Chapter 7ז׳
1 א

רוממות התכלית האלהית שיש בשמירת האומה הישראלית בצביונה, היא נעלה מחובת השמירה הראויה גם כן לכל אומה שיש לה הזכות להתקיים בתור לאום על פני האדמה.

The loftiness of the divine purpose in preserving the character of the Jewish people is greater than the obligation of the preservation appropriate for any other nation that has the merit to exist as a nation on Earth.

2 ב

היסוד ההגיוני שהדבר מוכרח שיכירו בני אדם כולם שהם חייבים לחיות חיי אחים, יוכל לבא לשלימותו בחיי העמים רק על ידי מה שכל אומה תשתלם באופיה המיוחד לה. רק בהבנה שלמה שכשם שצביונה הוא דבר הגון בעולם, כן צביון כל עם זולתה הוא נחוץ לתשמישו של עולם, ולא יעלה על הדעת להצר צעדי אומה זולתה, או לחשב שהיא דוחקת את רגליה, רק כל אחת תשכיל כי ברבות הצלחת כל אומה בצביונה המיוחד ירבה אושר העמים כולם. כי כל אומה ואומה תשתמש בההכשרים שכל העמים בכללם משלימים בהם את העולם. וכשם שהיא נותנת לעולם את הדברים שהיא עסוקה בשכלולם, כן תקח מכללם את הדברים שהם עוסקים לשכללם. על כן, רק ברבות ההצלחה האנושית הכללית יאושר כל גוי פרטי.

The rational foundation of the matter must be that human beings must all recognize that they have to live lives of brotherhood. This can only come to its full expression in the life of nations via each nation fully expressing its unique character. [This happens] only through a full understanding [by each nation], that just like its character is proper for the world, so too the make-up of every other nation is a necessary tool for the world, and it should never enter one’s mind to cause any suffering to antagonize the progress of any nation other than itself, or think that that knocks its legs out from under it. Rather, everyone would understand that through the increase of success of every nation in its unique character, there will be an increase in the happiness of all nations, because each and every nation will utilize the talents that all the nations are using to perfect the world. Just as one nation gives to the world the things that it is involved in developing, so too [does that nation] take from the world from the other nations things that they’re involved in developing. Therefore, only through the increasing of the success of the human collective, will each individual nation be happy.

3 ג

ובהגמר הרעיון הזה להיות חל בלב העמים בכל עזו ותפארתו, לא יצוייר כלל נשיאת גוי אל גוי חרב, כי כל גוי ישכיל כי החרב שהוא נושא אל זולתו, את נפשו הוא קובע, לבד משפט הצדק שישתכלל, להיות מתעב בנפש הריגת אנשים ושפיכת דמם, ולא תוכל כל סבה מדינית שבעולם לטהר נבלת רצח זאת, בהיותה מבוררת בלב בטהרת הרגשתה האמיתית.

When the finalization of this idea takes effect in the heart of the nations with all of its strength and glory, no one will [be able to] imagine at all of nations taking up swords against each other, because every nation will understand that the sword that it lifts up against another is attacking itself. [That will be true,] besides for the fact that the concept of justice will be developed, and it will be considered an abomination to the human psyche to kill people and spill their blood. No diplomatic reason in the world would be able to purify the disgusting nature of such murder, as it becomes clear in the heart in its pure, authentic feeling.

4 ד

וכמשפט כל המדות הטובות וכל המעשים טובים שבעולם, שהשער להכנס בהם הוא אהבת עצמו, שכר ועונש, ואהוב כדי שיאהבוך, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, כן משפטי העמים מוכרח שיתפתחו תחילה באופן המובן איך שכל אומה היא בהצלחתה מטיבה את מצב הכלל, וכי חילוק האומות איננו כי אם הסכמה בדויה להגדיל רושם של 'שלי שלי ושלך שלך' באין מטרה, כי אם תכלית עליונה רצופה בזה לשכלול האנושות כולה על ידי הרחבת כל המקצעות שכל אומה ואומה מיוחדת בהנה.

As is the rule of all good character traits and all good deeds in the world, that the gateway into them is selfishness, reward and punishment, giving love in order to be loved, and "through ulterior motives, one comes to altruistic motives", so is the rule for nations. It is necessary that they develop first in a manner that is understood how each nation in its success improves the state of everybody. [They must also understand] that the dividing up into nations is really just a contrived agreement to increase the impact of the concept of “what’s mine is mine and what’s yours is yours” for no goal other than the loftier purpose that is embedded within it to improve all of humanity through the expanding of all professions which are unique to each nation.

5 ה

ובזה הדבר מובן, שכמו שאי אפשר שישתכלל סידור מדינה יחידית כי אם בהיות המרכז נתון במקום אחד, מלך, או בית מחוקקים, כן אי אפשר שיבא העולם לשלימות זה הסידור כי אם כשיהיה על כל פנים איזה מרכז קבוע במקום אחד.

With this we can understand that just as it is impossible for the system of an individual state to develop except through a central body that is situated in one place, a king, or a legislature, so too the world cannot reach the perfection of this system unless there was some set center in one place.

6 ו

והנה כשנחלק גבולות עמים, נבין שאפשר וגם מוכרח לתן לכל עם ועם מקצעות מיוחדים מענפי החיים שבמשך השלמת החכמה והמלאכות הגשמיות והרוחניות יתרחבו באין קץ. הרחבת עבודת האדמה, למשל, עם כל דרישות תורת הצמחים, דרישת החיים וחכמת הפיזילאגיא, חכמת חרשים בכל כוחות הטבע המתגלים חדשים לבקרים, חכמת המדינה וסדרי הכלכלה, וכאלה רבות. אמנם חכמת האלהות והמוסר גם היא ודאי לא תגרע מכל המקצעות החשובים שבחלקי ההשתלמות האנושית, חכמת יופי המעשים וסדר עבודת אלהים, מושגי האלהות ועומק ההבנה בכל דבר המתיחש למושגים האלהיים.

Behold, when the borders of nations are distributed, it is possible, even necessary, to give to each and every nation unique fields of endeavor, that through the perfection of their wisdom, and spiritual and physical work, they will be broadened without end. For example, the expansion of agriculture, with all of the necessary knowledge of botany, with all the needs of biology and physiology, and knowledge of agronomy with all the potentials of nature which are being revealed to researches all the time, and political wisdom and economic wisdom, and much more. However, divine wisdom and ethics are also certainly no less important than all the other important fields of endeavor which are aspects of the perfection of humanity, the wisdom of what is beautiful about [various] deeds and the way of serving God, concepts of divinity, and delving into the understanding of everything that relates to godly concepts.

7 ז

מובן הדבר שבהחלק לכל עם המקצוע המיוחד לו, יפול זה החלק הרוחני הגמור שבחיים בחלקם של ישראל, שהם ראויים לזה מצד תורת ד׳ אשר אתם, ומצד הכשר רוחם הנעלה לדברים הנשגבים ביותר, ומצד חלקם בההסתוריא הכללית שהוא חזקתם העתיקה להאיר העולם באור דעת ד׳ גם בימי החושך והמשטמה, ועל אחת כמה וכמה בימי האורה והאהבה.

It makes sense that in apportioning to every nation the field of endeavor that is unique to it, the field of complete spirituality of life would fall into the domain of Israel, for they are suited to this through the Torah of God that they have, and because of the fitness of their elevated spirit for things that are very lofty, and from the standpoint of their share in general history, which is their longstanding mission to enlighten the world with knowledge of God even in the darkest and most hateful times, and how much more so in times of light and love.

8 ח

ולפי מצב השתלמות האדם, הוא חזיון מוכרח שבהיות רוח האדם עולה למעלה, יחשב אצלו המעולה שבקנינים, הקנינים היותר נשגבים שהם דעת האלהים וכל הלמודים שנמשכים מזה, כאשר עינינו רואות גם כיום, שבכל אומה מתוקנת כראוי בהליכותיה ומדותיה, תמהר ההכרה לבא שהדרישה בעמקי הדעת של האלהות היא יתרון הרוח הגדול שבחכמת האדם.

According to the state of human perfection, it is a compelling vision that when the human spirit rises upward, it would think about the greatest among assets, the most lofty of assets: knowledge of God and all related studies. We see it with our eyes even today, that every nation which is refined enough in its behavior and its characteristics, the recognition comes quickly investigation into the depths of divine knowledge is the advantage of the great spirit that is in human wisdom.

9 ט

על כן בסדרי החיים הלאומיים ראוי שתמצא כל אומה אמתת יסודה באותו החלק שנצחיות קיומה עומד על זה. ובזה מובן, כי אי אפשר לשום אומה שבעולם שיהיה דתה ויחוסה לעבודת אלהים הצד הלאומי שבה, כי אין עתידות לאומיותה באה כלל מצד עבודת אלהים שלה, כי זה החלק עתיד הוא להתפתח אצלה על פי השאלתה מהאומה המיוחדת לזה, שהיא האומה הישראלית, ויסוד קיומה תלוי רק בחלקים המיוחדים לצביונה, שעוד לא נתברר יפה לכל אומה ואומה הכשרה הפרטי. שהבירור הזה עצמו הוא צעד אחד להעמדת השלום, שכיון שתרגיש כל אומה את אמתת הכשרה המיוחד, תבין מיד במה היא צריכה להשתלם מחמדת שאר העמים, ואז יבאו כולם להיות מתאגדים בתור אחים בני משפחה אחת המחלקים ביניהם חלוקת עבודת הבית להרבות אשרו וברכתו.

Therefore, in the systems of national life it is appropriate that each nation should find its true foundations in whichever area its eternal existence stands upon. [In this context,] it is understood that it is impossible for any nation in the world to have its religion and relationship to religious service to be its national identity, because its future nationality does not express itself through its unique service of God, because that aspect of its national life is going to have to be developed by borrowing those concepts from the nation that is unique to that, which is the Jewish nation. The foundation of each nation must be dependent only on those aspects that are unique to their make-up, for it has yet to be clarified well to each and every nation what its particular talents are. That clarity itself is an important step in the bringing about of this ultimate cooperation. Once every nation searches for the truth of its unique talent, it will automatically recognize in what area it has be perfected for the concern and compassion of all the other nations. Then everyone will be all bound up together in brotherhood, a family, who divide among themselves the chores of the house in order to increase its success and blessing.

10 י

רק לישראל הובררה תעודתם, מפני שכבר הוטלה עליהם החובה לעסוק בעבודתם להיות לאור גויים על פי סדרי ההסתוריא גם קודם בא זמן המאושר. על כן לאומיותם של ישראל קשורה בהכרח בתורת ד׳ אשר אתנו. ובאשר עסק התורה ועבודת הדורות כולם הוא יסוד מוסד להרבות חכמת התורה לעת תמלא הארץ דעה את ד׳, על כן ההתרגלות לשמירת התורה והחינוך להוקיר את האמונה והמצות כולן בפועל, כדי שתצא אל הפועל הסגולה שבנו להיות מוכשרים לעבודת הרוח היותר גדולה עבור כל העמים כולם, היא מצרכינו הלאומיים המוכרחים בטבע מציאותינו. על כן חתומה היא תורתנו הקדושה כולה בחותם הלאומיות, ומובלטת ביותר על ידי תורה שבעל פה.

Only the Jews have had their task clarified, because the obligation has been put on them by the historical order to be involved in their service to be a light unto the nations, even before that fortunate time arrives. Therefore, the nationality of Israel is bound up necessarily in the keeping of the Torah of God that we have. And because of all of the involvement in Torah and all of the service over generations, there is a firm foundation for increasing the wisdom of Torah for that time when the world will be filled with the knowledge of God. Therefore, habituation in keeping the Torah, and education; to appreciate faith and of the commandments, all in practicality; in order to activate the special power we have to be prepared for spirituality which is so important for all peoples; that is a national need that is necessary in the nature of our existence. The seal of our holy Torah is filled with the seal of nationalism, and it is even more stressed by the Oral Torah.