לא תוסיפו וגו׳ ולא תגרעו ממנו לשמור וגו׳. אם הי׳ הכונה אזהרה שלא לגרוע ולעבור על מצות ה׳ ברצון ובכונה לעשות שלא כרצון ה׳. הכי מיבעי ולא תגרעו מלשמור את מצות ה׳ וגו׳ אלא סמוך ענין אזהרה זו למקרא הקודם למען תחיו וגו׳ ובאשר יש אמצעים אחרים להשיג דבקות אלהי. ומכש״כ ע״י קרבנות שמכשירים הרבה להשיג דעת אלהים כמש״כ בס׳ שמות ר״פ יתרו. ע״כ אמר כי ע״י חקים ומשפטים טוב יותר להשיג זה החיות מאמצעים אחרים. וע״ז אמר לא תוסיפו וגו׳ כי כל האמצעים בלי דעת תורה יש להזהר שלא יביאו להוסיף על הדבר שהוא הלכות שבע״פ ע״י נעימות המצוה הנעשה באהבת ה׳. או להיפך ולא תגרעו ממנו. מן הדבר שהוא הלכות שבע״פ כדי לשמור את מצות וגו׳. היינו את גוף המצוה לפי דעתו בהכשר אהבה ודעת אלהים. ועי׳ מש״כ בס׳ במדבר בפ׳ ציצית על המקרא בהושע ח׳. והזהיר על הוספה תחלה שהוא קשה מלגרוע משום שעושה מעשה וכדתנן בזבחים פ״ח מ״י וידוע מאמרם ז״ל הישן בסוכה בשמיני ילקה אם עושה לשם מצוה משא״כ הגורע לשם מצוה אינו עובר במעשה וה״ז מבטל מ״ע ועובר על ל״ת שאין בו מעשה: