תְּכַן (v. כנן a. כון), Pa. תַּכֵּן (= b. h. תִּכֵּן) to fasten, establish, arrange. Targ. Ps. CVII, 36 Ms. (ed. אתקינו); h. text כונן). Ib. LXXVIII, 20 ed. Lag. (ed. Wil. יתקן). Targ. Job XV, 35 (ed. Wil. מַתְכְּנִין Af.; Ms. מְתַכֵּין, some ed. מַתְכִין, corr. acc.).
    Af. - אַתְכֵּין same. Targ. Is. XLVIII, 5 אַתְכִּינוּן Bxt. (some ed. אָתִיכונון, corr. acc.; ed. Wil. אַתְּכִי׳, corr. acc.; h. text צִוָּם).—V. תְּקַן