מְשִׁיכְלָא m. (שכל, Shaf. of כּוּל; cmp. מְכִילָא, מְכִילְתָּא) 1) a wash-basin. Sabb. 77ᵇ (phonetic etymol.) מ׳ מאשי כולא ‘washing everybody’, contrad. to משכילתא: משיא כלתא ‘washing brides’ (distinguished people). Kidd. 52ᵇ, v. מְשֵׁי.—Pl. מְשִׁיכְלֵי. Ab. Zar. 39ᵃ מ׳ חיורי white (glazed) basins. B. Mets. 84ᵇ שיתין מ׳ דמא sixty basin-fuls of blood. M. Kat. 18ᵇ מ׳ דמני וכ׳ (Ms. M. sing.) basins filled with linen garments (for rinsing in the lake). Gitt. 69ᵇ bot.—Fem. form (מַשְׁכִּילְתָּא) מְשִׁיכְלְתָא. Sabb. l. c. משיכ׳ Ms. M. (ed. משכיל׳), v. supra. Ḥull. 47ᵇ משיכותא דמיא וכ׳ (corr. acc.) a basin of tepid water. Ab. Zar. 51ᵇ דסחיפא ליה מ׳ ארישיה (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) the idolatrous statuary has an inverted washbasin on its head. —2) (cmp. כֶּלִי, מָאן as vessel and garment) a sort of cloak. Lev. R. s. 23 (expl. שמיכה, Jud. IV, 18) רבנן … ורבנן דתמן אמרי במ׳ the rabbis here (in Palestine) say, it means with a sudra (סוּדְרָא), while the Babylonian rabbis say m’shikhla; Yalk. Jud. 44; Yalk. Lev. 585.