לי הכוני בל חליתי. וגם ראיה מספר היכלות שר׳ חנינא בן תרדיון היה במקו׳ קיסר ו׳ חדשי׳ והרג ב׳ אלפים דוכסים והגמוני׳ לסוף ו׳ חדשים נלקח למעלה ושרפו אדם אחר כדמותו במקומו. ותדע שכך הוא שאם היה נוגע אפי׳ באבר קטן לאיש היה צועק אפי׳ אם היה בדעתו לעכב את עצמו מלצעוק לא היה יכול ורבים מוסרין עצמן לשריפה על קדוש השם ואינם צועקים לא אוי ולא אבוי. והר״ף ז״ל כתב ואומר העולם שאם כוון שם המיוחד בתחילה מובטח שיעמוד בנסיון ולא יכאב. וזהו שאמ׳ ז״ל כל מי שגמר בלבו לקדש את השם אינו טועם טעם יסורין.