Keritot 5aכריתות ה׳ א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Toggle Reader Menu Display Settings
5aה׳ א

כתב רחמנא

לא תוכל לאוקמה בלאו

ועדיין לאו שבכללות הוא

אם כן נימא קרא לא תוכל לאכלם בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך למ"ל

ליחודי אכילה דכל חד וחד

א"ר יצחק

האוכל לחם קלי וכרמל לוקה ג'

והא אין לוקין על לאו שבכללות

שאני הכא דמייתר קראי לימא קרא לחם ונילף קלי וכרמל מיניה

איכא למיפרך

מה ללחם שכן נתרבה אצל חלה

נכתוב קלי ולא לכתוב לחם ונילף מקלי

לחם מקלי לא אתי משום דקלי איתיה בעיניה לחם לא איתיה בעיניה

כרמל מקלי לא אתי משום דקלי נתרבה אצל מנחות כרמל לא נתרבה אצל מנחות

נכתוב כרמל ונילף לחם וקלי מיניה

איכא למיפרך

מה לכרמל שכן לא נשתנה מברייתו

מן חד לא ילפי נילף חדא מן תרין

לא נכתוב קרא לחם ונילף מקלי וכרמל איכא למיפרך

מה לקלי וכרמל דאיתנהון בעיניהון

לא נכתוב קרא כרמל ונילף מלחם וקלי איכא למיפרך

מה ללחם וקלי שכן נתרבו אצל מנחות

אמר לך רבי יצחק

לא נכתוב קרא קלי ונילף מלחם וכרמל

מאי פרכת

אי פרכת

מה ללחם שכן נתרבה אצל חלה כרמל יוכיח ואי משום דכרמל לא נשתנה מברייתו לחם יוכיח הלכך לוקה דמייתר

ואימא

קלי דמייתר מחייב חדא אכולהון מחייב חדא

אם כן נכתוב קרא

לחם כרמל וקלי אי נמי נכתוב

קלי ולחם וכרמל אמאי כתב לקלי באמצע

הכי קאמר

לחם בקלי נחייב וכרמל נחייב בקלי

א"ר ינאי

לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה

דאמר רבי יוחנן

תני זבדא בר לוי נאמר להלן

(ויקרא יט, ח) ואוכליו עונו ישא ונאמר כאן

(ויקרא ז, יח) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא מה להלן כרת אף כאן כרת

א"ר סימאי

לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מג"ש

מאי היא

יליף קדש קדש

ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל וכתיב

(שמות כט, לד) ושרפת את הנותר באש כי קדש וגו'

אמר אביי

לעולם אל תהי ג"ש קלה בעיניך שהרי בתו מאנוסתו הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מג"ש

דאמר רבא אמר לי ר' יצחק בר אבדימי

אתיא הנה הנה לאיסורא אתיא זמה זמה לשרפה

אמר רב אשי

אל תהי ג"ש קלה בעיניך שהרי נסקלים הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מג"ש דתניא נאמר כאן

דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני

דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה:

המפטם את השמן כו':

ת"ר

המפטם את השמן ללמוד בו למוסרו לציבור פטור לסוך חייב

והסך ממנו פטור לפי שאין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד

אמר מר

ללמוד בו ע"מ למוסרו לציבור פטור

מנלן

אתיא מתכונתו מן במתכונתה דקטרת וכתיב לגבי קטרת

(שמות ל, לז) לא תעשו לכם לכם הוא דאסור אבל למוסרו לציבור פטור

גבי שמן נמי למוסרו לציבור פטור

ותיהדר קטרת ונילף משמן

מה שמן כי מפטם לחציין פטור

אף קטרת נמי כי מפטם לחציין פטור

אלמה אמר רבא

קטרת שפטמה לחציין חייב שמן שפטמו לחציין פטור

אמר לך רבא

גבי שמן כתיב ובמתכונתו לא תעשו כמוהו כמוהו הוא דאסור אבל חציו שפיר דמי

גבי קטרת דכתיב

והקטרת אשר תעשה כל עשייה דקטרת אפשר דמקטיר פרס שחרית ופרס בין הערבים

ת"ר

שמן המשחה

מר דרור ה' מאות קדה ה' מאות קנמן בשם ה' מאות וקנה בשם חמשים ומאתים נמצאו כולם אלף ושבעה מאות וחמשים

תנא מניינא קמ"ל

תנא הא קא קשיא ליה אימא

קנה בשם כקנמן בשם מה קנמן בשם מחציתו בחמשים ומאתים אף קנה בשם מחציתו חמשים ומאתים דהוו להו תרין אלפים

ואימא ה"נ

אם כן נכתוב קרא

קנמן בשם וקנה בשם מחצה ומחצה חמשים ומאתים

אמר ליה רב פפא לאביי

כשהוא שוקל בהכרע הוא שוקל או עין בעין הוא שוקל

אמר ליה רחמנא כתב

בד בבד ואת אמרת בהכרע

והאמר רב יהודה

הקב"ה יודע הכרעות אלמא דאית בהו הכרע

אלא אמר רב יהודה

דקנמן בשם אמאי מייתי מחציתו דחמש מאות חמשים ומאתים בחד זימנא וחמשים ומאתים בחד זימנא

כיון דכולהון ה' מאות הויין נייתי ה' מאות בבת אחת

ש"מ מדקמייתי לה לקנמן בשם בתרי זימני הכרע אית ביה והקב"ה יודע בהכרעות

ומאי בד בבד

אמר רבינא

שלא יניח משקל במשקל וישקול

ת"ר

שמן המשחה שעשה משה במדבר משלקו העיקרין דברי ר' יהודה

א"ל רבי יוסי

והלא לסוך העיקרין אינו סיפק

כיצד עושה

הביאו העיקרין ושלקום במים והציף עליהן שמן המשחה וקלט את הריח וקיפחו

אמר לו ר' יהודה