טוּר II, טוּרָא I, טַוְורָא m. (preced., cmp. b. h. צוּר) mount, mountain. Targ. O. Ex. III, 12 (Y. טוורא). Targ. Y. Gen. XXIII, 2; a. fr.—Ḥull. 7ᵇ, v. גְּבַהּ. Sabb. 152ᵃ ט׳תלג a mountain of snow (my head is white). Gen. R. s. 32, v. בְּרַךְ; a. fr.—Pl. טוּרִין, טוּרַיָּא, טוּרֵי, טַוְו׳. Targ. Job. IX, 5. Targ. Deut. XI, 11; a. fr.—Gen. R. l. c. אי מט׳ רמיא if it belongs among the high mountains; a. e.—[Sabb. 98ᵇ כי טירין, v. טָרִיז.]—טור מלכא (h. הר המלך) King’s Mountain, ט׳ שמעון Mount Simeon. Gitt. 55ᵇ. Y. Taan. IV, 69ᵃ; Lam. R. to II, 2 (v. Neub. Géogr. p. 41; p. 267).—ט׳ פרזלא Iron Mount. Targ. Y. Num. XXXIV, 3.—For other compounds, v. respective determinants.