Chapter 3 ג׳
1 א

רַב פָּתַח (חבקוק ב, טו): הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם. הוֹי מַשְׁקֵה זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, רֵעֵהוּ זֶה צִדְקִיָּהוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי רָשָׁע אֵינוֹ מֶלֶךְ כְּמוֹתְךָ אֵינוֹ רוֹעֶה כְּמוֹתְךָ, מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ, מָה אַתָּה מְסַפֵּחַ בּוֹ דְּבָרִים בַּחֲמָתְךָ. אָמַר לוֹ אִלּוּ מָרַדְתָּ בִּי וְלֹא מָרַדְתָּ בֵּאלֹהֶיךָ, הָיָה לֵאלֹהֶיךָ לְהִתְקַיֵּם עָלֶיךָ, אִלּוּ מָרַדְתָּ בֵּאלֹהֶיךָ וְלֹא מָרַדְתָּ בִּי, הָיָה לִי לְהִתְקַיֵּם בְּךָ, אֶלָּא שֶׁמָּרַדְתָּ בֵּאלֹהֶיךָ וּמָרַדְתָּ בִּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב לו, יג): וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים. בַּמֶּה הִשְׁבִּיעוֹ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי הִשְׁבִּיעוֹ, מֶה הָיָה עוֹשֶׂה לוֹ אוֹתוֹ רָשָׁע, הָיָה מַאֲכִילוֹ פַּת חַמָּה שֶׁל שְׂעוֹרִים, וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ יַיִן מִן הַגַּת חָדָשׁ, וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַלְּלוּ מֵעָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (חבקוק ב, טו): לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק יְקַר עַצְמְךָ וִיקַר אֲבוֹתֶיךָ לֹא נִכְנַסְתֶּם לַמַּלְכוּת אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁכִּבֵּד זְקֵנְךָ לִזְקֵנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לט, א): בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ וַיִּשְׁמַע כִּי חָלָה וַיֶּחֱזָק, אָמְרוּ מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן עוֹבֵד לַחַמָּה הָיָה, וְהָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלִישֹׁן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁחָזַר גַּלְגַּל חַמָּה לַאֲחוֹרָיו בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ יָשֵׁן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת וְעָמַד בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְכֵיוָן שֶׁנֵּעוֹר מִשְׁנָתוֹ בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת כָּל עֲבָדָיו, אָמַר לָהֶם הִנַּחְתֶּם אוֹתִי יָשֵׁן כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא, אֶלָּא שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה חָזַר לַאֲחוֹרָיו. אָמַר לָהֶם וְכִי יֵשׁ אֱלוֹהַּ גָּדוֹל מֵאלֹהַי שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִירוֹ. אָמְרוּ לוֹ אֱלוֹהוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ גָּדוֹל מֵאלֹהֶיךָ. מִיָּד עָמַד וְכָתַב שָׁלוֹם לְחִזְקִיָּהוּ וְשָׁלוֹם לֵאלֹהֵי חִזְקִיָּהוּ וְשָׁלוֹם לִירוּשָׁלַיִם. וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ הַכְּתָבִים וְהַבּוּלְדָרִין נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו וְאָמַר הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁחָלַקְתִּי לְחִזְקִיָּהוּ לֹא חָלַקְתִּי לוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל אֱלֹהָיו, וַאֲנִי מַקְדִּים שָׁלוֹם שֶׁל חִזְקִיָּהוּ שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם לִשְׁלוֹם אֱלֹהָיו, מִיָּד עָמַד מִכִּסְּאוֹ וּפָסַע שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת וְשָׁלַח בּוּלְדָארִין וְהֶחֱזִיר אֶת הַכְּתָבִים וְכָתַב סְפָרִים אֲחֵרִים, שְׁלָם לֵאלָהָא רַבָּא שֶׁל חִזְקִיָּהוּ וּשְׁלָם לְחִזְקִיָּהוּ וּשְׁלָם לִירוּשְׁלֵם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה עָמַדְתָּ מִכִּסְאֲךָ וּפָסַעְתָּ שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת בִּשְׁבִיל כְּבוֹד שְׁמִי, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ שָׁלשׁ מְלָכִים שֶׁיִּהְיוּ קוֹזְמֶקְרָטוֹרִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְאֵלּוּ הֵם, נְבוּכַדְנֶצַּר וֶאֱוִיל מְרוֹדַךְ וּבֵלְשַׁצַּר. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד זְקֵנְךָ וְאָבִיךָ לֹא נִכְנְסוּ לַמַּלְכוּת אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁכִּבֵּד לִזְקֵנוֹ שֶׁל זֶה וְאַתָּה מְבַזֶּה אוֹתוֹ (חבקוק ב, טז): שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד, צִדְקִיָּה בְּנִי מִתְבַּזֶּה כְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם הַמִּתְבַּזֶּה, אֲבָל אַתְּ (חבקוק ב, טז): וְקִיקָלוֹן עַל כְּבוֹדֶךָ, מֵקִיא מִלְּמַעְלָן וְקָלוֹן מִלְּמַטָּה. רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי לִגְיוֹנוֹתָיו שֶׁמֵּקִיא מִלְּמַעְלָן וְקָלוֹן מִלְּמַטָּן, עָמְדוּ וְהֶעֱמִידוּהוּ מִכִּסְּאוֹ וְהֵסִירוּ אֶת כִּתְרוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ וְהֵסִירוּ פּוֹרְפִּירָא שֶׁלּוֹ מֵעָלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ה, כ): וִיקָרָה הֶעְדִּיו מִנֵּהּ, וְהֶעֱמִידוֹ בְּעֶרְיָתוֹ עֶרְיַת בִּזּוּי. וּמִי הָיוּ שְׁנֵי גְּדוֹלֵי לִגְיוֹנוֹתָיו, כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ. רַבִּי מְנַחֵם חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר אֲבִינָא בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא כָּל בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע לֹא נִדּוֹנִים אֶלָּא עֲרֻמִּים (חבקוק ב, טז): שְׁתֵה גַּם אַתָּה וְהֵעָרֵל, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. גַּם אַתָּה, זֶה בֵּלְשַׁצַּר. וְהֵעָרֵל, זוֹ וַשְׁתִּי.

2 ב

גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים (אסתר א, ט), רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַח (ישעיה ג, יב): עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל, מְדַקְדְּקִין בְּהוֹן, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה א, כב): וְעוֹלֵל לָמוֹ. דָּבָר אַחֵר, מְעוֹלֵל, מְקַטְפִין עוֹלְלוֹתֵיהֶן, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יט, י): וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל. בָּאִין עֲלֵיהוֹן בַּעֲלִילוֹת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כב, יד): וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים. וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר קְדֵשִׁים בְּהוֹן, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כג, יח): לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים יט, כה): וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה. וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא קוֹפְצִין עֲלֵיהֶן כְּבַעַל חוֹב. דָּבָר אַחֵר, וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, אַרְבַּע נָשִׁים נָטְלוּ מֶמְשָׁלָה בָּעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן, אִיזֶבֶל וַעֲתַלְיָה מִיִּשְׂרָאֵל, וּשְׁמִירָמִית וּוַשְׁתִּי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

"In addition, Queen Vashti gave a banquet for women (Esther 1:9)": Rabbi Yehudah the son of Rabbi Simon began his sermon: ""My people’s rulers are babes, it is governed by women (Isaiah 3:12)". "My people’s rulers are babes (me'olel)": they are demanding toward them, and this verse corresponds: "And deal ('olel) with them (Lamentations 1:22)"". Another interpretation: "Babes": they pick all of their grapes ('oleloteihen), and this verse corresponds: "You shall not pick (te'olel) your vineyard bare (Leviticus 19:10)". [Another explanation:] They came to them with false charges, and this verse corresponds: "And makes up charges ('alilot) against her (Deuteronomy 22:14)". And Rabbi Yehudah son of Simon said: "Gigolos were with them, and this verse corresponds: "There will not be a male prostitute (Deuteronomy 23:18)", and this verse also corresponds: "They raped her and abused her (yit'allelu) all night long (Judges 19:25)". "It is governed by women": Rabbi Chonya said: "They leap on them like a creditor". Another interpretation: "It is governed by women": four women gained rulership in the world, and they were Jezebel and Athaliah from Israel and Semiramis and Vashti from the gentile nations of the world.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, שְׁמוּאֵל פָּתַח (ירמיה נא, לט): בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁהֵן בָּאִין לְהִתְחַמֵּם בַּמַּלְכוּת, אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם, אֲנָא מְגַדֵּיר יַת מַשְׁתּוֹתֵיהֶן, וְהִשְׁכַּרְתִּים, בְּצָרוֹתֵיהֶם, לְמַעַן יַעֲלֹזוּ, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים הֵם בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְרָשָׁע זֶה עוֹשֶׂה מַרְזֵיחִין, וְגַם וַשְׁתִּי הָרְשָׁעָה עוֹשָׂה מַרְזֵיחִין, דִּכְתִיב גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים.

Another opinion: ""In addition, Queen Vashti": Samuel began his sermon: ""When they are heated, I will set out their drink (Jeremiah 51:39)". The Holy One, blessed is He, said: "When they come to warm themselves with the kingdom, "I will set out their drink", [in Aramaic] I will arrange their drinks, "And get them drunk" in their troubles, "that they may become hilarious" because they were rejoicing in the destruction of the Temple". The Holy One, blessed be He, said: "The Temple is ruined and this wicked man is celebrating. "In addition, Queen Vashti" this wicked woman is celebrating, as it is written: "In addition, Queen Vashti gave a banquet for women".

4 ד

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (ישעיה מג, כב): וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע לָהּ מִן הֲדָא, דִּכְתִיב (ישעיה יז, א): מַשָֹּׂא דַּמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה, עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר, מַה זֶּה עוֹמֵד בְּדַמֶּשֶׂק וּמַזְכִּיר עֲרוֹעֵר, וַהֲלֹא אֵין עֲרוֹעֵר נְתוּנָה אֶלָּא בִּתְחוּם מוֹאָב, אֶלָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ בְּדַמֶּשֶׂק וְהָיוּ עוֹבְדִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם אֶת יוֹמוֹ, וְהָיָה לָהֶם יוֹם אֶחָד שֶׁהֵם מַחֲזִירִין עַל כֻּלָּן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְעוֹבְדִין אוֹתָן, וְכֻלָּן עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוּמוֹנִיאָה וְעָבְדוּ אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים י, ו): וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ, וַאֲפִלּוּ בְּשֻׁתָּפוּת. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לֹא תְהֵא כֹּהֶנֶת כְּפֻנְדָּקִית. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עֲשָׂאוּנִי בָּנַי כַּכַּרְזִימִין הַזֶּה שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי לְעַבְדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַחֲיָלוֹתָיו וְזִמֵּן כָּל לִגְיוֹנוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ וּלְרַבּוֹ לֹא קָרָא, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ הַלְּוַאי הִשְׁוֵיתָ אוֹתִי כְּכָל חֲיָלוֹתַי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלְּוַאי עֲשָׂאוּנִי בָּנַי כַּכַּרְזִימִין הַזֶּה שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה, אֶלָּא וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב. כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל, אֵצֶל הַבַּעַל מַה כְּתִיב (מלכים א יח, כו): וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה, יָתִיב וּמִשְׁתָּעֵי כָּל יוֹמָא וְלָא לָעֵי וְקָאֵים לְצַלָּאָה וְהוּא לָעֵי, יָתִיב וּמִשְׁתָּעֵי כָּל יוֹמָא וְלָא לָעֵי יָתִיב לְמִיתְנָא וְלָעֵי, הֱוֵי וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, הַלְּוַאי לֹא הִכַּרְתִּיךָ יַעֲקֹב, מִפְּנֵי כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא הֵבֵיאתָ לִי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ, אֵלּוּ שְׁנֵי תְמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, אֵלּוּ אֵמוּרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה, זֶה קֹמֶץ מִנְחָה. וְלֹא הוֹגַעְתִּיךְ בִּלְבוֹנָה, זֶה קֹמֶץ לְבוֹנָה, לֹא קָנִיתָ לִי בַכֶּסֶף קָנֶה, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר קִנָּמוֹן הָיָה גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ עִזִּים וּצְבָאִים אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ. וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי, אֵלּוּ אֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים. אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ, רְאֵה מַה גָּרְמוּ לִי חוֹבוֹתֶיךָ יַעֲקֹב, לֹא דַי לְךָ שֶׁהָיִיתָ מוֹנֶה לִסְעוּדַת אֲנָשִׁים אַף לִסְעוּדַת נָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים.

5 ה

כְּתִיב (תהלים י, יד): רָאִיתָ כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָאִיתָ שֶׁעֵשָׂו הָרָשָׁע בָּא וְעָתִיד לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמַגְלֶה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם וּמְשַׁלְשְׁלָן בַּקּוֹלָרִין, תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ, וְאַתָּה הָיִיתָ מַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל יִצְחָק וְאוֹמֵר לוֹ (בראשית כז, לט): הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה. עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה, לְמָחָר הוּא בָּא וְנוֹטֵל יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְחוֹבְשָׁן בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְאוֹמֵר לָהֶם אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת יָבוֹא וְיַצִיל אֶתְכֶם מִיָּדִי, אֶלָּא יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, שְׁנֵי יְתוֹמִים שֶׁנִּשְׁתַּיְרוּ לוֹ, זֶה רוֹמוּס וְרוֹמִילוּס, נָתַתָּ רְשׁוּת לָהּ לַזְּאֵבָה לְהָנִיקָן, וּבַסּוֹף עָמְדוּ וּבָנוּ שְׁנֵי צְרִיפִין גְּדוֹלִים בְּרוֹמִי. דָּבָר אַחֵר, רָאִיתָ כִּי אַתָּה עָמָל וְכַעַס וגו', אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָאִיתָ נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע שֶׁבָּא וּמַחְרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמַגְלֶה אֶת יִשְׂרָאֵל וּמְשַׁלְשְׁלָן בַּקּוֹלָרִין, לָתֵת בְּיָדֶךָ, וְהָיִיתָ מַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל יִרְמְיָה וְאוֹמֵר לָנוּ (ירמיה כז, ז): וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם אֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ וגו'. עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה, לְמָחָר הוּא בָּא וְנוֹטֵל אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְנוֹתְנָם לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאוֹמֵר לָהֶם (דניאל ג, טו): וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי, אֶלָּא וְלֹא עוֹד יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, יְתוֹמָה אַחַת שֶׁנִּשְׁתַּיְרָה לוֹ וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ אָגוּסְטָא בְּמַלְכוּת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ וַשְׁתִּי.

It is written: "You do look! You take note of mischief and vexation! To requite is in Your power. To You the hapless can entrust himself; You have ever been the orphan’s help (Psalm 10:14)". The congregation of Israel said before the Holy One, blessed be He: "Master of the universe, "You do look" that the wicked Esau came and is going to destroy the Temple and exile Israel from their land and chain them with collars. "To requite is in Your power" and you were resting your shekhinah on Isaac and said to him: "See, your abode shall enjoy the fat of the earth...yet by your sword you shall live (Genesis 27:39-40)". "To You the hapless can entrust himself", tomorrow he will come and take the orphans and widows and imprison them in the prison and say to them, as it is written: ""the father of the orphans and the judge of the widows (Psalm 68:6)" will come and save them from my hand". Rather "You have ever been the orphan’s help ". There were two twins who were left to him, these were Remus and Romulus. You gave them at first to a wolf to nurse, and later they stood and built two great huts in Rome". Another explanation: "You do look! You take note of mischief and vexation!": the congregation of Israel said before the Holy One, blessed be He: "Master of the universe, "You do look!" at Nebuchadnezzar the wicked man who came and destroyed the Temple and exiled Israel and chained them in collars. "To requite is in Your power" and you rested your shekhinah on Jeremiah and he said to us: "All nations shall serve him, his son and his grandson (Jeremiah 27:7)". "To You the hapless can entrust himself" tomorrow he comes and takes Hananiah, Mishael, and Azariah and will place them in the midst of a fiery furnace and will say to them: "What god is there that can save you from my power? (Daniel 3:15)". Rather "You have ever been the orphan’s help": a certain orphan was left to him and you made her the augusta empress over a kingdom that was not hers. Who? She was Vashti.

6 ו

כְּתִיב (תהלים יז, יד): מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד וגו', רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא אֲזַל לְחַד אֲתַר וְאַשְׁכַּח הָדֵין פְּסוּקָא רֹאשׁ הַסֵּדֶר (ויקרא ב, ג): וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וגו', וּפָתַח מִמְתִים יָדְךָ ה', מַה גִּבּוֹרִים הֵם אֵלּוּ שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם מִתַּחַת יָדְךָ ה', וְאֵיזֶה זֶה, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי. מִמְתִים מֵחֶלֶד, אֵלּוּ שֶׁלֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ. חֶלְקָם בַּחַיִּים, אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ. וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַגְּבוּל. יִשְׂבְּעוּ בָנִים, (ויקרא ו, כב): כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ. וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם. וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וגו'.

It is written: "From men, O Hashem, with Your hand, from men whose share in life is fleeting. But as to Your treasured ones, fill their bellies. Their sons too shall be satisfied, and have something to leave over for their young (Psalms 17:14)". Rabbi Chanina son of Rabbi Acha went to a certain place and he found there this verse at the head of the order of reading: "And the remainder of the meal offering shall be for Aaron and his sons (Leviticus 2:3)", and he began his sermon: "From men, O Hashem, with Your hand", How great are these men whose portion is "with Your hand": who are they? This is the tribe of Levi. "From men whose share in life is fleeting" these are those who do not take their portion in the land. "But as to Your treasured ones": these are the holy things of the Temple. "Fill their bellies": these are the holy things of the boundary. "Their sons too shall be satisfied": "Only the males in the priestly line may eat of it: it is most holy (Leviticus 6:22)". "And have something to leave over for their young": "And the remainder of the meal offering shall be for Aaron and his sons".

7 ז

דָּבָר אַחֵר, מִמְתִים יָדְךָ ה', מַה גִּבּוֹרִים הֵם שֶׁנָּטְלוּ אֶת שֶׁלָּהֶם מִתַּחַת יָדְךָ ה', וְאֵיזֶה זֶה, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד. מִמְתִים יָדְךָ, מוּמָתִים מִיָּדְךָ. מֵחֶלֶד, אֵלּוּ שֶׁהֶעֱלָה בְּשָׂרָן חֲלוּדָאוֹת עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ, מִי הֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, עֲבַדוּן הֵן טְמִירִין בִּמְעַרְתָּה תְּלַת עֲשַׂר שְׁנִין בִּשְׁמָדָא עַד דִּסְלֵיק בִּשְׂרְהוֹן חֲלוּדָה, וַהֲווֹן אָכְלִין חֲרוּבִין וּתְמָרִין, וּלְסוֹף תְּלַת עֲשַׂר שְׁנִין נְפַק רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וִיתֵיב לֵיהּ עַל פִּילֵי דִמְעַרְתָּא, חֲמָא חַד צַיָּד פָּרֵיס מְצוּדְתֵיהּ לְמֵצָד צִפֳּרִין, שָׁמַע בְּרַת קָלָא אֲמָרָה דִימוֹס וְאִשְׁתֵּזְבַת, זְמַן תִּנְיָנוּת שָׁמַע בְּרַת קָלָא אֲמָרָה סְפִיקֻלָא וְאִתְּפַשַֹּׂת, אָמַר אֲפִלּוּ צִפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שְׁמַיָא לָא יִבְרַח כָּל שֶׁכֵּן נַפְשָׁתָנָא, נֵיחוֹת וְנִיתַּסַּאי בַּהֲדֵין מוֹי דְמוֹקֵד דִּטְבֶרְיָה, נָחֲתוּן וְאִיתַּסּוּן בְּמוֹי דְּמוֹקֵד דִּטְבֶרְיָא, אָמְרִין צְרִיכִין אָנוּ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה וְנֵיהֲנֵי לַהֲלוֹן בְּנֵי אַתְרָא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אִיטְלִיס וּמוֹכֵר לָהֶם בְּזוֹל, עָשׂוּ אִיטְלִיס וּמָכְרוּ בְּזוֹל. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּוִד, לֹא צְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, צְפוּנָם תְּמַלֵּא בִטְנְךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, כָּל עַמָּא מִיתֵרָא עוּתְרָא אָכְלִין, אִיתְבַּשַֹּׂר דָּוִד שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹד אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵלּוּ בָּאִין מִכֹּחַ תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם, אֲבָל אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ לְעוֹלָם.

Another interpretation: "From men, O Hashem, with Your hand (Psalms 17:14)". How great are these men who acquire what is theirs "with Your hand": who are they? This is the generation of the destruction [by Hadrian]. "From men (mimetim) with Your hand": men put to death (mumatim) from your hand. "From men whose share in life is fleeting" these are those who raised up their flesh to be destroyed for the sanctification of your name. Who are they? Rabbi Shimon son of Yochai and Rabbi Eliezer. They were hidden in a cave for thirteen years during the destruction until their flesh was covered with sores and they ate carobs and dates and at the end of thirteen years Rabbi Shimon son of Yochai came out and sat at the mouth of the cave. He saw a certain hunter spreading out his nets to capture birds and he heard a voice calling out saying "demos" ["acquitted"] and the bird flew away, and then he heard the voice call out saying "spicula" ["condemned"] and it was caught. He said: "If a bird without heaven cannot flee, how much more for ourselves. Let us go down and let us take the water at the pool of Tiberias. So they went down and took the waters in that spring of Tiberias and said: "We must do good and benefit the people of this place according to the way of our father Jacob, as it is said: "And he encamped before the city (Genesis 33:18)": which means he made bazaar stalls and sold them cheap things, so they made bazaar stalls and sold cheaply. David said before the Holy One, blessed be He: "Master of the universe, will you say that I have a portion with them in the world to come?" and the Holy One, blessed be He, replied to him: "David, no. "Your treasured ones fill their bellies"; "their treasured ones fill their bellies is not written" but rather "Your treasured ones fill their bellies": all people are going to fill their bellies and eat, and David was shown that he had a portion in the world to come. Further he said before Him: "Master of the universe, these came with the strength of Torah, commandments and good deeds and they are in their hand, but "then I, justified, will behold Your face (Psalms 17:15)" forever.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, מִמְתִים יָדְךָ ה', מַה גִּבּוֹרִים הֵם, שֶׁנָּטְלוּ מֶמְשָׁלָה מִתַּחַת יָדְךָ ה', וְאֵיזֶה זֶה, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. מִמְתִים מֵחֶלֶד, אֵלּוּ שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם בָּאָרֶץ. חֶלְקָם בַּחַיִּים, אֵלּוּ שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם כְּשֶׁהֵן חַיִּים. וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, שֶׁהָיוּ עֲשִׁירִים מִן הַטָּמוּן בַּלִּשְׁכָּה. יִשְׂבְּעוּ בָנִים, זֶה אֱוִיל וּבֵלְשַׁצַּר. וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם, עוֹלָלָה אַחַת שֶׁנִּשְׁתַּיְּרָה לוֹ עָשִׂיתָ אוֹתָהּ אָגוּסְטָא בְּמַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּה, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ וַשְׁתִּי.

Another interpretation: "From men, O Hashem, with Your hand (Psalms 17:14)". How great are these men whose rulership is beneath "Your hand, O Hashem": who is this? This is Nebuchadnezzar. "From men" these are those who take their portion in the land. "Whose share in life is fleeting": these are those who take their share when they are alive. "But as to Your treasured ones, fill their bellies": they are wealthy from what was hidden in cellars. "Their sons too shall be satisfied": this is Evil Merodach and Belshazzar. "And have something to leave over for their young": one orphan was left to his and you made her the augusta empress over a kingdom which was not her own. And who is this? This is Vashti.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים. מָה רָאָה הַכָּתוּב לְפַרְסֵם סְעוּדָתָהּ שֶׁל וַשְׁתִּי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר כָּל כָּךְ לָמָּה, לְהוֹדִיעֲךָ לְאֵיזוֹ שַׁלְוָה אֶסְתֵּר נִכְנֶסֶת. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אִם כָּךְ לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה. אֵין גַּם אֶלָּא רִבּוּי, מַה זֶּה בְּשִׁשָּׁה נִסִּין, אַף זוֹ בְּשִׁשָּׁה נִסִּין. מַה זֶּה בְּמִינֵי יְצִיאוֹת, אַף זוֹ בְּמִינֵי יְצִיאוֹת. מַה זֶּה בִּסְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף זוֹ בִּסְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מַה זֶּה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף זוֹ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כַּהֲדָא צַרְצְרָא דְּמִתְגַּלְגְּלָא בְּדִילָהּ וּדְלָא דִילָהּ. דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, גַּם, וְגַם. הִגִּיעַ מַשְׁתּוֹתָא שֶׁל וַשְׁתִּי, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִגָּמֵם, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִבָּצֵר. הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִדָּרֵךְ. רַבִּי הוּנָא אָמַר הִגִּיעַ עֵת זְמַנָּהּ לִמְמָת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג, ו): וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ וגו'.

Another interpretation: "In addition, Queen Vashti gave a banquet for women (Esther 1:9)". What did the scripture mean when it described the banquet of Vashti? Rabbi Yehoshua son of Karchah said: "This is why, to reveal what kind of life of ease Esther was joined to". Rabbi Meir said: "If thus it goes for the one who provokes him, it is a qal vechomer inference; [how much more] for those who do his will". Another interpretation: "In addition, Queen Vashti". The word "in addition" is a term of hermeneutic expansion (ribbuy). As this one with six wonders, so that one with six wonders. As this one with with expenses going out, so that one with expenses going out. As this one with a banquet in the style of the land of Israel, so that one with a banquet in the style of the land of Israel. As this one with the garments of the Kohen Gadol, so that one with the garments of the Kohen Gadol. Rabbi Berechya said: and see, she was a crow that wears what his hers and what is not hers". Another interpretation: "In addition, Queen Vashti". "In addition" the banquet of Vashti would happen, the time would also come for Vashti to be ended, the time would come for Vashti to be cut off, the time would come for Vashti to be pressed. Rabbi Huna said: "The time would come for her to die, and this verse corresponds: "She took of its fruit and ate. She also gave some to her husband (Genesis 3:6)".

10 י

עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים, מִינֵי גְּמָאִין הֶאֱכִילָה אוֹתָן. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר מִינֵי מְתוּקִים הֶאֱכִילָה אוֹתָן. בֵּית הַמַּלְכוּת, נָתְנָה אוֹתָן בְּבָתִּים מְרֻוָּחִים מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה מְצוּיָה לְקַלְקֵל. דָּבָר אַחֵר, בֵּית הַמַּלְכוּת, נָתְנָה אוֹתָן בְּבָתִּים מְצֻיָּרִין, דְּאָמַר רַבִּי אָבוּן רוֹצָה אִשָּׁה שֶׁתְּהֵא בְּבָתִּים מְצֻיָּרִין וּבְגָדִים מְצֻיָּרִין, מִלֶּאֱכֹל עֲגָלִים מְפֻטָּמִין. דָּבָר אַחֵר, בֵּית הַמַּלְכוּת, נָתְנָה אוֹתָן בְּבֵית אִיסְפְּלִידָא שֶׁלָּהּ, לוֹמַר שֶׁאִם יִמְרֹד בַּעֲלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶם תְּהֵא אִשְׁתּוֹ מִבִּפְנִים נְתוּנָה וְלֹא יִמְרֹד. אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְגִלָּה זוֹ לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לַמֶּלֶךְ סְתָם, מְשַׁמֵּשׁ קֹדֶשׁ וָחֹל.

"Gave a banquet for women (Esther 1:9)": she had them eat all sorts of delicacies. Rabbi Yitchak says: "She had them eat all sorts of sweets". "In the royal palace": she placed them in large rooms because according to the way of women which is to act disgracefully. Another interpretation: "In the royal palace": she placed them in decorated rooms, on which Rabbi Avun said: "A woman wants to be in decorated rooms and in decorated clothes, instead of eating fat calves". Another interpretation: "In the royal palace": she placed them in her reception room, saying that if the husband of one of them would rebel, then his wife would be placed in front of her and he would not rebel. "Of King Ahasuerus": Rabbi Yudan and Rabbi Levi in the name of Rabbi Yochanan: "Even place where it is said in the megillah "Of King Ahasuerus" the scripture means to refer to King Achashverosh, and every place where it is said "of the king" without specifying, it can refer to the Holy King or an earthly king.

11 יא

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי (אסתר א, י), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת. כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֵין לָהֶם טוֹבָה, דִּכְתִיב (קהלת ח, יג): וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וגו', אֲתִיבוּן, וְהָכְתִיב כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לוֹ בְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ, טוֹבָה וְאֵינָהּ טוֹבָה, אֲבָל טוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, טוֹבָה שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, סו): וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה וגו'.

"On the seventh day (Esther 1:10)": Rabbi Yehoshua son of Levi said: "This was the day of Shabbat". "When the king was merry with wine": Rabbi Yitzchak said: "Idolaters do not have merriment (tov), as it is written: "And it will not be well (tov) with the scoundrel (Ecclesiastes 8:13)". They objected: "Is it not written: "When the king was merry with wine""? He said to them: ""In merriment (betov) was the king" is not written but "As if merry (ketov) the king" merry and not merry, but the merriment of Israel is complete merriment, as it is said: "And went to their homes, joyful and glad of heart over all the goodness (kol hattovah) (1 Kings 8:66)".

12 יב

אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַחֵמָה וְאָמַר לוֹ: בִּזְּתָא בֹּז בֵּיתֵיהּ, חַרְבוֹנָא אַחֲרֵיב בֵּיתֵיהּ, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא בּוּז וּבִזְבּוּז, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׂחֵק אֲנִי עֲלֵיהֶן, אָבִיא גִּתִּיּוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַקּוֹרַיָיס. זֵתַר, תִּרְגֵּם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא קֳדָם רַבִּי יִצְחָק זְנוּת רְאֵה שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, וְכַרְכַּס, כַּרְכָּסָא כְּתִיב, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר כַּרְכָּסוֹן. שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְּשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת מַעֲמֶדֶת פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה סָרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

"He ordered Mehuman, Bizzetha (Esther 1:10)": Rabbi Yochanan said: "At that very time the Holy One, blessed be He, called to the angel appointed over wrath (memunnah al hachemah) and said to him: "Bizzetha, plunder (boz) his house; "Harbona" I will lay waste (achareiv) his house. "Bigtha, Abagtha" and I will spoil and plunder (buz uvizbuz)"". Rabbi Shimon son of Rabbi Yannai said: "The Holy One, blessed be He: "I am laughing at them; I will bring women who tread wine from behind the beams"". "Zethar": Rabbi Yaakov son on Avina before Rabbi Yitzchak translated: "Lewdness (zenut), see it is of the wicked". "And Carcas": karkasa is written; Rabbi Samuel son of Nachman said: "This is in the Greek language, it is the word karkason [keruxon meaning "announce!"]. "The seven eunuchs in attendance on King Ahasuerus" the kingdom does not appoint less than "seven eunuchs in attendance on the king".

13 יג

לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת (אסתר א, יא), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כַּפָּרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, הֵן מְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְשֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, מִתְעַסְּקִין הֵן בְּדִבְרֵי תִּפְלוּת, זֶה אוֹמֵר מָדִיּוֹת נָאוֹת, וְזֶה אוֹמֵר פַּרְסִיּוֹת נָאוֹת. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ טִפֵּשׁ, כְּלִי שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֵינוֹ לֹא מָדִית וְלֹא פַּרְסִית אֶלָּא כַּשְׂדִּית, מְבַקְּשִׁים אַתֶּם לִרְאוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ הֵן וּבִלְבָד שֶׁתְּהֵא עֲרֻמָּה, אָמַר לְהוֹן הֵן וַעֲרֻמָּה. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חָמָא בַּר גּוּרְיָא בְּשֵׁם רַב אָמַר בִּקְּשָׁה לִכָּנֵס אֲפִלּוּ בְּצִלְצוּל כְּזוֹנָה וְלֹא הִנִּיחוּ אוֹתָהּ, אֲמַר לוֹן וַעֲרֻמָּה, אָמְרָה אֶכָּנֵס בְּלֹא כֶתֶר הֵן אוֹמְרִים שִׁפְחָה הִיא זוֹ, תִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת וְתִכָּנֵס, אָמַר רַב הוּנָא אֵין הֶדְיוֹט מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת.

"To bring Queen Vashti before the king wearing a royal diadem (Esther 1:11)": Rabbi Aybo said: "Atonement of Israel! When Israel eats and drinks and celebrates, they bless and praise and glorify the Holy One Blessed Be He. But when the nations of the world eat and drink, they occupy themselves with tasteless words. This one says: "Median women are fair!", and this one says: "Persian women are fair!". The fool said to them: "The vessel that this man uses is neither Median nor Persian, rather Chaldean. Do you all desire to see her?" They said to him: "Yes, but only if she is naked". He said to them: "Yes, and naked"". Rabbi Pinchas and Rabbi Hama bar Guria said in the name of Rab: "She requested to enter even wearing bells like a prostitute, but they did not allow her. He said to them: "and naked". She said: "I will enter without my crown". They [will] say she is a maidservant. Put on royal garments and enter! [=Even in royal garments, they will say that a maidservant can masquerade as a queen.]" Rav Huna said: "A commoner does not make use of royal garments".

14 יד

וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי (אסתר א, יב), שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵן נוֹגְעִין בְּלִבּוֹ, אָמְרָה לוֹ אִם רוֹאִין אוֹתִי נָאָה, הֵן נוֹתְנִין עֵינֵיהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּי וְהוֹרְגִים אוֹתְךָ, וְאִם רוֹאִין אוֹתִי כְּעוּרָה, אַתְּ מִתְגַּנֶּה בִּי. רְמָזַתּוּ וְלֹא נִרְמָז עֲקָצַתּוּ וְלֹא נֶעֱקָץ, שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ קוֹמִיס אִיסְטַבְּלָאטִי שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיִיתָ וְהָיִיתָ לָמוּד לִהְיוֹת מַכְנִיס לְפָנֶיךָ נָשִׁים זוֹנוֹת עֲרֻמּוֹת, וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּכְנַסְתָּ לַמַּלְכוּת לֹא חָזַרְתָּ מִקִּלְקוּלְךָ, רְמָזַתּוּ וְלֹא נִרְמָז עֲקָצַתּוּ וְלֹא נֶעֱקָץ, שָׁלְחָה וְאָמְרָה, אֲפִלּוּ אַנְדִּתִיקוּס שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא נִדּוֹנוּ עֲרֻמִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ג, כא): בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן. רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּגוּלֵיהוֹן, וְרַבִּי הוּנָא אָמַר בְּמוֹקְסֵיהוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם אֶלָּא עֲרֻמִּים, וּמַה טַּעַם, דִּכְתִיב (תהלים עג, כ): בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הֵן דְּלִיסְטָאוֹת מְקַפֵּחַ תַּמָּן מִצְטְלֵב. אָמַר רַבִּי נָתָן אַף מִצְרִיִּים בְּרִידְתָּן בַּיָּם לֹא נִדּוֹנוּ אֶלָּא עֲרֻמִּים, מַה טַּעַם (שמות טו, ח): וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר אֵין הָרָשָׁע יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה קִנִיגִין דִּידֵיהּ הֵיאַךְ הֲוָה מִיתְּצֵיד.

"But Queen Vashti refused (Esther 1:12)": She sent and said to him words that touched his heart. She said to him: If they see that I am fair, they will try to make use of me and kill you. But if they see that I am ugly, you will be denigrated through me". She was speaking subtly to him but he did not understand her subtlety; she was pricking him but he was not pricked. She sent and said to him: "You were the comes estabularius, the stable master of my father's house and you were experienced in leading before yourself prostitutes naked and now that you have come into kingship you have not changed from your debauchery". She was speaking subtly to him but he did not understand her subtlety; she was pricking him but he was not pricked. She sent and said to him: "The ekdikus, one found guilty in court, of my father's house were not judged naked. See! It is written: "So these men, in their shirts, trousers, hats, and other garments (Daniel 3:21)"". Rabbi Yudan said: "In their robes", and Rabbi Huna said: "In their official uniforms". Rabbi Shimon son of Abba said in the name of Rabbi Yochanan: "The Holy One, blessed be He, does not judge the wicked regarding Gehinnom except naked. And how do we know that? It is written: "When You are aroused You despise their image (Psalm 73:20)"". Rabbi Samuel son of Nachman said: "Those of bandits are executed where he lies in ambush". Rabbi Nathan said: "But Egyptians in their descent into the sea they were not judged except naked. How do we know this? "At the blast of Your nostrils the waters piled up (Exodus 15:8)"". And Rabbi Samuel son of Nachman in the name of Rabbi Yonatan said: "The wicked does not go out of the world until the Holy One, blessed be He, reveals the net in which he is going to be snared".

15 טו

וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַחֵמָה חוּת פַּח זִיקָא בְּכָרְסְיֵהּ, וּנְפַח בְּקִיטְמֵיהּ, וּזְרֹק גּוּפְרִיתָא בְּאַתּוּנֵיהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים מִשָּׁעָה שֶׁנֶּהֶרְגָה וַשְׁתִּי עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶסְתֵּר, לֹא שָׁכְכָה חֲמָתוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. אֲתִיבוּן, וְהָכְתִיב כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אָמַר לָהֶם בְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ, שְׁכִיכָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכִיכָה, אֵימָתַי שָׁכְכָה חֲמָתוֹ, כְּשֶׁנִּצְלַב הָמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, חֲמָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

"The king was greatly incensed, and his fury (chamato) burned within him (Esther 1:10)": Rabbi Yochanan said: "At that time the Holy One, blessed be He, spoke to the angel appointed over wrath (chemah): "Make him feel hate, blow the ash in his belly, and ignite with his sparks and throw sulfur in his oven"". Rabbi Yochanan said: "For all the years from the time that Vashti was executed until Esther was chosen, the anger of Achashverosh was not forgotten". They objected: "But it is written: "When the anger of King Ahasuerus subsided (Esther 2:1)". He said to them: "It is not written "when the anger (beshokh) subsided of the king" but rather "as the anger (keshokh) subsided of the king": he was forgetting it but he had not forgotten it. When was his anger forgotten? When Haman was impaled. See! It is written: "So they impaled Haman on the stake which he had put up for Mordecai, and the king’s fury abated (Esther 7:10)": the anger of the King of kings of kings, the Holy One, blessed be He".