Chapter 4ד׳
1 א

ישנם דברים שהיה ראוי שלא לדרוש בהם מפני שהם מכבשונו של עולם. וכשקטני הדעת רואים אותם הדברים בספרים ואינם יורדים לעומקם, מתקלקלים הם במדותיהם ואמונתם. אמנם, כיון שבדורינו פרקו סופרים רבים עול המוסר והרבו לדבר עתק בדברים העומדים ברומו של עולם, הרי אנו חייבים לבאר לאמתה של תורה אותן הסבות העקריות שמביאות לקלי דעת לפרץ גדרות עולם ולהראות מקום טעותם. אף על פי שההכרח יאלצנו לבאר דברים שהיה מהראוי להעלימם ולהניחם רק לחכמים המבינים מדעתם.

There are things that it would have been appropriate not to discuss them, because they are among the mysteries of the world, and when small minds see them in books and do not understand them to their depths, they end up corrupting their ethics and beliefs. However, since in our generation many writers have thrown off this ethical yoke, and have spoken derisively about matters that are beyond them, it is incumbent upon us to explain, according to the truth of the Torah, those principle causes that bring shallow people to breach the fences of the world, and to point out their error - though it is only [this] necessity which compels us to explain things that would have been better to hide and leave only for the wise who understand from their own knowledge.

2 ב

השאלות הגדולות של חידוש העולם או קדמותו וכל השאלות האלהיות הנתלות בהן, חזרו בימינו להתנער, ומעמד הדרישה החל לצדדם כלפי הדרך שכפי ההשקפה הראשונה הוא מתנגד ליסודי האמונה. מובן הדבר שאף על פי שאין אותם דרכי הדרישה מוכיחים כלל ואינם כי אם בתור השערות, מכל מקום די להשערות כאלה לחמס את האמונה מלב האנשים שלא הכשירו את עצמם במה לקנות דעת האמונה והכרתה. ובאשר כי המעמיק באמת יתברר לו שאפילו לפי דרכי ההשערות החדשות אין לנו דבר פוגם ביסודי האמונה, אלא, שאפשר על פיהן לחדש איזה דברים של עומק הדעת שגם אלה אינן חדשות, על כן אחשוב שבהתבאר דברים כאלה ינוחו לבבות רבים מסערות הרוחות.

The big questions regarding Creation versus the eternity of matter and all the theological questions related to them have been reawakened in our time. The stance of research has begun to side with a view that at first glance seems to be against the foundations of our beliefs. It is clearly understood that even though those modes of research are not at all proven, and are really just speculations, nevertheless, these theories are enough to rob the faith from hearts of men who have not yet prepared themselves in any way to acquired knowledge of and familiarity with of [religious] faith. Now, seeing that a person who truly looks deeply will understand that even according to these new speculations, there is nothing that blemishes the foundations of our faith, but instead, that through them, he can renew many deep ideas, which, themselves, are not really new, therefore I think that by explaining these things many hearts may be calmed from their spiritual storms.

3 ג

הקדמות באופן הגס של הפילוסופים הקדמונים היתה אבן נגף לאמונת ישראל. הדעה שחשבה שהעולם בכל יצוריו כה היו מעולם לא יסורו ולא סרו, אין עמה אות ומופת ושינוי מנהג כלל כיון שכל החוקים לפרטיהם הם מוכרחים, על כן הרבה הרמב״ם לבאר שאין לאריסטו יסוד מוכרח על זה הדרוש. וכיון שהוא מסופק אנו שבים לקבלה וטוב לנו להיות תלמידי משה ואברהם, ובפרט שהדעה של החידוש מסכמת עם דרכי המוסר וארחות הצדק, שהוא גם כן אות ומופת על אמתתה של כל דעה.

The [notion of the] eternity of the matter, in the crass form [propounded by] the ancient philosophers] was a stumbling block to the faith of Israel. This idea posited that the world with all its creatures is now how it always was, it has never changed and will never change. With this theory there cannot be any sign, wonder, or change, since all the laws of nature are necessary ones. Therefore, Maimonides explained at length that Aristotle had no proven foundation for his notion, and that since there is doubt, we can return to our tradition, and it is better for us to be students of Moses and Abraham - especially since the concept of creation fits better with the ways of ethics and the paths of righteousness, which [itself] is indication and proof of the truth of the entire idea.

4 ד

אמנם הדעה של הקדמות בצורה זו כבר עברה ובטלה מן העולם, עין בעין יראו לעינינו על ידי הדרישות האחרונות דרכי ההתפתחות וחילופי הצורה של כל היצור, עד שמי שיבא היום לומר שהעולם עם החיים והאדם כה היו מראש מקדם, יחשב כמתעתע וכשוטה שאינו מן הישוב.

However, the idea of eternity in this form has already passed and been nullified from the world. Those who engage in the latest research see eye to eye with us regarding evolution and the changing forms of all of creation, to the extent that if someone were to come today and claim that the world, with its lifeforms, and man had been this way since the beginning of time, he would appear as a lost soul and a fool, an outcast of society.

5 ה

ההשערות החדשות אומרות שאנו רואים עולמות הולכים ומשתכללים לפנינו, מתהו של האיתיר עד שיבאו לכלל שלמות ושכלול, ואין לנו דרך לנטות לפי זה שגם עם עולמינו כה היה המנהג, ולומר שנולד פעם אחת עולם מלא, או שמעולם כן היה, אין מקום בדעת ונסיון.

The newest speculations say that we see before us worlds which are continually developing, from the chaos of the ether, until they arrive at their full development and perfection. And there is no way for us to turn aside this claim our world also behaved like this, for there is no room in logic and experience to say that the world was created in its fullness all at once, or that it was always like this.

6 ו

החומר, אם יהיה קדום, יאמר הכוזרי שאין זה נוגע ליסודי האמונה, כי מעולם לא נתעסקה תורתנו כי אם בהיצירה הצורית, אלא שאין כן דעת כמה גדולי ישראל.

The Kuzari says [the claim that] matter is eternal does not damage our fundamental beliefs, because the Torah only deals with the imparting of form to matter - but this is not the opinion of a number of the sages of Israel.

7 ז

ההתפתחות הבאה בהדרגה רבה של מליארדים שנים זהו המרעיש לבבות קטני דעה. הם חושבים שההתפתחות תתן מקום לכחש באלהים חיים, והם טועים מאד. דעת האלהים בנויה רק על ידיעת האחדות. כשאנו רואים היצירה הגדולה שהיא ערוכה בסדרי חכמה, והליכות החיים בגופם וברוחם ושכלם, שהכל נערך במערכה אחת, הרינו מכירים את הרוח הגדול שיש כאן שמחיה הכל ונותן מקום לכל. ואם דרכי החכמה מחייבים שיהיה הדבר בא על ידי התפתחות של רבבות רבבה שנים, עוד עלינו להתפלא ביותר מה רב ונשגב הוא החי עולמים, שכאין וכרגע נחשבו רבבות שנים שפועלות בלא הרף להפיק איזו תכלית רצויה.

An evolution that happens extremely gradually over billions of years, that is what causes the trembling of hearts of the shallow-minded. They think that [such a notion of] evolution gives room to deny the Living God, but they are very mistaken. Knowledge of God is built only on the knowledge of unity. When we take a look at the great creation, how it is laid out with such a wisdom,n orderly wisdom, and how all the ways of life in body, spirit, and intellect, that everything is integrated into a single system, behold we see the great spirit that is here, bringing life and giving a place for everything. If the ways of wisdom obligate us to believe that all this comes about by means of an evolution of myriads upon myriads of years, we should be even more awed at how great and exalted the Living Eternal One is, for whom those myriads of ceaseless years which bring about some desired result are like nothing, a mere moment.

8 ח

הרצון או החיוב בחק האלהים, הוא הדבר שדנו עליו חכמי הדורות מעולם. לפי ההשקפה נראה שאם נודה בחיוב אין כאן תורה ומצות. אמנם, ההשערה נוטה לפי הדרישות האחרונות לצד החיוב. אמנם, ראוי לדעת שאין החיוב סותר את התורה כי אם בהיותו מצומצם רק על חוקי הטבע המוכניים, אבל כשיתפשט הדבר באחדות גמורה שכל חוקי הצדק והרשע היושר והעול וכל הדברים המסתעפים להטיב את הכח המוסרי של בני אדם, גם אלה מכלל המציאות הכללית המה, וגם הם נוסדו באותו הכח עצמו של איתן החוקים הכלליים של יסודי המציאות, אז נשכיל היטב כי אל המצוי האמיתי חי העולמים, לא נוכל ליחש לא רצון ולא חיוב כי הוא למעלה מאלה הגדרים. אמנם, נאמר עליו שם מצוי או הוה. וכיון שחוקי הצדק גם הם נמצאים במקור המציאות, וחוקי הצדק תובעים גם כן חובות רבות שאי אפשר לפותרן כי אם במציאות רצון כללי לצדק ומשרים, הרי החק הזה מוכרח שימצא מחיוב המצוי השלם, אם כן הרצון גם הוא עלול ומוכרח להמצא.

Free will versus determinism when it comes to God is something that wise men of all generations have wrestled with. At first glance it seems that if we accept determinism, there would be no room for Torah and the commandments. Indeed, speculation, according to the latest research, lean towards determinism. However, one should know that determinism only contradicts the Torah when it is limited to the mechanical laws of nature. But when the idea of complete unity expands—that all the rules of righteousness and wickedness, ethics and corruption, and all the things which follow from them which improve the ethical state of man, are also part of the whole of reality, and are also established through that same power of the steadfast, universal laws of the fundamentals of existence —then we will understand well that we can attribute neither will nor compulsion to the True Existence, the Living Eternal One, for He is beyond those limitations. Indeed, we can [only] say that He exists, is. Now since the laws of morality also have a basis in reality, and since the laws of morality make many demand which would be impossible to resolve except through the existence of a universal will for righteousness and uprightness - behold, the existence of this dispensation is compelled from the necessity existence of the Perfect Being, therefore free will can and must be a reality as well.

9 ט

מציאות ההודאה והכרת טובה כשתחסר מהמציאות ישאר רוח האדם בלא זיו וזוהר, על כן לא יתכן שתהיה המציאות הכללית חסרה ההשתלמות הזאת, שאינה באה כי אם בהיות רצון חפשי מתעסק בטובת היצור.

Were the existence of gratitude and recognition of the good lacking from existence, the spirit of man would be left without sparkle or shine. Therefore it is impossible for existence not to include this perfection, because it is only manifest when free will is engaged in benefiting the creation.

10 י

יסוד מגמתינו במה שאנו אומרים רצון בחק האל יתעלה, הוא שראוי שימשכו בנו על ידי הדעת את האלהים אותן המדות שראויות להמשך מפועל ברצון, שהן היראה והאהבה האמונה והבטחון, שהן בונות את אושר האנושי, ועל פיהן נגלה לנו השם יתעלה לפועל ברצון. על כן אנו יודעים נאמנה שבהיותינו אומרים וחושבים כפי הרשמים שציור הרצון החפשי בחקו ית׳ צריך לפעול עלינו, ואנו מיסדים כל מעשינו ורגשי לבבינו על פי זה, אנו הולכים בדרך האמת. ואם נבטא ההיפך ונחשבו, ונכוין גם כן ארחות שכלינו רגשותינו ומעשינו על פי ציור ההכרח, זהו מדרכי חושך. כי אין לנו בכל מושג כי אם לדעת את יחשו לנו, ויותר אין אנו משיגים. אפילו מהמושגים המוחשים, אנו משיגים הצבעים כפי התואר שרושמים על ציור חוש ראותנו, ואת הרך והקשה החם והקר הקל והכבד על פי המושג לנו, אבל היש לנו דרך לתאר כל אלה איך המה נמצאים מצד עצמם ? על כן יובן הדבר שיסוד דעת האלהים באמת הוא כפי מה שהוא ראוי להמצא בידיעה שלנו, והמשבש אותן הדרכים הוא טועה ומטעה.

The main thrust of our agenda when we assert that free will is a necessary aspect of the Divine, may He be exalted, is that it is proper that, through knowledge of God, there emerge within us those traits that should emerge in those who act with free will - such as fear and love [of God], faith and trust - which build human happiness, and through which God is revealed to us as acting with free will. Therefore, we know faithfully that when we speak and think according to the understanding that God acts with free will in his relations towards us, and we base all our actions and our hearts' feelings on this idea, then we are walking in the path of truth. And if we express and think the opposite, and we direct the way of our minds, our emotions, our actions, according to the idea of determinism, that is the way of darkness. For we only know of any idea through how it relates to us - we cannot conceive more than that. Even sensory experiences - we perceive colors according to the picture imprinted on our visual sense, and what is soft and hard, hot and cold, light and heavy, through whatever is perceptible to us, but do we have any way of describing things as they actually are in their own essence? Therefore it is understood that the true basis for knowing God is according to what can properly be found in our knowledge, and the person who corrupts those ways is mistaken and causes others to be mistaken.