אמר המגיה, חיים מדבר: [אמר,,, מגיה הדפוס: מכאן מודעא, כי כל הגהות שנכתבו, הם פעולת צדיק, הרב כמוהר"ר חיים פאלאגג"ו נר"ו, אשר קראם בשם רחמים לחיים הי"ו] רמזה הרב ברכ"י [= ברכי יוסף] בא"ח סי' רצ"ב, וכמ"ש במחב"ר [= במחזיק ברכה] שם.
והוא בחידושיו, שהובאו בעין יעקב.
כאן נמצא כתוב, לאחד קדוש, וז"ל: וי"ל דעדיין הקושיא במקומה עומדת: דאף ביום טוב? ואפילו בשאר הימים, אם עשה כן לפרוש מדברי הבאי, ולבא להתפלל, תבוא עליו ברכה? והנ"ל לתרץ הוא: דמה שאמר דוד המלך ע"ה: ישיחו בי וגו'. וכונת הפריצים, זאת בקרא כתיב: וינח ביום השביעי. ואומרי': דמן התורה, מותר לאכול ולשתות. ואומרי': דכל אחד שובת ממלאכתו. שכמו מי שעושה מלאכה, הוא שובת, כך הת"ח דתורתו אומנותו, יש לו לבטל ולאכול ולשתות. וזהו שאמר: ישיחו בי וגו'. כלומר: שלועגים עלי, שאני קורא ודורש ביום, השבת. ואומרים: דכונת וינח; הוא, ונגינות שותי שכר. ואני אומר: דח"ו! אלא דכונת הכתוב וינח; הוא, דיום שבת הוא מתקבלת התפלה יותר משאר הימים, ואמרינן לא ניתן שבת אלא לעסוק בתורה. ולכך נהגו לאומרו ביום שבת, ולא ביום טוב, עכ"ל. א"ה [= אמר המגיה], חיים מדבר: עיין בירושלמי, פרק אלו קשרים, שאמרו שם: אמר ר"ב משם רחב"א: לא ניתנו שבתות וי"ט, אלא לעסוק בהם בדברי תורה. וכן הביאו מרן בב"י רס"י [= ריש סימן] רפ"ח, ודו"ק. וכן הביאו הרב המאירי בשבת לדף ח', יע"ש.
טעם זה עפ"י המדרש, כתבו בס' תניא, ואבודרהם, וא"ח, והכל בו, והטור בא"ח סי' רצ"ג. וזה תימה להרב באר שבע, בפרק חלק, לדק"א [= לדף ק"א], שלא הזכירם. ויותר קשה להרב פחד יצחק מערכת הוי"ו, שהביא הט*עם מפי' המדרש, משם הבאר שבע יע"ש: והרי טעם זה נפתח בגדולים? ועיין בס' הפרדס לרש"י ז"ל, בדנ"ו [= בדף נ"ו] שכתב כן, דהטעם שאומרים במנחה בשבת: ואני תפלתי; הוא משום מה שאמר דוד: ישיחו בי וכו'; וכמ"ש רז"ל. ברם, למה שאין אומרי' אותו ביום טוב, כתב שם משום דאין קורין בתורה במנחה, וכמ"ש מר"ן בב"י שם, בשם השיבולי הלקט משם רש"י. ועמ"ש הרב בש"מ [= בשיטה מקובצת] לב"ק דפ"ב [= דף פ"ב] ע"א, משם א"ח ז"ל יע"ש. ומה שהקשה שם הלבוש והפרישה ושאר רבני האחרונים, על טעם זה, המעיין שם בס' הפרדס בדברי רש"י יראה דלק"מ [= דלא קשה מידי]. ועיין בס' א"ח. ועמ"ש הרב מאמר מרדכי שם, דרצה להשוות דעת דברי הרב נתן, עם דעת רש"י, ונדחק יע"ש. ולפי הנגלה לנו, דברי רש"י בפרדס דברי רש"י, ודברי הר"נ, הם שנים.
והוא בפי' עה"ת [= על התורה], פ' יתרו, בפי' העשר דברות.
לפי הני טעמי, נראה דאפילו דמתפללים במקום שאין בו ס"ת, ואפילו ביחיד, צריך לומר הך פסוק: דואני תפלתי. ועיין להרב שלמי צבור, בש"ת דרי"ג ע"ב. ועמ"ש הרב המאירי בהקדמתו, בס' בית הבחירה ד"ד [= דף ד'] ע"ב.