Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Meilah
1:1א׳:א׳
1 א

קדשי קדשים. כגון חטאת ואשם ושלמי צבור שיש בהן מעילה עד שיהא בהן שעת היתר לכהנים דהיינו לאחר זריקה. דעד שעת זריקה מיקרי קדשי ה' ובאימורין אף לאחר זריקה. אבל בקדשים קלים אין בהן מעילה עד לאחר זריקה שאז הוברר חלק גבוה. ואז יש מעילה באימוריהם. תוס':

2 ב

גמרא. דליכא למימר דהא קמ''ל דזריקה לא מהני בהו לאפוקי מידי מעילה. דהא פשיטא היא. כיון שהזריקה בפסול דלא מהני ולא מידי. תום':

3 ג

לא לגבוה ולא להדיוט דאין פודים את הקדשים להאכילן לכלבים. רש''י. וז''ל התוס' דכיון שהולכין לאבוד לא איקרו קדשי ה':

4 ד

גמ'. ולפי זה משמע דמועלין דברי תורה. ועתוי''ט:

5 ה

אבל שחטן בדרום וקבל דמן בדרום בהא לא מיירי מתני' ואע''ג דהוי רבותא טפי משום דמסתמא כיון דשמעינן חדא לריעותא ה''ה בתרתי. ועתוי''ט:

6 ו

חוץ כו'. דלב''ע אם עלו לא ירדו. ועתוי''ט:

7 ז

חוץ כו'. וה''ה לכל הני דתניא ברישא. שחטה בדרום או בלילה שלא היה לה שעת היתר לכהנים. וה''ט דנקט הני תרין דחוץ כו' טפי מכל הני דתרי בריש' דמועלין בהן. דהני תרי אתקיש אהדדי ומחד קרא נפקי מואם האכל יאכל. רש''י:

8 ח

ושקבלו כו'. והה''נ להא דתני ברישא: