Keset HaSofer
Siman 1א׳
1 א

תניא אמר ר' מאיר כשבאתי אצל ר' ישמעאל אמר לי בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר (פ' סופר) אני אמר לי בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא אתה מחסר אות אחת או מיתר אות אחת נמצא מחריב את כל העולם כולו (עירובין דף י"ג) מכאן יראה הסופר איך הוא צריך להיות ירא את ה' מאוד. שאם עשה איזה קלקול או שלא עשה איזה תיקון כפי הראוי מפסיד את נשמתו כי הוא גוזל את הרבים וגם מחטיאם ששרויים בלא מצות עשה ומברכים בכל יום ברכות לבטלה. ועליו הכתוב אומר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. ונאמר ארור עושה מלאכת ה' ברמיה. על כן הוא מן הראוי למי שיש כח בידו. למנות סופרים מהוגנים. אנשי אמת. שונאי בצע. בעלי תורה. יראי אלהים וחרידים על דברו. בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך כמו שממונים שוחטים ובודקים. וכל מי שכותב ס"ת. תפילין ומזוזות. טובים וכשרים כפי כל יכולתו. שכרו כפול ומכופל וניצול מדינה של גיהנם (בדיני כתיבת תפילין מהר"א מזונשהיים ובלבוש):

It is taught in a baraita (Eruvin 13a): Rabbi Meir said, when I came to Rabbi Ishmael, he said to me “My son, what is your trade?” I said to him “I am a scribe.” He said to me “My son, be meticulous in your work, for it is the work of heaven, and if you should omit a single letter or add a single letter, you destroy the entire world.” From this we may see that a scribe must be in extreme awe of God, for if he makes one error or fails to make one necessary correction, his soul will perish, because he steals from the masses and causes them to sin – they remain in a state of not performing commandments, and every day make blessings in vain. Of him it is written “One sinner destroys much good” (Kohelet 9:18), and “Cursed is he who does God’s work deceitfully” (Jeremiah 48:10). Therefore, those who have the power to appoint scribes should appoint worthy scribes, men of truth who hate bribes and know Torah, fear God and tremble at his words, just as we appoint kosher butchers. All who write tefillin as good and fit as they possibly can will have their reward doubled and doubled again, and will be saved from the judgement of Gehinnom. (From the laws of writing tefillin by R’ Avraham Mazinsheim and in the Levush.)

2 ב

ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן מין ישרפו. כתבן נכרי או מוסר (עי' חה"מ סי' שפ'ח) או אשה או חרש או שוטה או קטן פסולי' ויגנזו שנא' וקשרתם וכתבתם ודרשינן כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה (שאינו מוזהר עלי' או שאינו מאמין בה) אינו בכתיבה. וכיון דילפ' לה מקרא בעינן שיהי' דוקא גדול ממש דהיינו שהביא ב' שערות לאחר שהוא בן י"ג שנה (מג"א וע' נוב"ת סי' א' ושו"ת כתר כהונה סי' א') אבל מספיקא פסול לכתוב עד שיעברו עליו רוב שנותיו או שנולדו בו סימני סריס לאחר שעברו עליו כ' שנה:

Sifrei Torah, tefillin and mezuzot which were written by a heresiarch are burned. If they were written by a non-Jew, one who rejects the commandments (see the H.M. sec. 488), a woman, a deaf-mute, one mentally impaired, or a minor – they are invalid, and are buried, as it says “Bind them…write them…”; the explanation is that all who are enjoined in binding are enjoined in writing, and all who are not enjoined in binding (not commanded or not believed to be performing it reliably) are not enjoined in writing. Since we learn this from the Torah itself, we require that only one who has definitely reached adulthood, that is, has produced two hairs and is past thirteen years of age (Magen Avraham, and see Noda be-Yehudah tinyana sec. 1 and the responsa Keter Kehunah sec. 1), but one who is only presumed to be an adult is invalid to write until he has come of age, or has attained twenty years of age without becoming pubescent.

3 ג

כל שפסול לכתבן פסול בכל תיקון עשייתן (ע"ל סי' כ"א סעיף ב') וצריכין לזרז את הסופרים ולענשם שלא לעשות שום תיקון ע"י אשה או קטן:

Anyone who is invalid to write is invalid for all aspects of their manufacture (see 21:2), and scribes and artisans must take great care that no part of the work is done by women or children.

4 ד

ספר תורה שכתבו ממזר יש פוסלין:

There are those who say that a sefer Torah written by a mamzer is invalid.

5 ה

ס"ת שנמצא ביד מין ואין ידוע מי כתבו יגנז. נמצא ביד אכו"ם יש מכשירין ויש דג"כ יגנז. אלא אם הוחזקו שבזזו עכו"ם ספרי ישראל תולין שהוא מישראל וכשר. וה"ה במקומות שאין העכו"ם יודעים לכתוב אמרינן מסתמא בזזו אותן. נמצאו תפילין בידי אכו"ם כשרים.

If one found a sefer Torah in the possession of a heresiarch, and it was not known who wrote it, it is buried. If it was in the possession of an idol-worshipper, some say it is valid and some say it should also be buried. However, if idol-worshippers are presumed to pillage the books of the Jews, we assume it originated with a Jew and is valid. So too in places where idol-worshippers don’t know how to write: we assume that they were plundered. Tefillin in the possession of an idol-worshipper are valid.

6 ו

אין לוקחין ס"ת תו"מ מן העכו"ם ביותר מכדי דמיהן כדי שלא להרגילן לגנבן ולגזלן. אבל בכדי דמיהן חייבים לקנותן (אפי' במקום שצריכין גניזה) ואם העכו"ם רוצה הרבה צריך לעסוק לדבר עמו בדברי רצוי אולי ישתוה עמו בכדי דמיו. ואם אח"כ עומד בדעתו. אז מניחן בידו ואין לבקש מן העכו"ם שיתנם לו בזול יותר מדאי פן יכעוס וישלוכם למקום אבוד:

One should not buy sifrei Torah, tefillin and mezuzot from idol-worshippers for more than their value, so as not to encourage their theft. One is, however, obliged to purchase them for their fair value (even if they require burial), and if the idol-worshipper wants a large price, one must bargain with him and offer him a fair price. If he won’t bring his price down, they remain with him (Taz). One must not give him the impression that they are worth significantly less than their true value, lest he tire of them and throw them away.