1
ויבא משה וגו׳ באזני העם. עמש״כ בס׳ שמות כ״ד ז׳ משמעות באזני העם שהוא הבנה בעמקות לגדולי ישראל. כך היה בשירה זו אמר שקרא בתורה באזני כל קהל ישראל בא עוד הפעם לא״מ ודבר באזני העם ענינים עמוקים שבה. וקיים בזה דבר ה׳ ושימה בפיהם כמש״כ לעיל:
2
והושע בן נון. כבר ביארנו לעיל ל״א כ׳ אשר יהושע לא נצטוה ע״ז כלל ורק משה קרא שירת האזינו בס״ת ואח״כ כשבא עוד לבאר להם וכבר כָּהָה אורו ולא היתה שכינה מדברת מתוך גרונו. ע״כ כשבא לבאר הי׳ יהושע עוזרו בשליחות משה. כדי להכין ולהשכיל לכל העם ומשום הכי כתיב כאן הושע ולא יהושע. משום שלא עשה זאת בשביל שהוא יהושע רבן של ישראל אלא בשביל שהוא הושע תלמידו של משה רבינו שנקרא הושע: