Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat
1:1א׳:א׳
1 א

יציאות השבת. ואע''ג דמלאכת זו מנויה בסוף אבות מלאכות בפ''ז הקדימוה לפי שזאת המלאכה היא נמצאת תדיר ובה יכשלו בני אדם על הרוב לפי שאינם צריכים בה לכלום. וטעם שני ללמדנו שהיא מלאכה אע''פ שהנראה ממנה שאינה מלאכה. הר''מ:

2 ב

ומה לי אפוקי מה לי עיולי. גמרא ר''פ הזורק. ובשבועות ד''ה (ובמכילתין) אמרינן וטעמא מאי תנא כל עקירת חפץ ממקומו הוצאה קרי לה:

3 ג

בחוץ. וכתבו התוספ' תימא לר''י אמאי צריך למתני תרתי דעני ודבעה''ב מה לי עני מה לי עשיר ונראה דאצטריך לאשמועינן משום דהוצאה מלאכה גרועה היא דמה לי מוציא מרה''ר לרה''י מה לי מוציא מרה''י לרה''י ולא הוה גמרינן דבע''ה מעני ולא דעני מבע''ה ולהכי אצטריכי תרי קראי חד אל יצא. וחד ויכלא העם מהביא. בר''פ הזורק:

4 ד

אורחא דמלתא נקיט דבעי לפרושי דרוצה, לקבל צדקה מטעמא דמפרש:

5 ה

מצד איסור שבת הוא דקאמרינן פטור ומותר ולא דייקינן השתא באיסור דלפני עור. דבלאו דידיה לא מיירי. הר''נ:

6 ו

כלומר ויבא לידי חיוב חטאת. והתוספ' הקשו ע''ז דעקירה בלא הוצאה אינו אלא טלטול בעלמא ואין בה דררא דחיוב חטאת ועוד כו' ומפרש ריב''א דאותו שפושט את ידו ומכניסה או מוציאה ההיא קחשיב דמצי אתיא לידי חיוב חטאת: