4:2ד׳:ב׳
1 א

ולעשות לו תועה - לנחמיה, או לעם ירושלם.

2 ב

ותועה - שם דבר על משקל עולה שואה.

3 ג

ופירש תועה - כי העומד בצרה כתועה שאינו יודע מה יעשה.