Kinot for Tisha B'Av Day, Chapter 17 קינות ליום תשעה באב, י״ז

אִם תֺּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עוֹלְלֵי טִפּוּחִים.

If women could eat the fruit of their womb, the little babes clapping their hands...

אַלְלַי לִי:

Alas for me!

אִם תְּבַשֵּׁלְנָה נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת יַלְדֵיהֶן (נ"א יְלָדִים) הַמְּדוּדִים טְפָחִים טְפָחִים.

If women so full of compassion could boil their children, measured hand height by hand height...

אַלְלַי לִי:

Alas for me!

אִם תִּגּוֹזְנָה (נ"א תָּגוֹזְנָה) פְּאַת רֺאשָׁם וְתִקָּשַׁרְנָה לְסוּסִים פּוֹרְחִים.

If the fine locks of their heads could be shorn and bound as decorations for horses...

אַלְלַי לִי:

Alas for me!

אִם תִּדְבַּק לְשׁוֹן יוֹנֵק לְחֵךְ בְּצִמְאוֹן צְחִיחִים.

If the tongue of a nursing baby could glue to his palate from blinding white thirst...

אַלְלַי לִי:

Alas for me!

אִם תֵּהֺמְנָה (נ"א תְּהוֹמֶינָה) זוֹ לְעֻמַּת זוֹ בּוֹאִי וּנְבַשֵּׁל אֶת בָּנֵינוּ צוֹרְחִים.

If one could sigh one to another: "Come on and let's boil our screeching sons...

אַלְלַי לִי:

Alas for me!

אִם תִּוָּעַדְנָה זוֹ לְזוֹ תְּנִי בְנֵךְ וְהוּא חָבוּי מְנֻתָּח נְתָחִים.

If one could ask of another: "Give over your son to eat" but he's already hidden, sliced into slices...

אַלְלַי לִי:

Alas for me!

אִם תַּזְמִין (נ"א תַּזְמֵינָה) בְּשַׂר אָבוֹת לַבָּנִים בִּמְעָרוֹת וְשִׁיחִים.

If fathers, now meat, could be seasoned for their sons in caves and trenches...

אַלְלַי לִי:

Alas for me!

אִם תְּחֻיַּבְנָה הַבָּנוֹת (נ"א בָּנוֹת) אֶל חֵיק אִמּוֹתָם נִתְפָּחִים.

If daughters could be dandled in the breasts of their mothers, distended bellies...

אַלְלַי לִי:

Alas for me!

אִם תִּטּוֹסְנָה רוּחוֹת עוֹלְלִים בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה תְּפוּחִים.

If the ghosts of children, bloated with rot, floated in the streets of the city...

אַלְלַי לִי:

Alas for me!

אִם תְּיַקֵּרְנָה בְּשִׁכּוּל רֶחֶם וְצִמּוּק שָׁדַיִם וְאֵם עַל בָּנִים שָׁחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תִּכָּשַׁלְנָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מָגִנִּים בַּעֲרַב אֲלוּחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תְּלוּהַטְנָה רוּחָם בְּמִינֵי מְלוּחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תִּמָּעַטְנָה מֵאֶלֶף מֵאָה וּמִמֵּאָה עֲשָׂרָה עַד אֶחָד לְמַפָּחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תָּנוֹסְנָה לְמָסַךְ הֵיכָל שְׁמוֹנִים אֶלֶף כֺּהֲנִים פְּרָחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תִּשָּׂרַפְנָה שָׁם כָּל אוֹתָם (נ"א אוֹתָן) הַנְּפָשׁוֹת כְּקוֹצִים כְּסוּחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תֵּעָרַפְנָה עַל דָּם נָקִי שְׁמוֹנִים אֶלֶף כֺּהֲנִים מְשׁוּחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תִּפַּחְנָה נְפָשׁוֹת מְדֻקָּרִים מֵרֵיחַ תְּנוּבוֹת שִׂיחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תִּצָּבַרְנָה עַל אֶבֶן אַחַת תִּשְׁעָה קַבִּין מוֹחֵי יְלָדִים מֻנָּחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תֻּקַּעְנָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יוֹנְקִים עַל שׂוֹכָה אַחַת מְתוּחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תֵּרָאֶינָה רַכּוֹת וַעֲנֻגּוֹת כְּבוּלוֹת עַל יַד רַב טַבָּחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תִּשְׁכַּבְנָה בֵּין שְׁפַתַּיִם בְּנוֹת מְלָכִים מְשֻׁבָּחִים.

אַלְלַי לִי:

אִם תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלוֹת וְהַבַּחוּרִים בּצִמְאוֹן צְחִיחִים.

אַלְלַי לִי:

וְרוּחַ הַקֺּדֶשׁ לְמוּלָם מַרְעִים.

הוֹי עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים.

מַה שֶּׁהִקְרָאָם מוֹדִיעִים.

וְאֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ לֹא מוֹדִיעִים.

"אִם תֺּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם" מַשְׁמִיעִים.

"וְאִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ יְיָ כֺּהֵן וְנָבִיא" לֹא מַשְׁמִיעִים: