Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Gittin
1:1א׳:א׳
1 א

גט. לשון ארמי. ספר כריתות מתורגם גט פטורין. ולכך נהגו לכתוב בו י''ב שורות כמנין גט. ועתוי''ט:

2 ב

וכ''פ רש''י. והר''נ פירש דח''ל של צד מערבי של א''י נקט. לפי שבאותו צד ליכא עיירות מובלעות וסמוכות שהרי הים מפסיק ובצדדים אחרים לא פסיקא ליה מלתא משום דאיכא עיירות סמוכות ומובלעות (ולקמן אמרינן דת''ק מפיק אלו מכלל). ומש''ה אמר ממדינת הים שהיא מערב א''י וה''ה לכל צדדים אחרים מאותן עיירות שהן דומות לאלו שבמדינת הים שאינן לא מובלעות ולא סמוכות. ואפשר שלזה כיון רש''י ז''ל במה שסיים כלומר כל חו''ל שהוא דומה לחו''ל שבמדינת הים:

3 ג

וקרא כתיב וכתב לה דהיינו לשמה ; ואין בקיאין היינו דאין חוששין להך דרשה דאל''ה מ''ש משאר הלכות גיטין דלא חיישינן להו דלא בקיאי. תוספ':

4 ד

ורש''י פירש דסתמא כי מסהיד בפ''נ ובפ''נ לשמה קמסהיד. וסיים הר''ן דמימר אמר האי שליח למה להו לרבנן למשאל אם נכתב ונחתם בפני ש''מ שיש כתיבה וחתימה בגט שהיא פסולה. ואלו לא נכתב לשמה היה אומר השליח כך אירע מעשה דלאחר נכתב. והא דסגי בעד אחד, משום דרוב בקיאין הן. ואפילו לר''מ דחייש למעוטא הבא הוי מעוטא דמעוטא, ורבנן הוא דאצרוך ומשום עגונא הקילו. גמרא ועתוי''ט:

5 ה

ופריך בגמרא א''כ בפני נכתב למ''ל, ומשני דלמא אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד:

6 ו

דעדים החתומים על השטר כמו שנחקרה עדותן בב''ד ורבנן הוא דאצרוך ומשום עגונא הקילו. גמרא:

7 ז

החגר. בגמרא מפרש דבהא פליגי דת''ק סבר דמרקם וחגר אע''פ שהן מחו''ל א''צ שיאמר בפ''נ ובפ''נ לפי שהן עיירות הסמוכות לא''י, וכ''ש מכפר לודים ללוד שא''צ לפי שהוא מובלע בתחום א''י כו'. ואתי ר''ג לאפלוגי עלה ולמימר דדוקא במובלעות כמו מכפר לודים גמירי ושכיחי, אבל סמוכות כגון, רקם לא גמירי ולא שכיחי. ואתא ר''א למימר דאפילו מכפר לודים שהוא מובלע צ''ל בפ''נ ובפ''נ, דנהי דמודה לרבנן קמאי דמובלעים גמירי ושכיחי, אפ''ה מצריך בהו, לומר בפ''נ ובפ''נ כדי שלא תחלוק במדינת הים. הר''ן:

8 ח

מכפר כו'. מיקרי כפר. לודים שבני לוד מצויין בה תמיד. ומש''ה נקט ללוד לרבותא. הר''נ:

9 ט

והמוליך. ובהא פליגי את''ק, דלת''ק המוליך מא''י לחול א''צ לפי שבני א''י בקיאין, לשמה, וחכמים גזרו מוליך אטו מביא. ולמ''ד טעמא משום קיום חכמים לפרושי מלתא דת''ק אתו דמביא לאו דוקא. אלא ה''ה מוליך. גמרא:

10 י

במדינת הים. לטעמא דאין בקיאין ה''ה באותה מדינה נמי צריך שיאמר, אלא דנקט ממדינה, למדינה למידק מינה דהא ממדינה למדינה בא''י לא צריך, ואפילו לכתחלה. ולאידך. טעמא נמי בא''י דקביעי ב''ד שכיחי שיירות. גמרא:

11 יא

גמרא ופירש''י שלא ילך מזו לזו. ובא''י נמי, לטעמא דקיום דמקפידין ולמ''ד לשמה נמי דאיהו ס''ל נמי טעמא דקיום דאלו בחו''ל אפילו באותה הגמוניא כדאיתא. בגמרא:

12 יב

הגמוניא. פקידות: