Chapter 23 כ״ג
1 א

אִיתָא בַּבְּרַיְתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל: אָמַר לוֹ מַטַּטְרוֹן, שַׂר הַפְּנִים: כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אוֹתִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲלֵנִי בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם — שִׁגֵּר לִי תְּחִלָּה אֶת עַנְפִּיאֵל הַשַּׂר וּנְטָלַנִי מִן דּוֹר אֱנוֹשׁ לְעֵינֵי כֻּלָּם, וְהִרְכִּיבַנִי עַל כְּרוּב גָּדוֹל, וּמֶרְכְּבֵי וְסוּסֵי אֵשׁ, וּבִמְשָׁרְתֵי הָעֶלְיוֹנִים שֶׁלִּפְנֵי הַשְּׁכִינָה הֶעֱלוּנִי לְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם. וְכֵיוָן שֶׁהִגַּעְתִּי לַמָּרוֹם, לִמְקוֹם הַחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְהָאוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים, וּכְרוּבִים וְגַלְגַּלִּים שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה וּמְשָׁרְתֵי אֵשׁ אוֹכְלָה אֵשׁ, הֵרִיחוּ אֶת רֵיחִי מֵרָחוֹק חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים פַּרְסָאוֹת, וְאָמְרוּ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה לְּיִלּוֹד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ, שֶׁהוּא טִפָּה סְרוּחָה, שֶׁהוּא עוֹלֶה לִשְׁמֵי מָרוֹם לְשַׁמֵּשׁ בָּנוּ וּבַחֲצוּבֵי שַׁלְהֶבֶת?!

It is related in the Baraisa of Rabbi Yishmael Kohein Gadol (Pirkei Heichalos): Metat,5This is an abbreviation because according to the Ari, z”l, it is forbidden to refer to an angel by its full name.‘ Minister of the Interior, said to me: When the Holy One Blessed is He sought to elevate me to Heaven He dispatched a certain angelic prince who took me from the generation of Enosh before the eyes of all. He seated me with great honor upon a chariot of fire with horses of fire. Then He brought me, in the company of Heavenly ministers until the place of the Shechinah to serve On High. Once I arrived on High I was taken to the place of the holy Beings and the Ofanim, the Serafim, the cherubim and the Galgalim of the Throne, where there were servants made of fire-consuming fire. They sniffed my presence from a distance of five thousand three hundred and sixty myriad parsaos and complained, “Master of the Universe, what is one born of woman doing among us? For he is but a putrid droplet! Shall he ascend to the highest Heavens to serve us, who are carved out of flame?”

2 ב

וְהֵשִׁיב לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְעַלֶּה וְאָמַר לָהֶם: מְשָׁרְתַי וּצְבָאִי וּכְרוּבַי וּשְׁרָפַי, גַּלְגַּלַּי וְאוֹפַנַּי; אַל יֵרַע לְבַבְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי כָּל בְּנֵי אָדָם כָּפְרוּ בִּי וּבְמַלְכוּתִי הַגְּדוֹלָה, וְהָלְכוּ אַחַר שְׁרִירוּת לִבָּם, וְעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְסִלְּקוּ שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיהֶם, וְזֶה אֲשֶׁר עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְהֶאֱמִין בִּכְבוֹד גְּדֻלָּתִי! וְנָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתִי וּפָתַח לִי שֵׁשׁ מֵאוֹת אֲלָפִים שַׁעֲרֵי חֶסֶד, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים שַׁעֲרֵי בִּינָה, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים שַׁעֲרֵי חַיִּים, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים שַׁעֲרֵי אַהֲבָה, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים שַׁעֲרֵי גְּבוּרָה, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים שַׁעֲרֵי תּוֹרָה, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים שַׁעֲרֵי פַּרְנָסָה, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים שַׁעֲרֵי יִרְאַת חְטֵא. וּמֵאוֹתוֹ שָׁעָה וָהָלְאָה הוֹסִיף לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָכְמָה עַל חָכְמָה, וּבִינָה עַל בִּינָה, וְדַעַת עַל דַּעַת, וְרַחֲמִים עַל רַחֲמִים, וּגְבוּרָה עַל גְּבוּרָה, וְכֹחַ עַל כֹּחַ, וְחַיִל עַל חַיִל, וְזֹהַר עַל זֹהַר, וְיֹפִי עַל יֹפִי, וְתוֹרָה עַל תּוֹרָה, וְאַהֲבָה עַל אַהֲבָה, וְחֶסֶד עַל חֶסֶד, וְחֶמְדָּה עַל חֶמְדָּה, וַעֲנָוָה עַל עֲנָוָה, וְתֹאַר עַל תֹּאַר, וְהוֹד עַל הוֹד. וְנִתְכַּבַּדְתִּי וְנִתְפָּאַרְתִּי מִכָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ הַטּוֹבוֹת וְהַמְשֻׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי אָדָם.

The Holy One Blessed is He responded, “My servants, My hosts, My cherubim, My Serafim, My Galgalim, My Ofanim! Let your hearts not be disturbed by this, for all mankind has repudiated Me and My magnificent kingship to go after their heart’s desire. They have worshipped idols and banished My Holy Presence from among them. “But this man withstood the test and believed in the glory of My magnificence.” Then the Holy One Blessed is He took me and opened before me six hundred thousand gates of lovingkindness, three hundred thousand gates of understanding, three hundred thousand gates of life, three hundred thousand gates of love, three hundred thousand gates of might, three hundred thousand gates of Torah, three hundred thousand gates of livelihood and three hundred thousand gates of fear of sin. From that moment on the Holy One Blessed is He steadily increased my wisdom, my understanding, my knowledge, my mercy, my might, my power, my strength, my splendor, my beauty, my Torah, my love, my loving- kindness, my belovedness, my humility, my visage and my majesty. I was honored and glorified with all those goodly and praiseworthy attributes above all other human beings.

3 ג

וְאַחַר כָּל הַמִּדּוֹת הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יָדוֹ עָלַי וּבֵרְכָנִי חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בְּרָכוֹת, וְנִתְרוֹמַמְתִּי וְנִתְגַּבַּרְתִּי שִׁעוּר אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהֶעֱלוּ לִי שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם כְּנָפַיִם: שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ — מִצַּד זֶה, וּשְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ — מִצַּד זֶה; כָּל כָּנָף וְכָנָף שֶׁהִיא כִּמְלֹא עוֹלָם. וְקָבַע בִּי חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים עֵינַיִם, וְכָל עַיִן וְעַיִן הוּא כִּמְלֹא אוֹר גָּדוֹל, וְלֹא הִנִּיחַ שׁוּם דְּבַר זִיו וָזֹהַר אֲשֶׁר בְּכָל הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁלֹּא קָבַע בִּי. וְהִנֵּה מְבֹאַָר, שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּמָּה חַלּוֹנוֹת, הַמְיֻחָדִים לְחָכְמָה וּלְפַרְנָסָה וְכוּ', וְכָל אֲשֶׁר מֻכְרָח הָאָדָם אֵלָיו הוּא בְּיָדוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה וְיִרְאָה, חָכְמָה וּפַרְנָסָה; וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי הַתְּפִלָּה בָּא לְיָדוֹ, הֵן שֶׁמִּתְפַּלְּלִין עַל דָּבָר קָטָן וְהֵן עַל דָּבָר גָּדוֹל. וְאַחַר כָּךְ הוּא מַכְנִיס אֶת הַתְּפִלָּה לִפְנַי וְלִפְנִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בִּרְצוֹנוֹ; וְלֹא צָרְכֵי הַגּוּף בִּלְבַד, אֶלָּא צָרְכֵי הַנְּשָׁמוֹת. כְּגוֹן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה מִדָּה רָעָה, שֶׁהוּא רַע לֵב אוֹ שְׁאָר מִדָּה מְגֻנָּה שֶׁהוּא רָגִיל בָּהּ, וּבְמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשׁוֹ עַל זֶה בִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לְהַטּוֹת לְבָבוֹ לְיִרְאָתוֹ, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיֵּעַ לַהֲפֹךְ לְבָבוֹ הָעִקֵּשׁ אוֹ שְׁאָר מִדּוֹת הָרָעוֹת.

After all these attributes had been bestowed upon me the Holy One Blessed is He placed His hand upon me and blessed me with five hundred thousand six hundred and sixty blessings and I was exalted and elevated the length and breadth of the world. I was granted seventy-two wings, thirty-six on one side and thirty-six on the other. Each wing was the dimension of the entire world. Five hundred thousand three hundred and sixty eyes were affixed in me, each one of which was as luminous as the great light. There was no radiant or splendorous thing among all the supernal lights that was not affixed in me. This passage makes clear how many distinct windows the Holy One Blessed is He put in his charge, windows of wisdom, livelihood, etc. Everything a human being requires was put in his charge, including Torah, awe, wisdom and livelihood. Thus whenever someone prays to the Holy One Blessed is He his prayer comes before this angel, whether for small matters or great, and he then brings it before the King of the Kings of Kings, the Holy One Blessed is He, who listens to Israel’s prayers in mercy. Blessed is He and blessed is His name. For everything is dependent upon His will, not only matters of the body but matters of the soul as well. For example, suppose that a person knows that he has a bad attribute such as a grudging heart or any other despicable trait to which he has become habituated, yet in the inner recesses of his soul he cries over this before Hashem. Hashem has the power to incline that person’s heart to fear Him. He can help him transform a perverse heart or any other undesirable trait.

4 ד

וְלֹא עוֹד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַכֶּה אוֹתוֹ לְמִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁהוּא מְזַכֶּה אֶת אֲחֵרִים, אִם רוֹאֶה שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן קְרוֹבָיו אוֹ בָּנָיו, שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ לֹא תָּמִים, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו תְּחִלָּה שֶׁיִּתַּמּוּ חַטָּאִים וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְאַחַר כָּךְ אִם חַס וְשָׁלוֹם יִרְאֶה שֶׁלֹּא הוֹעִיל לִתְפִלָּתוֹ, יִרְאֶה לְהוֹכִיחָם, אוּלַי יִמְצָא עֵת רָצוֹן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתֵּן בְּלֵב הָאֲנָשִׁים הַמּוֹרְדִים בּוֹ שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְיִהְיֶה גַּם כֵּן לְנַחַת רוּחַ. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ לְהָשִׁיב לֵב הָרָשָׁע לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

Moreover, the Holy One Blessed is He grants the person who prays to Him wholeheartedly the ability to benefit others. For instance, if someone observes that others, especially his own relatives and children, are headed in a bad direction, let him first pray that they leave off their sinning and repent. Only afterwards, if he sees that his prayer did not help, let him rebuke them. Perhaps he will find a moment of favor when Hashem will agree to put it into the hearts of the rebellious to repent.. Then the one who prayed will also feel a sense of contentment that the Holy One Blessed is He accepted his prayer to incline the heart of the evildoer to repent.

5 ה

כִּדְמָצִינוּ מַעֲשֶׂה בָּרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה לוֹ תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וּשְׁמוֹ אַבְנֵר, וְנַעֲשָׂה כּוּתִי. וּמֵחֲמַת רֹב חָכְמָתוֹ בְּטֻמְאָתוֹ, נַעֲשָׂה שַׂר גָּדוֹל בַּכּוּתִים. וַיְהִי הַיּוֹם שֶׁהָיָה יוֹם כִּפּוּר, שָׁלַח לֵיהּ הָרַמְבַּ"ן שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו. בָּא לְפָנָיו, וְלָקַח בִּפְנֵי הָרַב רַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חֲזִיר אֶחָד וּנְחָרוֹ וּבִשְּׁלוֹ וַאֲכָלוֹ, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל לָרַמְבַּ"ן: רַבִּי, עַל כַּמָּה כְּרֵתוֹת עָבַרְתִּי הַיּוֹם? וְהֵשִׁיב לוֹ: עַל אַרְבַּע כְּרֵתוֹת עָבַרְתָּ הַיּוֹם. וְאָמַר לוֹ הַתַּלְמִיד הַנִּזְכָּר לְעֵיל: הֲלֹא עַל חָמֵשׁ לָאוִין עָבַרְתִּי! וְהִתְחִילוּ לְפַלְפֵּל, עַד שֶׁהָרַמְבַּ"ן הוֹדָה שֶׁעָבַר עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין שֶׁל כְּרֵתוֹת. וְשָׁאַל הָרַמְבַּ"ן אוֹתוֹ: הַגֵּד נָא לִי, מִי הֱבִיאֲךָ אֶל מִדָּה זוֹ שֶׁכָּפַרְתָּ בְּתוֹרַת משֶׁה?

Thus it is related (Emek HaMelech, Sha’ar I, Ch. 4, 4a) that the Ramban had a disciple named Rabbi Avner who strayed and became an apostate. Because of his vast knowledge Avner reached great heights among the gentiles. One Yom Kippur he sent word to the Ramban to come to him. Then in the Ramban’s presence the apostate took a pig, butchered it and then cooked it and ate it. Afterwards he asked, “Rabbi, how many penalties of excision have I incurred today?” The Ramban answered, “Four.” The disciple replied, “Did I not transgress five prohibitions?” He then engaged his former mentor in a complex Torah discussion until the Ramban was compelled to admit that he had indeed incurred five penalties of excision. The Ramban then asked him, “Tell me, what brought you to deny the Torah of Moshe?”

6 ו

וְהֵשִׁיב לוֹ, כִּי פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי שֶׁדָּרַשְׁתָּ, שֶׁיֵּשׁ בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ כְּלוּלִים כָּל הַמִּצְווֹת וְכוֹלְלִים כָּל עִנְיָנֵי הָעוֹלָם, וְכֻלָּן נִרְמָזִים בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ, רַק שֶׁצָּרִיךְ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְהָבִין כָּל הָעִנְיָנִים וְהַסּוֹדוֹת אֲשֶׁר שָׁם. וּבְעֵינַי הָיָה זֶה מִן הַנִּמְנָע, עַד שֶׁבִּשְׁבִיל כֵּן קָבַע בִּלְבָבִי הַחֵטְא, שֶׁאֵין הָאֱמֶת כֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב הָרַמְבַּ"ן, וְיָצָא וּפָקַר וְנֶהְפַּךְ לְאִישׁ אַחֵר. וַיַּעַן הָרַמְבַּ"ן: עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר כֵּן, שֶׁדְּבָרַי כֵּן הוּא, שֶׁהַכֹּל נִרְמָז וּמְבֹאָר בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ: אִם לֹא תַּאֲמִין — שְׁאַל, וְאַגִּיד לְךָ. וַיִּתְמַהּ הַתַּלְמִיד הַכּוֹפֵר הַהוּא וְאָמַר: אִם כֵּן, כִּדְבָרֶיךָ תַּרְאֵנִי. אִם שְׁמִי שֶׁהוּא אַבְנֵר, בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ תִּמְצָא. וַיִּתְפַּלֵּל הָרַמְבַּ"ן אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וְנַפְשׁוֹ, וּבָא פָּסוּק בְּפִיו (דְּבָרִים לב, כו): "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם". אוֹתִיּוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת מִן פָּסוּק זֶה — רָאשֵׁי תֵּבוֹת אַבְנֵר.

The apostate explained, “I once heard in one of your sermons that all the commandments are contained in Parashas Ha’azinu and that all the events of history are hinted there as well. However, one requires the help of Heaven to understand all those allusions and secrets.” Since the disciple considered all this to be impossible he became persuaded that what the Ramban was saying was not true, whereupon he went out and cast off the yoke of Torah and became a different person. The Ramban replied, “I still insist that what I said was correct. Everything is hinted at clearly in Parashas Ha’azinu. If you do not believe me, ask me for an example and I will answer you.” The apostate was taken aback and said, “If what you say is true, show me where my name, Avner, is alluded to there!” So the Ramban prayed with all his heart and soul until there came to him the verse: “I said I would scatter them to the corners, I would make the remembrance of them to cease from among men” (Devarim 32:26). In this verse taking the third letter of each word spells out the name “R. Avner,” as follows: Amarti (אמרתי) afeihem (אפאיהם) asbisah (אשביתה) mei’enosh (מאנוש) zichram (זכרם).

7 ז

וְכִשְׁמֹעַ הַתַּלְמִיד אֶת הַדָּבָר חָרַד מְאֹד, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, וְשָׁאַל לְרַבּוֹ הָרַמְבַּ"ן אִם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, יִהְיֶה לוֹ תִּקּוּן וּתְרוּפָה. וְהֵשִׁיב לוֹ רַמְבַּ"ן: וַהֲלֹא שָׁמַעְתָּ לְהַפָּסוּק שֶׁיַּשְׁבִּית מֵאֱנוֹשׁ זִכְרוֹ, וְלֹא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם תְּרוּפָה! וְתֵכֶף הָלַךְ אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְלָקַח סְפִינָה בְּלֹא סַפָּן וְחֶבֶל וּמַלָּח, וְהָלַךְ עִם הַסְּפִינָה בַּאֲשֶׁר הוֹלִיכוֹ צוֹעֵק בְּמַר נַפְשׁוֹ. וַעֲדַיִן לֹא נוֹדַע מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. וְאַחַר כָּךְ הִרְבָּה הָרַמְבַּ"ן בִּתְפִלָּה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִקְצָת כַּפָּרָה. וְאַחַר זְמַן רַב בָּא לְהָרַב בַּחֲלוֹם וְהֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה, שֶׁגָּרְמָה תְּפִלָּתוֹ לְהוֹלִיכוֹ לְהַתַּלְמִיד לְגֵיהִנָּם, וְהָיוּ דָּנִין אוֹתוֹ דִּינִין הַרְבֵּה בַּגֵּיהִנָּם, וְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה לוֹ מָזוֹר וּתְרוּפָה. לֹא לְהוֹלִיכוֹ לְגַן עֵדֶן וְלֹא לָדוּן אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנָּם, כִּי עַד אוֹתוֹ הַפַּעַם הָיָה אוֹתוֹ הַתַּלְמִיד בְּכַף הַקֶּלַע. הִנֵּה רְאֵה, שֶׁהַכֹּל הוּא תָּלוּי בַּתְּפִלָּה, שֶׁהָיָה לוֹ קְצָת כַּפָּרָה.

When the disciple heard this he was filled with trembling and fell upon his face. He asked his mentor whether there could be any remedy for him if he repented. The Ramban answered, “You have heard the words of the verse stating that this individual’s remembrance would cease from among men, indicating that no remedy would help!” So the disciple immediately went out and obtained a ship without a captain, a rope or a sailor, and allowed it to drift wherever it would take him, while he cried out bitterly to Hashem. No one heard what became of him. Afterwards the Ramban prayed profusely that the man be granted some degree of atonement. A long time afterwards he appeared to the Ramban in a dream and thanked him because his prayers had enabled him to enter Gehinnom where he would be punished severely for twelve months, after which he would be healed. For until then he had been allowed to enter neither Gan Eden nor Gehinnom but had remained in the “slingshot” [in which souls are punished after death]. As you can see, everything depends on prayer, even the partial atonement that was granted to the Ramban’s disciple.

8 ח

וּבִפְרָט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא מָקוֹם מְיֻחָד לְהִתְפַּלֵּל, וּמְסֻגָּל הַבֵּית הַכְּנֶסֶת לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹת לֵב הָאָדָם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כִּנְחָלִים נִטָּיוּ וְגוֹ'". לְמָה נִמְשְׁלוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת? לִנְחָלִים. לוֹמַר לְךָ, מַה נַּחַל זֶה מֵבִיא אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, אַף בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת מְטַהֲרִין כו'. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבּוֹדֵד בְּהִתְבּוֹדְדוּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וִידַבֵּר בְּכָל לִבּוֹ לִפְנֵי יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת בָּרוּךְ הוּא, וְיִבְכֶּה בִּדְמָעוֹת, וְיִתְאַנַּח בְּכָל לִבּוֹ בְּשִׁבְרוֹן לֵב בְּזָכְרוֹ אֶת חֲטָאָיו וְחַטַּאת נְעוּרָיו, אֲשֶׁר לֵב הָאָדָם יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ מַה שֶּׁחָטָא וְקִלְקֵל בִּימֵי נְעוּרָיו, וְהַכֹּל רָשׁוּם וְחָקוּק לְמִשְׁמֶרֶת. אִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, יִמָּחוּ פְּשָׁעָיו, וּמִטַּהֲרוֹת וּמִתְלַבְּנוֹת הַכְּתָמִים וְהַפְּגָמִים. וּבִמְקוֹם הַדִּין וְעֹנֶשׁ — שָׁם תַּעֲמֹד לוֹ יְשׁוּעָה וְהַצָּלָה, כַּאֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן יִרְאֶה בְּבוֹאוֹ לִפְנֵי כִּסְאוֹ יִתְבָּרַךְ לְדִין וְחֶשְׁבּוֹן בְּעֵת שֶׁיִּקְרְאוֹ לְמִשְׁפָּט, אֲשֶׁר יִגְזֹר עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פִּתְאֹם. עַל כֵּן יַעֲסֹק הָאָדָם בַּתְּפִלָּה, כִּי יוֹם זֶה בָּא פִּתְאֹם, כְּנֶשֶׁר יָעוּף, וַה' בְּרַחֲמָיו יְקַבֵּל נִשְׁמָתוֹ בְּעֵת פְּקֻדָּתוֹ כִּי יִפְקֹד עָלָיו, וְיָבוֹא מִשָּׁלוֹם אֶל שָׁלוֹם.

Prayer is especially effective in the synagogue, the place that is designated for prayer. The synagogue helps purify a person’s thoughts. Thus the Sages comment on the verse, “Like the winding brooks, etc.” (Bamidbar 24:6): Why are synagogues likened to brooks? To teach you that just as a brook can raise a person from defilement to purity, so do the synagogues purify, etc.” (Yalkut Shimoni 771). Therefore a person should engage in introspection in the synagogue and speak with his whole heart before the One who knows thoughts. And let him weep and groan brokenheartedly at the thought of his sins, even those of his youth. For a man’s heart knows how much damage he brought about through the sins of his youth, all of which are inscribed and kept on record. But if he repents completely his iniquities are erased from the record and the stains and blemishes that he caused are purified and whitened. In place of judgment and punishment he will find salvation and deliverance when he comes before the Throne of Hashem to make his reckoning, when he is called to the judgement that was decreed upon him by the Holy One, blessed is He. Therefore let a man engage in prayer, for the Day of Judgment will come suddenly like an eagle swooping down. But Hashem in His mercy will receive his soul when his time comes, and he will go from peace to peace.

9 ט

הַכְּלָל הָעוֹלֶה: שֶׁאַל יִהְיֶה תְּפִלָּה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי הַשַּׂר הַגָּדוֹל מַטַּטְרוֹן הוּא מְמֻנֶּה עַל הַתְּפִלּוֹת, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם זוֹכֵר לְמַטַּטְרוֹן, שֶׁנֶּהְפַּךְ מִבָּשָׁר לְאֵשׁ בִּשְׁבִיל צִדְקָתוֹ, אַף אַתָּה תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ וְצַדִּיק. וְצֶדֶק לְפָנֶיךָ יַעֲמֹד.

What comes out of all this is that one should not treat prayer lightly, for the great minister Metat is appointed over receiving prayers. And when a person recalls that this angel was transformed from flesh into fire on account of his righteousness, let him also strive to conduct himself with innocence before Hashem his God. Then his righteousness will stand before him.