Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Nedarim
1:1א׳:א׳
1 א

וחרמים כו'. משום דנדר ושבועה גבי הדדי כתוב כל נדר וכל שבועת כו'. תני להו לשבועות נמי הכא (משא''כ בריש נזיר) ואיידי תני נמי לאידך כולהו. ונדרים דמתסר חפצא עליה דאומר קונם ככר זה עלי. שעושה הככר הקדש עליו וגבי חרמים נמי אסר חפצא עליה תני להו גבי הדדי משא''כ שבועה דקאסר נפשיה מחפצא כו'. תוספ':

2 ב

וטעמא בגמרא דידים שאינן מוכיחות לא הוי ידים כו'. וא''ת א''כ אמאי איקרי יד כתב הר''ן משום דלא מסיק דבוריה למימר כקרבן. א''נ דלא אמר אסור בהדיא. הר''נ:

3 ג

שאיני אוכל. ולא דמי לשאיני ישן שאיני מדבר דריש פרק דלקמן דתנן דמותר מדאורייתא דהוי דבר שאין בו ממש דהתם אין בו ממש לא בדיבור ולא בשינה אבל הכא מ''מ במאכל שהוא מזכיר יש בו ממש והוא קונם המאכל עצמו ענין זה שאינו אוכל. תוספ' ועתוי''ט:

4 ד

לך. פירוש משלך. כפירש''י למי אתה של מי אתה:

5 ה

מנודה כו'. לשון הר''מ מי שיאמר מנודה כו' שאיני אוכל לך כו'. אבל התוספ' כתבו דהכא א''צ לסיים שאיני אוכל דאין לספוקי בהרחקת ד''א. דאין לפרשו כלשון נידוי לפי שאין אדם רגיל להזכיר נידוי לעצמו כו', וא''כ ודאי לשון נדר הוא לשון נע ונד ומרוחק מהנאתו:

6 ו

להחמיר. פירוש לאכול בד' אמותיו. הר''א. משמע אבל לא לענין לאכול משלו. ועתוי''ט:

7 ז

וכן פירש לקמן בנדבות אם אמר כנדבות כשרים הריני נזיר והרי זה קרבן ולפי זה רישא פשיטא ועיקרה משום סיפא דכשרים. אבל בגמרא מפרש באומר כנדרי רשעים הריני עלי והימנו כלומר אם אמר כנדרי רשעים הריני והיה נזיר עובר לפניו. וכתב הר''ן ולא איצטריך אלא משום סיפא כו' דכשאומר כנדרי כשרים ביטל ליה. אבל כשאומר הריני, אפילו דלא אמר כנדרי רשעים מהני כדתנן בריש נזיר באומר אהא. ועתוי''ט:

8 ח

פירוש שהנדר הוא הרי עלי כדמסיק וכיון שכן אפילו כשהיא בפתח העזרה אין נודרין דהא איכא חששא שמא תמות והוא חייב באחריות ואתו לידי תקלה בבל תאחר. תוספ':

9 ט

והא דכתיב נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך ההיא לזרוזי נפשיה בעלמא שכבר הם מחוייבים לקיום את המצוה או שלא לעבור על ל''ת שרי לי' למנדר ועל זה שנו חכמים נדרים סייג לפרישות. הר''ם והרא''ש:

10 י

נדר. בגמרא והא אמרת אין נודרין. תני נדב. ומ''ש הר''ב נודרין בנזיר בדוקא נקט לפי שלא שייך בנזירות אלא נדר. ופירש הר''ן דנדר פירושו דבר שאינו בא לגמרי בנדבת הלב. ונדבה מה שאדם נודר יותר בנדבת נפשו ושמעשיו יותר רצויים. ומש''ה אמרינן דנדר הוא הרי עלי, לפי שאינו מתנדב לגמרי כיון שלא הפרישו עכשיו, ונדבה היא באומר הרי זו, לפי שהוא מתנדב ונדרו יותר רצוי. ולפי זה בנזיר אע''פ שאין הנדר של נזירות אלא בלשון נדר, מי שכוונתו רצויה יותר קרוי נזירתו נדבה ומי שאין כוונתו רצויה כ''כ קרוי נדר, ושל הכשרים נקרא נדבה כי אין בנזירתם שום נדנוד עבירה: