וַיְהִי בִּימֵי (אסתר א, א), אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה שֶׁהִשְׁחִיר פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר שֶׁהִכְחִישׁ רֹאשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וְתַעֲנִיּוֹת. רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָן רוֹשׁ וְלַעֲנָה. וְרַבִּי יוּדָא בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר שֶׁבִּקֵּשׁ לְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי תַּחֲלִיפָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל רֹאשׁ, אָחִיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר. וְכִי אָחִיו הָיָה וַהֲלֹא זֶה כַּשְׂדִּי וְזֶה מָדִיִּי, אֶלָּא זֶה בִּטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ. לְפִיכָךְ הִשְׁוָה אוֹתָם הַכָּתוּב כְּאֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יח, ט): גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית, גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ, זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁבִּטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁהִשְׁחִית בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דָּבָר אַחֵר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חַד אֲמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהָרַג אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי אוֹהֲבוֹ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהָרַג אוֹהֲבוֹ מִפְּנֵי אִשְׁתּוֹ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁבִּטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁגָּזַר עָלָיו שֶׁיִּבָּנֶה. וְכִי הוּא גָזַר, וַהֲלֹא כּוֹרֶשׁ גָּזַר, אֶלָּא כְּתִיב (עזרא ו, ג): בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסוּ כָּל סַנְקְלִיטִין שֶׁלּוֹ אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ אָבִיךָ גָּזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִבָּנֶה, וְאַתְּ גּוֹזֵר עָלָיו שֶׁיִּבָּנֶה, וְכִי יֵשׁ מֶלֶךְ מְבַטֵּל גְּזֵרוֹת מֶלֶךְ. אָמַר לָהֶם הָבִיאוּ לִי קִינָסִין הַנֶּעֱתָקִין, מִיָּד הֵבִיאוּ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא ו, ב): וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ (עזרא ד, כא): כְּעַן שִׂימוּ טְעֵם לְבַטָּלָה, אָמַר לָהֶם וּמִי כְתִיב לְעוֹלָם, לָא כְתִיב אֶלָּא עַד מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם, מַאן אָמַר לִי שֶׁאִלּוּ הָיָה אַבָּא קַיָּם לֹא הָיָה בּוֹנֶה אוֹתוֹ, לְפִיכָךְ הוּא כּוֹלְלוֹ עִם הַנְּבִיאִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא ו, יד): וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין וגו'. It was in the days [of Aḥashveirosh, he was Aḥashveirosh]: Rabbi Yehoshua ben Korḥa said, "Because he darkened the faces of Israel like the sides of a pot." Rabbi B'rekhya said, "Because he withered the head of Israel with fasting and affliction." Rabbi Levi said, "Because he made them drink gall and wormwood." Rabbi Yuda son of Rabbi Simon said, "Because he tried to destroy the roots of Israel". Rabbi Taḥlifa son of Bar Ḥana said, "Because he was the brother of a leader, the brother of Nevukhadnetzar." Could he have been his brother? Wasn't one a Chaldean and another a Median? But one suspended work on the Temple and the other destroyed it, so Scripture considers them equivalent. So is it said, "Also one one lazy in his work is a brother to the destroyer." (Proverbs 18:9) "Also one lazy in his work" - this is Aḥashveirosh who suspended work on the Temple. "A brother to the destroyer" - this is Nevukhadnetzar who destroyed the Temple. Another interpretation: Of Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemia one said "Aḥashveirosh" - that he killed his wife because of his friend, "He was Aḥashveirosh" - that he killed his friend because of his wife. Rabbi Neḥemia said, "Aḥashveirosh" - that he suspended work on the Temple, "He was Aḥashveirosh" - that decreed it be rebuilt. Did he decree that it be rebuilt? Didn't Koresh decree that? It is written, "In the first year of King Koresh." (Ezra 6:3) At that time all his counselors came to him and said, "Your father decreed that it not be rebuilt and you decree that it be rebuilt?! Can a king cancel the decrees of a king?" He said to them, "Bring me copies of the decrees". They brought them to him at once, as it is said "It was found in Aḥm'ta in the capitol" (Ezra 6:2). What was written in it? "Therefore make a decree to stop" (Ezra 4:21) He said to them, "Does it say forever? It only said 'until a decree is made by me.' Who can tell me that if my father were alive he would not have built it?" That is why he is included among the prophets, as it is said, "The elders of the Jews built and prospered etc." (Ezra 6:14)
הוּא, חֲמִשָּׁה לְרָעָה וַחֲמִשָּׁה לְטוֹבָה. חֲמִשָּׁה לְרָעָה (בראשית י, ט): הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִד, (בראשית לו, מג): הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם, (במדבר כו, ט): הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם, (דברי הימים ב כח, כב): הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. חֲמִשָּׁה לְטוֹבָה (דברי הימים א א, כז): אַבְרָם, הוּא אַבְרָהָם, (שמות ו, כח): הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן, הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, (שמואל א יז, יד): וְדָוִד הוּא הַקָּטָן, (דברי הימים ב לב, ל): הוּא יְחִזְקִיָּהוּ, (עזרא ז, ו): הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן אִית לָן חַד דְּטַב מִכּוּלְּהוֹן, (תהלים קה, ז): הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו, שֶׁמִּדַּת רַחֲמָיו לְעוֹלָם. "He was" - five for evil and five for good. Five for evil: "He was a mighty warrior" (Genesis 10:9) "He was Eisav the father of Edom" (Genesis 36:43) "They were Datan and Aviram" (Numbers 26:9) "He was King Aḥaz" (Chronicles II 28:22) "He was Aḥashveirosh" (Esther 1:1). Five for good: "Avram was Avraham" (Chronicles I 1:27) "They were Moshe and Aharon" (Exodus 6:26) "They were Aharon and Moshe" (Exodus 6:27) "David was the youngest" (Samuel I 17:14) "He was Ḥizkiyahu" (Chronicles II 32:12) "He, Ezra, went up from Bavel" (Ezra 7:6). Rabbi B'rekhya said in the name of the Rabbis over there "We have one that is better than them all 'He is Hashem our G-d, his judgments are in the whole world' (Psalms 105:7 because His quality of mercy is eternal."
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכְרוֹ חוֹשֵׁשׁ אֶת רֹאשׁוֹ. לָמָּה קְרָאוֹ הַכָּתוּב אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, שֶׁהָיָה מַרְתִּיחַ וְתָשׁ. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, רַבִּי יִצְחָק וְרַבָּנִין, רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁבָּאוּ כָּל הַצָּרוֹת בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים. הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁבָּאוּ כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב. רַבָּנָן אָמְרֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַד שֶׁלֹא נִכְנְסָה אֶסְתֵּר אֶצְלוֹ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מִשֶּׁנִּכְנְסָה אֶסְתֵּר אֶצְלוֹ לֹא הָיָה בּוֹעֵל נִדּוֹת. "Aḥashveirosh" Rabbi Levi and the Rabbis: Rabbi Levi said, "Aḥashveirosh was Artaḥshasta" and the Rabbis say "Aḥashveirosh - because anyone who remembers him has a ache (ḥoshesh) in his head (rosho)." Why did Scripture call him "Artaḥshasta"? Because he would rage (rataḥ) and then calm (tash). "Aḥashveirosh": Rabbi Yitzhak and the Rabbis. Rabbi Yitzhak said, "Aḥashveirosh - that all the troubles came in his time, as it is said 'A great mourning for the Jews' (Esther 4:3). He was Aḥashveirosh - that all the good things came in his time, as it is said 'Esther'." The Rabbis say 'Aḥashveirosh' - until Esther came to him. 'He was Aḥashveirosh' - once Esther came to him he would not lie with menstruating women."
הַמֹּלֵךְ, וַעֲדַיִּן לֹא מָלַךְ. מֵהֹדוּ וְעַד כּוּשׁ. וַהֲלֹא מֵהוֹדוּ וְעַד כּוּשׁ דָּבָר קַל הוּא, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁמָּלַךְ מֵהֹדוּ וְעַד כּוּשׁ, כָּךְ מָלַךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. וְדִכְוָותֵיהּ (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה, וַהֲלֹא מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה דָּבָר קַל הוּא, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁשָּׁלַט מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה כָּךְ שָׁלַט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְדִכְוָותֵיהּ (תהלים סח, ל): מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי, וַהֲלֹא מֵהֵיכָל לִירוּשָׁלַיִם דָּבָר קַל הוּא, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת מְצוּיִים מֵהֵיכָל לִירוּשָׁלַיִם, כָּךְ דּוֹרְכֵיאוֹת עִם דּוֹרָנֵיאוֹת עֲתִידוֹת לִהְיוֹת מְצוּיוֹת לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עב, יא): וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים. רַבִּי כֹּהֵן אֲחוּהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁכִינָה מְצוּיָה מֵהֵיכָל לִירוּשָׁלַיִם, כָּךְ תִּהְיֶה הַשְּׁכִינָה מְמַלְּאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עב, יט): וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן. "Who ruled" and had not ruled before. "From India to Kush" Isn't from India to Kush a small thing? But just as he ruled from India to Kush so he ruled over one hundred and twenty seven provinces. Similarly, "For he ruled over all the side of the River, from Tifsaḥ to `Aza." (Kings I 5:1) Isn't from Tifsaḥ to `Aza a small thing? But just as he controlled from Tifsaḥ to `Aza so he controlled from one end of the world to the other. Similarly, "From your temple on Yerushalayim, there will kings lead tribute to you" (Psalms 68:29). Isn't from the Temple to Yerushalayim a small thing? But just as the sacrifices are to be found from the Temple to Yerushalayim so lines of people with gifts will be found for the anointed king. So is it said, "All kings will prostrate themselves before him" (Psalms 72:11). Rabbi Kohen brother of Rabbi Ḥiyya bar Abba said, "Just as the Divine Presence is found from the Temple to Yerushalayim so will the Divine Presence will the world from one end to another." So it is said, "His glory will fill the world. Amen and amen." (Psalms 72:19)
שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, וַהֲלֹא מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם אִפַּרְכִיּוֹת הֵן בָּעוֹלָם, וְדָוִד שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יד, יז): וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת. שְׁלֹמֹה שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ה, א): וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת וגו'. אַחְאָב שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יח, י): חַי ה' אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה וגו', וְכִי אָדָם מַשְׁבִּיעַ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹלֵט, וְעוֹד מִן הֲדָא (מלכים א כ, טו): וַיִּפְקֹד אֶת נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וַיִּהְיוּ מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים וגו', וְהַשְּׁאָר הֵיכָן הֵם, רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּלוּ בָּרָעָב בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בֶּן הַדַּד בָּא וּלְקָחָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א כ, א): וּבֶן הַדַּד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ. אֲנַן בָּעְיָין עֶשְׂרִים, וְתֵימַר שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אֶלָּא יֵשׁ אִפַּרְכִיָּא שֶׁהָיְתָה קָשָׁה וְהָיָה נוֹטֵל מִמֶּנָּה שְׁנַיִם וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֵרָבוֹן תַּחַת יָדוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּנֵי אֻכַּפְיֵיהּ וּבְנֵי אֱמוּרְיֵי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּנֵי אוּכַּיְיפֵי, שֶׁהָיוּ מְרוֹצְצִין בְּאַרְכּוֹף, וּבְנֵי אֱמוּרְיֵי שֶׁהָיוּ תְּמוּרוֹת שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב יד, יד): וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת, שֶׁהָיוּ מְעוֹרְבוֹתֵיהֶן שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן. נְבוּכַדְנֶצַּר שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ב, לח): וּבְכָל דִּי דָאְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָא וגו'. כּוֹרֶשׁ שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא א, ב): כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה'. דָּרְיָוֶשׁ שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ו, כו): בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָא וגו'. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שָׁלַט בְּחֶצְיָן, לָמָּה בְּחֶצְיָן, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא וְרַבָּנָן, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה חִלַּקְתָּ אֶת מַלְכוּתִי, שֶׁאָמַרְתָּ (עזרא א, ג): הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי חוֹלֵק מַלְכוּתְךָ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה חִלַּקְתָּ בִּנְיַן בֵּיתִי, שֶׁאָמַרְתָּ (עזרא ו, ג): רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵה אַמִּין שִׁתִּין, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי חוֹלֵק מַלְכוּתְךָ, וְיֵימַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה נָתַתָּ עֲלִיָּה אַחַת לְבֵיתִי מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁאָמַרְתָּ (עזרא א, ג): מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל, אַף אֲנִי נוֹתֵן עֲלִיָּה תּוֹסֶפֶת אַחַת מִשֶּׁלִּי, שֶׁהוֹסִיף לוֹ מְדִינָה אַחַת בַּחֶשְׁבּוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. "Seven and twenty and one hundred." Rabbi Elazar in the name of Rabbi Hanina: And are there not only two-hundred fifty two provinces in the world, and David ruled over all of them, as it is written: "And the name of David went out in all of the lands" (Chronicles I 14:17). Solomon ruled over all of them, as it is written: "And Solomon ruled over all of the kingdoms..." (Kings I 5:1). Ahav ruled over all of them, as it is written: "As the Lord God lives, there is no nation or kingdom..." (Kings I 18:1). And does a person swear regarding a place that he does not rule? Further, "And he counted the youth of the princes of the provinces, and they were two hundred thirty two" (Kings I 20:15). And where were the rest? Rabbi Levi and the Rabbis; Rabbi Levi said: all were in famine during the time of Elijah. The Rabbis say: the son of Hadad came and took them, as it is written: "And the son of Hadad, the king of Aram, gathered all his armies and thirty two kings with him, and horses and chariots, and he rose up and besieged Shomron and waged war with her" (Kings I 20:1). We need twenty, and you say thirty two? Rather, there was a troublesome province, and two provinces were created from it and he made them connected under his hand. Rabbi Berechia and the Rabbis; Rabbi Berechia said: the children of his pressure [referring to Lamentations 3:13] and his hostages. The Rabbis said: 'the children of his pressure,' since they were tortured; and 'his hostages,' since they were the hostages of their fathers, and so it is said: "And the hostages as well" (Kings II 14:14) that they were the hostages used in exchange for their fathers. Nebuchadnezzar ruled over all of them, as it is written: "And wherever the children of men, the animals of the field, and the birds of the skies..." (Daniel 2:38). Koresh ruled over all of them, as it is written: "All of the kingdoms God gave me" (Ezra 1:2). Darius ruled over all of them, as it is written: The King Darius wrote to all the peoples..." (Daniel 6:26). Aḥashveirosh ruled over half of them. Why half? Rabbi Huna in the name of Rabbi Acha and the Rabbis; Rabbi Huna in the name of Rabbi Acha said: God said to him: you divided my kingdom, as you said "he is the Lord in Jerusalem" (Ezra 1:3), know that I will surely divide your kingdom. The Rabbis said: God said to him: you divided the building that was my house, as you said "It's height was sixty cubits, and sixty cubits wide" (Ezra 6:3), know that I will surely divide your kingdom. And let it say one hundred twenty six, what is it teaching us [by saying one hundred twenty seven]? Rather, so said God to him: you put one of your own to my house, as you said: "Whoever from among you has his God with him, let him go up" (Ezra 1:3). So too I will add one from mine, as God added one in the calculation, thus it says "Seven and twenty and one hundred provinces."
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּתִיב (דניאל ז, ט): וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, שֶׁאֵין לְכָל בְּרִיָה אֶצְלוֹ כְּלוּם. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ, כְּתִיב (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וגו', וְכִי לְסִיּוּעָן שֶׁל אֻמּוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ, שֶׁאָמַר וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִכְשֶׁאֲבַקֵּר פִּנְקְסוֹתֵיהֶן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא תִמָּצֵא לָהֶן זְכוּת לְפָנַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (ישעיה סג, ג): וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמְרֵי, כְּתִיב (זכריה יב, ט): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְּׁמִיד אֶת כָּל הַגּוֹיִם וגו'. אֲבַקֵּשׁ, וְכִי מִי מְעַכֵּב, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְשֶׁאֲבַקֵּר פִּנְקְסוֹתֵיהֶן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא תִמָּצֵא לָהֶן זְכוּת לְפָנַי, אוֹתָהּ שָׁעָה אֲבַקֵּשׁ לְהַשְּׁמִיד אֶת כָּל הַגּוֹיִם. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב (דברים לב, לה): לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, וְכִי גְבוּרָה הִיא שֶׁאָדָם אוֹמֵר לִכְשֶׁיִּתְמוֹטְטוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲנִי פּוֹרֵעַ מֵהֶם, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְשֶׁיִּפָּסְקוּ מִצְווֹת הָרְגִילוֹת שֶׁבֵּינוֹתָם וְלֹא תִמָּצֵא לָהֶם זְכוּת לְפָנַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שְׁלָשְׁתָּן אָמְרוּ פָּסוּק אֶחָד (תהלים כא, ט): תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אֹיְבֶיךָ יְמִינְךָ תִּמְצָא שׂנְאֶיךָ. תְּהֵא יָדְךָ מְצוּיָה לִפָּרַע מֵאוֹיְבֶיךָ, תַּמְצֵא לָהֶם מִדַּת הַדִּין, תַּמְצֵא לָהֶם מִעוּט זְכֻיּוֹתֵיהֶן שֶׁעָשׂוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר יְמִינְךָ תִּמְצָא שׂוֹנְאֶיךָ. Rabbi Levi says in the name of Rabbi Shmuel bar Nachman: It is written (Daniel 7)...
דָּבָר אַחֵר, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, רַבִּי יוּדָא וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יוּדָא אָמַר כָּבַשׁ שֶׁבַע שֶׁהֵן קָשׁוֹת כְּעֶשְׂרִים, כָּבַשׁ עֶשְׂרִים שֶׁהֵן קָשׁוֹת כְּמֵאָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר נָטַל אֻכְלוּסִין מִשֶּׁבַע וְכָבַשׁ עֶשְׂרִים, נָטַל אֻכְלוּסִין מֵעֶשְׂרִים וְכָבַשׁ מֵאָה. כֵּיצַד כְּבָשָׁן, רַבִּי יוּדָא וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יוּדָא אָמַר כַּחֲצִי עֲטָרָה, שֶׁאַתְּ מְכַבֵּשׁ אֶת הַחִיצוֹנוֹת וְהַפְּנִימִיּוֹת נִכְבָּשׁוֹת מֵאֲלֵיהֶן. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הָעוֹלָם הוּא עָשׂוּי כַּעֲטָרָה. וְרַבִּי אָבוּן אָמַר כְּאַפֵּי קַבָּאֵי, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כְּאַמַּת הַמַּיִם, אַתָּה מְכַבֵּשׁ אֶת הַחִיצוֹנוֹת וְהַפְּנִימִיּוֹת נִכְבָּשׁוֹת מֵאֲלֵיהֶן.
רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְנִתְנַמְנְמוּ הַתַּלְמִידִים, בְּעָא לְעַרְעֲרָה יָתְהוֹן, אֲמַר, מַה זָּכְתָה אֶסְתֵּר לִמְלֹךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תָּבוֹא אֶסְתֵּר בִּתָּהּ שֶׁל שָׂרָה שֶׁחָיְתָה שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה שָׁנָה, וְתִמְלֹךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שָׂדֶה הוּא עִיר, עִיר מְדִינָה, מְדִינָה אִפַּרְכִיָה. שָׂדֶה הוּא עִיר, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, כו): עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ. עִיר מְדִינָה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט, ד): עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם, מְדִינָה אִפַּרְכִיָה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. Rabbi Akiva was sitting and teaching, and the students were dozing off. He sought to arouse them. He said: What was Esther's merit to rule over 127 provinces? Such said the Holy One, blessed be He: Let Esther, the descendant of Sarah, who lived for 127 years, and rule over 127 countries. Rabbi Levi said: Every time it says "field" - it refers to a city. Every time it says "city" it refers to a state. Every time it says "state" - it refers to a province. How do we know that "field" refers to a city? For it is stated: (1 Kings 2:26) "Anatoth, your own cities." "City" - that it refers to state? For it is stated: (Ezekiel 9:4) "Go through the city through Jerusalem..." "State" - that it refers to a province? As it is stated, "127 provinces".
בַּיָּמִים הָהֵם (אסתר א, ב), זֶה הוּא אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַדִּין פִּיתְקִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְרָשָׁע זֶה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה מַרְזֵיחִין. אָמַר לָהֶם תְּנוּ יָמִים כְּנֶגֶד יָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחמיה יג, טו): בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וגו'. רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר אַלְּלָא וַוי הָיוּ אוֹתָן הַיָּמִים. אָמַר רַב בֵּיבַי הָהֵם, הָהּ לְאוֹתָן הַיָּמִים. הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל ל, ב): הֵילִילוּ הָהּ לַיּוֹם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק נִהְיָה לְאוֹתָן הַיָּמִים. הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר (מיכה ב, ד): וְנָהָה נְהִי נִהְיָה.
כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶם יְשִׁיבָה, אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם בְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ, יְשִׁיבָה שֶׁאֵינָה יְשִׁיבָה, אֲבָל יְשִׁיבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְשִׁיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יא, כו): בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ.
עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, רַבִּי כֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי עֲזַרְיָה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, מַלְכֻתוֹ כְּתִיב, בָּא לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא שְׁלֹמֹה וְלֹא הִנִּיחוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ כָּל מֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ קוֹזְמוֹקְרָטוֹר בָּעוֹלָם אֵינוֹ יוֹשֵׁב עָלָיו, עָמַד וְעָשָׂה לוֹ כִּסֵּא מִשֶּׁלּוֹ, כִּדְמוּתוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, עַל כִּסֵּא מַלְכֻתוֹ כְּתִיב, וְכִי אֵיזֶה כִּסֵּא הָיָה (מלכים א י, יח) (דברי הימים ב ט, יז): וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל, אָמַר רַבִּי אַחָא וְהָכְתִיב (מלכים ב י, א): וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁבְעִים בָּנִים בְּשׁוֹמְרוֹן כָּךְ הָיוּ לוֹ שִׁבְעִים בָּנִים בְּיִזְרְעֵאל, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיוּ לוֹ שְׁנֵי פַּלְטֵירִין, אֶחָד לִימוֹת הַחֹרֶף וְאֶחָד לִימוֹת הַקַּיִץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ג, טו): וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ. רַבִּי יוּדָא בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר אַרְבָּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, טו): וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, טו): וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים נְאֻם ה', וְכָאן הוּא אוֹמֵר כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל, רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אוֹמֵר שֶׁהָיָה עָשׂוּי כְּטִירְכֵי מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה רְקִיעִים. וְלֹא שִׁבְעָה הֵן, אָמַר רַבִּי אָבוּן הֵן דְּמַלְכָּא שָׁארֵי טִיטְיוֹן. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ אֲרָצוֹת: אֶרֶץ, אֲדָמָה, אַרְקָא, גַּיְא, צִיָּה, נְשִׁיָּה, תֵּבֵל. וּכְתִיב (תהלים ט, ט): וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה: זְרָעִים, מוֹעֵד, נָשִׁים, נְזִיקִין, קָדָשִׁים וּטְהָרוֹת. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ אִמָּהוֹת: שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל, וְלֵאָה, בִּלְהָה, זִלְפָּה. אָמַר רַבִּי הוּנָא שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מִצְווֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ הוּא מוּזְהָר עֲלֵיהֶם וּמְצֻוֶּה, דִּכְתִיב (דברים יז, יז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים (דברים יז, יז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים (דברים יז, יז): וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לוֹ מְאֹד (דברים טז, יט): לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד. עָלָה בְּמַעֲלָה רִאשׁוֹנָה, הַכָּרוֹז מַכְרִיז וְאוֹמֵר לוֹ (דברים יז, יז): לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים. בַּשְׁנִיָּה מַכְרִיז (דברים יז, טז): לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים. בַּשְּׁלִישִׁית מַכְרִיז (דברים יז, יז): וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לוֹ. בָּרְבִיעִית לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט. בַּחֲמִישִׁית לֹא תַכִּיר פָּנִים. בַּשִּׁשִּׁית לֹא תִקַּח שֹׁחַד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א י, יט): וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת, בִּישִׁיבָתוֹ בָּא לֵישֵׁב אוֹמֵר לוֹ דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה יוֹשֵׁב, לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. אָמְרוּ כֵּיוָן שֶׁמֵּת שְׁלֹמֹה עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּנְטָלוֹ מֵהֶם, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הוּא שִׁישַׁק הוּא פַּרְעֹה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שִׁישַׁק מִפְּנֵי שֶׁבָּא בִּשְׁקִיקוּת עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר הֲרֵינִי נוֹטֵל אוֹתוֹ בִּכְתֻבַּת בִּתִּי, עָשָׂה מִלְחָמָה עִם זֶרַח הַכּוּשִׁי וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ, עָשָׂה אַסָּא מִלְחָמָה עִם זֶרַח הַכּוּשִׁי וְנָפַל בְּיָדוֹ וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ. תָּאנָא אָסָא וְכָל מַלְכֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ עָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר וְהֶחֱרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם הִגְלָה אוֹתוֹ לְבָבֶל, וּמִבָּבֶל לְמָדַי, וּמִמָּדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אֲנִי רָאִיתִי שְׁבָרָיו בְּרוֹמִי. נְבוּכַדְנֶצַּר יָשַׁב עָלָיו, כּוֹרֶשׁ יָשַׁב עָלָיו, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בָּא לֵישֵׁב עָלָיו וְלֹא הִנִּיחוּהוּ, אָמְרוּ לֵיהּ מִי שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי קוֹזְמוֹקְרָטוֹר בָּעוֹלָם אֵינוֹ יוֹשֵׁב עָלָיו. עָמַד עָשָׂה מִשֶּׁלּוֹ בְּדָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, מַלְכֻתוֹ כְּתִיב. (מלכים א י, יט): וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו, אָמַר רַבִּי אַחָא כַּהֲדָא קְדֵירָתָא דְּדַרְגֵּישׁ. וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, עָלָה בַּמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה וְהָאֲרִי פּוֹשֵׁט לוֹ יָד, וּבַשְּׁנִיָּה נֶשֶׁר פּוֹשֵׁט לוֹ יָד, אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת, כָּךְ מְקַבְּלִין אוֹתוֹ, וּבִמְקוֹם הַשֶּׁבֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב מֵאֲחוֹרָיו, וְיוֹנָה נְתוּנָה בְּרֹאשׁוֹ וַעֲטָרָה שֶׁל זָהָב בְּפִיהָ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת וַעֲטָרָה שֶׁל זָהָב נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ.
אָמַר רַבִּי אַיְבוּ כְּתִיב (תהלים כב, כט): כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמשֵׁל בַּגּוֹיִם. וְתֵימַר עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. אֶלָּא לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְלוּכָה בְּיִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ נִטְּלָה מַלְכוּת מֵהֶם וְנִתְּנָהּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ל, יב): וּמָכַרְתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיַד רָעִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּיַד אַפּוֹטְרוֹפְּסִין רָעִים, לְמָחָר כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטְלָהּ מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַחֲזִירָהּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אֵימָתַי (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן.
אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חֲנַנְאֵל אָמַר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹרֶשׁ יִחֵס שֵׁם מְדִינָתוֹ וְשֵׁם אִפַּרְכִיָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁאָמַר (עזרא א, ב): בִּירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, אַף אֲנִי אֲיַחֵס שֵׁם מְדִינָתְךָ וְשֵׁם אִפַּרְכִיָּא שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה (אסתר א, ג), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לִמְלֶאכֶת הַכִּסֵּא, כֵּיוָן שֶׁגָּמַר מְלֶאכֶת הַכִּסֵּא, עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְבִטּוּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁגָּמַר לְבִטּוּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שָׁלשׁ שָׁנִים, עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֵימִי, אַרְבָּעָה דְבָרִים טוֹבִים הָיוּ בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ, עָשָׂה שָׁלשׁ שָׁנִים בְּלֹא כֶתֶר וּבְלֹא כִסֵּא, וְהִמְתִּין אַרְבַּע שָׁנִים עַד שֶׁמָּצָא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר עַד שֶׁנִּמְלָךְ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס וְכָל מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בּוֹ טוֹבָה הָיָה כּוֹתְבָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ו, ב): וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי וגו'. In the third year of his reign he made a feast. Rabi Yehudah says that in honor of the completion of his throne, he made a feast for all of his officers and servants. Rabi Nechemia says that since it was three years since nullifying the rebuilding of the beis hamikdash, he made a feast for all of his officers and servants.
עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, אַנְטוֹנִינוּס עָשָׂה סְעוּדָה לְרַבִּי, אָמַר לוֹ שֶׁמָּא לֹא יָצָאתָ יְדֵי קַנְדִּלָה פַּטִּים [פרוש שמן עכור]. אֲמַר לֵיהּ מָה הִינוּן חֲשִׁיבִין עִלָּוֵי אֲמַר לֵיהּ שֶׁמָּא יִתְּנוּ שֶׁמֶן פִּקְטִים בַּקַּנְדִּילִים וִיקַלְקְלוּ אֶת הַסְּעוּדָה. אֲמַר לֵיהּ וַהֲדָא מְנָא לָךְ, אֲמַר לֵיהּ מֵאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו.
חֵיל פָּרַס וּמָדַי, תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן מֵעֲשָׂרָה מִדּוֹת אֵלּוּ, עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל זְנוּת בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל עֲשִׁירוּת בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּרוֹמִי וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל עֲנִיּוּת בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּלוּד וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל כְּשָׁפִים בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּמִצְרַיִם וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל טִפְּשׁוּת בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בַּיִּשְׁמְעֵאלִים וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל בַּרְיוּת בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בַּיִּשְׁמְעֵאלִים וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל כִּנִּים בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בַּפַּרְסִיִּים וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל נוֹי בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּמָדַי וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל כְּעִירוּת בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בַּמִּזְרָח וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל כֹּחַ בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בַּכַּשְׂדִים וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל גְּבוּרָה בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בִּיהוּדָה וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל יֹפִי בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל חָכְמָה בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל תּוֹרָה בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה חֲלָקִים שֶׁל חֲנֻפָּה בָּעוֹלָם, תִּשְׁעָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כג, טו): כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלַיִם יָצְאָה חֲנֻפָּה לְכָל הָאָרֶץ.
דָּבָר אַחֵר, חֵיל פָּרַס וּמָדַי, פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים מָדַי לְפָרַס וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים פָּרַס לְמָדַי, כְּשֶׁהַמַּלְכוּת בְּמָדַי פָּרַס טְפֵלָה לָהּ, כְּשֶׁהַמַּלְכוּת בְּפָרַס מָדַי טְפֵלָה לָהּ. פָּרַס, לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ פָּרַס, שֶׁקִּבְּלָה אֶת הַמַּלְכוּת פְּרוּסוֹת, אֶחָד בִּימֵי תְּרָדָה, וְאֶחָד בִּימֵי אֲדַרְכִּיאָן, וְאֶחָד לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מיכה ה, ד): וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם [העיר] אַשּׁוּר וגו'. מָדַי, לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ מָדַי, דְּמוֹדְיָיא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, מַלְכֵי מָדַי תְּמִימִים הָיוּ וְאֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁמָּסְרוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם.
הַפַּרְתְּמִים, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר פַּרְתְּמִים אֵלּוּ שְׁנֵי לִגְיוֹנוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ נִקְרָא אָגוּסְטוּס [פרוש: קיסר] עַד שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ הֵם תְּחִלָּה, וְאֵלּוּ הֵן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק דִּיקוֹמְיוֹנֵי וַאֲגוּסְטִיָאנֵי, הֵן הֵן שֶׁנָּתְנוּ עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, וְעָלָה וְהֶחֱרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְקִעְקַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בֵּיצָתָן וְהֶעֱמִיד אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, וְאֵלּוּ הֵם. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר יְכוֹלְנֵי וּבַר קוּרְיָאנֵי. וְרַב הוּנָא אָמַר בְּנֵי טַעֲמַיָּא וּבְנֵי סִגְנַיָּא דִילֵיהּ. וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר בְּנֵי טַעֲמַיָא בְּנֵי עֲצָתַיָּא דִילֵיהּ, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דניאל ב, יד): בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֲתִיב עֵטָה וּטְעֵם וגו'.
וְשָׂרֵי הַמְדִינוֹת לְפָנָיו, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לַהֲדָא אַרְכִיּוֹן דְּגֶדֶר, שֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב לַדִּין מִלְּמַעְלָה וְכָל הָעָם יוֹשְׁבִין לְפָנָיו עַל הָאָרֶץ. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לְבָסִילְקִי גְדוֹלָה שֶׁמְּלֵאָה בְּנֵי אָדָם, שֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בִּמְסִבּוֹ וְכָל הָעָם שְׁטוּחִין עַל פְּנֵיהֶם לְפָנָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְשָׂרֵי הַמְדִינוֹת לְפָנָיו.
