וַיְהִי בִּימֵי (אסתר א, א), אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה שֶׁהִשְׁחִיר פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר שֶׁהִכְחִישׁ רֹאשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וְתַעֲנִיּוֹת. רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָן רוֹשׁ וְלַעֲנָה. וְרַבִּי יוּדָא בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר שֶׁבִּקֵּשׁ לְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי תַּחֲלִיפָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל רֹאשׁ, אָחִיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר. וְכִי אָחִיו הָיָה וַהֲלֹא זֶה כַּשְׂדִּי וְזֶה מָדִיִּי, אֶלָּא זֶה בִּטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ. לְפִיכָךְ הִשְׁוָה אוֹתָם הַכָּתוּב כְּאֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יח, ט): גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית, גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ, זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁבִּטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁהִשְׁחִית בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דָּבָר אַחֵר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חַד אֲמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהָרַג אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי אוֹהֲבוֹ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהָרַג אוֹהֲבוֹ מִפְּנֵי אִשְׁתּוֹ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁבִּטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁגָּזַר עָלָיו שֶׁיִּבָּנֶה. וְכִי הוּא גָזַר, וַהֲלֹא כּוֹרֶשׁ גָּזַר, אֶלָּא כְּתִיב (עזרא ו, ג): בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסוּ כָּל סַנְקְלִיטִין שֶׁלּוֹ אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ אָבִיךָ גָּזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִבָּנֶה, וְאַתְּ גּוֹזֵר עָלָיו שֶׁיִּבָּנֶה, וְכִי יֵשׁ מֶלֶךְ מְבַטֵּל גְּזֵרוֹת מֶלֶךְ. אָמַר לָהֶם הָבִיאוּ לִי קִינָסִין הַנֶּעֱתָקִין, מִיָּד הֵבִיאוּ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא ו, ב): וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ (עזרא ד, כא): כְּעַן שִׂימוּ טְעֵם לְבַטָּלָה, אָמַר לָהֶם וּמִי כְתִיב לְעוֹלָם, לָא כְתִיב אֶלָּא עַד מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם, מַאן אָמַר לִי שֶׁאִלּוּ הָיָה אַבָּא קַיָּם לֹא הָיָה בּוֹנֶה אוֹתוֹ, לְפִיכָךְ הוּא כּוֹלְלוֹ עִם הַנְּבִיאִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא ו, יד): וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין וגו'.

It was in the days [of Aḥashveirosh, he was Aḥashveirosh]: Rabbi Yehoshua ben Korḥa said, "Because he darkened the faces of Israel like the sides of a pot." Rabbi B'rekhya said, "Because he withered the head of Israel with fasting and affliction." Rabbi Levi said, "Because he made them drink gall and wormwood." Rabbi Yuda son of Rabbi Simon said, "Because he tried to destroy the roots of Israel". Rabbi Taḥlifa son of Bar Ḥana said, "Because he was the brother of a leader, the brother of Nevukhadnetzar." Could he have been his brother? Wasn't one a Chaldean and another a Median? But one suspended work on the Temple and the other destroyed it, so Scripture considers them equivalent. So is it said, "Also one one lazy in his work is a brother to the destroyer." (Proverbs 18:9) "Also one lazy in his work" - this is Aḥashveirosh who suspended work on the Temple. "A brother to the destroyer" - this is Nevukhadnetzar who destroyed the Temple. Another interpretation: Of Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemia one said "Aḥashveirosh" - that he killed his wife because of his friend, "He was Aḥashveirosh" - that he killed his friend because of his wife. Rabbi Neḥemia said, "Aḥashveirosh" - that he suspended work on the Temple, "He was Aḥashveirosh" - that decreed it be rebuilt. Did he decree that it be rebuilt? Didn't Koresh decree that? It is written, "In the first year of King Koresh." (Ezra 6:3) At that time all his counselors came to him and said, "Your father decreed that it not be rebuilt and you decree that it be rebuilt?! Can a king cancel the decrees of a king?" He said to them, "Bring me copies of the decrees". They brought them to him at once, as it is said "It was found in Aḥm'ta in the capitol" (Ezra 6:2). What was written in it? "Therefore make a decree to stop" (Ezra 4:21) He said to them, "Does it say forever? It only said 'until a decree is made by me.' Who can tell me that if my father were alive he would not have built it?" That is why he is included among the prophets, as it is said, "The elders of the Jews built and prospered etc." (Ezra 6:14)

הוּא, חֲמִשָּׁה לְרָעָה וַחֲמִשָּׁה לְטוֹבָה. חֲמִשָּׁה לְרָעָה (בראשית י, ט): הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִד, (בראשית לו, מג): הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם, (במדבר כו, ט): הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם, (דברי הימים ב כח, כב): הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. חֲמִשָּׁה לְטוֹבָה (דברי הימים א א, כז): אַבְרָם, הוּא אַבְרָהָם, (שמות ו, כח): הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן, הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, (שמואל א יז, יד): וְדָוִד הוּא הַקָּטָן, (דברי הימים ב לב, ל): הוּא יְחִזְקִיָּהוּ, (עזרא ז, ו): הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן אִית לָן חַד דְּטַב מִכּוּלְּהוֹן, (תהלים קה, ז): הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו, שֶׁמִּדַּת רַחֲמָיו לְעוֹלָם.

"He was" - five for evil and five for good. Five for evil: "He was a mighty warrior" (Genesis 10:9) "He was Eisav the father of Edom" (Genesis 36:43) "They were Datan and Aviram" (Numbers 26:9) "He was King Aḥaz" (Chronicles II 28:22) "He was Aḥashveirosh" (Esther 1:1). Five for good: "Avram was Avraham" (Chronicles I 1:27) "They were Moshe and Aharon" (Exodus 6:26) "They were Aharon and Moshe" (Exodus 6:27) "David was the youngest" (Samuel I 17:14) "He was Ḥizkiyahu" (Chronicles II 32:12) "He, Ezra, went up from Bavel" (Ezra 7:6). Rabbi B'rekhya said in the name of the Rabbis over there "We have one that is better than them all 'He is Hashem our G-d, his judgments are in the whole world' (Psalms 105:7 because His quality of mercy is eternal."

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכְרוֹ חוֹשֵׁשׁ אֶת רֹאשׁוֹ. לָמָּה קְרָאוֹ הַכָּתוּב אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, שֶׁהָיָה מַרְתִּיחַ וְתָשׁ. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, רַבִּי יִצְחָק וְרַבָּנִין, רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁבָּאוּ כָּל הַצָּרוֹת בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים. הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁבָּאוּ כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב. רַבָּנָן אָמְרֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַד שֶׁלֹא נִכְנְסָה אֶסְתֵּר אֶצְלוֹ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מִשֶּׁנִּכְנְסָה אֶסְתֵּר אֶצְלוֹ לֹא הָיָה בּוֹעֵל נִדּוֹת.

"Aḥashveirosh" Rabbi Levi and the Rabbis: Rabbi Levi said, "Aḥashveirosh was Artaḥshasta" and the Rabbis say "Aḥashveirosh - because anyone who remembers him has a ache (ḥoshesh) in his head (rosho)." Why did Scripture call him "Artaḥshasta"? Because he would rage (rataḥ) and then calm (tash). "Aḥashveirosh": Rabbi Yitzhak and the Rabbis. Rabbi Yitzhak said, "Aḥashveirosh - that all the troubles came in his time, as it is said 'A great mourning for the Jews' (Esther 4:3). He was Aḥashveirosh - that all the good things came in his time, as it is said 'Esther'." The Rabbis say 'Aḥashveirosh' - until Esther came to him. 'He was Aḥashveirosh' - once Esther came to him he would not lie with menstruating women."

הַמֹּלֵךְ, וַעֲדַיִּן לֹא מָלַךְ. מֵהֹדוּ וְעַד כּוּשׁ. וַהֲלֹא מֵהוֹדוּ וְעַד כּוּשׁ דָּבָר קַל הוּא, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁמָּלַךְ מֵהֹדוּ וְעַד כּוּשׁ, כָּךְ מָלַךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. וְדִכְוָותֵיהּ (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה, וַהֲלֹא מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה דָּבָר קַל הוּא, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁשָּׁלַט מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה כָּךְ שָׁלַט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְדִכְוָותֵיהּ (תהלים סח, ל): מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי, וַהֲלֹא מֵהֵיכָל לִירוּשָׁלַיִם דָּבָר קַל הוּא, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת מְצוּיִים מֵהֵיכָל לִירוּשָׁלַיִם, כָּךְ דּוֹרְכֵיאוֹת עִם דּוֹרָנֵיאוֹת עֲתִידוֹת לִהְיוֹת מְצוּיוֹת לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עב, יא): וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים. רַבִּי כֹּהֵן אֲחוּהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁכִינָה מְצוּיָה מֵהֵיכָל לִירוּשָׁלַיִם, כָּךְ תִּהְיֶה הַשְּׁכִינָה מְמַלְּאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עב, יט): וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן.

"Who ruled" and had not ruled before. "From India to Kush" Isn't from India to Kush a small thing? But just as he ruled from India to Kush so he ruled over one hundred and twenty seven provinces. Similarly, "For he ruled over all the side of the River, from Tifsaḥ to `Aza." (Kings I 5:1) Isn't from Tifsaḥ to `Aza a small thing? But just as he controlled from Tifsaḥ to `Aza so he controlled from one end of the world to the other. Similarly, "From your temple on Yerushalayim, there will kings lead tribute to you" (Psalms 68:29). Isn't from the Temple to Yerushalayim a small thing? But just as the sacrifices are to be found from the Temple to Yerushalayim so lines of people with gifts will be found for the anointed king. So is it said, "All kings will prostrate themselves before him" (Psalms 72:11). Rabbi Kohen brother of Rabbi Ḥiyya bar Abba said, "Just as the Divine Presence is found from the Temple to Yerushalayim so will the Divine Presence will the world from one end to another." So it is said, "His glory will fill the world. Amen and amen." (Psalms 72:19)

שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, וַהֲלֹא מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם אִפַּרְכִיּוֹת הֵן בָּעוֹלָם, וְדָוִד שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יד, יז): וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת. שְׁלֹמֹה שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ה, א): וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת וגו'. אַחְאָב שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יח, י): חַי ה' אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה וגו', וְכִי אָדָם מַשְׁבִּיעַ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹלֵט, וְעוֹד מִן הֲדָא (מלכים א כ, טו): וַיִּפְקֹד אֶת נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וַיִּהְיוּ מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים וגו', וְהַשְּׁאָר הֵיכָן הֵם, רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּלוּ בָּרָעָב בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בֶּן הַדַּד בָּא וּלְקָחָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א כ, א): וּבֶן הַדַּד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ. אֲנַן בָּעְיָין עֶשְׂרִים, וְתֵימַר שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אֶלָּא יֵשׁ אִפַּרְכִיָּא שֶׁהָיְתָה קָשָׁה וְהָיָה נוֹטֵל מִמֶּנָּה שְׁנַיִם וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֵרָבוֹן תַּחַת יָדוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּנֵי אֻכַּפְיֵיהּ וּבְנֵי אֱמוּרְיֵי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּנֵי אוּכַּיְיפֵי, שֶׁהָיוּ מְרוֹצְצִין בְּאַרְכּוֹף, וּבְנֵי אֱמוּרְיֵי שֶׁהָיוּ תְּמוּרוֹת שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב יד, יד): וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת, שֶׁהָיוּ מְעוֹרְבוֹתֵיהֶן שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן. נְבוּכַדְנֶצַּר שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ב, לח): וּבְכָל דִּי דָאְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָא וגו'. כּוֹרֶשׁ שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא א, ב): כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה'. דָּרְיָוֶשׁ שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ו, כו): בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָא וגו'. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שָׁלַט בְּחֶצְיָן, לָמָּה בְּחֶצְיָן, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא וְרַבָּנָן, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה חִלַּקְתָּ אֶת מַלְכוּתִי, שֶׁאָמַרְתָּ (עזרא א, ג): הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי חוֹלֵק מַלְכוּתְךָ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה חִלַּקְתָּ בִּנְיַן בֵּיתִי, שֶׁאָמַרְתָּ (עזרא ו, ג): רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵה אַמִּין שִׁתִּין, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי חוֹלֵק מַלְכוּתְךָ, וְיֵימַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה נָתַתָּ עֲלִיָּה אַחַת לְבֵיתִי מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁאָמַרְתָּ (עזרא א, ג): מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל, אַף אֲנִי נוֹתֵן עֲלִיָּה תּוֹסֶפֶת אַחַת מִשֶּׁלִּי, שֶׁהוֹסִיף לוֹ מְדִינָה אַחַת בַּחֶשְׁבּוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.

"Seven and twenty and one hundred." Rabbi Elazar in the name of Rabbi Hanina: And are there not only two-hundred fifty two provinces in the world, and David ruled over all of them, as it is written: "And the name of David went out in all of the lands" (Chronicles I 14:17). Solomon ruled over all of them, as it is written: "And Solomon ruled over all of the kingdoms..." (Kings I 5:1). Ahav ruled over all of them, as it is written: "As the Lord God lives, there is no nation or kingdom..." (Kings I 18:1). And does a person swear regarding a place that he does not rule? Further, "And he counted the youth of the princes of the provinces, and they were two hundred thirty two" (Kings I 20:15). And where were the rest? Rabbi Levi and the Rabbis; Rabbi Levi said: all were in famine during the time of Elijah. The Rabbis say: the son of Hadad came and took them, as it is written: "And the son of Hadad, the king of Aram, gathered all his armies and thirty two kings with him, and horses and chariots, and he rose up and besieged Shomron and waged war with her" (Kings I 20:1). We need twenty, and you say thirty two? Rather, there was a troublesome province, and two provinces were created from it and he made them connected under his hand. Rabbi Berechia and the Rabbis; Rabbi Berechia said: the children of his pressure [referring to Lamentations 3:13] and his hostages. The Rabbis said: 'the children of his pressure,' since they were tortured; and 'his hostages,' since they were the hostages of their fathers, and so it is said: "And the hostages as well" (Kings II 14:14) that they were the hostages used in exchange for their fathers. Nebuchadnezzar ruled over all of them, as it is written: "And wherever the children of men, the animals of the field, and the birds of the skies..." (Daniel 2:38). Koresh ruled over all of them, as it is written: "All of the kingdoms God gave me" (Ezra 1:2). Darius ruled over all of them, as it is written: The King Darius wrote to all the peoples..." (Daniel 6:26). Aḥashveirosh ruled over half of them. Why half? Rabbi Huna in the name of Rabbi Acha and the Rabbis; Rabbi Huna in the name of Rabbi Acha said: God said to him: you divided my kingdom, as you said "he is the Lord in Jerusalem" (Ezra 1:3), know that I will surely divide your kingdom. The Rabbis said: God said to him: you divided the building that was my house, as you said "It's height was sixty cubits, and sixty cubits wide" (Ezra 6:3), know that I will surely divide your kingdom. And let it say one hundred twenty six, what is it teaching us [by saying one hundred twenty seven]? Rather, so said God to him: you put one of your own to my house, as you said: "Whoever from among you has his God with him, let him go up" (Ezra 1:3). So too I will add one from mine, as God added one in the calculation, thus it says "Seven and twenty and one hundred provinces."

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּתִיב (דניאל ז, ט): וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, שֶׁאֵין לְכָל בְּרִיָה אֶצְלוֹ כְּלוּם. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ, כְּתִיב (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וגו', וְכִי לְסִיּוּעָן שֶׁל אֻמּוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ, שֶׁאָמַר וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִכְשֶׁאֲבַקֵּר פִּנְקְסוֹתֵיהֶן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא תִמָּצֵא לָהֶן זְכוּת לְפָנַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (ישעיה סג, ג): וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמְרֵי, כְּתִיב (זכריה יב, ט): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְּׁמִיד אֶת כָּל הַגּוֹיִם וגו'. אֲבַקֵּשׁ, וְכִי מִי מְעַכֵּב, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְשֶׁאֲבַקֵּר פִּנְקְסוֹתֵיהֶן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא תִמָּצֵא לָהֶן זְכוּת לְפָנַי, אוֹתָהּ שָׁעָה אֲבַקֵּשׁ לְהַשְּׁמִיד אֶת כָּל הַגּוֹיִם. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב (דברים לב, לה): לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, וְכִי גְבוּרָה הִיא שֶׁאָדָם אוֹמֵר לִכְשֶׁיִּתְמוֹטְטוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲנִי פּוֹרֵעַ מֵהֶם, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְשֶׁיִּפָּסְקוּ מִצְווֹת הָרְגִילוֹת שֶׁבֵּינוֹתָם וְלֹא תִמָּצֵא לָהֶם זְכוּת לְפָנַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שְׁלָשְׁתָּן אָמְרוּ פָּסוּק אֶחָד (תהלים כא, ט): תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אֹיְבֶיךָ יְמִינְךָ תִּמְצָא שׂנְאֶיךָ. תְּהֵא יָדְךָ מְצוּיָה לִפָּרַע מֵאוֹיְבֶיךָ, תַּמְצֵא לָהֶם מִדַּת הַדִּין, תַּמְצֵא לָהֶם מִעוּט זְכֻיּוֹתֵיהֶן שֶׁעָשׂוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר יְמִינְךָ תִּמְצָא שׂוֹנְאֶיךָ.

Rabbi Levi says in the name of Rabbi Shmuel bar Nachman: It is written (Daniel 7)...

רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְנִתְנַמְנְמוּ הַתַּלְמִידִים, בְּעָא לְעַרְעֲרָה יָתְהוֹן, אֲמַר, מַה זָּכְתָה אֶסְתֵּר לִמְלֹךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תָּבוֹא אֶסְתֵּר בִּתָּהּ שֶׁל שָׂרָה שֶׁחָיְתָה שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה שָׁנָה, וְתִמְלֹךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שָׂדֶה הוּא עִיר, עִיר מְדִינָה, מְדִינָה אִפַּרְכִיָה. שָׂדֶה הוּא עִיר, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, כו): עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ. עִיר מְדִינָה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט, ד): עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם, מְדִינָה אִפַּרְכִיָה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.

Rabbi Akiva was sitting and teaching, and the students were dozing off. He sought to arouse them. He said: What was Esther's merit to rule over 127 provinces? Such said the Holy One, blessed be He: Let Esther, the descendant of Sarah, who lived for 127 years, and rule over 127 countries. Rabbi Levi said: Every time it says "field" - it refers to a city. Every time it says "city" it refers to a state. Every time it says "state" - it refers to a province. How do we know that "field" refers to a city? For it is stated: (1 Kings 2:26) "Anatoth, your own cities." "City" - that it refers to state? For it is stated: (Ezekiel 9:4) "Go through the city through Jerusalem..." "State" - that it refers to a province? As it is stated, "127 provinces".

בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה (אסתר א, ג), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לִמְלֶאכֶת הַכִּסֵּא, כֵּיוָן שֶׁגָּמַר מְלֶאכֶת הַכִּסֵּא, עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְבִטּוּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁגָּמַר לְבִטּוּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שָׁלשׁ שָׁנִים, עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֵימִי, אַרְבָּעָה דְבָרִים טוֹבִים הָיוּ בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ, עָשָׂה שָׁלשׁ שָׁנִים בְּלֹא כֶתֶר וּבְלֹא כִסֵּא, וְהִמְתִּין אַרְבַּע שָׁנִים עַד שֶׁמָּצָא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר עַד שֶׁנִּמְלָךְ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס וְכָל מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בּוֹ טוֹבָה הָיָה כּוֹתְבָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ו, ב): וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי וגו'.

In the third year of his reign he made a feast. Rabi Yehudah says that in honor of the completion of his throne, he made a feast for all of his officers and servants. Rabi Nechemia says that since it was three years since nullifying the rebuilding of the beis hamikdash, he made a feast for all of his officers and servants.