Siman 126קכ״ו
1 א

קכו. דין לתת בכור לכהן

2 ב

כתב הר״מ ספק בכור שנולד מפרה זקנה שהיתה חולבת מכבר קיימא לן דחלב אינו פוטר ואם מת אותו בכור בלא מום טעון קבורה עם עורו כמו ודאי בכו׳ שמת.

3 ג

וכהן שנולד לו בכור מבהמה טהור לא יאכלהו בלא מום וכשיחול בו מום יכול לפדותו לעצמו ויאכלנו. חייבין מבכור בהמה טהורה דלא נפטרו כהנים אלא מפטר חמור ומפדיון בכור אדם כדאית׳ פ׳ שני בבכורו׳.

4 ד

וכהן עני שנולד לו בכור יכול ליתנו לכהן עשיר. אמנם אם לא ירצה הלה לקבלו הרשות בידו דמצי אמ׳ ליה הואיל ולא חייבה לי תורה מתנה דקא יהבת לי לא בעינא דכתיב ושונא מתנות יחיה עכ״ל.