Maamar HaIbur מאמר העבור
1 א

אגרות הרמב"ם

2 ב

מאמר העבור להרמב"ם ז"ל

3 ג

שאלת ממני יחייך השם ויעזרך על דינך ועולמך שאחבר לך חבור שתלמד ממנו ידיעת מלאכת העבור בהוצאת המולדות וידיעת הפרקים והמועדות וראשי החדשים לכל עת בדרך קרובה וביגיעה מועטת עד שתבין המלאכה מן הספר בלתי מלמד יורך ואע"פ שזה אומר כי לא יתכן שתדע דעה מן הדעות אלא בהוראת מלמד ולא יהיה לך די בספר לבד ותכלית המשפט כי לא יצטרך המלמד זמן מרובה אלא בזמן מועט יורהו ר"ל באותו זמן ילמדהו השמות הנוהגות באותו מדע והדברים אשר ההרגל בהם באותו מדע וידריכהו אל הדרך אבל בידיעתי עוצם פלפולך וחדודך נקל עלי חבור קצר כמה לידיעתי באמת כי אתה תבין אותו תכלית ההבנה ועם כל זה שאני מקצר ומניח האריכות ארבה המשלים שלא אעבור פרק אבל במשל פשוט שיקום אותו המשל במקום מלמד תתלמד ממנו ולא אשים מגמת פני בזה הקצור לבאר סבת מלאכה מן המלאכות שאותו הדבר צריך לפרש ואינו ראוי למתלמד גם לא לותיק בזה הסוג אלא אחר הקדמות אחרות רבות אינם ממגמת העבור אלא מדעות אחרות ואתה לא היתה מגמת שאלתך בינת סבת המלאכה אלא איכות המלאכה לבד ומה שהיה מעלה קרובה אינה צריכה להקדמות אפרשנה לך ובזה לא נצא ממגמת הספר ואיני רואה שלא להזכיר דבר התקופות כדי שלא יהיה הדבר חסר ואע"פ שלא שאלת ממני להזכירם ואשים דבורי בהם כפי דבורי במולדות בדרך קצרה וחלקנו כל זה לפרקים למען ישמח הקורא בקריאתו ויהיה נח עליו למען כי כל מגמה מן המגמות שרויה בפרק וחלקנו העבור לשתי מאמרות המאמר הראשון למולדות והמאמר השני בתקופות ופרקי המאמר הראשון שבעה פרק א' בזכרון הקדמות אשר עליהן נגררת מלאכת העבור פרק ב' בידיעת שני המחזור ולמה הוא זה כך וידיעת הפשוטות והמעוברות פרק ג' בידיעת מולד כל מחזור פרק ד' בידיעת מולד כל שנה פרק ה' בידיעת מולד כל חדש פרק ו' בידיעת כל הדחויות והקבועות פרק ז' בידיעת שלמים והחסרים והכסדרן המאמר השני פרקיו שלשה הפרק א' בידיעת באיזה יום מימי השבוע תהיה התקופה ובכמה שעות מן היום ומן הלילה פרק ב' בידיעת אותו ענין בשרטוט פרק ג' בידיעת בכמה ימים מימי החדש תהיה התקופה ואחר חלוקת אלו הפרקים ומספרם אשוב לפרשם בג''ה ית':

4 ד

המאמר הראשון בידיעת התקופות

5 ה

פרק הראשון מהם בהקדמות אשר עליהם נגררת העבור והם ד' הקדמות:

6 ו

ההקדמה הראשונה שכל חשבון העבור כל מה שיתקבץ לך מן הימים תשליך ז' ז' ותסמך הנשאר כי אין המגמה לדעת מספר הימים אבל המגמה לדעת באיזה יום מימי השבוע יהיה המולד: ההקדמה השנית כי השעה הנסכם עליה בעבור מהשעות המעוותות ר''ל מעוותות שהם י"ב ביום וי"ב בלילה בכל עתות השנה קור וחום וקיץ וחורף וכשיתקבץ לך כ''ד שעות חשוב אותו יום והרם אותו על מושב הימים כמו שנפרש בעתיד בעז"ה: ההקדמה השלישית כי ראשית כל יום מתחלת הלילה וכשיצא לך המולד ביום מן הימים בי' שעות אז תדע כי אותו מולד בי' שעות מן הלילה משל למה זה דומה כשיצא לך המולד ביום ג' בי' שעות תדע כי אותו מולד ליל א בי' שעות כי תחלת יום ג' מליל ג' וכשיצא לך המולד ביום ג' בכ' שעות תדע כי אותו המולד ביום ג' בח' שעות מן היום כי תפול מן הכ' אשר כנגד יום ג' י"ב שעות אשר הם שעות ליל ב' יום ג' ישאר ח' שעות מיום ג' ועל זה דוק: ההקדמה רביעית כי שעה המורגל עליה בחשבון העיבור נחלק לאלף ופ' חלקים ונקרא כל חלק מהם דק ובעת שיתקבץ לך אלף ופ' חלקים היא שעה שלימה והרם אותה אל מושב השעות כדרך שאפרש בג''ה ית':

7 ז

הפרק הב' בידיעת שני המחזור ומספרם ולמה היה זה כך וידיעת הפשוטות והמעוברות: דע כי מעת שיתקבץ הירח עם השמש במעלה אחד עד שיתקבצו פעם שניה כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ''ג חלקים זהו זמן חדושה של לבנה וכשתפיל זה החשבון בי"ב חדש אשר הוא חשבון חדשי השנה יהיה המתקבץ שנ"ד יום וח' שעות ותתע''ו חלקים וזהו זמן סבוב השמש ברקיע מעת שיתחיל ללכת מחלק ממנו עד שישוב אל אותו חלק בעינו אשר התחיל ממנו ראשונה: ומאחר שאמר הצור יתעלה זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה נתחייבנו למנות חדשינו בחדש אשר יתבאר בו החדוש ואין זה אלא ללבנה ובאמרו שמור את חדש האביב סמכו לזמן החום שהוא זמן הרביעי ולא תתישב זמני השנה החום והקור והקיץ והחורף אלא בחשבון השמש והצרכנו באותו ענין להיות חדשינו חדשי לבנה ושנותינו שנות חמה וכאשר מצאנו זמן שנת הלבנה שנ''ד יום ח' שעות ותתע''ו חלקים וזמן שנת השמש שס"ה יום ו' שעות מצינו שנת השמש מוסיף על שנת הלבנה י' כ''א ר''ד וכשחלקנו מותר שנת השמש על שנת הלבנה וכפלנו אותו בי"ט שנה אשר היא מספר שני המחזור היה המתקבץ מאותו מותר ז' חדשי השנה ומותר לא ימנה בו המלאכה והוספנו אותם שבעה חדשים בכלל חדשי השנים ונתנו במשך הי"ט שנה ז' שנים מן י"ג חדש כל שנה וקרינו שמם מעוברות ונתנו אותו חדש הנוסף לפני חדש מהן כי בגללו הוסף כפי מה שהקדמנו וחלקנו אותם השבע שנים על שני המחזור והיא השנה השלישית והששית והשמינית וי"א וי"ד וי"ז וי''ט והסימן גו"ח אדז''ט והיוצא מזה הפרק כי המחזור י"ט שנה י"ב פשוטות וז' מעוברות:

8 ח

הפרק השלישי בידיעת מולד כל מחזור כבר בארנו כי כל חדש הלבנה כ''ט י"ב תשצ"ג חלקים וכן בארנו כי כל חשבון העבור כל מה שנתקבץ ז' ימים תשליכהו וכשתשליך חדש הלבנה ז' ז' ישאר ממנו יום אחד י"ב שעות תשצ"ג חלקים והסימן אי"ב תשצ''ג וכבר בארנו כי מספר שנת הלבנה שנ"ד יום ח' שעות תתע"ו חלקים וכשתשליך זה החשבון ז' ז' ישאר ד' ימים ח' שעות תתע''ו חלקים והסימן בשאריתה ד"ח תתע"ר וכן ביארנו כי השנה המעוברת י''ג חדשים מהלבנה ומן שנת הלבנה עד י"ג חדשים מהלבנה יהיה המתקבץ ממנו שפ''ג יום וכ''א שעות ותקפ"ט חלקים וכשתשליך זה ז''ז ישאר ה' ימים כ"א שעה תקפ''ט חלקים והסימן הכ"א תקפ"ט וכן בארנו כי המחזור י''ט שנה י"ב פשוטות וז' מעוברות וכשתקח מספר השנה הפשוטה ותכפול אותו בי''ב פעמים ומספר השנה מעוברת ותכפול אותו ז' פעמים ותקבץ בשני סימנים ותשליך המתקבץ ז"ז ישאר ב' ימים י''ו שעות תקצ''ה חלקים והסימן בי''ו תקצ"ה והוא אשר ישאר ממספר ימי המחזור אחר שתשליך ז''ז ואני אכתוב לך אלו הנשארים בשרטוט להיותם מבוארת נקל עליך זכירתם כי עליהם נבנה שרש המלאכה כעין זה:

9 ט

10 י

ואחר אשר פשטנו אלו הפשוטות אפרש היאך תוציא מולד איזה מחזור שתרצה דע כי שנה ראשונה משני העולם ר''ל השנים אשר אנחנו מונים בהם היום מולד אותה שנה ליל שני ה' שעות ר"ד חלקים מן השעה הששית והסימן בהר"ד והוא מולד ראש מחזור ממחזורי העולם וכאשר תרצה לדעת מולד המחזור השני ממחזורי העולם תכתוב בהר"ד בשיטה אחת ותכתוב בי''ו תקצ"ה בשיטה השנית תחתיה ותשים כל סוג תחת סוגו החלקים תחת החלקים והשעות תחת השעות והימים תחת הימים כעין זה:

11 יא

12 יב

תקבץ החלקים עם החלקים יהיה המתקבץ תשצ"ט תקבץ השעות עם השעות יהיה המתקבץ כ"א תקבץ הימים עם הימים יהיה המתקבץ ד' ימים יהיה מולד המחזור השני יום ד' כ''א תשצ"ט חלקים מן השעת העשירית ומה שאמרנו כי זה המולד בט' שעות מן היום הרביעי לפי כשתשליך מכ''א שעות י''ב שעות של ליל ד' כאשר הקדמנו נשאר ט' שעות מיום הרביעי ואותם החלקים משעה העשירית והסימן בזה המולד ר''ל המולד השני דכ''א תשצ"ט וכאשר תרצה לדעת המולד השלישי ר''ל מולד המחזור השלישי ממחזורי העולם תעשה כזה המעשה לא פחות ולא יתר שתכתוב מולד המחזור השני בשטה ובי''ו תקצ''ה בשטה שניה כעין זה:

13 יג

14 יד

ותקבץ החלקים עם החלקים כמו שעשית בפעם ראשונה יהיה המתקבץ ממנו אלף חלקים ושצ"ד חלקים תשליך מזה החשבון שעה באלף ושמנים חלקים ישאר שי''ד חלקים תרים השעה המתקבצת לך מן החלקים אל השעות ועוד תקבץ הי''ו שעות אל כ"א שעות עם השעה אשר הרימות מן החלקים יהיה המתקבץ ממנו ז' ימים וי"ד שעות תדע כי מולד המחזור השלישי ממחזורי העולם היה יום ז' בשתי שעות מן היום ושי"ד חלקים מן השעה השלישית והסימן בזה המולד ר"ל במולד השלישי זי"ב שי"ד ולא תסור מזה הענין ותעשה על זה המשל תוסיף בי''ו חקצ"ה על מולד המחזור הרביעי יצא לך מולד המחזור החמישי וכזה תעשה עד שתגיע אל מולד איזה מחזור שחרצה: ודע כי מחזורנו אשר הוא מחזור רנ"ט היה מולד השנה הראשונה ממנו והוא מולד המחזור ליל שלישי בג' שעות ושנ''ד חלקים והסימן ג"ג שנ"ד וידענו אותו בזה המעשה אשר הקדמנו כי הוספנו על בהר"ד בי''ו תקצ"ה וידענו מולד המחזור השני והוספנו על מולד המחזור השני בי''ו תקצ"ה וידענו מולד המחזור השלישי עד שבאנו לידיעת מחזורנו זה וכשתרצה לדעת מולד המחזור שיבא אחר מחזורנו תוסיף בי''ו תקצ"ה על ג"ג שנ''ד וזה כשתכתוב ג''ג שנ''ד בשטה אחת ובי''ו תקצ"ה בשטה שנית תחתיה ותקבץ השני שטות ומה שנתקבץ מן החלקים אלף ושמונים תרימהו שעה אל מושב השעות והנשאר למושב השעות תכתוב אותו בשטה שלישית ואחר תשיב אל השעות ומה שנתקבץ מן השעות כ''ד תרימהו יום אל מושב הימים ומה שנשארו ולא נשלם כ''ד שעות תכתבהו בשטה שלישית ועוד תשוב אל הימים ומה שנתקבץ יותר מז' תשליך ממנו ז' ותכתוב השאר בשטה שלישית וכאשר תעשה על זה המשל וצא לך מולד המחזור אשר אחרי זה והוא מחזור ר"ס יום ה' י"ט שעות ותתקמ"ט מן השעה השמינית וכן תוסיף על מחזור ר"ס בי''ו תקצ''ה יצא לך מולד מחזור רס''א וכענין זה תעשה עד לאין תכלית ואני אכתוב לך מולדות י' מחזורים בשרטוטים מן מחזורנו זה לנסות נפשך ותתלמד ממנו ויקום לך במקום מלמד וזה צורת השרטוט ותוציא מולד המחזיר אחר מחזור על דרך שהגדתי לך ועיין בשרטוט ואם יצא לך מכוין לאשר בשרטוט תדע כי מעשיך נכון ואם תמצא ביניהם שינוי אפי' בחלק אחד תדע כי הוא טעות ותוסיף לעשות עד שתכוון המעשה וזו היא הצורה:

15 טו

16 טז

הפרק הרביעי בידיעת מולד כל שנה כשיהיה מולד ר"ל שנה הראשונה מן המחזור ידוע על הדרך שספרנו תוסיף ד"ח תתע''ו על המולד הראשון משני המחזור ויצא לך מולד השנה השנייה משל למה זה דומה היה מולד השנה הראשונה מן מחזור רנ''ט אשר הוא מחזורנו זה נ"ג שנ"ד הוספנו עליו ד"ח תתע''ו כעין זה:

17 יז

18 יח

הרמנו שעה למושב השעות באלף ושמונים חלקים ישאר ק"נ חלקים כתבנו אותו בשטה שלישית במושב החלקים ועוד קבצנו הג' שעות מן השטה הראשונה עם השעה אשר הרימות מן החלקים אל הח' שעות מן השטה השנית יהיה המתקבץ ממנו י"ב שעות ואחר כך קבצנו הימים לימים יהיה המתקבץ ז' ידענו כי מולד השנה השניה חן המחזור היה יום ז' בק''נ חלקים מן השעה הראשונה והסימן זי"ב ק"נ וכשתרצה לדעת מולד השנה השלישית תוסיף ד"ח תתע''ו על מולד השנה השניה אשר היא זי"ב ק"נ יצא לנו מולד השנה השלישית יום ד' בכ' שעות ותתרכ''ו חלקים מן השעה התשיעית והסימן ד''כ תתרכ"ו וכאשר תרצה לדעת מולד השנה הרביעית מזה המחזור תוסיף הכ"א תקפ''ט על מולד השנה השלישית אשר היא ד''כ תתרכ''ו יצא לך מולד השנה הרביעית יום ג' בי"ח שעות ותקל"ה חלקים מן השעה השביעית והסימן ג"יח תקל"ה וכן עד תכלית כל המחזור תוסיף דח' תתע''ו על מולד כל שנה פשוטה ויצא לך מולד של אחריה ותוסיף הכ"א ותקפ''ט על מולד השנה המעוברת ינא לך מולד של אחריה: וזה תעשה לעולם דח' תתע''ו לפשוטה והכ''א תקפ''ט למעוברת כמו שפירשנו לעיל כי הנשאר מן הפשוטה דח' תתע"ת והנשאר מן המעוברת הכ''א תקפ''ט ואם תוסף על מולד השנה האחרונה מן המחזור הכ"א תקפ''ט יצא לך מולד המחזור של אחר מחזורך ר''ל המחזור שעבר וכבר ביארתי לך בזה תוכל לדעת מולד איזה מחזור שתרצה אחר שתדע מולד איזה מחזור ואם תרצה לדעת אותו ממנין אחר תוסיף דח' תתע''ו על מולד המחזור ויצא לך מולד השנית תוסיף דח' תתע"ו על מולד השנה השנית יצא לך מולד השנה השלישית לפי מה שהקדמנו עד שיצא לך מולד השנה האחרונה מין המחזור תוסיף עליו הכ''א תקפ"ט לפי שכל שנה האחרונה משני המחזור מעוברת יצא לך מחזור של אחריו ועל זה אמרנו הפירוש הזה אע''פ שהוא מבואר כדי להוסיף לך ביאור באריכות הדבר ואני אכתוב לך מולד כל שנה ושנה ממחזור רנ''ט בשרטוט תמצא אותם במקום מלמד תתלמד ממנו ותעשה מה שספרתי ותעיין בשרטוט אם תמצא אותה מכוונים תדע שמעשיך מכוון ואם תמצא ביניהם חלוף תשוב לעשות וזו היא צורתו:

19 יט

20 כ

פרק ה' בידיעת מולד כל חדש כשיהיה עמך מולד משני העולם ידוע והוא מולד תשרי ותרצה לדעת מולד מרחשון תוסיף אי"ב תשצ"ג אשר מחדש הלבנה כמו שאמרנו על מולד תשרי ואז יצא לך מולד מרחשון משל למה זה דומה עיננו במולד שנתינו זה והיא שנת י''ו מזה המחזור הנזכר והוא מחזור רנ"ט מצינו מולד זה ליל ו' בז' שעות קע"ט חלקים מן השעה השמינית והסימן ו"ז קע"ט לפי מה שתראנה בשרטוט וכתבנו זה הסימן אי"ב תשצ''ג בשטה שניה תחתיה כל סוג תחת סוגו על זה הצורה:

21 כא

22 כב

קבצנו החלקים לחלקים לפי מנהגנו נתקבץ מזה תתקע"ב חלקים וקבצנו השעות לשעות נתקבץ מהם י"ט שעה וקבצנו הימים לימים היה המתקבץ ז' ימים ידענו כי מולד מרחשון בזה השנה יום ז' בז' שעות ותתקע"ב חלקים מן השעה השמינית והסימן זי"ז תתקע"ב ואם תרצה לידע מולד כסלו תוסיף אי"ב תשצ''ג על מולד מרחשון יצא לך מולד כסלו וכן לעולם תוסיף אי''ב תשצ"ג על מולד איזה מהם שתרצה יצא לך מולד של חדש של אחריו ואני אכתוב לך מולד כל חדש מחדשי השנה זו הנזכרת בשרטוט לפי מה שעשינו בשני הפרקים הראשונים וזו צורת השרטוט:

23 כג

24 כד

הנה בארנו ומשלנו משלים ופירשנו שאין היכולת לפרש יותר מזה וכבר בארתי וזכרתי היאך תעשה פעם אחר פעם למען יהיה קרוב למתחיל בהוצאות המולדות ומה שלא נתבאר לו מן הפרק הראשון יתבאר לו מן השני וכן מן הג' כי המעשה בהוצאת המולד כל שנה או בהוצאת מולד כל חדש על דרך אחד הולך ועל דרך אחד הוא נגרר ודע כי שם המולד נופל אצל החכמים על קבוץ הירח והשמש במהלכם האמצעי וכן תמצא ב''ה:

25 כה

פרק ו' בידיעק הדחויות והתבועוק דע כי זה הפרק עמוד מעמודי העבור וצריך אתה לעיין בו במתון כי עליו הוא הסמך ובין בדברי וכשתוציא איזה מולד שתרצה כמו שאמרתי יש לך לדעת איזה יום יהיה ראש השנה בזה השנה כי זו המגמה מן העבור וידיעה זו תתבאר אחר ידיעת הדחויות וענין הדחויות המולדות הדחויות כי כשיצא מולד שנה מן השנים כעין אותו מולד יהיה דחוי ולא יהיה ראש השנה באותו יום וזולת אלו הם קבועות והם ד' יסודות היסוד הראשון כשיצא לך מולד יום א' או יום ד' או יום ו' יהיה ראש השנה באותה שנה נדחית ביום של אחריו ואל תעיין מה שיש לך מן השעות נתמעטו או רבו משל למה זה דומה אם יצא לך המולד יום א' באיזה שעה שיהיה מן היום או מן הלילה ראש השנה באותה שנה יום שני ואם יצא לך המולד יום ד' ראש השנה אותה שנה יום ה' ואם יצא לך המולד יום ו' ראש השנה אותה שנה יום ז' כן תעשה לעולם פשוטה או מעוברת והסימן לא אד''ו ראש השנה וימי אד"ו לא תקבע בהם לעולם אבל יהיה ראש השנה לעולם יום ב' יום ג' יום ה' יום ז' והסימן בגה"ז " והיסוד הב' כשיצא לך מולד ביום מן הימים הכשרים אשר תקבע בהם והם בגה''ז בחצי היום ואפילו בחלק אחד אל תקבע בו משל למה זה דומה היה מולד שנה מן השנים יום ב' בו' שעות והסימן בי"ח יהיה ראש השנה של אותה שנה יום ג' ואם היה המולד פחות מחצי היום אפילו בחלק אחד כגון שהיה המולד ב' י''ז תתרע"ט ראש השנה אותה שנה יום ב' וכן תעשה בשאר הכשרים כשיצא לך מולד ב' בי"ח שעות או יותר ראש השנה אותה שנה יום ג' ואם היה המולד יום ג' בי"ח שעות או יותר ראש השנה אותה שנה יום ה' מפני שנדחה מד' לה' וכבר בארנו כי ר''ה לא יהיה יום ו' וכן כשיהיה המולד יום ז' בי"ח שעות או יותר ר"ה אותה שנה יום ב' לפי שנדחה מא' לב' והסימן בזה היסוד הוא מה שאמרו חז"ל נולד קודם חצות כשר אחר חצות פסול ובחצות כאחר חצות דמי ואלו השני יסודים הראשונים פעמים רבים הם נופלים אבל השני יסודים האחרונים אינם נופלים אלא מעט ועל דרך זר ונכרי היסוד השלישי כי כל שנה פשוטה שיהיה המולד בה ליל ג' בט' שעות מן הלילה ור"ד חלקים מן השעה היה ראש השנה אותה שנה יום ה' מפני שהיא נדחה מן הג' לד' ולא יהיה ראש השנה יום ד' ונדחה ליום ה' וכשיצא לך המולד כן ג"ט ר''ד או יותר ר"ה אותה שנה יום ה' ואם יצא המולד בפחות מזה ואפילו| בחלק כגון שהיה המולד כן ג"ט ר"ג אותה שנה ר"ה יום ג' והסימן בו פ''ל גטר"ד מן יוד ופי' זה הסימן פ' פשוטה ל' ליל שלישי ט' שעות ר"ד חלקים משעה עשירית וזהו היסוד הג' מן הדחויות: והיסוד הד' כי כל שנה שלפניה מעוברת ויצא לך מולדה יום ב' בג' שעות ותקפ"ט חלקים מן השעה הרביעית ר"ה אותה שנה יום ג' ואם יצא לך זה המולד בפחות מזה ואפילו בחלק אחד תקבע אותו יום בעצמו כמו אם יצא לך המולד כך בג' תקפ''ח ראש השנה אותה שנה יום ב' והסימן בזה היסוד הד' מן הדחויות מ''ע י"ב תקפ"ט מן דלת ופי' מ' מלפני ע' עבור י' יום ב' יום שני תקפ''ט חמש מאות ושמנים ותשעה חלקים ד' מן שעה הרביעית ואלו השני יסודים אחרונים יותר מעט הם נופלים מן הראשונים אבל צריך אתה לעמוד עליהם ולא תסירם מלבך והשם ידריכנו בדרך ישרה:

26 כו

ואני אכתוב לך ימי קביעות שני מחזורים בשרטוט תתלמד מהם לפי מנהגנו בפרקים האחרים וזו היא צורתו:

27 כז

28 כח

לוח קבוע שני מחזור רנ''ט ותוציא המולדות ותקבע מה שיש לך לקבוע ותדחה מה שיש לך לדחות לפי היסודות שבארתי לך אחר כן תעיין בשרטוט אם תמצאם מכוונים תדע כי חשבונך מכוון ואם לאו תשוב לחשבון בג"ה:

29 כט

פרק ו' בידיעת השלמים והחסרים והכסדרן דע כי מרחשון ב' ימים לעולם בכל השנים ושבט יום א' ואדר ב' ימים וניסן יום א' ואייר ב' ימים וסיון יום א' ותמוז ב' ימים אב יום א' ואלול ב' ימים ואם תהיה השנה מעוברת הב' אדרים ב' ימים ועל זה הסדר כל השנים אבל החלוק הוא בין כסלו וטבת כי שנה יהיו כסלו וטבת ב' ימים ותקרא השנה של שלמים ושנה יהיו כסלו וטבת יום א' ותקרא חסרים ושנה יהיו כסלו וטבת כסדרן כגון שיהיה כסלו יום א' וטבת ב' ימים ותקרא כסדרן ואם תרצה לידע אם השנה שלמים או חסרים או כסדרן תצטרך לדעת אם השנה אשר אתה רוצה לידע אותה מעוברת או פשוטה אם תהיה פשוטה תדע איזה יום הוא ראש השנה אותה שנה ואיזה יום יהיה ר"ה בשנה הבאה ותעין כמה בין שני ימים מן המנין אם יש ביניהם ג' ימים השנה חסרים ואם ד' השנה כסדרן ואם ה' השנים שלמים והסימן גד"ה בפשוטה חכ"ש פי' כי כשיש בין היום אשר קבענו בו השנה אשר נרצה לדעת אם הם שלמים או חסרים או כסדרן ובין השנה של אחריה ג' ימים היא חסרים ואם יש ביניהם ד' ימים היא כסדרן ואם יש ביניהם ה' ימים היא שלמים זהו בשנה פשוטה משל למה זה דומה אם תהיה ראש השנה בשנה הפשוטה יום ז' וראש השנה של אחריה יום ה' הראשונה שלמים כי יש ביניהם ה' ימים יום ז' ויום א' יום ב' יום ג' ויום ד' ואם היה ראש השנה הפשוטה יום ה' ובשנה של אחריה יום ב' השנה כסדרן לפי שיש ביניהם ד' ימים יום ה' יום ו' יום ז' יום א' ואם היה ר''ה הפשוטה יום ז' ובשנה של אחריה יום ג' השנה חסרים לפי שיש ביניהם ג' ימים יום ז' יום א' יום ב' ועל זה דוק ואם היה ר''ה שתרצה ידיעתה אם הם שלמים או חסרים או כסדרן מעוברת על זה המעשה בעיון שתעיין כמה יש בין היום אשר תקבע בו ר''ה אותה שנה ובין היום אשר תקבע בשנה הבאה אם יש ביניהם ה' ימים השנה חסרים ואם ו' ימים השנה כסדרן ואם ז' ימים השנה שלמים והסימן ה''וז בעבור חכ''ש ופירושו כפירוש הראשון ואם היה ר''ה בשנה מעוברת יום ז' ובשנה של אחריה ר"ה יום ז' אותה שנה המעוברת שלמים לפי שבין ב' הימים ז' ימים לפי שלא נחשב בזה המניין יום קביעות השנה הבאה אחר השנה אשר אנו רוצים ידיעתה כמו שביארנו וממה שאמרנו יתברר לך כי לא תוכל לדעת אם השנה חסרים או שלמים או כסדרן אלא אחר שתקבע אותה שנה והשנה הבאה אחריה ואם תכתוב כל שני מחזורנו זה בשרטוט השלמים והחסרים והכסדרן תתלמד בו כפי מנהגנו וזו היא צורת השרטוט:

30 ל

31 לא

ודע כי כשיהיה ר"ה יום ג' אותה שנה כסדרן לעולם והסימן לא גח''ש פי' כשיהיה ר"ה יום ג' לא תהיה השנה לא שלמים ולא חסרים אלא כסדרן ודע כי כשיהיה ר''ה יום ז' או יום ב' לא יתכן להיות כסדרן אלא שלמים או חסרם כמו שיצא החשבון אשר אמרנו והסימן לא ז"ך ולא ב"ך ודע כשיהיה ר"ה יום ה' אם תהיה השנה פשוטה לא יתכן להיות חסרים ואם תהיה מעוברת לא יתכן להיות כסדרן לא ח''ף כ''ע בחמישי פירושו לא חסרים בפשוטה ולא כסדרן במעוברת כשיהיה ר"ה ביום ה' וזכור אלו הסימנים ותשוב אליהם כשתטעה ואם תמצא כאשר אמרנו לך בידיעת השלמים והחסרים והכסדרן ויצא לך השנה כסדרן ור"ה יום ז' או יום שני או יצא לך חסרים ור''ה יום ה' והשנה פשוטה או יצא לך השנה כסדרן והשנה המעוברת בראש השנה יום ה' תדע כי טעות בחשבון ושוב לחשבונך עד שתמצא וכשתדע איזה יום יהיה ר''ה ואם השנה שלמים או חסרים או כסדרן בלא ספק כי ראשי החדשים ידועות וכשראשי החדשים ידועות המועדים ידועים והפרקים ידועים בלי ספק:

32 לב

המאמר השני בידיעת התקופות

33 לג

הפרק הראשון בידיעת איזה יום מימי השבוע תהיה התקופה ובכמה שעות מן היום או מן הלילה במעשה כשתרצה לדעת אותה קח שני העולם השלמים והשליכם כ"ח כ"ח והמנין שאינו מספיק כ''ח תוסיף עליו רביעית ומה שנתקבץ תוסיף עליו ג' והנכלל לך מזה הם ימים ותשליכם ז"ז והנשאר פחות מז' תחתיל בחשבון מיום א' כלומר מתחלת הלילה ואיזה יום שנפסק בו החשבון אותו יום תהיה תקופת ניסן באותה שנה משל למה זה דומה רצינו לידע מתי תהיה תקופת ניסן בזו השנה והיא שנת ד' אלפים תתקי"ח לקחנו השנים השלמים והם ד' אלפים תתקי"ז כי שנת י"ח אשר אנחנו חפצים בידיעתה לא שלמה עוד השלכנו אותן השנים השלמים כ''ח כ''ח נשאר י''ז הוספנו עליהם רביעיתם והם ד' ימים ורביע היה המתקבץ כ''א יום ורביע הוספנו על המתקבץ ג' היה הכל כ''ד יום ורביע וכבר בארנו כי רביע כל יום ו' שעות השלכנו אלו כ''ד יום ו' שעות ז''ז נשאר שלשה ימים ורביעי התחיל החשבון מיום א' ויצא לך החשבון ליל ד' בששה שעות ובזו השעה הנזכרת מהיום הנזכר תהיה תקופת ניסן בזו השנה וכשתדע באיזה יום ובאיזה שעה תהיה תקופת ניסן שאר התקופות ידועות והוא כשתוסיף ז' שעות ומחצה על שעות איזה תקופה שתהיה תצא לך התקופה של אחריה משל למה זה דומה אם תהיה תקופת ניסן בזו השנה בו' שעות מליל רביעי תוסיף ז' שעות ומחצה תשאר שעה ומחצה מיום ד' תדע כי תקופת תמוז ההוא אחר תקופת ניסן בזו השנה בשעה א' מיום ד' ואחר שתוסיף על השעה ז' וחצי יהיה המתקבץ ממנו ט' שעות תדע כי תקופת תשרי ההוא אחר תקופת תמוז בזו השנה בט' שעות מיום ד' ותוסיף על הט' שעות ז' וחצי יהיה המתקבץ ממנו י"ו שעות תשליך מהם י"ב שעות מיום ד' ישאר מהם ד' שעות וחצי מליל ה' תדע כי תקופת טבת תהיה בד' שעות מליל ה' ועוד

34 לד

תוסיף על הד' שעות וחצי ז' שעות יהיה המתקבץ ממנו י"ב שעה והם שעות ליל הה' תדע כי תקופת ניסן הבאה אחר זו תהיה יום ה' בשעה א' ועל זה יתגרר המעשה עד סוף העולם כשתדע התקופה תוסיף עליה ז' שעות אז תדע שעות התקופה הבאה אחריה ובאיזה יום היא כמו שביארנו בזה המשל:

35 לה

פרק שני בידיעות חשבון זה בשרטוט וכשתרצה לדעת באיזה יום תהיה התקופה ובכמה שעות מן היום ומן הלילה תקח שני העולם ותשליכם כ"ח כ''ח והנשאר פחות מכ"ח תביא אותם בשעת הענין ועיין השטה אשר נכח אותו מנין תמצא בו סדר תקופת השנה משל למה זה דומה רצינו לידע סדור תקופות שנתינו והוא שנת י"ח אחר שהשלכנו שנות העולם כ"ח כ''ח נשאר י"ח שנה כי הארבעת אלפים ותת"ק מושלכים ובקשנו כמו אותו ענין בשרטוט בשטה הנופלת עליה שנות החשבון ולקחנו מה שיש בנוכחו מצינו תקופת תשרי בזו השנה יום ג' בג' שעות תקופת טבת יום ג' י' שעות וחצי תקופת ניסן ליל ד' ו' שעות תקופת תמוז יום ד' בשעה וחצי וכשתרצה לידע השנה אשר אחרי זו השנה עיין בשטה אשר אחר זו השטה ר''ל שנות י"ט וכן תעשה על הסדר שטה אחר שטה עד שתשלים השרטוט ותחזור לראשיתו והוא חוזר חלילה לעולם כל שיטה בשנה ובין ובזה השרטוט יתברר לך כי תקופת ניסן לא תהיה לעולם רק בשש שעות או בשעה א' ותקופת תמוז בז' שעות או בי' שעות ותקופת תשרי בג' או בט' ותקופת טבת בד' שעות או בו' שעות וכל אלו השעות מן היום או מן הלילה ודע כי הספרים בזה השרטוט כנגד תקופת ניסן בשטת השעות ר"ל כי אין במקומו שעה ואם ראית כנגד היום דע כי תקופת ניסן תהיה בחלק א' מאותו היום ואם תהיה הספר כנגד הלילה התקופה תהיה בחלק א' מאותו הלילה ובין ותמצא בע"ה *(הלוח הוא בדף השני והשורות הנכתבות ביושר הם שעות היום והמושכבים הם שעות הלילה ומלת ספר הבאה בסוף הפרק הוא מלה ערבית הוראתה רק והוא סימן 0 ובא במקום התחלת היום והלילה):

36 לו

37 לז

פרק שלישי בידיעת בכמה ימים מימי החדש תהיה התקופה ובכמה שעות מן היום או מן הלילה כמו שפירשנו בפרק ראשון נשאר לך לדעת בכמה ימים מימי החדש תהיה התקופה וידיעת אותו ענין שתקח שנות השלמות והיא זו השנה ד' אלפים ותתקי''ז שנה תשליכס י"ט י"ט ומה שנשאר פחות מי"ט זכור החשבון והם שנים שעברו מן המחזור שאתה בו תן לכל שנה י"א יום ומה שנתקבץ מן הימים תוסיף עליהס ז' ותשליך המתקבץ לל' ומה שנשאר פחות מל' תחזור כמו אותו חשבון מראש חדש ניסן ותהיה התקופה ואם לא הגיע תוסיף ב' ימים אם לא הגיע תוסיף ג' ועל כל פנים יגיע משל למה זה דומה רצינו לדעת התקופות בזו השנה בכמה ימים מניסן תהיה ידענו כי תקופת ניסן בזו השנה ליל ד' בז' שעות השלכנו שנות העולם השלימות י"ט י"ט נשאר ט"ו והם השנים אשר שלמו ועברו מן המחזור והוא מחזור רנ"ט נתננו לכל שנה י''א יום היה המתקבץ מהם קס''ה יום והוספנו עליהם ז' ימים סך הכל קע"ב יום השלכנו את החשבון לל' נשאר כ''ב ימים ועייננו באיזה יום יהיה ניסן בשנה אשר נרצה ידיעתה והוא שנת ד' אלף תתקי"ח ליצירה י''ו למחזור ומצינו ניסן בזו השנה יום א' ומנינו ניתן מיום א' כ''ב ימים יצא החשבון בו אל יום א' כי מיום א' עד יום א' כ''ב ימים ולא הגיע החשבון אל יום התקופה כי התקופה ליל ד' כמו שפירשנו הוספנו יום א' על כ''ב הגיע החשבון ליום ב' הוספנו ב' ימים על כ''ב ימים הגיע החשבון ליום ג' הוספנו ג' על כ''ב ימים הגיע החשבון ליום התקופה אשר הוא ד' אז ידענו כי תקופת ניסן בזו השנה שהיא שנת ד' אלפים תתקי"ח בו' שעות מליל ד' כ''ה ימים מחדש ניסן ועל זה הענין תדע באיזה יום מימי החדש תהיה תקופת ניסן לעולם ואם תהיה השנה אשר תרצה ידיעתה באיזה יום מימי החדש תקופת ניסן תהיה באותה שנה מעוברת תעשה על זה הדרך לדרכי חשבונך מחדש אדר שני במקום ניסן וכאשר עשית בניסן בשנה הפשוטה תעשה באדר השני בשנה המעוברת ואם היתה תקופת ניסן ידועה בשנה מן השנים יהיו שאר התקופות ידועות והוא אחר שתחשוב מיום התקופה משנה אשר היתה בה צ"א יום וז' שעות ומחצה אז תצא לך התקופה אשר אחריה משל למה הדבר דומה הנה ידענו מה שהקדמנו כי תקופת ניסן בשנתינו זו והיא שנת י"ח היתה בו' שעות מליל ד' כ''ה ניסן מנינו מזו השעה וזה היום צ"א יום וז' שעות וחצי יצא לנו החשבון בשעה וחצי מיום ד' בז' בתמוז ידענו כי תקופת תמוז תהיה בזו השנה יום ד' בשעה וחצי בז' בתמוז ועוד מנינו מזה היום ומזו השעה אשר יצתה בו תקופת תמוז צ''א יום וז' שעות וחצי הגיע החשבון אל ט' שעות מיום ד' ל' יום מתשרי ידענו כי תקופת תשרי תהיה בשנה הבאה אחרי זאת כלומר שנת י"ט יום ד' בט' שעות ל' יום מתשרי ועוד מנינו מזה היום ומזו השעה צ"א יום וז' שעות וחצי הגיעה החשבון אל ארבע שעות וחצי מליל הרביעי משבט ידענו כי תקופת טבת תהיה בשנת י"ט בד' שעות מליל ה' משבט ועוד מנינו מזה היום ומזו השעה צ''א ימים ז' שעות וחצי הגיעה החשבון אל שעה ראשונה מיום ה' ששה ימים מחדש ניסן ידענו כי תקופת ניסן תהיה בשנת י"ט בתחלת יום ה' ו' ימים מחדש ניסן וכן נחשוב מזה היום ומזו השעה צ''א יום ז' שעות וחצי יצא לנו תקופת תמוז וכן תעשה עד סוף העולם וכבר בארנו כי כשיהיה תקופה מן התקופות ידועה היאך תעשה מהם שאר התקופות עד סוף העולם ודע כי כשאמרנו בתקופה מן התקופות תהיה בכך וכך שעה אין הכונה כי התקופה תהיה בכל אותה שעה אבל המגמה כי התקופה תהיה בתחלת חלק א' מאותה שעה וכשאמרנו כי תקופת ניסן בשעה ראשונה מן היום או מן הלילה אין הכונה בכל שעה ראשונה אבל הכונה בתחלת חלק מן השעה הראשונה ודברנו בו אינו אלא על דרך העברה ואין ראוי שיחלוק עלינו חולק באמרנו כי המולדות בכך וכך שעה וכך וכך חלקים מן השעה הנמשכת אחר השעה הראשונה כי כשאמרנו זה היה על דרך העברה והרגל הלשון ואין ראוי עוד לחלוק חולק בכפל הענין והחזרתו פעם אחר פעם וספור ענין קרוב יכול המתלמד שיתלמד ממה שהקדמנו ואפילו לא ייחדוהו בהם מאמר אבל עשינו כל זה למען ירוץ הקורא בו והשם יתעלה יורנו דרך האמת ברחמיו וחסדיו הרבים אמן סלה:

38 לח

נשלם המאמר