קַשִּׁישׁ, קַשִּׁישָׁא, קָשִׁ׳ m. (קְשַׁשׁ) [strong, hard, cmp. יָשַׁן,] old; old man, elder. Targ. Job III, 18. Targ. I Kings II, 22; a. e.—B. Mets. 60ᵇ אנא ק׳ מאבוך I am older than thy father. Yeb. 16ᵇ מי ק׳ כוליה האי was David so very old? Taan. 23ᵇ ינוקא ק׳ the older child. Keth. 94ᵃ אביי ק׳ Abaye senior; a. fr.—B. Bath. 142ᵇ קַשִּׁישְׁנָא מינייכו I am older than you.—Pl. קַשִּׁישִׁין, קַשִּׁישַׁיָּא, קַשִּׁישֵׁי, קְשִׁ׳. Targ. Job XXXII, 6. Ib. XII, 12; a. e.—Hor. 11ᵇ מי מלכי זוטרי מקמי ק׳ do the younger sons ascend the throne before the older? Ber. 30ᵃ רבנן ק׳ מינן teachers older than we are. Ib. 46ᵇ. Cant. R. to VII, 9 (expl. הדברי, Dan. III, 27) ק׳ ואסטרולוגיסי (not קשיש) elders and astrologers; a. fr.