Ibn Ezra on Deuteronomy
1 א

יש אומרים כי טעם אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר והנה הם הלכו במדבר ארבעים שנה וזה פי' ויהי בארבעים שנה. ואלה טעו כי עד קדש ברנע באו בשנה השנית רק ויהי בארבעים שנה דבק עם דבר משה והישר בעיני שפירושו אלה הדברים שהם דברי המצות הכתובים בפרשת ראה אנכי ושופטים וכי תצא והיה כי תבא כבר אמר אותם כאשר היו במדבר ויהי' דבר משה מושך עצמו ואחר עמו וכן הוא דבר משה במדבר בערבה מול סוף מיום שנסעו מסיני:

The correct interpretation of These are the words is that the commandments written in the upcoming parashiyyot of Re eh , Shofeṭim , Ki Teṣeh , and Ki Tavo had already been given to the Israelites when they were in the wilderness. In other words, the phrase that Moshe spoke is modified by the entire remainder of the verse, as if Scripture had repeated it, saying: “These are the words that Moshe spoke to all Israel, which Moshe had spoken in the wilderness, and in the desert across the Red Sea…” starting from the day that they left Sinai.

2 ב

בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב. מקומות לא נזכרו בפ' אלה מסעי או נזכרו בשמות אחרים כי הנה שניר יש לו ג' שמות ורבים כן:

between Paran and Tofel, and Lavan, and Ḥaṣerot, and Di-Zahav These places are either not mentioned in the parasha of Masey , or they are mentioned under different names. Many places have several different names (e.g., Mount S̀ e nir has three other names [cf . 3: 9 and 4: 48]).