Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Rosh Hashanah
1:1א׳:א׳
1 א

שהרי מנה שנה זו שנת ת''פ ליצ''מ, ושנת ד' למלך שלמה. רש''י:

2 ב

כדיליף לה מקראי בגמרא:

3 ג

למלכי ישראל אסברא ליה דבהו קיימינן השתא:

4 ד

דאלו בניסן שלאחר אדר וכתב של שנה ראשונה. אע''פ שלפי האמת היא שנה חב' ליכא למיחש כו' שכיון שזה המלך לא מלך שום ניסן. ושם המלך הרי כתוב בשטר. ונמצא שלא יוכל לטרוף לקוחות אלא שלקחו אחר הניסן שמלך זה המלך ולאותו כדין הוא טורף:

5 ה

עיין בהר''ב מ''ה פ''י דשביעית:

6 ו

כלומר ור''ש הוא גמרא וטעמייהו דר''ש ורבנן מקראי ילפינן להו בגמרא:

7 ז

והאי גמרו היינו שנגמר להתחייב במעשר. שאין אוכלים אפילו עראי והוא משיראה פני חבית:

8 ח

גמרא וזמן לידת בהמה גסה אע''ג דיולדת לט' חדשים נמי באב הוא. אלא שזמן עבורן קדים ד' חדשים ועתוי''ט:

9 ט

בתשרי. וד' ראשי שנים דחשבי לט''ו בניסן שהוא ר''ה לרגלים. ה''ק ד' ראשי שנים לד''ה. לר''ש דבעי ג' רגלים כסדרן דל מעשר בהמה ולדפליגי עליה דל רגלים. גמרא:

10 י

לשנים כו'. מקראי ילפינן להו בגמרא:

11 יא

שיום הנטיעה אינו מכלל ימי הקליטה:

12 יב

בגמרא יליף לה:

13 יג

הכי ילפינן להו בגמרא:

14 יד

ומפרש בגמרא דתנא תני ירקות שמעשרותיהן מדרבנן. וכ''ש מה שחייבים מדאורייתא. ותני ירקות לשון רבים, משום דתרי גווני ירק הן דאזלינן בתר לקיטה כדאמרי' לענין גורנו משנאגד:

15 טו

ובגמרא איתא נמי ואם היתה שניה נכנסת לשלישית כו' כדבסמוך בהר''ב:

16 טז

דלענין ערלה ורבעי כבר נתבאר לעיל:

17 יז

בשבט. הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועלה השרף באילנות. ונמצא הפירות חונטין מעתה גמרא: