Immanuel of Rome on Esther
1:1א׳:א׳
1 א

ויהי עתיד מפועל קל ומשפטו ויהיה והוי"ו משיב אותו ללשון עבר ובא מן ויהיה ויהי בחסרון הה"א למ"ד הפועל כמו שבא מן ויחיה ויחי יעקב:

2 ב

בימי אחשורוש. ר"ל בזמן אחשורוש. ואמ' כי המעשים שיבואו בזה הספר היו בזמן המלך שהיה שמו אחשורוש ובעבור שאולי היה מלך אחר ששמו אחשורוש באר ואמ' הוא אחשורוש שמלך מהודו ועד כוש. והודו וכוש הם שני גבולי ארצות מלכותו. ויכול להיות שהיה אחשורוש אחר שלא נתפשט מלכותו כהתפשטות מלכות זה. לזה אמ' הוא אחשורוש שמלך מהודו ועד כוש שהיו תחת ממשלת מלכותו שבע ועשרים ומאה מדינה. ומדינה כוללת תחתיה ארצות רבות וכל מדינה נבדלת מחברתה בלשון ובכתב והענין שאע"פ שהם תחת כתב אחד ולשון אחד מכל מקום בעבור ריחוק המדינות זו מזו יתחדש קצת שינוי בלשון ביניהם לדמיון מה שישתנה לשון אנשי ספרד ואנשי צרפת ושאר הלשונות שהם תחת לשון אחד זו מזה. וכן בענין הכתב אע"פ שכולם הם תחת מכתב אחד מכל מקום יש הבדל בצורת האותיות שיכתבו בה במדינה אחת ובין האותיות שיכתבו בה במדינה אחרת אע"פ שהן הם עצמם האותיות שיכתבו בהן שתי המדינות כמו שאנו רואים שהאותיות שיכתבו בהם אנשי ספרד מאומתינו נוטות מעט מצורת אותיותינו אע"פ שהמכתב אחד וממה שיורה על זה שאמ' שכל מדינה היא שונה בקצת ממדינה אחרת בלשון ובכתב הוא אמרו בזה הספר וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו. הורה שיש קצת שנוי בצורת האותיות ובלשון שלמדינה אחת ממדינה אחרת וזה מבואר:

3 ג

ובאמרו שבע ועשרים ומאה מדינה. דרשו רז"ל שהמאה מדינות מכלל השבע ועשרים ומאה היו ביבש' והשבע עשרים היו איים מאיי הים. ומצאו גדולי הדור רמז לזה העניין בפסוק וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים. והעניין שמספר המדינות שהיו לו על הארץ כלומ' ביבשה היו מאה כמספר מ"ס והכ"ז מדינות שהיו לו בים היו כמספר ואי"י שהוא כ"ז. והזמן שהיה בו זה אחשורוש הוא אחרי שעלתה הגולה מבבל בימי כורש מלך פרס. וכן מצינו שבימי דריוש בן זה אחשורוש כתבו שטנה אותם שרצו לערער על השלמת בניין עיר ירושלים. וזה אחשורוש מלך על מלכות מדי ועל מלכות פרס שבתחילה היו שתי מלכיות ומלך דריוש הזקן על מלכות מדי. וכורש על מלכות פרס אמנם אחרי שנתחתן כורש עם דריוש בסוף מלכות בבל והחריבו בבל בימי בלשצר שבו שתי המלכיות מלכות אחת וזה אחשורוש שהיה מבני בניהם מלך על שתי המלכיות ולכן אמ' חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו. ויכתב בדתי פרס ומדי וכיוצא בזה. ויש אומ' שהוא ארשחתסתא. ומלת אחשורוש וכיוצא בה מן השמות הבאים בזה הספר לא נדע להם גזרה אע"פ שאפשר שהם נגזרות מעניינם לא התבארו לנו אמנם נוכל להבין בעבור שמצאנו אחשדרפנים. אחשתרנים שמלת אחש ישימוה בקצת שמות פרסיות או מדיות על הדרך שנוהגים העבריים לשים בתחלת השמות אל כמו אלנתן אלעזר אלצפן אלחנן וכיוצא בהם או על הדרך שאנו משימים אחי כמו אחירע. אחיטוב. אחימלך או אבי כמו אביאסף. אבימאל. אבירם. וכן יו"ד ה"א כמו יהושע. יהורם. יהואחז. יהונתן וכיוצא בהן. ומו שיש הוראה בקצת השמות העבריות כן אולי יש במלת אחשורוש אחשתרני' אחשדרפנים קצת הוראה מורה גדולה ומעלה וכאלו מלת אחשור' מורכבת מן אחש ומן ורוש ואם היינו יודעים לשון מדי ופרס היינו יכולים לדעת הוראת המלות הנזכרות על בוריים:

4 ד

וממה שצריך להודיע הנה בתחיל' הספר הוא שצריך לחקו' הסבה מדוע לא נכתב בספר הזה שם מן השמות הקדושים והיה ראוי הספר הזה להיותו כולו מלא מהודאות ותושבחו' וספור חסדי הש' ית' שהפליא חסדו עם הדור ההוא לרוב הניסים והנפלאות שהראה להם האל ית' והסבות שסבב להצילם. ויש לומ' בתשובת השאילה הזאת שכל זה היה בכוונת מכוון והוא שהמלכים הראשונים שהיו בדורות ההם היו בתכלית הגאות והיו מיחסים הטובות והרעות שהיו מתחדשים בזמנם אל גבורתם ויכלתם וחכמתם לא היו מיחסים אותם אל המסבב הראשון שהוא עלת העלות וסבת הסבות וכן תמצא שקצתם היו מיחסים אליהם אלהות והיו מצוים שיעבדו ומי שלא הגיע מגאותו לצות שיעבד היה רוצה לפחות שיעבד אלוהו ושייחסו הטוב והרע הבא במציאות אל אלוהם ולפיכך ראה מרדכי בחכמתו לחבר המגילה הזאת דרך ספור כאלו לא היתה שם סבה אחרת רק מקרה שקרה כך. כי אלו רצה לייחס אותם לבורא ית' אולי היה מכעיס המלך בזה. וגם אולי מי שהיה רוצה להעתיקה אל לשונו היה מייחס הכל אל אלהי העמים כמו שעשו הכותים שכתבו תחת בראשית ברא אלהים ברא אשימה ולפיכך ראה בחכמתו לכתוב ספור העניין בלבד כאלו היה מעשה שאירע כך ולא הזכיר היות שם סבה אלהית: