טוּפְרָנָא m. , collect. noun (preced.) nails. Targ. O. Deut. XXI, 2.—[Y. Snh. I, 18ᶜ bot. טופרני, read: טוּפְרוֹי; Y. R. Hash. II, 58ᵇ top טפרוי; v. דְּקָקָה.]
