קִשִׁישִׁין m. pl. (קשש to be straight, stiff, v. קַשׁ) splints put about a fracture. Sabb. 53ᵃ ק׳ שעל גבי השבר (Ms. M. כְּתִיתִין, q. v.); Tosef. ib. IV (V), 5 בקַשְׁקַשִּׁין ed. Zuck. (Var. בקְשׁוֹשִׁין); Y. ib. V, 7ᵇ, sq. קִישׁוֹשׁוֹת.