Chapter 1 א׳
1 א

"ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה" (מִשְׁלֵי ג, יט). מִקְרָא זֶה בָּא לְהוֹדִיעַ, שֶׁעִקַּר תִּפְאֶרֶת הַחָכְמָה וְהַתְּבוּנָה הוּא, כְּשֶׁהוֹלִידוּ וְהִצְמִיחוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹעֶלֶת וִיסוֹד וּמָקוֹר. וּבַזֹּאת יִתְהַלֵּל הֶחָכָם וְיִתְפָּאֵר הַמֵּבִין, כְּשֶׁפּוֹעֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ מַה שֶּׁהוּא תַּכְלִית גָּדוֹל וְתוֹעֶלֶת לְנִשְׁמָתוֹ, הַחֲצוּבָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּנְתָנָהּ אֶל הָאָדָם אֲשֶׁר הוּא קָרוּץ מֵחֹמֶר, כְּדֵי לְקַשְּׁטָהּ בְּקִשּׁוּטִין נָאִים וּמְהֻדָּרִין, בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וּבִדְרָכָיו הַיְשָׁרִים, וּלְהַחֲזִירָהּ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא זְמַן פְּקֻדָּתָהּ שֶׁל נְשָׁמָה לָשׁוּב בֵּין נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים בְּעֹז וּבְחֶדְוָה. וְעַל חָכְמָה זוֹ נֶאֱמַר (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ".

“Hashem in wisdom has founded the earth; He establishes the Heavens with understanding” (Mishlei 3:19). This verse informs us that wisdom and understanding achieve their principle glory when they give rise to something useful that can serve as a foundation and resource for further development. This is what a wise man should revel in and the understanding man take pride in — the accomplishment through wisdom and understanding of some great and beneficial goal on behalf of his soul. The human soul is carved out from beneath Hashem’s Throne of Glory and instilled into a lowly human body in order that it be adorned with the beautiful ornaments of good deeds and upright ways. Afterwards, it returns to its place when the appointed time comes for it to reside among the souls of the righteous with strength and joy. Regarding such wisdom it was written, “And wisdom grants life to its possessor” (Koheles 7:12).

2 ב

מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמּוֹלִיד בְּחָכְמָתוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת, כִּי אִם תֹּהוּ וְהֶבֶל וָרִיק, וְהַגּוּף יִהְיֶה כָּלֶה וְאָבֵד, וְכָל תַּאֲווֹתָיו וַהֲנָאוֹתָיו כְּלֹא הָיוּ, מַה יִּתְרוֹן בְּחָכְמָה זוֹ?! וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, כְּשֶׁהָאָדָם מוֹלִיד בְּחָכְמָתוֹ פְּעֻלַּת שָׁוְא וָשֶׁקֶר, וְעִנְיָנִים רָעִים וּמְקֻלְקָלִים, שֶׁלֹּא כְּדִין וְדַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אָז עוֹשֶׂה כְּתָמִים וּפְגָם בְּנִשְׁמָתוֹ. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ הַחָכְמָה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ הַבִּינָה, הַגּוֹרֵם לִנְשָׁמָה דִּילֵיהּ צַעַר וְגִלְגּוּלִים קָשִׁים וּמָרִים וְיִסּוּרִים בַּגֵּיהִנָּם, וְנִדְחֵית מִפַּרְגּוֹדָא קַדִּישָׁא בְּחֶרְפָּה וּבְבוּשָׁה גְּדוֹלָה.

By contrast, when a person’s intelligence gives rise to things that are of no benefit, to vanity and emptiness, while the body fades away and is lost and all its appetites and pleasures come to naught, of what good is such intelligence? It is superfluous to mention that if he uses his intellect to perpetrate deception, and evil and corrupt deeds that fly in the face of our holy Torah he thereby sullies his soul with stains and blemishes. Woe to such wisdom! Woe to such understanding! For they bring his soul only sorrow, causing it to undergo painful tribulations and afflictions in Gehinnom and to be banished in great shame and disgrace from the realm of holiness.

3 ג

עַל כֵּן עֵצָה הַיְעוּצָה לְכָל מִי אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה, לְהַכְנִיעַ לְבָבוֹ הַקָשֶׁה, וְיִקַּח פְּנַאי לְעַצְמוֹ לְהִתְבּוֹדֵד בְּמָקוֹם מֻצְנָע, שֶׁתִּפֹל עָלָיו הַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְאֵימַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיַחֲשׂב בְּיָמָיו וּשְׁנוֹתָיו אֲשֶׁר כְּבָר עָבְרוּ וְחָלְפוּ וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ, וְכָל יוֹם וָיוֹם זְמַנּוֹ מִתְקַצֵּר וּמִתְקָרֵב אֶל יוֹם הַפְּרִידָה, שֶׁהוּא יוֹם הַמָוֶת, אֲשֶׁר מִי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ?! כִּי הוּא שָׁט וּבָא כַּנֶשֶׁר, פֶּתַע פִּתְאֹם, וְהַשְּׁלוּחֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אָצִים וּמְמַהֲרִים לְהָבִיאוֹ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה וּמַחְשָׁבָה, וּבִלְתִּי וִתוּר מְאוּמָה. וַי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין! וַי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה!

Therefore the best strategy to be urged upon every person worthy of the name “Yisroel” is that he humble his hard heart and take time out for introspection in some secluded spot, so that great humility and awe of the Holy One Blessed is He may fall upon him. Let him reflect upon the days and years that have already gone by, vanished as if they had never been. Day by day his time grows shorter and the day of departure, that is, the day of death, grows nearer. Who knows when it will arrive? For it swoops down suddenly like an eagle. Then the agents of the Heavenly court hurry him in to make his reckoning for every word, deed and thought, without overlooking a single detail! Woe to us on the day of judgment! Woe to us on the day of rebuke!

4 ד

וְכָל לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ, מַה שֶּׁמָּרַד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִכְעִיס לְפָנָיו בְּיַלְדוּתוֹ וּבְזִקְנוּתוֹ, בְּמָקוֹם גָּלוּי וּבְמָקוֹם נִסְתָּר, כִּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ, וּבִשְׁעַת הַדִּין כֻּלָּם עוֹמְדִים וּמְעִידִים בְּפָנָיו, בְּאֵיזֶה יוֹם וּבְאֵיזֶה שָׁעָה נַעֲשֵׂית הָרָעָה, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם.

The heart of every man knows the bitterness that is laid up in his soul. He knows how he rebelled and angered the Holy One Blessed is He in youth and in old age, openly and privately. For everything is as if revealed before the Holy One Blessed is He. At the moment of judgment all must stand and give testimony before Him regarding the exact day, the precise hour when the evil deed was performed, and exactly where it took place.

5 ה

וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁמָּצָאתִי כָּתוּב בַּסֵּפֶר "אוֹתִיּוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא", כִּי יֵשׁ מַלְאָךְ אֶחָד, עוֹמֵד סָמוּךְ לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, וְרוֹאֶה מַעֲשִׂים שֶׁל בְּנֵי אָדָם וּמַכְרִיז לְמַלְאָךְ אַחֵר, וְאוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי מַכְרִיז הַכְּרוּז לִפְנֵי פַּרְגּוֹדָא קַדִּישָׁא, וּמֵחֲמַת קוֹל כְּרוּז זֶה, מַה שֶּׁבְּנֵי אָדָם עוֹשִׂין עֲבֵרוֹת, מִתְרַחֲקִים מִשָּׁם כָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁרוֹצִים לוֹמַר שִׁירָה, עַד שֶׁמְּטַהֲרִין אֶת הַמָּקוֹם בִּטְבִילוֹת.

Come and see what I have found written in the text Osiyos deRabbi Akiva. There it is explained that a certain angel stands by the first firmament and examines a man’s deeds, which he relates to another angel. This second angel then makes a declaration of them before the holy enclosure. Upon hearing this declaration of his sins, all the angels who sought to sing songs of praise distance themselves from the spot upon which they stood until it has been purified through immersions.

6 ו

אוֹי לָנוּ! קַל וָחֹמֶר, אִם מֵהַמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹמְעִין כְּרוּז הָעֲבֵרָה, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִתְרַחֲקִים וּמְטַהֲרִים הַמְּקוֹמוֹת — כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ טֻמְאָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהּ הָעֲבֵרָה, וְקַל וָחֹמֶר הַבֶּן אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה הָעֲבֵרָה בְּעַצְמוֹ.

Woe to us! Let us consider the following: If the ministering angels distance themselves from the place upon which they merely hear the declaration of a sin until it has been purified, how much more defiled must be the place upon which the sin was committed! And how much more defiled still must be the offender himself!

7 ז

וְאַל יֹאמַר הַבֶּן אָדָם: יִתְמַרְמֵר לִבִּי בְּקִרְבִּי, וַי לִי! אֵין לִי תְּרוּפָה עוֹד, שֶׁהִרְבֵּיתִי לַחֲטֹא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַדְּרַבָּה, תַּחֲשֹׁב בְּדַעְתְּךָ, כִּי ה' אֱלֹקֵי הָעוֹלָם הוּא מֶלֶךְ רַחֲמִים, כַּפָּיו וְיָדָיו פְּרוּשׂוֹת לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה, וּבִפְרָט מֵעַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ. וְתֵכֶף כְּשֶׁיִּקַּח הָאָדָם פְּנַאי לְעַצְמוֹ וּמִתְבּוֹדֵד כָּךְ, אָז בְּוַדַּאי אֱלֹקִים יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ לִגְדֹר גָּדֵר עַל לְהַבָּא, וְיִהְיֶה ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. וְיֵשׁ לוֹ לְהַבֶּן אָדָם בְּעַצְמוֹ לִרְאוֹת לְיַשֵּׁר הַמְּסִלָּה וּלְתַקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת. וְאַל יִהְיֶה מֵקֵל לְעַצְמוֹ לוֹמַר: זֶה הוּא עֲבֵרָה קַלָּה, וְאֵין כְּדַאי לַחֲרֹט בָּזֶה אוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְאַנִּיחַ אֶת הַקַּלִּים, וְאֶתְבּוֹנֵן עַל הַחֲמוּרוֹת לְתַקֵּן. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן, וַאֲפִלּוּ עַל דִּבּוּר קַל.

Yet a man should not say, “My heart murmurs regretfully within me. Woe to me! What remedy can there be for me after I have committed so many sins against the Holy One Blessed is He!” On the contrary, let him consider that Hashem, the God of the universe, is a merciful King. His hands are outstretched to receive the penitent, especially those who are of His people and His inheritance. If a person will take the time to reflect in this way God will surely come to his aid to help him avoid sinning in the future. Moreover, from that moment on Hashem his God will be with him. For the Sages tell us that whoever makes an effort to purify himself, Heaven comes to his aid (Shabbos 104a). Nevertheless, he must still make the effort on his own to straighten his ways and mend whatever damage he has done. He must not go easy on himself, saying, “It was only a minor infraction, not important enough to feel regretful or to repent. I will ignore my minor misdeeds and concentrate on the serious ones.” For one must know that the Holy One Blessed is He never overlooks anything, even a minor misspoken word.

8 ח

וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב הָרַב הֶחָסִיד, בַּסֵּפֶר "רֶכֶב אֵלִיָּהוּ", מַה שֶּׁאֵרַע בְּיָמָיו בְּאִשָּׁה אַחַת, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּין שְׁאַָרֵי נָשִׁים, וְהָיוּ מְסַפְּרִים אִשָּׁה אַחַת עִם חֲבֶרְתָּהּ בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, שֶׁל דִּין וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִתֵּן עַל מַעֲשָׂיו, וּפָתְחָה אִשָּׁה אַחַת בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק וְאָמְרָה: וַאֲנִי בְּבוֹאִי לִפְנֵי יוֹם הַדִּין בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְיִשְׁאֲלוּ אוֹתִי: לָמָּה עָשִׂית כָּךְ? אֶעֱשֶׂה אֶת עַצְמִי אִלֶּמֶת, שֶׁלֹּא אוּכַל לְהָשִׁיב. וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים, עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית אִלֶּמֶת עַד יוֹם מוֹתָהּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הֲרֵי מוּכָח שֶׁהַדִּבּוּר סָלִיק לְמַעְלָה וְעוֹשֶׂה רשֶׁם.

Come and see what the saintly Rabbi Yosef Katz relates in his work Rechev Eliyahu regarding an incident that took place in his time. One day a group of women were sitting together discussing the accounting a person must give of his deeds. One of the women said in jest, “When I come before the Heavenly court on the day of judgment and they ask me, ‘Why did you do such-and-such?’ I will make myself as if dumb and unable to respond!” Not many days went by before the woman was indeed stricken dumb and remained so until the day of her death! From this episode we see that every word we speak ascends On High and makes an impression.

9 ט

וְאַל יַחֲשֹׁב וִידַמֶּה הָאָדָם לוֹמַר אַחֲרֵי חֶטְאוֹ וּפְעֻלּוֹת שָׁוְא שֶׁעָשָׂה, יֵשׁ לוֹ כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה וְעשֶׁר וּבַרְיוּת גּוּפוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא יַחֲרִיד לוֹ חֲרָדָה. אַדְּרַבָּה, עָלָיו נֶאֱמַר (רְאֵה קֹהֶלֶת ה, יב): "יֵשׁ עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ, וּבְפַעַם אַחַת יִשָּׁפֵךְ חֲרוֹן אַף ה' עָלָיו, וּבוֹא יָבוֹאוּ עָלָיו בַּעֲלֵי חִצִּים וְדִינִים קָשִׁים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, בְּלִי חֲנִינָה וְחֶמְלָה.

A man must not tell himself after sinning or engaging in frivolity that since he has the enjoyment of all the pleasures in the world as well as prosperity and good health, why should he be afraid? On the contrary, concerning him was it written, “There is wealth stored up for its owner to his detriment” (Koheles 5:12). For the Holy One Blessed is He waits until a person’s measure of sin is filled and then all at once pours out his wrath upon him. Then he is beset by enemies, and harsh afflictions come upon without grace and without pity, Heaven spare us.

10 י

בֶּן אָדָם, בֶּן אָדָם! אִם אַתָּה יוֹדֵעַ, כַּמָּה שֵׁדִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא, הָאוֹרְבִים עַל רְבִיעִית הַדָּם שֶׁבְּלֵב הָאָדָם — בְּוַדַּאי הָיִיתָ מְשַׁעְבֵּד גּוּפְךָ וְנִשְׁמָתְךָ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ!

O mortal man! If only you knew how many demons from the Side of Evil lie in wait for the half cup of blood in a person’s heart surely you would dedicate your body and soul to the blessed Creator!

11 יא

וְהִנֵּה כְּתִיב (אֵיכָה ג, כג): "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" — בְּכָל בֹּקֶר בְּהָקִיץ מִשְּׁנָתוֹ נַעֲשֶׂה הָאָדָם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְיָדוּעַ, כִּי תַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם, עַל מְנָת לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַחֻקִּים וּמִצְווֹת ה'. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם כְּשֶׁיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ לַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ תֵּכֶף בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, וִיצַיֵּר בְּשִׂכְלוֹ אֵיךְ הָיָה לְיִשְׂרָאֵל טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת כְּשֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בְּהַר סִינַי בְּאֵימָה וְיִרְאָה, בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ, וְהַר סִינַי עָשַׁן מִפְּנֵי הָאֵשׁ, אֲשֶׁר יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו בְּרִבְבוֹת מַלְאָכִים וְקוֹל הַשּׁוֹפָר, וּמשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲדוֹן כָּל הַנְּבִיאִים, הָיָה הַסַּרְסוּר בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵין עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה הָאָדָם זָרִיז שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּר שֶׁל קְדֻשָּׁה. וְעַל כֵּן כָּתַב הָרַב בַּעַל "סֵדֶר הַיּוֹם", שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁיָּקִיץ הָאָדָם מִשְּׁנָתוֹ יֹאמַר: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". וְאַחַר כָּךְ יְנַקֶּה אֶת גּוּפוֹ וְיִטֹּל יָדָיו, וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ בִּזְרִיזוּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל.

It is written, “Renewed every morning; great is Your faithfulness!” (Eichah 3:23). Each and every morning when a person awakes from his slumber he is created anew. We know that the human being was created in order to uphold the Torah, and the statutes and commandments of Hashem. Therefore the moment he awakens from his sleep let him reflect on the giving of the Torah at Mount Sinai. Let him reflect on the Bnei Yisroel purifying and sanctifying themselves before confronting the mountain in awe and fear, trembling and sweating. Let him imagine the mountain covered with smoke from the fire that crowned it as the Holy One Blessed is He descended upon it accompanied by myriad angels and the sound of the shofar. Let him picture Moshe Rabbeinu, peace be upon him, master of all the prophets, acting as intermediary between the Holy One Blessed is He and His people Yisroel. After thinking these thoughts let him be quick to speak some words of holiness. Thus the author of Seider HaYom writes that immediately upon awakening a man should say, “I acknowledge You, O living and enduring King, for mercifully returning my soul to me; great is Your faithfulness.” Then let him cleanse his body and wash his hands and go swiftly to the synagogue to pray.

12 יב

וּבִהְיוֹת יָדוּעַ, כִּי אֲוִירָא דְּעָלְמָא מָלֵא מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וּבְיוֹתֵר הַמְקַטְרְגִים, הַנַּעֲשִׂים מֵחֲטָאִים וּפְשָׁעִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם, מְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, בָּאֲוִירָא, כַּנִּזְכָּר כַּמָּה פְּעָמִים בַּזֹּהַר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת יִתְדַּבְּקוּ הַחִיצוֹנִים בְּזֶה הָאָדָם שֶׁמְּמַהֵר לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת — לָזֶה צָרִיךְ לֵידַע מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג דַּף רסג, ב), כִּי לְצַד שְׂמֹאל בַּפֶּתַח יֵשׁ סִטְרָא אָחֳרָא חַד, וְעָלָיו נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית ד, ז): "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְהַמְּזוּזָה הָרוֹמֶזֶת עַל שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא קָבוּעַ מִיָּמִין, וְסִימָן (קֹהֶלֶת י, ב): "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", וְשָׁם מְקוֹמָהּ, וְהִיא נִקְרֵאת "רָחֵל". וְאִלְמָלֵא שֵׁם שֶׁל שַׁדַּי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, לֹא הָיָה יָכוֹל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לֵילֵךְ, כִּי בְּצַד שְׂמֹאל עוֹמֵד הַסִּטְרָא אָחֳרָא שָׁם, וְהִיא בְּרֶמֶז דִּילֵיהּ: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", בְּהִפּוּך אַתְוָן — רָאשֵׁי תֵּבוֹת רָחֵל, וְלָכֵן שֵׁם שֶׁל שַׁדַּי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הוּא מַכְנִיעוֹ, וְעַל זֶה כְּתִיב (אִיּוֹב כב, כה): "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ".

It is well known that the atmosphere of the world is filled with influences from the Side of Evil. It is especially rife with accusing angels created from the sins and transgressions of human beings hovering about the air of the world, as is mentioned repeatedly in the Zohar (1:190a; 3:196b). Therefore a person must be wary lest they cling to him as he makes his way to the synagogue. He must bear in mind the Zohar’s teaching (3:263b) that to the left of the doorway lurks the Side of Evil. Concerning this was it written, “Sin crouches at the opening” (Bereishis 4:7). The mezuzah, on the other hand, a reminder of the holy Shechinah, is affixed to right. The mnemonic for this is the verse, “The heart of the wise is to his right” (Koheles 10:2). For that is its place. The mezuzah also represents the Divine attribute known as “Rochel.” Were it not for the name Shaddai (inscribed upon the back of the mezuzah) facing him as he exits it would be impossible for a Jew to go out of his house, for the Side of Evil stands to the left of the door. This is alluded to in the acronym of the verse, “Sin crouches at the opening” — Lapesach CHatos Roveitz, which is the exact reverse of the name “Rochel.” Therefore the name Shaddai is needed to subdue it, as it is written, “And Shaddai (the Almighty) will be your fortress” (Iyov 22:25).

13 יג

אָמְנָם עִקַּר שְׁמִירָה צָרִיךְ מִמֶּנּוּ בְּצֵאתוֹ מִן פֶּתַח בֵּיתוֹ, לְבִלְתִּי יַדְבִּיק בַּסִּטְרָא אָחֳרָא וּלְהָבִיאוֹ לִידֵי חֵטְא, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל כֵּן בַּפֶּתַח הַפְּנִימִי שֶׁבַּבַּיִת יְכַוֵּן בַּהֲנָחַת יָד עַל הַמְּזוּזָה, כִּי יֵצֶר בְּמִלּוּי אוֹתִיּוֹת הוּא: יוּ"ד צָדִ"י רֵי"שׁ — סוֹפֵי תֵּבוֹת שַׁדַּי. רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁשֵּׁם שֶׁל שַׁדַּי הוּא טוֹב לְהִנָּצֵל מִיֵּצֶר הָרָע.

The main time a person needs protection is when he exits the door of his home, to prevent the Side of Evil from clinging to him and causing him to sin, Heaven forbid. Therefore when one places his hand upon the mezuzah at the doorway of his home one should have in mind that the final letters of the expansion of the word yeitzer, the evil impulse, spell out the name Shaddai (yuD, tzadI, reiSH). In other words, the name Shaddai has the power to protect one from the evil impulse.

14 יד

וּבְצֵאתוֹ מִבֵּיתוֹ יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! חוּסָה נָא עָלַי, לְמַלְּטֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע וְכָל כַּת דִּילֵיהּ, אָמֵן". אוֹ יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד', עַד 'וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ' (דְּבָרִים ו, ד־ט), וְאָז יִמָּלֵט בְּאוֹתוֹ יוֹם מִכָּל עָווֹן וְאַשְׁמָה.

Then when a person leaves his house let him pray this short prayer: “Master of the Universe! Please have pity upon me and spare me from the evil impulse and all its minions, Amein.” Or else let him recite the first paragraph of the Shema: “Hear, Yisroel, Hashem is our God, Hashem is one” until the verse “You shall write them upon the door posts of your house and upon your gates” (Devarim 6:4-9). Then he will be spared that day from all iniquity and guilt.