Chapter 20כ׳
1 א

להבין את ערכם של כל המצות ודקדוקי תורה, איך הם נמשכים אל הכלל הגדול של התכלית הכללית של האומה הישראלית, שהיא להודיע את שם ד׳ בעולם כולו על ידי מציאותה והנהגתה, שזה הוא מקום המעדת הרגלים לכל הנחשלים, שנקל להשיבם אל העיקר אבל כבד להעמידם על הארה שכלית שלא יבאו לקציצת נטיעות וענפים. והנה איך להבין ששם ד׳ בעולם אי אפשר להקרא כי אם על ידי ישראל, צריך רק לדעת שקריאת שם ד׳ שעל ידה יתבסם העולם מטומאתו, לא יוכל להיות מובן על פי הכרה שטחית. כי כל זמן ששם ד׳ נקרא בפי הבריות ואינו נכנם עמוק בתוך עומק של שיווי כלל החיים ופרטיהם, אז לא ימשך ממנו אותו שלום העולמים המקווה, מכמה פנים: הא׳ כי כל זמן שהידיעה צפה ואינה עמוקה בלב, אז לא תוכל כלל להגביר כחה כל כך עד שנחליט שעל ידי שיכירו כל בני אדם את עצמם לשותפים ואחים בדעה הנעלה הזאת, כלומר עובדים כולם ביחד לכונן את השלום הכללי והטוב האמיתי אל כל מעשי ד׳, שעם כל זה לא יתגברו חשבונותיהם הפרטיים למעלה מההכרה הזאת, וע״כ עוד יקום כח האגרוף ויתקיים ימים רבים לעשות בארץ שמות. והב׳ כי עצם ודאותה של ידיעה זו עד שלא תהיה עוד מסופקת בתור תעודה אנושית כללית, צריכה הכשר לב עד שההרגשה הפנימית תהיה מלאה מזה, עד שלא תצויר כלל אפשרות שיתנהג עם ההפך מהכרה כללית זאת. ואל אלה השתי פינות צריך שם ד׳. להודע לא רק בכמות כי אם באיכות. כלומר, אין הדבר יוצא על פי רוב מספר האנשים האומרים דרך מצות אנשים מלומדה שהם מאמינים בד׳ אחד, כי אם שיהיה כל כך מרושם ערך של הידיעה הזאת עד שיוכל בטח להיות אבן פינה לכל החשבונות הפרטיים האנושיים שעל ידם מסתבכים דרכי החיים ויוצאות מכשלות ותגרות רבות בכלל האנושות לכתת גוי בגוי ומשפחה במשפחה. והכח המיוחד להטביע עמוק בלב את המושג הממלא את כל הדר החיים שהוא ד׳ אחד, ״ואהבת את ד׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך״, הוא רק על ידי המון המעשים. ״רצה הקב״ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות״. על כן כשם שיש תעודה לעצם הכח המיחד את האומה בכל תכונותיה הפרטיות, על ידי המערכה הרחבה של מעשי תורה ודקדוקיה שממלאים את החיים הישראליים לתן עליהם חותם מיוחד, כן יש גם כן שורש גדול לכל אלה גם לפי ההשקפה היותר רחוקה, שהיא התכלית הכללית שיוצאת מכל החזיון הגדול הזה של התפרדות הלאומיות. ואיך שיהיה האדם נתון בשכלו ורגשותיו, אם לפנות אל הציר הלאומי ביותר, או אל המבט הכללי, בין כך ובין כך עליו להכיר את גודל החובה להיות ירא ד׳ בשמירת התורה והמצוה באהבה. וכל דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים שהם מוסיפים לחרוט עמוק בלב את התכלית הנשגבה העולמית יחשבו לצדקה גדולה המשתרעת למרחב אין קץ. ״ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן״.

To understand the value of all the mitzvoth and the fine-points of Torah, how they are drawn towards that great general goal of the Jewish nation, which is to make known the name of G-d in all the world by means of its very existence and its way of life, which is the tripping point for all of those who fall away, and its easy to restore them to the root principle but it’s difficult to stand them up on an intellectual illumination such that they shouldn’t come to uproot the plantings and their branches. Behold, how to understand that the name of G-d in the world is impossible to be invoked except by means of Israel, you only have to know that invoking the name of G-d by means of which the world is purified from its impurity, it cannot be understood by means of mere familiarity. For as long as the name of G-d is invoked by people yet it doesn’t enter deeply into all aspects of life both general and specific, then that hoped for universal peace will not follow from it, for several reasons. Firstly, for as long as knowledge floats and is not deeply embedded in the heart, then it cannot increase its power to the degree necessary so that though we are certain that all human beings see themselves as partners and brothers in this exalted knowledge, that is to say, that they all work together to establish universal peace and true goodness for all of G-d’s creations, nevertheless, their personal accountings will rise no higher than this awareness, and therefore, violence will yet raise up and establish itself for an extended period of time to wreak havoc on the Earth. Secondly, the very certainty of this knowledge such that there will be any doubt that this is the general human goal needs preparation of the heart such that the internal feeling should be filled with it such that it’s impossible to imagine that one could behave in opposition to this general awareness. For these two reasons, the name of G-d needs to be made known not just quantitively but also qualitatively, that is to say, the matter is not decided by the large number of people who say in a routine manner that they believe in one G-d, but rather the value of this knowledge should be so deeply imprinted such that it can certainly be a cornerstone for all the detailed human accountings by means of which life becomes complicated from which emerge conflicts and stumbling blocks and quarrels throughout humanity causing nations to strive against nation and family against family. The special power to deeply imprint in the heart the concept that fills all of the splendor of life which is the one G-d, “you shall love the L-rd your G-d with all your heart and with all your might” is only by means of many deeds. “The Holy One Blessed be He wanted to convert merit, therefore He gave them much Torah and many mitzvoth (Masechet Makkot)”. Therefore, just like there is a purpose for that very power which unifies the people in all its individual characteristics, by means of that broad array of Torah deeds and their fine points, which fill Jewish life and give them that special imprint, likewise, all of these have a root, also in accordance with that more distant vision, the ultimate goal that emerges from that great vision of the separation of nations, and however a person is given in his thinking and feeling, whether to turn towards the national dimension or towards the universal vision, he needs to recognize the great obligation to be G-d fearing in keeping the Torah and the mitzvoth out of love. All the fine points of the Torah and the detailed practices of the Sages, which have the effect of engraving deeply upon the heart, the exalted universal goal will be considered a great act of righteousness, which spreads forth to infinite reaches. “And let justice well up like waters and righteousness as a mighty stream (Amos 5)”.