וממלאכה שא״ל גמירא. נ״ב לכל תכלה ראיתי קץ וגו' [תהלים קיט]:
היה מקצר בדעתו. נ״ב כענין קוצר רוח. כלומר קצרה דעתו במלאכה ורצה להניחה:
