Chapter 3 ג׳
1 א

רַב פָּתַח (חבקוק ב, טו): הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם. הוֹי מַשְׁקֵה זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, רֵעֵהוּ זֶה צִדְקִיָּהוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי רָשָׁע אֵינוֹ מֶלֶךְ כְּמוֹתְךָ אֵינוֹ רוֹעֶה כְּמוֹתְךָ, מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ, מָה אַתָּה מְסַפֵּחַ בּוֹ דְּבָרִים בַּחֲמָתְךָ. אָמַר לוֹ אִלּוּ מָרַדְתָּ בִּי וְלֹא מָרַדְתָּ בֵּאלֹהֶיךָ, הָיָה לֵאלֹהֶיךָ לְהִתְקַיֵּם עָלֶיךָ, אִלּוּ מָרַדְתָּ בֵּאלֹהֶיךָ וְלֹא מָרַדְתָּ בִּי, הָיָה לִי לְהִתְקַיֵּם בְּךָ, אֶלָּא שֶׁמָּרַדְתָּ בֵּאלֹהֶיךָ וּמָרַדְתָּ בִּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב לו, יג): וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים. בַּמֶּה הִשְׁבִּיעוֹ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי הִשְׁבִּיעוֹ, מֶה הָיָה עוֹשֶׂה לוֹ אוֹתוֹ רָשָׁע, הָיָה מַאֲכִילוֹ פַּת חַמָּה שֶׁל שְׂעוֹרִים, וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ יַיִן מִן הַגַּת חָדָשׁ, וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַלְּלוּ מֵעָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (חבקוק ב, טו): לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק יְקַר עַצְמְךָ וִיקַר אֲבוֹתֶיךָ לֹא נִכְנַסְתֶּם לַמַּלְכוּת אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁכִּבֵּד זְקֵנְךָ לִזְקֵנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לט, א): בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ וַיִּשְׁמַע כִּי חָלָה וַיֶּחֱזָק, אָמְרוּ מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן עוֹבֵד לַחַמָּה הָיָה, וְהָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלִישֹׁן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁחָזַר גַּלְגַּל חַמָּה לַאֲחוֹרָיו בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ יָשֵׁן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת וְעָמַד בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְכֵיוָן שֶׁנֵּעוֹר מִשְׁנָתוֹ בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת כָּל עֲבָדָיו, אָמַר לָהֶם הִנַּחְתֶּם אוֹתִי יָשֵׁן כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא, אֶלָּא שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה חָזַר לַאֲחוֹרָיו. אָמַר לָהֶם וְכִי יֵשׁ אֱלוֹהַּ גָּדוֹל מֵאלֹהַי שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִירוֹ. אָמְרוּ לוֹ אֱלוֹהוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ גָּדוֹל מֵאלֹהֶיךָ. מִיָּד עָמַד וְכָתַב שָׁלוֹם לְחִזְקִיָּהוּ וְשָׁלוֹם לֵאלֹהֵי חִזְקִיָּהוּ וְשָׁלוֹם לִירוּשָׁלַיִם. וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ הַכְּתָבִים וְהַבּוּלְדָרִין נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו וְאָמַר הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁחָלַקְתִּי לְחִזְקִיָּהוּ לֹא חָלַקְתִּי לוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל אֱלֹהָיו, וַאֲנִי מַקְדִּים שָׁלוֹם שֶׁל חִזְקִיָּהוּ שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם לִשְׁלוֹם אֱלֹהָיו, מִיָּד עָמַד מִכִּסְּאוֹ וּפָסַע שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת וְשָׁלַח בּוּלְדָארִין וְהֶחֱזִיר אֶת הַכְּתָבִים וְכָתַב סְפָרִים אֲחֵרִים, שְׁלָם לֵאלָהָא רַבָּא שֶׁל חִזְקִיָּהוּ וּשְׁלָם לְחִזְקִיָּהוּ וּשְׁלָם לִירוּשְׁלֵם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה עָמַדְתָּ מִכִּסְאֲךָ וּפָסַעְתָּ שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת בִּשְׁבִיל כְּבוֹד שְׁמִי, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ שָׁלשׁ מְלָכִים שֶׁיִּהְיוּ קוֹזְמֶקְרָטוֹרִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְאֵלּוּ הֵם, נְבוּכַדְנֶצַּר וֶאֱוִיל מְרוֹדַךְ וּבֵלְשַׁצַּר. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד זְקֵנְךָ וְאָבִיךָ לֹא נִכְנְסוּ לַמַּלְכוּת אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁכִּבֵּד לִזְקֵנוֹ שֶׁל זֶה וְאַתָּה מְבַזֶּה אוֹתוֹ (חבקוק ב, טז): שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד, צִדְקִיָּה בְּנִי מִתְבַּזֶּה כְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם הַמִּתְבַּזֶּה, אֲבָל אַתְּ (חבקוק ב, טז): וְקִיקָלוֹן עַל כְּבוֹדֶךָ, מֵקִיא מִלְּמַעְלָן וְקָלוֹן מִלְּמַטָּה. רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי לִגְיוֹנוֹתָיו שֶׁמֵּקִיא מִלְּמַעְלָן וְקָלוֹן מִלְּמַטָּן, עָמְדוּ וְהֶעֱמִידוּהוּ מִכִּסְּאוֹ וְהֵסִירוּ אֶת כִּתְרוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ וְהֵסִירוּ פּוֹרְפִּירָא שֶׁלּוֹ מֵעָלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ה, כ): וִיקָרָה הֶעְדִּיו מִנֵּהּ, וְהֶעֱמִידוֹ בְּעֶרְיָתוֹ עֶרְיַת בִּזּוּי. וּמִי הָיוּ שְׁנֵי גְּדוֹלֵי לִגְיוֹנוֹתָיו, כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ. רַבִּי מְנַחֵם חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר אֲבִינָא בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא כָּל בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע לֹא נִדּוֹנִים אֶלָּא עֲרֻמִּים (חבקוק ב, טז): שְׁתֵה גַּם אַתָּה וְהֵעָרֵל, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. גַּם אַתָּה, זֶה בֵּלְשַׁצַּר. וְהֵעָרֵל, זוֹ וַשְׁתִּי.

2 ב

גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים (אסתר א, ט), רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַח (ישעיה ג, יב): עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל, מְדַקְדְּקִין בְּהוֹן, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה א, כב): וְעוֹלֵל לָמוֹ. דָּבָר אַחֵר, מְעוֹלֵל, מְקַטְפִין עוֹלְלוֹתֵיהֶן, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יט, י): וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל. בָּאִין עֲלֵיהוֹן בַּעֲלִילוֹת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כב, יד): וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים. וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר קְדֵשִׁים בְּהוֹן, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כג, יח): לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים יט, כה): וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה. וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא קוֹפְצִין עֲלֵיהֶן כְּבַעַל חוֹב. דָּבָר אַחֵר, וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, אַרְבַּע נָשִׁים נָטְלוּ מֶמְשָׁלָה בָּעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן, אִיזֶבֶל וַעֲתַלְיָה מִיִּשְׂרָאֵל, וּשְׁמִירָמִית וּוַשְׁתִּי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, שְׁמוּאֵל פָּתַח (ירמיה נא, לט): בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁהֵן בָּאִין לְהִתְחַמֵּם בַּמַּלְכוּת, אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם, אֲנָא מְגַדֵּיר יַת מַשְׁתּוֹתֵיהֶן, וְהִשְׁכַּרְתִּים, בְּצָרוֹתֵיהֶם, לְמַעַן יַעֲלֹזוּ, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים הֵם בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְרָשָׁע זֶה עוֹשֶׂה מַרְזֵיחִין, וְגַם וַשְׁתִּי הָרְשָׁעָה עוֹשָׂה מַרְזֵיחִין, דִּכְתִיב גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים.

4 ד

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (ישעיה מג, כב): וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע לָהּ מִן הֲדָא, דִּכְתִיב (ישעיה יז, א): מַשָֹּׂא דַּמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה, עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר, מַה זֶּה עוֹמֵד בְּדַמֶּשֶׂק וּמַזְכִּיר עֲרוֹעֵר, וַהֲלֹא אֵין עֲרוֹעֵר נְתוּנָה אֶלָּא בִּתְחוּם מוֹאָב, אֶלָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ בְּדַמֶּשֶׂק וְהָיוּ עוֹבְדִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם אֶת יוֹמוֹ, וְהָיָה לָהֶם יוֹם אֶחָד שֶׁהֵם מַחֲזִירִין עַל כֻּלָּן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְעוֹבְדִין אוֹתָן, וְכֻלָּן עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוּמוֹנִיאָה וְעָבְדוּ אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים י, ו): וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ, וַאֲפִלּוּ בְּשֻׁתָּפוּת. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לֹא תְהֵא כֹּהֶנֶת כְּפֻנְדָּקִית. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עֲשָׂאוּנִי בָּנַי כַּכַּרְזִימִין הַזֶּה שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי לְעַבְדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַחֲיָלוֹתָיו וְזִמֵּן כָּל לִגְיוֹנוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ וּלְרַבּוֹ לֹא קָרָא, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ הַלְּוַאי הִשְׁוֵיתָ אוֹתִי כְּכָל חֲיָלוֹתַי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלְּוַאי עֲשָׂאוּנִי בָּנַי כַּכַּרְזִימִין הַזֶּה שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה, אֶלָּא וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב. כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל, אֵצֶל הַבַּעַל מַה כְּתִיב (מלכים א יח, כו): וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה, יָתִיב וּמִשְׁתָּעֵי כָּל יוֹמָא וְלָא לָעֵי וְקָאֵים לְצַלָּאָה וְהוּא לָעֵי, יָתִיב וּמִשְׁתָּעֵי כָּל יוֹמָא וְלָא לָעֵי יָתִיב לְמִיתְנָא וְלָעֵי, הֱוֵי וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, הַלְּוַאי לֹא הִכַּרְתִּיךָ יַעֲקֹב, מִפְּנֵי כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא הֵבֵיאתָ לִי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ, אֵלּוּ שְׁנֵי תְמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, אֵלּוּ אֵמוּרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה, זֶה קֹמֶץ מִנְחָה. וְלֹא הוֹגַעְתִּיךְ בִּלְבוֹנָה, זֶה קֹמֶץ לְבוֹנָה, לֹא קָנִיתָ לִי בַכֶּסֶף קָנֶה, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר קִנָּמוֹן הָיָה גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ עִזִּים וּצְבָאִים אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ. וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי, אֵלּוּ אֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים. אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ, רְאֵה מַה גָּרְמוּ לִי חוֹבוֹתֶיךָ יַעֲקֹב, לֹא דַי לְךָ שֶׁהָיִיתָ מוֹנֶה לִסְעוּדַת אֲנָשִׁים אַף לִסְעוּדַת נָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים.

5 ה

כְּתִיב (תהלים י, יד): רָאִיתָ כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָאִיתָ שֶׁעֵשָׂו הָרָשָׁע בָּא וְעָתִיד לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמַגְלֶה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם וּמְשַׁלְשְׁלָן בַּקּוֹלָרִין, תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ, וְאַתָּה הָיִיתָ מַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל יִצְחָק וְאוֹמֵר לוֹ (בראשית כז, לט): הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה. עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה, לְמָחָר הוּא בָּא וְנוֹטֵל יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְחוֹבְשָׁן בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְאוֹמֵר לָהֶם אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת יָבוֹא וְיַצִיל אֶתְכֶם מִיָּדִי, אֶלָּא יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, שְׁנֵי יְתוֹמִים שֶׁנִּשְׁתַּיְרוּ לוֹ, זֶה רוֹמוּס וְרוֹמִילוּס, נָתַתָּ רְשׁוּת לָהּ לַזְּאֵבָה לְהָנִיקָן, וּבַסּוֹף עָמְדוּ וּבָנוּ שְׁנֵי צְרִיפִין גְּדוֹלִים בְּרוֹמִי. דָּבָר אַחֵר, רָאִיתָ כִּי אַתָּה עָמָל וְכַעַס וגו', אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָאִיתָ נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע שֶׁבָּא וּמַחְרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמַגְלֶה אֶת יִשְׂרָאֵל וּמְשַׁלְשְׁלָן בַּקּוֹלָרִין, לָתֵת בְּיָדֶךָ, וְהָיִיתָ מַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל יִרְמְיָה וְאוֹמֵר לָנוּ (ירמיה כז, ז): וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם אֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ וגו'. עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה, לְמָחָר הוּא בָּא וְנוֹטֵל אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְנוֹתְנָם לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאוֹמֵר לָהֶם (דניאל ג, טו): וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי, אֶלָּא וְלֹא עוֹד יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, יְתוֹמָה אַחַת שֶׁנִּשְׁתַּיְרָה לוֹ וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ אָגוּסְטָא בְּמַלְכוּת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ וַשְׁתִּי.

6 ו

כְּתִיב (תהלים יז, יד): מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד וגו', רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא אֲזַל לְחַד אֲתַר וְאַשְׁכַּח הָדֵין פְּסוּקָא רֹאשׁ הַסֵּדֶר (ויקרא ב, ג): וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וגו', וּפָתַח מִמְתִים יָדְךָ ה', מַה גִּבּוֹרִים הֵם אֵלּוּ שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם מִתַּחַת יָדְךָ ה', וְאֵיזֶה זֶה, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי. מִמְתִים מֵחֶלֶד, אֵלּוּ שֶׁלֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ. חֶלְקָם בַּחַיִּים, אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ. וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַגְּבוּל. יִשְׂבְּעוּ בָנִים, (ויקרא ו, כב): כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ. וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם. וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וגו'.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, מִמְתִים יָדְךָ ה', מַה גִּבּוֹרִים הֵם שֶׁנָּטְלוּ אֶת שֶׁלָּהֶם מִתַּחַת יָדְךָ ה', וְאֵיזֶה זֶה, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד. מִמְתִים יָדְךָ, מוּמָתִים מִיָּדְךָ. מֵחֶלֶד, אֵלּוּ שֶׁהֶעֱלָה בְּשָׂרָן חֲלוּדָאוֹת עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ, מִי הֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, עֲבַדוּן הֵן טְמִירִין בִּמְעַרְתָּה תְּלַת עֲשַׂר שְׁנִין בִּשְׁמָדָא עַד דִּסְלֵיק בִּשְׂרְהוֹן חֲלוּדָה, וַהֲווֹן אָכְלִין חֲרוּבִין וּתְמָרִין, וּלְסוֹף תְּלַת עֲשַׂר שְׁנִין נְפַק רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וִיתֵיב לֵיהּ עַל פִּילֵי דִמְעַרְתָּא, חֲמָא חַד צַיָּד פָּרֵיס מְצוּדְתֵיהּ לְמֵצָד צִפֳּרִין, שָׁמַע בְּרַת קָלָא אֲמָרָה דִימוֹס וְאִשְׁתֵּזְבַת, זְמַן תִּנְיָנוּת שָׁמַע בְּרַת קָלָא אֲמָרָה סְפִיקֻלָא וְאִתְּפַשַֹּׂת, אָמַר אֲפִלּוּ צִפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שְׁמַיָא לָא יִבְרַח כָּל שֶׁכֵּן נַפְשָׁתָנָא, נֵיחוֹת וְנִיתַּסַּאי בַּהֲדֵין מוֹי דְמוֹקֵד דִּטְבֶרְיָה, נָחֲתוּן וְאִיתַּסּוּן בְּמוֹי דְּמוֹקֵד דִּטְבֶרְיָא, אָמְרִין צְרִיכִין אָנוּ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה וְנֵיהֲנֵי לַהֲלוֹן בְּנֵי אַתְרָא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אִיטְלִיס וּמוֹכֵר לָהֶם בְּזוֹל, עָשׂוּ אִיטְלִיס וּמָכְרוּ בְּזוֹל. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּוִד, לֹא צְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, צְפוּנָם תְּמַלֵּא בִטְנְךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, כָּל עַמָּא מִיתֵרָא עוּתְרָא אָכְלִין, אִיתְבַּשַֹּׂר דָּוִד שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹד אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵלּוּ בָּאִין מִכֹּחַ תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם, אֲבָל אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ לְעוֹלָם.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, מִמְתִים יָדְךָ ה', מַה גִּבּוֹרִים הֵם, שֶׁנָּטְלוּ מֶמְשָׁלָה מִתַּחַת יָדְךָ ה', וְאֵיזֶה זֶה, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. מִמְתִים מֵחֶלֶד, אֵלּוּ שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם בָּאָרֶץ. חֶלְקָם בַּחַיִּים, אֵלּוּ שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם כְּשֶׁהֵן חַיִּים. וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, שֶׁהָיוּ עֲשִׁירִים מִן הַטָּמוּן בַּלִּשְׁכָּה. יִשְׂבְּעוּ בָנִים, זֶה אֱוִיל וּבֵלְשַׁצַּר. וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם, עוֹלָלָה אַחַת שֶׁנִּשְׁתַּיְּרָה לוֹ עָשִׂיתָ אוֹתָהּ אָגוּסְטָא בְּמַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּה, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ וַשְׁתִּי.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים. מָה רָאָה הַכָּתוּב לְפַרְסֵם סְעוּדָתָהּ שֶׁל וַשְׁתִּי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר כָּל כָּךְ לָמָּה, לְהוֹדִיעֲךָ לְאֵיזוֹ שַׁלְוָה אֶסְתֵּר נִכְנֶסֶת. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אִם כָּךְ לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה. אֵין גַּם אֶלָּא רִבּוּי, מַה זֶּה בְּשִׁשָּׁה נִסִּין, אַף זוֹ בְּשִׁשָּׁה נִסִּין. מַה זֶּה בְּמִינֵי יְצִיאוֹת, אַף זוֹ בְּמִינֵי יְצִיאוֹת. מַה זֶּה בִּסְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף זוֹ בִּסְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מַה זֶּה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף זוֹ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כַּהֲדָא צַרְצְרָא דְּמִתְגַּלְגְּלָא בְּדִילָהּ וּדְלָא דִילָהּ. דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, גַּם, וְגַם. הִגִּיעַ מַשְׁתּוֹתָא שֶׁל וַשְׁתִּי, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִגָּמֵם, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִבָּצֵר. הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִדָּרֵךְ. רַבִּי הוּנָא אָמַר הִגִּיעַ עֵת זְמַנָּהּ לִמְמָת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג, ו): וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ וגו'.

10 י

עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים, מִינֵי גְּמָאִין הֶאֱכִילָה אוֹתָן. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר מִינֵי מְתוּקִים הֶאֱכִילָה אוֹתָן. בֵּית הַמַּלְכוּת, נָתְנָה אוֹתָן בְּבָתִּים מְרֻוָּחִים מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה מְצוּיָה לְקַלְקֵל. דָּבָר אַחֵר, בֵּית הַמַּלְכוּת, נָתְנָה אוֹתָן בְּבָתִּים מְצֻיָּרִין, דְּאָמַר רַבִּי אָבוּן רוֹצָה אִשָּׁה שֶׁתְּהֵא בְּבָתִּים מְצֻיָּרִין וּבְגָדִים מְצֻיָּרִין, מִלֶּאֱכֹל עֲגָלִים מְפֻטָּמִין. דָּבָר אַחֵר, בֵּית הַמַּלְכוּת, נָתְנָה אוֹתָן בְּבֵית אִיסְפְּלִידָא שֶׁלָּהּ, לוֹמַר שֶׁאִם יִמְרֹד בַּעֲלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶם תְּהֵא אִשְׁתּוֹ מִבִּפְנִים נְתוּנָה וְלֹא יִמְרֹד. אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְגִלָּה זוֹ לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לַמֶּלֶךְ סְתָם, מְשַׁמֵּשׁ קֹדֶשׁ וָחֹל.

11 יא

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי (אסתר א, י), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת. כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֵין לָהֶם טוֹבָה, דִּכְתִיב (קהלת ח, יג): וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וגו', אֲתִיבוּן, וְהָכְתִיב כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לוֹ בְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ, טוֹבָה וְאֵינָהּ טוֹבָה, אֲבָל טוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, טוֹבָה שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, סו): וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה וגו'.

12 יב

אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַחֵמָה וְאָמַר לוֹ: בִּזְּתָא בֹּז בֵּיתֵיהּ, חַרְבוֹנָא אַחֲרֵיב בֵּיתֵיהּ, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא בּוּז וּבִזְבּוּז, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׂחֵק אֲנִי עֲלֵיהֶן, אָבִיא גִּתִּיּוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַקּוֹרַיָיס. זֵתַר, תִּרְגֵּם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא קֳדָם רַבִּי יִצְחָק זְנוּת רְאֵה שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, וְכַרְכַּס, כַּרְכָּסָא כְּתִיב, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר כַּרְכָּסוֹן. שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְּשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת מַעֲמֶדֶת פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה סָרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

13 יג

לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת (אסתר א, יא), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כַּפָּרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, הֵן מְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְשֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, מִתְעַסְּקִין הֵן בְּדִבְרֵי תִּפְלוּת, זֶה אוֹמֵר מָדִיּוֹת נָאוֹת, וְזֶה אוֹמֵר פַּרְסִיּוֹת נָאוֹת. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ טִפֵּשׁ, כְּלִי שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֵינוֹ לֹא מָדִית וְלֹא פַּרְסִית אֶלָּא כַּשְׂדִּית, מְבַקְּשִׁים אַתֶּם לִרְאוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ הֵן וּבִלְבָד שֶׁתְּהֵא עֲרֻמָּה, אָמַר לְהוֹן הֵן וַעֲרֻמָּה. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חָמָא בַּר גּוּרְיָא בְּשֵׁם רַב אָמַר בִּקְּשָׁה לִכָּנֵס אֲפִלּוּ בְּצִלְצוּל כְּזוֹנָה וְלֹא הִנִּיחוּ אוֹתָהּ, אֲמַר לוֹן וַעֲרֻמָּה, אָמְרָה אֶכָּנֵס בְּלֹא כֶתֶר הֵן אוֹמְרִים שִׁפְחָה הִיא זוֹ, תִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת וְתִכָּנֵס, אָמַר רַב הוּנָא אֵין הֶדְיוֹט מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת.

to bring Queen Vashti before the king wearing a royal diadem: Rabbi Aybo said: Atonement of Isarael! When Israel eats and drinks and celebrates, they bless and praise and glorify the Holy One Blessed Be He. But when the nations of the world eat and drink, they occupy themselves with tasteless words. This one says: Median women are fair! And this one says: Persian women are fair! The fool said to them: the vessel that this man uses is neither Median nor Persian, rather Chaldean. Do you all desire to see her? They said to him: yes, but only if she is naked. He said to them: yes, and naked. Rabbi Pinchas and Rabbi Hama bar Guria said in the name of Rav: she requested to enter even wearing bells like a prostitute, but they did not allow her. He said to them: "and naked." She said: I will enter without my crown. They [will] say she is a maidservant. Put on royal garments and enter! [=Even in royal garments, they will say that a maidservant can masquerade as a queen.] Rav Huna said: A commoner does not make use of royal garments.

14 יד

וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי (אסתר א, יב), שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵן נוֹגְעִין בְּלִבּוֹ, אָמְרָה לוֹ אִם רוֹאִין אוֹתִי נָאָה, הֵן נוֹתְנִין עֵינֵיהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּי וְהוֹרְגִים אוֹתְךָ, וְאִם רוֹאִין אוֹתִי כְּעוּרָה, אַתְּ מִתְגַּנֶּה בִּי. רְמָזַתּוּ וְלֹא נִרְמָז עֲקָצַתּוּ וְלֹא נֶעֱקָץ, שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ קוֹמִיס אִיסְטַבְּלָאטִי שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיִיתָ וְהָיִיתָ לָמוּד לִהְיוֹת מַכְנִיס לְפָנֶיךָ נָשִׁים זוֹנוֹת עֲרֻמּוֹת, וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּכְנַסְתָּ לַמַּלְכוּת לֹא חָזַרְתָּ מִקִּלְקוּלְךָ, רְמָזַתּוּ וְלֹא נִרְמָז עֲקָצַתּוּ וְלֹא נֶעֱקָץ, שָׁלְחָה וְאָמְרָה, אֲפִלּוּ אַנְדִּתִיקוּס שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא נִדּוֹנוּ עֲרֻמִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ג, כא): בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן. רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּגוּלֵיהוֹן, וְרַבִּי הוּנָא אָמַר בְּמוֹקְסֵיהוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם אֶלָּא עֲרֻמִּים, וּמַה טַּעַם, דִּכְתִיב (תהלים עג, כ): בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הֵן דְּלִיסְטָאוֹת מְקַפֵּחַ תַּמָּן מִצְטְלֵב. אָמַר רַבִּי נָתָן אַף מִצְרִיִּים בְּרִידְתָּן בַּיָּם לֹא נִדּוֹנוּ אֶלָּא עֲרֻמִּים, מַה טַּעַם (שמות טו, ח): וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר אֵין הָרָשָׁע יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה קִנִיגִין דִּידֵיהּ הֵיאַךְ הֲוָה מִיתְּצֵיד.

But Queen Vashti refused: She sent and said to him words that touched his heart. She said to him: If they see that I am fair, they will try to make use of me and kill you. But if they see that I am ugly, you will be denigrated through me.

15 טו

וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַחֵמָה חוּת פַּח זִיקָא בְּכָרְסְיֵהּ, וּנְפַח בְּקִיטְמֵיהּ, וּזְרֹק גּוּפְרִיתָא בְּאַתּוּנֵיהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים מִשָּׁעָה שֶׁנֶּהֶרְגָה וַשְׁתִּי עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶסְתֵּר, לֹא שָׁכְכָה חֲמָתוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. אֲתִיבוּן, וְהָכְתִיב כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אָמַר לָהֶם בְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ, שְׁכִיכָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכִיכָה, אֵימָתַי שָׁכְכָה חֲמָתוֹ, כְּשֶׁנִּצְלַב הָמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, חֲמָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.