27:4כ״ז:ד׳
1 א

כי אין לו בן. מיותר לגמרי. וגם שנוי לשון הקודם לא היו לו אלא שהראו לדעת כי משפטן פי׳ חקירה שלהן הוא אפי׳ היו לו בנים בשעת מיתה ומתו אח״כ. וא״כ אין כאן ממ״נ של יבום. מכ״מ מגיע הירושה להבנות. ואע״ג שלא היה בזה נ״מ להן. מכ״מ הראו לדעת תועלת לבנות אחרות שמתו אחיהם בלי ז״ק אחר מות האב. והיינו דאי׳ שם ב״צ דרשניות הן. דזהו ענין דרשן. להועיל בחכמתו לאחרים. והיינו דמפרש הגמ׳ אלו הי׳ לו בן לא דברנו. פי׳ אלו הי׳ לו עתה בחיים לא דברנו כלל. אבל כ״ז שאין לו אפי׳ לא הי׳ לנו ממ״נ של יבום. היינו מדברות מצד החקירה תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו. האי בתוך אחי אבינו מיותר. אלא בשביל שהי׳ חצי שבט מנשה בעה״י. והמה בקשו דוקא בא״י בתוך אחי אביהם לא אחי אבי אביהם. והיינו דאי׳ במדרש והובא בפרש״י לעיל כ״ו ס״ד שהיו הנשים מחבבות א״י והביא ראי׳ מב״צ. ולכאורה אינו מובן. ומה ראי׳ היא זו וכי הי׳ להם עצה לשוב למצרים. ומה זה חידוש שבקשו נחלה בא״י. אלא הראי׳ הוא ממה שבקשו דוקא בא״י שלא נכבש עוד. ולא בעה״י שכבר היא כבושה ועומדת לפניהן. אלא שהיו מחבבות א״י: