Chapter 32ל״ב
1 א

ההשכלה ביראת ד' ואהבתו צריכה להיות מחוברת עם גבורת הנפש וחכמה עמוקה עד כדי להרחיב ההבנה בדרכי הנבואה ובנבואת אדון הנביאים בכלל, איך להשכיל על פי התורה והשכל בצורתה וענינה, ולא להיות מתירא לגשת אל הקודש יותר מדאי. כמו שהראשונים המקובלים העירו על היראה היתרה של מי שכבר ראוי לבא למדה זו של למוד חכמת הקבלה, והוא מחזיק בחרדתו מנגע בה שהוא דבר מפסיד ומקלקל מאד. כשיובן כראוי ענין הנבואה לעומקה נבין גם כן יחושה אל השכל האנושי ואל כל הידיעות המעשיות, ואיך באמת כל פרטי הידיעות בין השכליות, בין המעשיות, בין הנבואיות, הנה כולן כאחת התגלות אור אלהי בגוונים נראים כמתחלפים, שאינם באמת כי אם כח אחדות אחד, שעל כן הם פועלים זה על זה ונפעלים זה מזה. ובזה נמצא שהרבה דברים שנאמרו בתורה בין במצות בין בסיפורים, ודאי מוכרח שדוגמתם ימצאו כבר בדברי גדולי וחסידי האומות הקדמונים, אלא שהאור האלהי המפלש עד סוף כל הדורות של נבואת משה רבנו ע״ה, בררה וזככה אותם ממה שעלה בהם מהערבוביא והטעות. וכל מה שנמצא תועלת קיימת בעשייתו וסיפורו, נתקרב על פי חפץ עליון הכולל הכל יחד, ואין ישראל משתבחים כלל בתור ממציאים לחוקי המוסר והיושר בעולם, ואפילו לא לממציאים שורש אחדות השי״ת. אדרבא, שבע מצות בני נח כבר הונחלו מאדם הראשון ומנח, ואחר כך הורחבו בפרסומם אחר שנשתכחו מהמון וירד המוסר האנושי, על ידי אברהם אבינו ע״ה ויתר האבות וצדיקי הדורות. וישראל נבחרו על פי ד' בהתגלות אלהות על ידי אותות ומופתים גלויים, כדי שיהיו מוכנים לקרבת אלהים היותר נעלה, שהיא יסוד העליון והתכליתי למין האנושי, ושמשפע מוסרם בצירוף הכח האלהי שכבר נגבל בההיסתוריה הברורה שלהם ובארץ הקודש, לכשתצא מן הכח אל הפועל גדולתם ותפארתם כמו שראוי להיות לעם הנושא את היסוד היותר מעולה וכולל לכל המין האנושי בידו, שהוא יסוד הרוחניות של הרחבת דעת השם בחיים האנושיים, אז מאיליה תצא הפעולה לכל העולם ברב הוד והדר. נמצא שישראל משובחים בתור בונים ופועלים בפועל לטוב — שזה הכח לא יגרע דבר מערכו אם אינם ממציאים ראשונים, ואדרבא, כח האמת, שהוא הנחלה האמיתית לישראל, הוא מתגבר ועולה בהיותו מתברר שבמקורו הוא לנחלה לכל הנבראים בצלם אלהים, כי אלקים עשה את האדם ישר — ואחר כך כשנתמוטט המצב נעשו הם סבה לבנין העולם והקמתו ותעודתו באחרית. ובודאי הרבה דברים טובים משרידי הנביאים ותלמידיהם של דורות הראשונים כמו מתושלח, חנוך, שם ועבר וכיוצא בזה, ממדות, נימוסים, הגיונות וסיפורי אמת, נשארו אצל האומות הקדומות והוחרתו בכתובותיהם, עד שביגיעת החיפוש ימצאו בהם כמה דוגמאות לדברי תורה. ובודאי כמה מצות נמצא שעל פי טבע פנימי אנושי יהיו נמצאים יחידים הנוטים אליהן מהשגת קצת מטעמן וערכן, ומכל מקום החותם האלהי המלא בהן, נחקק כראוי רק על ידי התורה ונתינתה לישראל ברית עולם, שהנבואה בצירוף כח החכמה הקדום לה שהביא את בעליה למדרגת הנבואה, בררה את הראוי לברר להיות חוקי אלהים ותורותיו. על כן לכבוד ולתפארת ולחוזק אמונה ויראת השי״ת יהיה משמש לנו כח הדרישה שבזמן, המוצא דוגמאות רבות מעתיקות העמים הקדומים לעניני תורה, כמו שאנו מחזקים לפעמים טעמי תורה בדברים שכליים, מפני שאנו יודעים שהאור השכלי הוא ניצוץ מאור האלהי, ועל כן הננו מוצאים בו מעט דוגמאות כמו שביאר בספר הישר [המיוחס לר״ת] על ערכם של הדברים האלקיים, שאנו מוצאים בטבע שבכמה ענינים השכל האנושי היה מכוין להם, מפני ההתגזרות שלו מהאור האלהי הכללי.__