קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ. אָמְנָם יְיָ אֱלֹהַי אוֹדֶךָּ: Unworthy am I of all the mercies and all the truth Which Thou hast wrought for Thy servant. Verily, O Lord my God, will I thank Thee
כִּי נָתַתָּ בִּי נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה וּבְמַעֲשַׂי טִמֵּאתִיהָ. For that Thou hast given me a holy soul, Though by my deeds I have defiled it,
וּבְיִצְרִי הָרַע חִלַּלְתִּיהָ וּגְעַלְתִּיהָ: Polluted and profaned it with my evil inclination.
אַךְ יָדַעְתִּי. כִּי אִם הִרְשַׁעְתִּי. But I know that if I wrought wickedly,
לֹא לָךְ רַק לְעַצְמִי הֲרֵעוֹתִי. I harmed but myself, never Thee.
אֲבָל יִצְרִי הָאַכְזָר נִצָּב עַל יְמִינִי לְשִטְנִי. In sooth, at my right hand my fierce inclination As an adversary standeth,
לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי. וּלְהָכִין מְנוּחִי. Allowing me no breathing-space to establish my tranquillity.
וְזֶה כַּמָּה לַהֲבִיאוֹ בְּכֶפֶל רִסְנִי חָשַׁבְתִּי. וְחָתַרְתִּי לַהֲשִׁיבוֹ מִיַּם הַתַּאֲווֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלְתִּי. Oft have I purposed with double bridle to lead him, From the sea of his lusts to dry land to restore him, But I could not prevail.
הֵנִיא מַחְשְׁבוֹתַי. וְחִלֵּל מוֹצָא שְׂפָתַי. My devices he baulked, made profanities flow from my lips.
אֲנִי חוֹשֵׁב מַחְשְׁבוֹת תֻּמָּה. וְהוּא חוֹרֵשׁ אָוֶן וּמִרְמָה. I think thoughts of simplicity, he fabricates guile and iniquity,
אֲנִי לְשָלוֹם וְהוּא לְמִלְחָמָה. I am for peace, and he is for war,
עַד שָׂמַנִי לְרַגְלָיו הֲדוֹם. וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְשָׁלוֹם. To the point that he made me his footstool, And even in peace-time shed the blood of war.
וְכַמָּה פְעָמִים יָצָאתִי. לְהִלָּחֵם עִמּוֹ וְעָרַכְתִּי. How oft have I sallied forth to combat against him, And set in battle-array
מַחֲנֶה עֲבוֹדָתִי וּתְשׁוּבָתִי. וְשַׂמְתִּי מַחֲנֵה רַחֲמֶיךָ לְעֻמָּתִי לְעֶזְרָתִי. My camp of service and repentance, And placed the host of Thy mercies beside me for auxiliary,
כִּי אָמַרְתִּי אִם יָבוֹא יִצְרִי אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה וְכַאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי כֵּן הָיָה. For I said, if my evil inclination Shall come to one camp and shall smite it, Then the camp that is left shall escape. As I thought, so it was.
וְהִנֵּה גָּבַר עָלַי. וְהֵפִיץ חֲיָלַי. For temptation has routed me and scattered my forces,
וְלֹא נִשְׁאַר אֵלַי. כִּי אִם מַחֲנֵה רַחֲמֶיךָ: So that there is nothing left me but the camp of Thy mercies.
אַךְ אֵדַע כִּי בָם אֶתְקְפֶנּוּ. וְיִהְיוּ לִי מֵעִיר לַעֲזֹר אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ: But yet I know that by these I shall overcome it, And they shall be unto me better than a city of refuge. Peradventure I shall prevail and smite it and drive it away.