Siman 136קל״ו
1 א

קלו. דין הנותן מתנה ודינים אחרים

2 ב

הנותן מתנה לאדם בעדים ובקנין בין לבנו בין לאיש אחר אינו יכול לחזור בו. ומה שעשה עשוי ואינו חוזר כלל:

3 ג

אשת איש ואיש שאמרו עברנו עברה זו אין שומעין להן מפני שנשאה בו עיניה אבל האיש ילקה והאשה לא תלקה אבל יושבת תחת בעלה שאם תלקה תהיה אסורה לו. ואם מעיד אפי׳ עד אחד על אותו שהודה על עצמו שעבר באשת איש מפרישין אותה מבעלה בגט ומלקין אותה מכת מרדות ומגלחין את ראשן:

4 ד

ואיש שעבר עם חמותו אין מפרישי׳ בתה ממנו אלא מלקין אותו ואינו מדבר עם חמותו לעולם.

5 ה

ואיש שגרש את אשתו וזנתה מותרת לחזור לו אבל אם נשאת אסורה לו לעולם.

6 ו

מי הם הראויין לירש אין האשה יורשת לפרי בטנה אבל האב קודם לכל יוצאי ירכו. ובני האחין קודמין לבני האחיות בנחלה. בן לעולם קודם לבת וכל יוצאי ירכיהם של אחים קודמין לאחי האב. ולעולם האיש יורש את אשתו.

7 ז

לעולם האשה שנפרעת מכתובתה צריכה כתב פרעון מב״ד שאם אין לה כתב פרעון האשה נתבעת ונפרעת ואינה יכולה למכור ולא ליתן במתנה שום דבר מפני היורשין שיש להם לומר משל אבינו היה. אבל אם היה כתב פרעון בידה מב״ד יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה בדבר שלה בין למכור בין ליתן במתנה.

8 ח

ולהלוות לעברין במזיד ברבית שמעתי מרבותי שאסור אם אינו משומד דשביק התרא ואכיל אסורא דאז הוא מותר אבל במשומד לתאבון רבית שלו אסור.