1
הוא טוב זה רשע המתקיים. נ"ב שמא פירושו שמחללין עליו השבת אם הוא בסכנת נפש. משא"כ על מת צדיק אין מחללין וכמ״ש בפ׳ ב״מ [שבת דף ל] בשאלה דר״ת דמן נוי. וצ"ל ברשע שלא פשט ידו בעיקר שמצווים עליו להחיותו. אבל המומר לעבודת כוכבים מורידין ולא מעלין [ע׳״ז דף נו:] אצ״ל שאסור לחלל עליו השבת. ורשע גמור בחייו קרוי מת. ואפשר שאעפ׳׳כ כל זמן שהוא בעוה״ז יש לו תקנה לשוב וגדולים בע"ת כו׳ ויפה שעה אתת של תשובה ומעשים טובים בעוה״ז מכל חיי העוה"ב. ואפשר ג״כ שזהו פירוש המתקיים. כלומר שאינו קרוי מת אלא הוא בן קיימא. ואע״פ שאח"ז אמר ד"א בדרך זה. תחלה אמר אף על זמן שעומד בעולם קודם שעשה תשובה. אם עשה תשובה בסוף. גם אותן הימים שחטא בהם טובים הם לפי שעונות נעשים לו זכיות [עי׳ יומא דף פו:]: