Chapter 2 ב׳
1 א

הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת (איוב ל, טו), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְשֶׁעָבַר הָיִיתִי אֲנִי מַבְהֶלֶת לַאֲחֵרִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל כו, כא): בַּלָּהוֹת אֶתְּנֵךְ וְאֵינֵךְ, וְאוֹמֵר (שמות טו, טו): אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, וְעַכְשָׁיו הֲפוּכָה עָלַי, אָמַר רַבִּי אַחָא לְחֶלְיוֹ שֶׁל עַמּוּד, שֶׁהָיְתָה מִתְהַפֶּכֶת בְּתוֹךְ הַפְּלַטְיָא, וְהִטִּיסָה בִּצְרוֹר וְנִסְמְכָה, כָּךְ (תהלים פח, ח): עָלַי סָמְכָה חֲמָתֶךָ. תִּרְדֹּף כָּרוּחַ נְדִבָתִי. בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם נְדִיבִים וּרְאוּיִין לָבֹא לִי גְאֻלָּה עַל יְדֵיהֶם, אַתְּ מְרַדְּפָן כָּרוּחַ. וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִי, בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם נְדִיבִים וּרְאוּיִים לָבֹא לִי יְשׁוּעָה עַל יְדֵיהֶם, אַתְּ מְסִיטָן וּמַעֲבִירָן כְּעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ ה' אֶת בַּת צִיּוֹן. וּכְתִיב (דברים ח, כ): כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם, תֹּאמַר מָה אֵלּוּ בְּכֹהֵן וְנָבִיא אַף אֵלּוּ בְּכֹהֵן וְנָבִיא, וּמָה אֵלּוּ בְּשׁוֹפָר וּבִתְרוּעָה כָּךְ אֵלּוּ בְּשׁוֹפָר וּבִתְרוּעָה, וּמָה אֵלּוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ד, ט): דִּינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵא טַרְפְּלָיֵא אֲפָרְסָיֵא אַרְכְּוָיֵא בָבְלָיֵא שׁוּשַׁנְכָיֵא דְּהָיֵא עֵלְמָיֵא, וּשְׁאָר אֻמַּיָּא דִּי הַגְלִי אָסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא, תֹּאמַר אַף אֵלּוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, דִּכְתִיב (ישעיה יז, ט): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר, מַהוּ הָאָמִיר רַבִּי פִּנְחָס אָמַר כִּדְאִימְרֵי. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר כָּאָמוּר בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב: כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם. תֹּאמַר מָה אֵלּוּ בִּנְפִילַת הַחוֹמָה, דִּכְתִיב (יהושע ו, כ): וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ, אַף אֵלּוּ בִּנְפִילַת חוֹמָה, מָה אֵלּוּ בְּעָבִים, דִּכְתִיב (ירמיה ד, כט): בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים, אַף אֵלּוּ בֶּעָבִים אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ.

"Terror (balahot) tumbles (hahpakh) upon me (Job 30:15)": Rabbi Chanina said: "The assembly of Israel said before the Holy One, blessed be He: "In the past I was terrifying others, and this verse supports it: "And hurriedly (vayyavhilu) brought Haman (Esther 6:14)", and another verse says: "I will make you a horror (balahot) (Ezekiel 26:21)", and another says: "Now are the clans of Edom dismayed (nivhalu) (Exodus 15:15)". But now it is turned (hafukhah) on me". Rabbi Acha said: "Like a column fragment which rolls (mithapekhet) around the palace and it lodges on a pebble and is stopped (nismekhah), so: "Your fury lies heavy (samkhah) upon me (Psalm 88:8)". " It sweeps away my honor (nedivati) like the wind (Job 30:15): Humans who are willing (nedivim) and are seen to come to me, redemption is in their hands, and you sweep them away like the wind. "My dignity (yeshu'ati) vanishes like a cloud (Job 30:15)": Humans who are willing and are seen to come to me, salvation (yeshu'ah) is in their hands, but you drive them away like a cloud, as it is said: "Alas! Hashem in His wrath Has shamed the daughter of Zion (Lamentations 2:1)". And it is written: "Like the nations that Hashem will cause to perish before you, so you will perish (Deuteronomy 8:20): you will say: "Why [will you perish like the Canaanites]?". Because [they on account] of the priest and the prophet, so too because of the priest and the prophet, and "Why?". Because of the shofar and trumpet, so too because of the shofar and trumpet, and "Why?". Because of the fourteen [nations] as it is said: "Denites and Apharesatechites, Tarpelites, Apharesites, Archavites, Babylonians, Susites, Dehites, and and other peoples whom the great and glorious Osnappar deported and settled (Ezra 4:9-10)". And you will say: "There are fourteen, as it is written: "In that day, their fortress cities shall be like the deserted sites which the Horesh and the Amir abandoned (Isaiah 17:19)". What does Amir mean? Rabbi Pinchas said: "As I said (kide'imrei)". Rabbi Yehudah son of Rabbi Simon said: "As it is said in the Torah, it is written: "Like the nations that Hashem will cause to perish before you". You will say: "Why [did they perish]?". With the fall of a wall, as it is written: "And the wall fell upon them (Joshua 6:20)". So these too by the fall od a wall, as it is written: "They enter the clouds (be'avim), they clamber up the rocks (Jeremiah 4:29)", so these with clouds: "Alas! Hashem in His wrath Has shamed (ya'iv) the daughter of Zion"....

2 ב

אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ ה' אֶת בַּת צִיּוֹן. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אֵיךְ חַיֵּיב ה' בְּרוּגְזֵיהּ יָת בַּת צִיּוֹן. אִית אַתְרָא דְּצָוְוחִין לְחַיָּיבָא עֲיָיבָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, אֵיךְ כַּיֵּיב ה' בְּרוּגְזֵיהּ. אִית אַתְרָא דְּצַוְוחִין לְכֵיבָא עֵייבָא. וְרַבָּנָן אָמְרִין אֵיךְ שַׁיֵּים ה' בְּרוּגְזֵיהּ יָת בַּת צִיּוֹן. הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, בָּכָה וּנְתָנוֹ עַל אַרְכּוּבוֹתָיו, בָּכָה וּנְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו, בָּכָה וְהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ, טִנֵּף עָלָיו וּמִיָּד הִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, וְלָא הֲוַת מְחוּתִיתֵיהּ כִּמְסוּקִיתֵיהּ, מְסוּקִיתֵיהּ צִיבְחַר צִיבְחַר, וּמְחוּתִיתֵיהּ כּוֹלָּא חֲדָא. כָּךְ (הושע יא, ג): וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו. וְאַחַר כָּךְ (הושע י, יא): אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה יְשַׂדֶּד לוֹ יַעֲקֹב. וְאַחַר כָּךְ: הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי נַחְמָן מָשָׁל לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁעָשׂוּ עֲטָרָה לַמֶּלֶךְ, הִקְנִיטוּהוּ וּסְבָלָן, הִקְנִיטוּהוּ וּסְבָלָן, אָחַר כָּךְ אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ כְּלוּם אַתֶּם מַקְנִיטִין אוֹתִי אֶלָּא בַּעֲבוּר עֲטָרָה שֶׁעִטַּרְתֶּם לִי, הֵא לְכוֹן טְרוֹן בְּאַפֵּיכוֹן, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כְּלוּם אַתֶּם מַקְנִיטִין אוֹתִי אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִיקוּנִין שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁחֲקוּקָה עַל כִּסְאִי, הֵא לְכוֹן טְרוֹן בְּאַפֵּיכוֹן, הֱוֵי: הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וגו'.

"Alas! Hashem in His wrath Has shamed the daughter of Zion (Lamentations 2:1)": Rabbi Chama son of Rabbi Chanina said [in Aramaic]: "How Hashem condemned the daughter of Zion in his anger. There is a similarity in pronunciation between "anger" (chayyayva) and "shame/cloud" ('ayayva)". Rabbi Samuel son of Nachmani said: "How Hashem felt pain in anger": there is a similarity in pronunciations between "pain" (kheiva) and "shame/cloud" ('eyyva)". And the Rabbis said: "How Hashem punished in anger" [shayyeim/'eyyva]". "Has cast down from heaven to earth the majesty of Israel": Rabbi Huna and Rabbi Acha in the name of Rabbi Chanina son of Rabbi Abbahu: "There is a parable of a king who had a son. He wept and he put him on the trailing stems of a vine. He wept and he put him in his arms. He wept and he put him on his shoulder, but he messed himself on him and he threw him from his hand to the ground. He did not throw him down as he lifted him up, and lifted up as he was raised, but he was raised slowly. Thus: "I have pampered Ephraim, taking them in My arms (Hosea 11:3)". And further it says: " I will make Ephraim do advance plowing; Judah shall do [main] plowing! Jacob shall do final plowing! (Hosea 10:11)". And thus it says: "Has cast down from heaven to earth the majesty of Israel". Another interpretation: "Has cast down from heaven to earth the majesty of Israel": Rabbi Yehoshua son of Rabbi Nachman said: "There is a parable of the inhabitants of a province who made a crown for the king. They provoked him and he suffered it. Then they provoked him and he suffered it. Finally a third time and the king said to them: "All of you are provoking me, is it because of the crown you crowned me with? So then I throw it in your faces". So said the Holy One, blessed be He, to Israel: "All of you are provoking me, is it because of the image of Jacob engraved on my throne? So then I throw it in your faces, and so: "Has cast down from heaven to earth the majesty of Israel""

3 ג

וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אוֹתוֹ הַדָּם שֶׁל בֵּין רַגְלָיו שֶׁל זָקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, כד): וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, אָמַר רַבִּי יוּדָן לְמֶלֶךְ שֶׁתָּפַשׂ אֶת שׂוֹנְאָיו וַהֲרָגָן, וְהָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מְפַרְכְּסִין בְּדַם שׂוֹנְאָיו, פַּעַם אַחַת הִקְנִיטוּהוּ וּדְחָפָן וְהוֹצִיאָן חוּץ לַפָּלָטִין, אָמְרוּ אֵין הַמֶּלֶךְ נִזְכַּר לָנוּ אוֹתוֹ הַדָּם שֶׁהָיִינוּ מְפַרְכְּסִין בְּדַם שׂוֹנְאָיו, כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין אַתְּ נִזְכַּר לָנוּ אוֹתוֹ הַדָּם שֶׁבְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, ז): וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף. דָּבָר אַחֵר, וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו, אֵין הֲדֹם זֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צט, ה): רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא. בְּיוֹם אַפּוֹ, אָמַר רַבִּי אַחָא יוֹם אֶחָד הָיָה חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִלּוּ עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה פָּשְׁרוּ. (יחזקאל ט, א): וַיִּקְרָא בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ, עַד הֵיכָן חֶטְאוֹ שֶׁל עֵגֶל קַיָּם, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְאָמְרֵי לָהּ רַבִּי נְחֶמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר עַד עֲגָלָיו שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ז, א): כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאתִי לְרַפְּאוֹת לְיִשְׂרָאֵל מֵחֶטְאוֹ שֶׁל עֵגֶל, וְנִגְלָה רָעוֹת שֹׁמְרוֹן. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב: קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ, וּכְתִיב (שמות לב, לד): וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם. כְּתִיב (יחזקאל ט, ב): וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת. כְּתִיב הָכָא: וְהִנֵּה שִׁשָּׁה, וַהֲלֹא חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת הֵן, דִּכְתִיב (יחזקאל ט, ה): וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ אַל תָּחֹס עֵינְכֶם וְאַל תַּחְמֹלוּ. וּכְתִיב (יחזקאל ט, ו): זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְמַלְאָךְ קָשֶׁה שֶׁבֵּינֵיהֶם אָמַר, זֶה גַּבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט, ב): וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו, שְׁלשָׁה דְּבָרִים הָיָה אוֹתוֹ מַלְאָךְ מְשַׁמֵּשׁ, קֶסְנָטוֹר, סְפֶּקְלָטוֹר, וְכֹהֵן גָּדוֹל. קֶסְנָטוֹר, דִּכְתִיב: וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו. סְפֶּקְלָטוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לד, ב): הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח. וְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים, וּכְתִיב בְּכֹהֵן (ויקרא טז, ד): כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ. וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ, מָאנֵי זַיְינֵיהּ, מָאנֵי סִיתוֹרְיָיתָה, וּמָאנֵי גָּלוּתֵיהּ. מָאנֵי זַיְינֵיהּ: וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ. וּמָאנֵי סִיתוֹרְיָיתָה (ישעיה כז, ט): בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת. וּמָאנֵי גָּלוּתֵיהּ, דִּכְתִיב (ירמיה נא, כ): מַפֵּץ אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה. וּכְתִיב: וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר עַד מְקוֹם מְחִיצָתוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עוֹמֵד וּמַזְכִּיר חֲטָאִין שֶׁל אָחָז, דִּכְתִיב בֵּיהּ (מלכים ב טז, טו): וּמִזְבַּח הַנְּחשֶׁת יִהְיֶה לִי לְבַקֵּר, מַהוּ לְבַקֵּר, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס פְּסָלוֹ וַעֲשָׂאוֹ בַּעֲלֵי מוּמִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יג, לו): לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן. (יחזקאל ט, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֵלָו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר יְרוּשָׁלָיִם, אֵלוֹ כְּתִיב, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לַמַּלְאָךְ הַקָּשֶׁה שֶׁבָּהֶן [אמר זה גבריאל]. וְהִתְוִיתָ תָּו, רַב נַחְמָן אָמַר אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאָלֶ"ף וְעַד תָּי"ו. וְרַבָּנָן אָמְרֵי חִתּוּכִין וּפִסְפָּס. וְרַב אָמַר עַל שֶׁנִּתְּנָה בְּכָל צַד תָּי"ו, תִּיהֵי תִּיהֵי וּתְחֵי תְחֵי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק תַּמָּה זְכוּת אֲבוֹתֵיהֶן. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא שָׁלַח וְאָמַר לְרַבִּי סִימוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁאַתְּ שָׁרוּי בְּבֵיתוֹ שֶׁל קָצִין מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מוֹכִיחָן, אָמַר לוֹ הַלְּוַאי נֶהֱוֵי מֵאוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים, אָמַר לוֹ וַהֲלֹא מֵהֶן הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת, דִּכְתִיב (יחזקאל ט, ה): וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הָרָעָה אֶלָּא עַל הַטּוֹבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּלְאֵלֶּה אָמַר אֱלֹהִים בְּאָזְנַי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ אַל תָּחֹס עֵינְכֶם וְאַל תַּחְמֹלוּ, זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה טַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו אַל תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ. וְהֵיאַךְ זֶה, אֶלָּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה קָטֵיגוֹרְיָא לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד, אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵיזֶה מֵהֶן נֶהֱרַג עַל שְׁמֶךָ, אֵיזֶה מֵהֶן נִפְצַע מֹחוֹ עַל שְׁמֶךָ, אֵיזֶה מֵהֶן נָתַן נַפְשׁוֹ עַל שְׁמֶךָ, אָמַר אֵין בָּהֶם כְּדֵי שְׁטָר. רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאַל תִּגַּע יַד בַּצַּדִּיקִים. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הוּא וְהֵם יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי שְׁטָר. רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא, מֵעוֹלָם לֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר טוֹב וְחוֹזֵר בּוֹ, וְכָאן חָזַר בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ט, ו): וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ, אַל תִּקְרֵי וּמִמִּקְדָּשִׁי אֶלָּא וּמִמְקֻדָּשַּׁי תָּחֵלּוּ. מִיָּד מַה כְּתִיב: וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת. וּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טַמְּאוּ אֶת הַבַּיִת וּמַלְאוּ אֶת הַחֲצֵרוֹת חֲלָלִים צֵאוּ וְיָצְאוּ וְהִכּוּ בָעִיר. וּכְתִיב (יחזקאל ט, ח): וַיְהִי כְּהַכּוֹתָם וְנֵאשֲׁאַר אָנִי וָאֶפְּלָה עַל פָּנַי וָאֶזְעַק [קול גדול] וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי אֱלֹהִים הֲמַשְׁחִית אַתָּה אֵת כָּל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאֵין שְׁאֵרִית אֶלָּא צַדִּיקִים, לְכָךְ בָּא וְאָמַר: בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל וגו'.

"He did not remember His Footstool On His day of wrath (Lamentations 2:1)": Rabbi Chanina son of Rabbi Yitzchak said: "The Holy One, blessed be He, did not remember the blood between the feet of the old man, as it is said: "Abraham was ninety-nine years old when he circumcised the flesh of his foreskin (Genesis 17:24)"". Rabbi Yudan said: "As a king who captured his enemies and killed them, and the people of the province struggled in the blood of his enemies. At a later time they provoked the king and he threw them our and sent them out of the palace. They said to him: "Does not the king remember how we struggled in the blood of his enemies?" So Israel said before the Holy One, blessed be He: "Do you not remember for us the blood which was in Egypt, as it is said: "They shall take some of the blood and put it on the two doorposts and the lintel of the houses (Exodus 12:7)"?". Another interpretation: "He did not remember His Footstool On His day of wrath": this is not the footstool but the Temple. See! It is written: "Exalt Hashem our God and bow down to His footstool; He is holy! (Psalms 99:5)". "On His day of wrath": Rabbi Acha said: "There was one day of wrath for the Holy One, blessed be He, but if Israel had made repentance, it would have dissolved". "Then He called loudly in my hearing, saying, “Approach, you men in charge of the city, each bearing his weapons of destruction! (Ezekiel 9:1)” : Until when did the sin of the golden calf apply? Rabbi Berechyah and there are those saying Rabbi Nechemyah son of Eleazar said: "Until the calves of Jeroboam son of Nebat. See! It is written: "When I would heal Israel, The guilt of Ephraim reveals itself And the wickedness of Samaria (Hosea 7:1)". The Holy One, blessed be He, said: "I have come to heal Israel from the sin of the calf and the wickedness of Samaria was revealed"". Rabbi Ishmael son of Nachmani in the name of Rabbi Yochanan said: "Until the destruction of the Temple, as it is said: ""Approach, you men in charge (pequddot) of the city, each bearing his weapons of destruction!"". And it is written: "But when I make an accounting, I will bring them to account (paqdi ufaqadti) for their sins (Exodus 32:34)". It is written: "And six men entered by way of the upper gate that faces north, each with his club in his hand; and among them was another, clothed in linen, with a writing case at his waist. They came forward and stopped at the bronze altar (Ezekiel 9:2)". It is written: "Six men" but are there not five decrees? As it is written: "“Follow him through the city and strike; show no pity or compassion (Ezekiel 9:5)". And it is written: "Kill off graybeard, youth and maiden, women and children; but do not touch any person who bears the mark (Ezekiel 9:6)". Rabbi Yochanan said to the harsh angel among them, this is Gabriel, as it is said: "and among them was another, clothed in linen, with a writing case at his waist". Three things this angel served as: as an accountant quaestor, an executioner and a high priest. An accountant, as it is written: "with a writing case at his waist". As an executioner, as it is said: " He has doomed them, consigned them to slaughter (Isaiah 34:2)". As a high priest, as it is said: "And among them was another, clothed in linen", and it is written about the priest: "He shall be dressed in a sacral linen tunic (Leviticus 16:4)". "Each with his club in his hand": Weapons of fighting, weapons of destruction, and weapons of exile. Weapons of fighting: "Each with his club in his hand". And weapons of destruction: " That he make all the altar-stones Like shattered blocks of chalk (Isaiah 27:9)". And weapons of exile, as it is written: "You are My war club, [My] weapons of battle (Jeremiah 51:20)". And it is written: "They came forward and stopped at the bronze altar": Rabbi Yehudah son of Simon said: "To the place of permission". And the Rabbis say: "He stands and remembers the sins of Ahaz, as it is written: "And I will decide about the bronze altar (2 Kings 16:15)". What does "I will decide" mean? Rabbi Pinchas said: "He engraved it and put blemised ones on it, and so it was said: "The priest will not decide (Leviticus 13:36)". "And Hashem said to him (elav) “Pass through the city, through Jerusalem (Ezekiel 9:4)": "To his divine one (elo)" is written. Rabbi Shimon son of Lakish said: "To the angel that is harsh among them (that is Gabriel). ""And put a mark (tav)"": Rab Nachman said: "These are people who follow the Torah from alef to tav [a to z]. And the Rabbis say: "The condemned ones and separated ones". And Rab said: "Because it was spelled in every case with a tav, "be (tihei)" and "live (techei)" [are symbolized]. Rabbi Chanina son of Yitzchak said: "The memory of their fathers is ended (tammah)". Rabbi Hoshaya sent and said to Rabbi Simon: "Because you serve in the house of the exilarch, why do you not reproach them?". He said to him: "If only we were among those about whom it is written: "the men who moan and groan (Ezekiel 9:4)". He said to him: "And is it not from them the beginning of the punishment, as it is written: "To the others He said in my hearing (Ezekiel 9:5)"? Rabbi Eleazar said: "Forever the Holy One, blessed be He, did not attach his name to evil but to good. See! It is written: "To the others God said in my hearing" is not written alone, but rather "To the others He said in my hearing “Follow him through the city and strike; show no pity or compassion. Kill off graybeard, youth and maiden, women and children; but do not touch any person who bears the mark. Begin here at My Sanctuary” (Ezekiel 9:5-6)". How can this be? Rather, at that time the prosecutor was angry before the throne of glory and said before him: "Master of the universe, who from them was killed for your name? Who from them was wounded on his head for your name? Who from them gave his life for your name?" He said: "For none among them is this document"". Rabbi Ayyvu said: "The Holy One, blessed be He, said: "The Temple will be destroyed but let your hand not touch the righteous". Rabbi Yehudah son of Rabbi Simon said: "For it and them was this document". Rabbi Tanchuma and Rabbi Abba in the name of Rabbi Abba: "From eternity the Holy One, blessed be He, did not speak a good word and retract it, but here he retracted it. See! It is written: "Begin here at My Sanctuary". Do not read "at my sanctuary (mimmiqdashi) but rather "Begin from my sanctified ones (mimquddashai). That is why it is written: "So they began with the elders who were in front of the House"". And it is written: "And He said to them, “Defile the House and fill the courts with the slain. Then go forth.” So they went forth and began to kill in the city (Ezekiel 9:7)". And it is written: "When they were out killing, and I remained alone, I flung myself on my face and cried out “Ah, Lord God! Are you going to annihilate all that is left of Israel (Ezekiel 9:8)". There was no remnant except the righteous, and he came and said: "The Lord has laid waste without pity (Lamentations 2:2)".

4 ד

בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב, רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, מִנְיַן (ישעיה א, כא): מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, מְלֵתִי כְּתִיב, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה לוֹ בֵּית סֵפֶר וּבֵית תַּלְמוּד, בֵּית סֵפֶר לְמִקְרָא, וּבֵית תַּלְמוּד לְמִשְׁנָה. דָּבָר אַחֵר, בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב, אֶת כָּל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב, כְּגוֹן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְרַבִּי יְשֵׁבָב, וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, וְרַבִּי חוּצְפִּית הַמְתוּרְגְּמָן, וְרַבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם, וְרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן, וְרַבִּי עֲקִיבָא, וּבֶן עֲזַאי, וְרַבִּי טַרְפוֹן. וְאִית דְּמַפְקִין רַבִּי טַרְפוֹן וּמְעַיְילִין רַבִּי אֶלְעָזָר חַרְסְנָה. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה דָּרֵשׁ שִׁיתִּין אַפִּין בְּבִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל, וְרַבִּי הֲוָה דָּרֵישׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אַפִּין. וְלֹא דְּרַבִּי יוֹחָנָן יַתִּיר עַל רַבִּי, אֶלָּא רַבִּי עַל יְדֵי שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְחֻרְבַּן הַבַּיִת הָיָה נִזְכַּר וְהָיָה דּוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה וּמִתְנַחֵם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן רַבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ (במדבר כד, יז): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, אַל תִּקְרֵי כּוֹכָב אֶלָּא כּוֹזָב. רַבִּי עֲקִיבָא כַּד הֲוָה חָמֵי לֵיהּ לְהָדֵין בַּר כּוֹזִיבָא הֲוָה אָמַר הַיְינוּ מַלְכָּא מְשִׁיחָא, אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרָתָא עֲקִיבָא יַעֲלוּ עֲשָׂבִים בִּלְחָיֶיךָ וַעֲדַיִן אֵינוֹ בָּא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (בראשית כז, כב): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, קוֹל אַדְרִיָּאנוּס קֵיסָר הָרַג בְּבֵיתָר שְׁמוֹנִים אֶלֶף רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף תּוֹקְעֵי קְרָנוֹת הָיוּ צָרִין עַל בֵּיתָר, וְהָיָה שָׁם בֶּן כּוֹזִיבָא, וְהָיוּ לוֹ מָאתַיִם אֶלֶף מְקֻטָּעֵי אֶצְבַּע, שָׁלְחוּ לוֹ חֲכָמִים עַד מָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי מוּמִין, אָמַר לָהֶם וְהֵיאַךְ יִבָּדְקוּ, אָמְרוּ לוֹ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹקֵר אֶרֶז מִלְּבָנוֹן אַל יִכָּתֵב בְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁלְּךָ. וְהָיוּ לוֹ מָאתַיִם אֶלֶף מִכָּאן וּמִכָּאן, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה הָיוּ אוֹמְרִים לָא תִסְעוֹד וְלָא תַסְכֵּיף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, יב): הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ. וּמֶה הָיָה עוֹשֶׂה בֶּן כּוֹזִיבָא, הָיָה מְקַבֵּל אַבְנֵי בַּלִּיסְטְרָא בְּאֶחָד מֵאַרְכּוּבוֹתָיו וְזוֹרְקָן וְהוֹרֵג מֵהֶן כַּמָּה נְפָשׁוֹת, וְעַל זֶה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כָּךְ. שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה הִקִּיף אַדְרִיָאנוּס קֵיסָר לְבֵיתָר, וְהָיָה שָׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם. וּלְבַסּוֹף נָתַן דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר, אֲתָא חַד כּוּתָאי וּמְצָאוֹ וְאָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי, כָּל יוֹמִין דַּהֲדָא תַּרְנְגוֹלְתָּא מִתְגַּעְגַּע בְּקִיטְמָא לֵית אַתְּ כָּבֵישׁ לָהּ, אֶלָּא הַמְתֵּן לִי דַּאֲנָא עָבֵיד לָךְ דְּתַכְבְּשִׁנָּהּ יוֹמָא דֵין, מִיָּד עָלֵיל בֵּיהּ בְּבוּבֵיהּ דִּמְדִינְתָּא, וְאַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דַּהֲוָה קָאֵים וּמַצְלֵי, עֲבַד גַּרְמֵיהּ לָחֵישׁ בְּאוּדְנֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, אָזְלוּן וְאָמְרוּן לְבַר כוּזִיבָא חֲבִיבָךְ רַבִּי אֶלְעָזָר בָּעֵי לְאַשְׁלָמָא מְדִינְתָּא עִם אַדְרִיָּאנוּס, שְׁלַח וְאַתְיֵיהּ לְהַהוּא כּוּתָאי אֲמַר לֵיהּ מַאי אֲמַרְתְּ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִין אֲנָא אָמַר לָךְ, מַלְכָּא קָטֵיל לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא, וְאִין לֵית אֲנָא אָמַר לָךְ אַתְּ קָטֵיל לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא, אֲבָל מוּטָב לִיקְטְלֵיהּ הַהוּא גַבְרָא לְגַרְמֵיהּ וְלָא תִתְפָּרְסִין מִיסְטֵירִין דְּמַלְכוּתָא. בֶּן כּוֹזִיבָא סָבַר בְּדַעְתֵּיהּ דִּבְעֵי לְאַשְׁלָמָא מְדִינְתָּא, כֵּיוָן דַּחֲסַל רַבִּי אֶלְעָזָר צְלוֹתֵיהּ שְׁלַח וְאַיְיתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה אֲמַר לָךְ הָדֵין כּוּתָאי. אֲמַר לֵיהּ לֵית אֲנָא יָדַע מַה לְּחִישׁ לִי בְּאוּדְנָאי וְלָא שְׁמָעֵת לֵיהּ כְּלוּם דַּאֲנָא בִּצְלוֹתִי קָאֵימְנָא, וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הֲוָה אֲמַר. נִתְמַלֵּא רוּגְזֵיהּ לְבֶן כּוֹזִיבָא יְהַב לֵיהּ חַד בְּעִיטָא בְּרַגְלֵיהּ וְקָטְלֵיהּ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה (זכריה יא, יז): הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ, אָמְרָה לוֹ אַתָּה סִמִּיתָ זְרוֹעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְסִמִּיתָ עֵין יְמִינָן, לְפִיכָךְ זְרֹעוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִּכְהֶה. מִיָּד גָּרְמוּ עֲוֹנוֹת וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר וְנֶהֱרַג בֶּן כּוֹזִיבָא, וְאַיתִיאוּ רֵישֵׁיהּ לְגַבֵּי אַדְרִיָּאנוּס, אֲמַר מַאן קָטְלֵיהּ לְדֵין, אֲמַר לֵיהּ חַד גּוּנְתָאי אֲנָא קְטַלְתֵּיהּ לְדֵין, אֲמַר לֵיהּ זִיל וְאַיְיתֵיהּ לִי, אֲזַל וְאַיְיתֵיהּ וְאַשְׁכַּח עַכְנָא כְּרִיכָא עַל צַוָּארֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ אִלּוּ לָא אֱלָהֵיהּ קְטָלֵיהּ לְדֵין מַאן הֲוָה יָכֵיל לֵיהּ, וּקְרָא עֲלוֹי (דברים לב, ל): אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם. הָיוּ הוֹרְגִים בָּהֶם עַד שֶׁשָּׁקַע הַסּוּס בְּדָם עַד חָטְמוֹ, וְהָיָה הַדָּם מְגַלְגֵּל אֲבָנִים שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה וְהוֹלֵךְ בַּיָּם אַרְבָּעָה מִילִין. וְאִם תֹּאמַר שֶׁקְּרוֹבָה לַיָּם, וַהֲלֹא רְחוֹקָה מִן הַיָּם אַרְבָּעָה מִילִין. וְכֶרֶם גָּדוֹל הָיָה לוֹ לְאַדְרִיָּאנוּס שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל עַל שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל, כְּמִן טְבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, וְהִקִּיפוֹ גָּדֵר מֵהֲרוּגֵי בֵּיתָר, וְלֹא גָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיִּקָּבְרוּ עַד שֶׁעָמַד מֶלֶךְ אֶחָד וְגָזַר עֲלֵיהֶם וּקְבָרוּם. רַבִּי הוּנָא אָמַר יוֹם שֶׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה נִקְבְּעָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַטּוֹב שֶׁלֹא הִסְרִיחוּ וְהַמֵּטִיב שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה. חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עָשְׂתָה בֵּיתָר אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, וְלָמָּה נֶחְרְבָה עַל שֶׁהִדְלִיקוּ נֵרוֹת לְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלָמָה הִדְלִיקוּ, אָמְרוּ הַבּוּלְיוֹטִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּאֶמְצַע הַמְּדִינָה, וְכַד הֲוָה סָלֵיק חַד מִנְהוֹן לְצַלָּאָה, אֲמַר לֵיהּ בָּעֵית לְעִיבָדָא בּוּלְיוֹטִין, אֲמַר לֵיהּ לָא. בָּעֵית לְאִיעַבְדָא אַרְכוֹנְטִיס, אֲמַר לְהוֹ לָא. אָמְרֵי לֵיהּ מִן בְּגִין דִּשְׁמַעְנָא דְּאִית לָךְ חָדָא אִיסְיָא אַתְּ בָּעֵי מְזַבְּנָא יָתֵיהּ לִי, אֲמַר לֵיהּ לֵית בְּדַעְתִּי, וַהֲוָה כּוֹתֵב וּמַשְׁלַח אוֹנוֹתֵיהּ לְבַר בֵּיתֵיהּ אִין אָתֵי גְּבַר פְּלוֹנִי לָא תִשְׁבְּקִינֵיהּ מֵיעַל לְאִיסְיָא דְּהוּא מַזְבְּנָא לִי. וַהֲוָה אָמַר הַהוּא גַבְרָא הַלְּוַאי אִיתָּבְרַת רַגְלֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא וְלָא סָלֵיק לְהָדֵין זָוִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איכה ד, יח): צָדוּ צְעָדֵינוּ, צָדְיָאה אוֹרְחָא מִלְּהַלָּכָא בְּאִילֵּין פְּלַטְיָיאתָא. קָרַב קִצֵּנוּ, קִיצָא דְּהַהוּא בֵּיתָא. מָלְאוּ יָמֵינוּ, יוֹמָא דְהַהוּא בֵּיתָא. אַף אִינוּן לָא פָּשַׁת לְהוֹן טַב, דִּכְתִיב (משלי יז, ה): שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלשׁ מֵאוֹת מוֹחֵי תִּינוֹקוֹת נִמְצְאוּ עַל אֶבֶן אַחַת, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת קֻפּוֹת שֶׁל קְצוּצֵי תְּפִלִּין נִמְצְאוּ בְּבֵיתָר, וְכָל אַחַת וְאַחַת מַחֲזֶקֶת שָׁלשׁ סְאִין, וּכְשֶׁאַתָּה בָּא לְחֶשְׁבּוֹן אַתָּה מוֹצֵא שְׁלשׁ מֵאוֹת סְאִין. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּתֵּי סוֹפְרִים הָיוּ בְּבֵיתָר, וְקָטָן שֶׁבָּהֶם לֹא הָיָה פָּחוֹת מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת תִּינוֹקוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים אִם יָבוֹאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים עָלֵינוּ בַּמַּכְתְּבִין הַלָּלוּ אָנוּ יוֹצְאִין וְדוֹקְרִין אוֹתָם. וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ הָעֲוֹנוֹת וּבָאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים כָּרְכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסִפְרוֹ וְשָׂרְפוּ אוֹתָם וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם אֶלָּא אֲנִי וְקָרָא עַל עַצְמוֹ (איכה ג, נא): עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי וגו'. שְׁנֵי אַחִין הָיוּ בִּכְפַר חֲרוֹכָא, וְלָא הֲווֹן שָׁבְקִין רוֹמָאֵי עֲבַר תַּמָּן דְּלָא הֲווֹ קַטְלֵי יָתֵיהּ, אָמְרֵי כָּל סַמָּא דְּמִילָה נֵיתֵי כְּלִילָא דְּאַדְרִיָאנוּס וְנֵיתֵיב בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל [אלו] שִׁמְעוֹן, דְּהָא רוֹמָאֵי אַתּוּן, מִן דְּנָפְקִין פָּגַע בְּהוֹן חַד סָבָא אֲמַר לְהוֹן בָּרְיָיא בְּסַעֲדֵיכוֹן מִן אִלֵּין, אָמְרוּ לֵיהּ לָא נִסְעוֹד וְלָא נִסְכֵּיף, מִיָּד גָּרְמוּ עֲוֹנוֹת וְנֶהֶרְגוּ, וְאַיְיתִיאוּ רֵישֵׁיהוֹן לְגַבֵּי אַדְרִיָּאנוּס, אֲמַר מָאן קָטֵיל אִילֵין, אֲמַר לֵיהּ חַד גּוּנְתָאי אֲנָא קְטִילַת לְהוֹן, אֲמַר לֵיהּ זִיל אַיְיתֵי לִי פִּיטּוֹמַיְיהוּ, אֲזַל אַשְׁכַּח עַכְנָא כְּרִיכָא עַל צַוָּארֵיהוֹן, אֲמַר אִילּוּ אֱלָהֲהוֹן דְּאִילֵין לָא קָטֵיל לְהוֹן מָאן הֲוָה יָכֵיל לְמִקְטְלִינוֹן, וּקְרָא עֲלֵיהוֹן (דברים לב, ל): אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם. שְׁנֵי אֲרָזִים הָיוּ בְּהַר הַמִּשְׁחָה, וְתַחַת אֶחָד מֵהֶן הָיוּ אַרְבַּע חֲנֻיּוֹת שֶׁל מוֹכְרֵי טְהָרוֹת, וּמִן הָאֶחָד הָיוּ מוֹצִיאִין אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת לְכָל חֹדֶשׁ, וּמֵהֶן הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַסְפִּיקִין לַקִּנִּים. טוּר שִׁמְעוֹן הֲוָה מַפִּיק תְּלַת מְאָה גָּרָבִין, וְלָמָּה חָרְבוּ, אִי תֵימָא מִפְּנֵי הַזּוֹנוֹת, וַהֲלֹא לֹא הָיְתָה אֶלָּא רִיבָה אַחַת וְהוֹצִיאוּהָ מִשָּׁם. אָמַר רַבִּי הוּנָא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר בְּשַׁבָּת. עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים עֲיָרוֹת הָיוּ בְּהַר הַמֶּלֶךְ, לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם, הָיָה הָאֶלֶף אֶחָד מֵהֶם, וּכְנֶגְדָּן הָיוּ לוֹ אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם. שְׁלשָׁה עֲיָרוֹת הָיָה טִימָס שֶׁלָּהֶם עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם, כָּבוּל, שִׁיחִין, וּמַגְדְּלָא. וְלָמָּה חָרוּב, כָּבוּל, מִפְּנֵי הַמַּחְלֹקֶת. שִׁיחִין, מִפְּנֵי כְשָׁפִים. מַגְדְּלָא, מִפְּנֵי הַזְּנוּת. שְׁלשָׁה עֲיָרוֹת הָיוּ בַּדָּרוֹם וְהָיוּ מוֹצִיאוֹת כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: כְּפַר בִּישׁ, כְּפַר שַׁחֲלַיִם, כְּפַר דִּיכְרִין. כְּפַר בִּישׁ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כְּפַר בִּישׁ, דְּלָא הֲוַת מְקַבְּלָא אַכְסַנְיָא. כְּפַר שַׁחֲלַיִם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כְּפַר שַׁחֲלַיִם, דַּהֲווֹ מְרַבְיָן בְּנֵיהוֹן כְּאִילֵין תַּחֲלוּסַיָּיא. כְּפַר דִּיכְרִין, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כְּפַר דִּיכְרִין, דְּכָל אִתְּתָא דַּהֲוַת תַּמָּן הֲוַת יָלְדָה בְּנִין דִּיכְרִין, וְכָל אִתְּתָא דַּהֲוַת בָּעְיָא לְמֵילַד נְקֵבָה, הֲוַת נָפְקָא לְבַר מִן קַרְתָּא וַהֲוַת יָלְדָה נְקֵבָה, וְכָל אִתְּתָא אַחֲרִיתָא דַּהֲוַת בָּעְיָא לְמֵילַד בַּר דְּכַר, הֲוַת אַתְיָא תַּמָּן וַהֲוַת יָלְדָה זָכָר. וְכַדּוּ כַּד אַתְּ נְצַעְהוֹן בְּשִׁתִּין רִבְוָון דְּקַנְיֵי לָא נָסְיָין לְהוֹן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קָפְצָה לָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַב הוּנָא אָמַר שְׁלשׁ מֵאוֹת חֲנֻיּוֹת שֶׁל מוֹכְרֵי טְהָרוֹת הָיוּ בְּמַגְדְּלָא דְּצַבָּעַיָּא וּשְׁלשׁ מֵאוֹת חֲנֻיּוֹת שֶׁל אוֹרְגֵי פָּרוֹכוֹת הָיוּ בִּכְפַר נִמְרָה. וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוֹנִים אַחִים כֹּהֲנִים הָיוּ נְשׂוּאִים לִשְׁמוֹנִים כֹּהֲנוֹת אֲחָיוֹת, בְּלַיְלָה אֶחָד תְּלוּנְהוּ בַּחֲדָא גַפְנָא, חוּץ מֵאַחִים בְּלֹא אֲחָיוֹת, חוּץ מֵאֲחָיוֹת בְּלֹא אַחִים, חוּץ מִלְוִיִּים וְחוּץ מִיִּשְׂרָאֵל. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּרְחֵי כְּהֻנָּה נֶהֶרְגוּ עַל דָּמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה. רַבִּי יודָן שָׁאַל לְרַבִּי אַחָא הֵיכָן הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל אוֹ בְּעֶזְרַת נָשִׁים, אָמַר לוֹ לֹא בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּעֶזְרַת נָשִׁים, אֶלָּא בְּעֶזְרַת כֹּהֲנִים, וְלֹא נָהֲגוּ בְּדָמוֹ לֹא כְדַם צְבִי וְלֹא כְדַם אַיָּל, תַּמָּן כְּתִיב (ויקרא יז, יג): וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה וגו' וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר, בְּרַם הָכָא כְּתִיב (יחזקאל כד, ז): כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה עַל צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל הָאָרֶץ לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר, וְכָל כָּךְ לָמָּה, (יחזקאל כד, ח): לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל צְחִיחַ סֶלַע לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת. שֶׁבַע עֲבֵרוֹת עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הָרְגוּ כֹּהֵן וְנָבִיא וְדַיָּן, וְשָׁפְכוּ דַם נָקִי וְחִלְּלוּ אֶת הַשֵּׁם וְטִמְּאוּ אֶת הָעֲזָרָה, וְשַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה, וְכֵיוָן שֶׁעָלָה נְבוּזַרְאֲדָן חַזְיֵיהּ לִדְמֵיהּ דִּזְכַרְיָה דַּהֲוָה קָא רָתִיחַ, אֲמַר לְהוֹן מַאי הִיא, אָמְרוּ לֵיהּ דַּם פָּרִים וּכְבָשִׂים, אַיְיתֵי פָּרִים וּכְבָשִׂים וְלָא אִידוּם, אַיְיתֵי כָּל מִינֵי דָמִים וְלָא אִידוּם, אֲמַר לְהוֹן אִי אַמְרִיתוּ לִי מוּטָב וְאִי לָא אֲנָא מַסְרֵיקְנָא לְבִישְׂרָא דַּהֲנָךְ אֵינָשֵׁי בְּמַסְרֵיקִין דְּפַרְזְלָא וְלָא אֲמָרוּ לֵיהּ, וְהַשְׁתָּא דַּאֲמַר לְהוֹ הָכֵי אָמְרוּ לֵיהּ מַה נְּכַסֵּי מִינָךְ, נְבִיָּיא כַּהֲנָא הֲוָה לָן וַהֲוָה מוֹכִיחַ לָן לְשׁוּם שְׁמַיָא קַבִּילוּ, וְלָא קַבְּלֵינַן מִינֵיהּ אֶלָּא קָאֵימְנָא עִילָּוֵיהּ וְקַטְלִינַן לֵיהּ. אֲמַר לְהוֹן אֲנָא מְפַיַּיסְנָא לֵיהּ, אַיְיתֵי סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה שָׁחַט עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח. שָׁחַט סַנְהֶדְּרֵי קְטַנָּה עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח. אַיְיתֵי פִּרְחֵי כְּהֻנָּה שָׁחַט עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח. שָׁחַט תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח. אָמַר לוֹ זְכַרְיָה טוֹבִים שֶׁבְּעַמְּךָ אִבַּדְתִּי רְצוֹנְךָ שֶׁיֹּאבְדוּ כֻּלָּם, לְאַלְתָּר נָח. וְהִרְהֵר נְבוּזַרְאֲדָן הָרָשָׁע תְּשׁוּבָה וְאָמַר, וּמַה מִּי שֶׁמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כָּךְ כְּתִיב בּוֹ (בראשית ט, ו): שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאִבֵּד נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִיָּד נִתְמַלֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים וְרָמַז לַדָּם וְנִבְלַע בִּמְקוֹמוֹ. שְׁמוֹנִים אֲלָפִים פִּרְחֵי כְּהֻנָּה בָּקְעוּ בַּחֲיָלוֹתָיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר וּבְיָדָן מָגִינֵּי זָהָב, הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל יִשְׁמְעֵאלִים וְהוֹצִיאוּ לָהֶם מִינֵי מְלוּחִים וְנוֹדוֹת מְנֻפָּחוֹת, אָמְרוּ לָהֶם נִשְׁתֶּה קֳדָמַיי, אָמְרוּ לָהֶם אִכְלוּ קֳדָמַיי וּלְבָתַר כֵּן אַתּוּן שָׁתְיָין, מִן דַּאֲכָלוּן הֲוָה נָסֵיב כָּל חַד וְחַד מִינַיְיהוּ זִיקָא וִיהַב לֵיהּ בְּפוּמֵיהּ וַהֲוָה רוּחָא עָלֵיל בִּכְרֵיסֵהּ וּבָקְעָה לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כא, יג): מַשָֹּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים, לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם ישְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד. מִי נָתוּן בְּיַעַר הַלְּבָנוֹן בַּעְרָב תָּלִינוּ, אֶלָּא אֹרְחוֹת דְּדָנִים, אָרְחֲהוֹן דִּבְנֵי דְּדָנַיָּיא עָבְדִין כֵּן, וְכִי כֵן עֲבַד אֲבוּהוֹן לַאֲבוּכוֹן, מַה כְּתִיב בַּאֲבוּכוֹן (בראשית כא, יט): וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁק אֶת הַנָּעַר, וְאַתֶּם לֹא קִיַּמְתֶּם לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם, וְכִי מִטִּיבוּתְהוֹן אַיְיתָן לְגַבֵּיכוֹן (ישעיה כא, טו): כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ, מִפְּנֵי חַרְבּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר נָדָדוּ. מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיוּ שׁוֹמְרִים שְׁמִטּוֹתֵיהֶן כָּרָאוּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כג, יא): וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ. וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, עַל יְדֵי שֶׁלֹא הָיוּ שׁוֹמְרִים שַׁבָּת כָּרָאוּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (נחמיה יג, טו): בַּיָּמִים הָהֵמָה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת. וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, דִּכְתִיב בָּהּ (במדבר כא, יד): עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִגִּיבְתּוֹן וְעַד אַנְטִיפְרַס שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָרוֹת הָיוּ, וּקְטַנָּה שֶׁבָּהֶן זוֹ בֵּית שֶׁמֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ו, יט): וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ וגו', וְכַדּוּן אֲפִלּוּ מֵאָה קָנֵי לֵית בָּהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁמַרְתָּהּ הָיְתָה קְטַנָּה בַּמִּשְׁמָרוֹת, וְהָיְתָה מוֹצִיאָה שְׁמוֹנִים אֶלֶף פְּרָחִים. כַּמָּה פּוּלְמְסָאוֹת עָשָׂה אַדְרִיָּאנוֹס, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אֲמַר חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, וְחַד אֲמַר חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה בְּמַפַּלְתָּהּ שֶׁל תַּרְמוֹד, לָמָּה, שֶׁהָיְתָה שֻׁתֶּפֶת בִּשְׁתֵּי חֻרְבָּנוֹת. רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּחֻרְבָּן רִאשׁוֹן הֶעֱמִידָה שְׁמוֹנִים אֶלֶף קַשָּׁתִין, וּבַשֵּׁנִי הֶעֱמִידָה אַרְבָּעִים אֶלֶף קַשָּׁתִין. רַב הוּנָא אָמַר בְּחֻרְבָּן אַחֲרוֹן הֵם כָּרִאשׁוֹן.

"The Lord has laid waste without pity all the habitations of Jacob (Lamentations 2:2)": Rabbi Pinchas in the name of Rabbi Hoshaya said: "There were 480 synagogues in Jerusalem, which is the numerical value of "That was filled (mel'eati) with justice (Isaiah 1:21)": meleti is written without an alef, and in everyone there was a Beit Sefer and a Beit Midrash, the Beit Sefer for reading scripture and the Beir Midrash for studying Mishnah. Another interpretation: "The Lord has laid waste without pity all the habitations (ne'ot) of Jacob": The important ones (neotayv) of Jacob.

5 ה

הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר כָּל בִּירָה וּבִירָה שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלַם לֹא הָיְתָה רְאוּיָה לְהִכָּבֵשׁ פָּחוֹת מֵאַרְבָּעִים יוֹם, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר פָּחוֹת מֵחֲמִשִּׁים יוֹם, וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹת הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה הִגִּיעַ לָאָרֶץ. חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ, חִלֵּל מַמְלָכָה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות יט, ו): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. וְשָׂרֶיהָ אֵלּוּ שָׂרִים שֶׁל מַעְלָן, אַתְּ מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא בָּאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים הָיָה יִרְמְיָה אוֹמֵר לָהֶם עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה שֶׁלֹא תֵּלְכוּ בַּגָּלוּת, אָמְרוּ לוֹ אִם יָבֹאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים מַה יְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת לָנוּ, חַד אֲמַר אֲנָא מַקֵּיף לָהּ חוֹמַת מַיָּא, וָחֳרִינָא אֲמַר אֲנָא מַקֵּיף לָהּ חוֹמַת נוּרָא, וָחֳרִינָא אֲמַר אֲנָא מַקֵּיף לָהּ חוֹמַת פַּרְזְלָא, אֲמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִידִי אַתּוּן מִשְׁתַּמְּשִׁין, עָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשִׁנָּה אֶת שְׁמוֹתָם שֶׁל מַלְאָכִים, דְּעַל מַיָא עֲבַד עַל נוּרָא וּדְעַל נוּרָא עֲבַד עַל פַּרְזְלָא, וְהָיוּ מַזְכִּירִין שְׁמוֹתָם מִלְּמַטָּה וְלֹא הָיוּ עוֹנִין לָהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מג, כח): וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ, וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ הָעֲוֹנוֹת וּבָאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים הִתְחִילוּ מַזְכִּירִין שַׂר פְּלָן אִיתָא עֲבִיד לָן מִילַיָּא פְּלָן, אֲמַר לֵיהּ לֵית בְּחֵילִי דַּאֲנָא מֵירִים מִינַהּ. דָּבָר אַחֵר, חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ. חִלֵּל מַמְלָכָה, זֶה צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, וְשָׂרֶיהָ, אֵלּוּ שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה.

" He has razed in His anger the daughter of Judah’s strongholds (Lamentations 2:2)": Rabbi Yudan said: "Every strongholdl and stronghold of Jerusalem did not appear to be conquered except in 40 days". Rabbi Pinchas said: "Except in 50 days and their sins were added " He has razed in His anger the daughter of Judah’s strongholds; He has brought low in dishonor". "In dishonor the kingdom and its leaders": "In dishonor the kingdom (mamlakhah)": This is Israel, and this verse supports it: "But you shall be to Me a kingdom (mamlakhah) of priests and a holy nation (Exodus 19:6)". "And its leaders": These are the princes of above. You brought forth to where the enemies did not come. Jeremiah says to them: "Make repentance and you will not go into exile" and they said to him: "If the enemies come what can they do to us?" One person said: "I would encircle the it with a wall of water". Another said: "I would encircle it with a wall of fire". Another said: "I would encircle it with a wall of iron". The Holy One, blessed be He, said to them: "Do you feel strong because of what is mine?" The Holy One, blessed be He, stood and changed the names of the angels: the one who controlled the water was over fire, the one over fire to iron and those below called on their names and they did not answer them. See! It is written: "So I profaned the holy princes (Isaiah 43:28)", and when their sins were added and the enemies came they started to call on some angel: "One who controls such element, come to us, so and so" and the angel replied to them: "No because I am taken away from that field of control". Another interpretation: "In dishonor the kingdom and its leaders": "In dishonor the kingdom": This is Zedekiah king of Judah". "And its leaders": These are the princes above....

6 ו

גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל. עֶשֶׂר קְרָנוֹת הֵן, קַרְנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, קַרְנוֹ שֶׁל יִצְחָק, קַרְנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, קַרְנוֹ שֶׁל משֶׁה, קַרְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, קַרְנָהּ שֶׁל כְּהֻנָּה, קַרְנָהּ שֶׁל לְוִיָה, קַרְנָהּ שֶׁל נְבוּאָה, קַרְנוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, קַרְנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים קַרְנוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. קַרְנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, א): כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. קַרְנוֹ שֶׁל יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יג): נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, קַרְנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. קַרְנוֹ שֶׁל משֶׁה, דִּכְתִיב (שמות לד, כט): כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. קַרְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, דִּכְתִיב (חבקוק ג, ד): קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ. קַרְנָהּ שֶׁל כְּהֻנָּה, דִּכְתִיב (תהלים קיב, ט): קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד. קַרְנָהּ שֶׁל לְוִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ה): כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן חֹזֶה הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן. קַרְנָהּ שֶׁל נְבוּאָה, דִּכְתִיב (שמואל א ב, א): רָמָּה קַרְנִי בַּה'. קַרְנוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב (תהלים כב, כב): וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי, קַרְנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, יד): וְיָרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים קַרְנוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, י): וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֶם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. וְכֻלָּן הָיוּ נְתוּנוֹת בְּרֹאשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ נִטְּלוּ מֵהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל, וְנִתְּנוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, כ): וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִי בְרֵאשַׁהּ וְאָחֳרִי דִי סִלְקַת וּנְפַלָה מִן קֳדָמַהּ תְּלָת, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָא עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן וְאָחֳרָן יְקוּם אַחֲרֵיהֹן וְהוּא יִשְׁנֵא מִן קַדְמָיֵא וּתְלָתָה מַלְכִין יְהַשְׁפִּל. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עה, יא): וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק, הַקְּרָנוֹת שֶׁגִּדַּע צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵימָתַי הוּא מַחְזִירָן לִמְקוֹמָם, לִכְשֶׁיְּרוֹמֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֶרֶן מְשִׁיחוֹ, דִּכְתִיב (שמואל א ב, י): וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר כֵּיוָן שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹת וְנִכְנְסוּ שׂוֹנְאִים בִּירוּשָׁלַיִם, נָטְלוּ גִּבּוֹרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכָפְתוּ יְדֵיהוֹן לַאֲחוֹרֵיהוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים צא, טו): עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה, וְעַכְשָׁיו בָּנַי שְׁרוּיִין בְּצַעַר וַאֲנִי בְּרֶוַח, כִּבְיָכוֹל הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ, וּלְבַסּוֹף גִּלָּה אוֹתָהּ לְדָנִיּאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל יב, יג): וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ, אָמַר לוֹ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתָנוּחַ. אָמַר לוֹ וַהֲנָחָה לְעוֹלָם, אָמַר לוֹ וְתַעֲמֹד, אָמַר לוֹ עִם מִי, עִם הַצַּדִּיקִים אוֹ עִם הָרְשָׁעִים, אָמַר לוֹ לְגֹרָלְךָ, עִם הַצַּדִּיקִים, אָמַר לוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִין, אָמַר לוֹ לְקֵץ הַיָּמִין, אוֹתָהּ יָמִין שֶׁהִיא מְשֻׁעְבֶּדֶת קֵץ נָתַתִּי לִימִינִי. גָּאַלְתִּי אֶת בָּנַי גָּאַלְתִּי אֶת יְמִינִי, וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים ס, ז): לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.

"In blazing anger He has cut down All the might (qeren) of Israel (Lamentations 2:3)". There are ten horns/mights: the horn of Abraham, the horn of Isaac, the horn of Joseph, the horn of Moses, the horn of Torah, the horn of priesthood, the horn of the Levites, the horn of prophecy, the horn of the Temple, the horn of Israel. There are those who say: "The horn of the Messiah". The horn of Abraham, as it is said: "My beloved had a vineyard On a fruitful (qeren) hill (Isaiah 5:1)". The horn of Isaac, as it is said: "Caught in the thicket by its horns (Genesis 22:13)". The horn of Joseph, as it is said: "He has horns like the horns of the wild-ox (Deuteronomy 33:17)". The horn of Moses, as it is written: "The skin of his face had horns (beams) of light (Exodus 34:29)". The horn of Torah, as it is written: "It is a brilliant light Which gives off rays (horns) on every side (Habbakuk 3:4)". The horn of the priesthood, as it is written: "His horn is exalted in honor (Psalms 112:9)". The horn of the Levites, as it is said: "All these were sons of Heman, the seer of the king, [who uttered] prophecies of God for His greater glory (qaren) (1 Chronicles 25:5)". The horn of prophecy, as it is said: "My heart (qarni) exults in Hashem (1 Samuel 2:1)". The horn of the Temple, as it is written: "From the horns of wild oxen rescue me (Psalms 22:22)". The horn of Israel, as it is said: "He has exalted the horn of His people (Psalms 148:14)". And there are those who say: "The horn of the Messiah", as it is said: "He will give power to His king, and triumph(qeren) to His anointed one (1 Samuel 2:10)". And all of these were placed on the heads of Israel and when they sinned, they fell off of them. See! it is written: "In blazing anger He has cut down All the might (qeren) of Israel". And they were given to the nations of the world. See! It is written: "And of the ten horns on its head; and of the new one that sprouted, to make room for which three fell (Daniel 7:20)". And it is written: "And the ten horns [mean]—from that kingdom, ten kings will arise, and after them another will arise. He will be different from the former ones, and will bring low three kings (Daniel 7:24)". And when Israel makes repentance, the Holy One, blessed be He, will restore them to their place. See! It is written: "All the horns of the wicked I will cut; but the horns of the righteous shall be lifted up (Psalms 75:11)". The horns which the righteous one of the world cut off. How will he restore them to their place? When the Holy One, blessed be He, will raise up the horn of his Messiah, as it is written: "He will give power to His king, and triumph(qeren) to His anointed one (1 Samuel 2:10)". "He has withdrawn His right hand in the presence of the foe": Rabbi Azariah in the name of Rabbi Yehudah son of Rabbi Simon said: "When their sins add up and the enemies are gathered to Jerusalem, the mighty men of Israel shall fall and their hands will be bound behind their backs. The Holy One, blessed be He said: "I will be with him in distress (Psalms 91:15)", I wrote in the Torah and now my sons are upset and I am calm, perhaps "He has withdrawn His right hand" and at the end he revealed to Daniel. See! It is written: "But you, go on to the end (Daniel 12:13)". He said to him: "To give judgment and reckoning". The Holy One, blessed be He, said to him: "And you shall rest". He said to him: "To rest forever"? And he said to him: "And you will stand". And he said to him: "With whom? With the righteous or with the wicked?". And he said to him: "According to your lot, with the righteous". He said to him: "At the end of days (yamim) or the end of the right hand (yamin)?" He said to him: "At the end of yamin ["days" in Aramaic but "right hand" in Hebrew]. That right hand is that which was enslaved, and I have set an end for my right hand. And I redeemed my children, I redeemed my right hand, and so David said: "That those whom You love might be rescued, deliver with Your right hand and answer me (Psalms 60:7)".

7 ז

וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, כְּשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ אֶלָּא יַעֲקֹב, מַאי טַעְמָא, וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה. וּכְשֶׁהַטּוֹבָה בָּאָה אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ אֶלָא יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יד, ז): יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.

"He has ravaged Jacob like flaming fire, consuming on all sides (Lamentations 2:3)": Rabbi Shimon son of Lakish said: "When the punishment comes, it is not for the world but rather for Jacob. What proves this? "He has ravaged Jacob like flaming fire". And when good comes, it is not for the world but rather for Jacob. See! It is written: "Let Jacob shout out, let Israel rejoice (Psalms 14:7)"

8 ח

דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר הֵן לֹא פָּלְשׁוּ אַחַר מִדַּת הַדִּין אַף מִדַּת הַדִּין לֹא פָּלְשָׁה אַחֲרֵיהֶם. הֵם לֹא פָּלְשׁוּ אַחַר מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, א): וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, מִתְאֹנְנִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּמִתְאֹנְנִים, (הושע ה, י): הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְבוּל, מַסִּיגֵי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּמַסִּיגֵי, (הושע ד, טז): כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה, כִּי פָרָה סֹרֵרָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּפָרָה סֹרֵרָה, וּמִדַּת הַדִּין לֹא פָּלְשָׁה אַחֲרֵיהֶם, דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ אוֹיֵב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּאוֹיֵב. דָּבָר אַחֵר, דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ט): אָמַר אוֹיֵב. נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר, זֶה הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ז, ו): אִישׁ צַר וְאוֹיֵב. דָּבָר אַחֵר, דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב, זֶה עֵשָׂו, דִּכְתִיב (יחזקאל לו, ב): יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב. וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן, רַבִּי תַּנְחוּם בַּר יִרְמְיָה אָמַר אֵלּוּ בָנִים שֶׁהֵן חֲבִיבִים עַל אֲבוֹתָם כְּגַלְגַּל הָעַיִן שֶׁלָּהֶם. רַבָּנָן אָמְרֵי אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין שֶׁהֵן חֲבִיבִין עַל יִשְׂרָאֵל כְּגַלְגַּל הָעַיִן. בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ, אַרְבַּע שְׁפִיכוֹת הֵן לְטוֹבָה וְאַרְבַּע שְׁפִיכוֹת הֵן לְרָעָה, אַרְבַּע שְׁפִיכוֹת לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, י): וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלָיִם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים. (יואל ג, א): וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וגו' וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי. (יחזקאל לט, כט): וְלֹא אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת רוּחִי עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים. וְאַרְבַּע שְׁפִיכוֹת לְרָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, כה): וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ. וּבִיחֶזְקֵאל כְּתִיב (יחזקאל ט, ח): בְּשָׁפְכְּךָ אֶת חֲמָתְךָ עַל יְרוּשָׁלָיִם. וּכְתִיב (איכה ד, יא): כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ. וְהָדֵין: שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ.

"The Lord has acted like a foe (Lamentations 2:4)": Rabbi Ayyvu said: "These did not go to the limit of the measure of justice, so the measure of justice did not go to the limit after them. They did not go to the limit of the measure of justice, as it is written: "And the people were like murmurers (Numbers 11:1)": "murmurers" is not written but rather "like murmurers". They were "The officers of Judah have acted like shifters of field boundaries (Hosea 5:10)": "shifters" is not written but rather "like shifters". "Ah, Israel has balked Like a stubborn cow (Hosea 4:16)": "a stubborn cow" is not written but rather "like a stubborn cow". So the measure of justice did not go to the limit after them, as it is written: "The Lord has acted like a foe": "The Lord was a foe" is not written but rather "like a foe"". Another interpretation: "The Lord has acted like a foe": This is Pharaoh, as it is said: "The foe said (Exodus 15:9)". "Poised His right hand like a foe": This is Haman, as it is said: "“The adversary and enemy,” replied Esther, “is this evil Haman!” (Esther 7:6)". Another interpretation: "The Lord has acted like a foe": This is Esau, as it is written: "Because the enemy gloated over you, “Aha!" (Ezekiel 36:2)". "He slew all who delighted the eye": Rabbi Tanchum son of Jeremiah said: "These are children who are the beloved of their fathers like the pupil of their eye". The Rabbis say: "These are the Sanhedrin which was beloved to Israel like the pupil of an eye". “In the tent of the daughter of Zion, He has poured out His fury, which is like fire (Lamentations 2:4)": There are four ‘pouring out’ for good and four ‘pouring out’ for evil. The four for good: “And I will pour out upon the house of David and upon the inhabitants of Jerusalem a spirit of grace and supplications. (Zechariah 12:10)", “And it shall come to pass afterwards that I will pour out My spirit upon all flesh (Joel 3:1)", “And even upon the slaves and the maidservants in those days will I pour out My spirit (Joel 3:2)", “And I shall no longer hide My face from them, for I shall have poured out My spirit upon the House of Israel (Ezekiel 39:29)". The four for evil: “And He poured out upon them the fury of His anger (Isaiah 42:25)", “When You pour out Your fury on Jerusalem (Ezekiel 9:8)", “Hashem has spent His fury, He has poured out His fierce anger (Lamenations 4:11)". So too, “In the tent of the daughter of Zion, He has poured out His fury, which is like fire".

9 ט

הָיָה ה' כְּאוֹיֵב, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ הֵן לֹא פָּלְשׁוּ אַחַר מִדַּת הַדִּין, אַף מִדַּת הַדִּין לֹא פָּלְשָׁה אַחֲרֵיהֶם. הֵם לֹא פָּלְשׁוּ אַחַר מִדַּת הַדִּין, דִּכְתִיב: וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, מִתְאֹנְנִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כְּמִתְאֹנְנִים. הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְבוּל, מַסִּיגֵי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּמַסִּיגֵי. כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה, פָּרָה סֹרֵרָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּפָרָה סֹרֵרָה. אַף מִדַּת הַדִּין לֹא פָּלְשָׁה אַחֲרֵיהֶם, דִּכְתִיב: הָיָה ה' כְּאוֹיֵב, הָיָה ה' אוֹיֵב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּאוֹיֵב. בִּלַּע יִשְׂרָאֵל בִּלַּע כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ, רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, לִשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל, אֶחָד לִפְנִים מִן נְהַר סַמְבַּטְיוֹן, דִּכְתִיב (ישעיה מט, ט): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחשֶׁךְ הִגָּלוּ. אֶחָד חוּץ מִן נְהַר סַמְבַּטְיוֹן, עַל דְּרָכִים יִרְעוּ, אֵלּוּ שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם עָנָן וְהִקִּיפָן. וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם, אֵלּוּ שֶׁגָּלוּ לְדָפְנֵי אַנְטוֹכְיָא. וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה, סְכוּפִים סְכִיפִים.

"The Lord has acted like a foe (Lamentations 2:5)": Rabbi Ayyvu said: "These did not go to the limit of the measure of justice, so the measure of justice did not go to the limit after them. They did not go to the limit of the measure of justice, as it is written: "And the people were like murmurers (Numbers 11:1)": "murmurers" is not written but rather "like murmurers". They were "The officers of Judah have acted like shifters of field boundaries (Hosea 5:10)": "shifters" is not written but rather "like shifters". "Ah, Israel has balked Like a stubborn cow (Hosea 4:16)": "a stubborn cow" is not written but rather "like a stubborn cow". So the measure of justice did not go to the limit after them, as it is written: "The Lord has acted like a foe": "The Lord was a foe" is not written but rather "like a foe"". "He has laid waste Israel, laid waste all her citadels": Rabbi Berechyah in the name of Rabbi Chelbo in the name of Rabbi Samuel son of Nachman said: "In three place Israel was exiled: one to beside the River Sambatyon, as it is written: "Saying to the prisoners, “Go free,” to those who are in darkness, "Show yourselves" (Isaiah 49:9)". One was outside the River Sambatyon: "They shall pasture along the roads (Isaiah 49:9)": these are those on whom a cloud descended on them and covered them. "On every bare height shall be their pasture (Isaiah 49:9)": These are those who were exiled to Daphne in Antioch". "He has increased within fair Judah mourning and moaning": the defeated of the defeated.

10 י

וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ, רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר כְּגִנָּה שֶׁנֶּחְמַס מַעְיָנָהּ וְהִלְבִּין יַרְקָהּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר נַחְמָנִי אָמַר כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג, כט): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וגו'. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ שֻׂכּוֹ כְּתִיב, כֵּיוָן שֶׁגָלוּ יִשְׂרָאֵל שָׁכְכָה חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת, אֶפְשָׁר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁכֵּחַ מוֹעֲדוֹתֵיהֶם וְשַׁבְּתוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מוֹעֲדוֹתָיו וְשַׁבְּתוֹתָיו שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁבָּדָא לָהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יב, לג): בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ. מִלְּבַד כְּתִיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כג, לח): מִלְּבַד שַׁבְּתֹת ה'. וַיִּנְאַץ בְּזַעַם אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן, מֶלֶךְ זֶה צִדְקִיָּהוּ, וְכֹהֵן זֶה שְׁרָיָה בֶּן מַחְסֵיָה.

"He has stripped His booth like a garden (Lamentations 2:6)": Rabbi Chama son of Rabbi Chanina said: "Like a garden in which its well has been stripped and its plants turn white". And Rabbi Shimon son of Nachman said: "Like Adam, the first man, and this verse supports that: "He drove the man out (Genesis 3:24)"". Rabbi Abbahu said: "his booth (sukko)" is written, and when Israel went into exile, the wrath of the Holy One, blessed be He, was covered over (sakhkhah)". " Hashem has ended (shikkach) in Zion festival and Sabbath": Is it that the Holy One, blessed be He, caused Israel to forget (meshakkeach) their festivals and Shabbats? Rather the festivals and Shabbats of Jeroboam son of Nebat which he invented for them. See! It is written: "The month in which he had contrived of his own mind (millibbo) to establish a festival for the Israelites (1 Kings 12:33)". "Besides" (millvad) is written and this verse supports that: "Apart (millvad) from the sabbaths of Hashem (Leviticus 23:38)". "In His raging anger He has spurned King and priest": "king" this is Zedekiah and "priest" this is Seraiah son of Mahseiah".

11 יא

זָנַח ה' מִזְבְּחוֹ, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁעָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת לַמֶּלֶךְ, הִקְנִיטוּהוּ וּסְבָלָן. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ כְּלוּם אַתֶּם מַקְנִיטִין אוֹתִי אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֻׁלְחָן שֶׁעֲרַכְתֶּם לִי, הֵא לְכוֹן טְרוֹן בְּאַפֵּיכוֹן. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כְּלוּם אַתֶּם מַכְעִיסִין אוֹתִי אֶלָּא בִּשְׁבִיל קָרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרַבְתֶּם לִי, הֵא לְכוֹן טְרוֹן בְּאַפֵּיכוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זָנַח ה' מִזְבְּחוֹ נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ. רַבִּי בְּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ נָתְנוּ יְדֵיהֶם תַּחַת עָרְפֵּיהֶם, וְהָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעְלָה וְחֵרְפוּ וְגִדְּפוּ, וְעָשׂוּ מַסְגֵּר שֶׁל גַּלְיָאסִין שֶׁלָּהֶן וְרֹאשָׁם בָּאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִסְגִּיר בְּיַד אוֹיֵב חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית ה' כְּיוֹם מוֹעֵד. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי מְיָאשָׁה בְּשֵׁם רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי, מִכֹּחַ אוֹתוֹ הַקּוֹל נָפְלָה בָּבֶל, דִּכְתִיב (ישעיה כא, ט): נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ, רַבִּי בְּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמְרֵי, אַף מַלְכוּת הַזּוֹ כֵּן עָשְׂתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית ה' כְּיוֹם מוֹעֵד. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי מְיָאשָׁה בְּשֵׁם רַבִּי יַנַּאי אַף הִיא אֵינָהּ צְרִיכָה לִפֹּל אֶלָּא מִכֹּחַ אוֹתוֹ הַקּוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה נ, מו): מִקּוֹל נִתְפְּשָׂה בָבֶל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קוֹל צָרוֹת מַרְגְּשׁוֹת וַאֲפֵלָה עוֹלֶה לִכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁל צוֹר, וְלָמָּה, שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל עֵשָׂו מְקַטְרֵג, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סו, ו): קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו.

"Hashem has rejected His altar (Lamentations 2:7)": Rabbi Chaggai in the name of Rabbi Yitzchak said: "To the people of a district that laid out their tables for the king. They annoyed him and he endured them. The king said to them: "Are all of you annoying me just because of the tables which you laid out for me? Fine, endure it thrown back in your faces!" In this way the Holy One, blessed be He, said to Israel: "All of you are despising me just because of the sacrifices you offered to me? Fine, endure it thrown back in your faces! And see, it is written: "Hashem has rejected His altar, disdained His Sanctuary". Rabbi Berechhya and Rabbi Chelbo and Rabbi Ayyvi in the name of Rabbi Samuel son of Nachman said: "You see that at the time the nations entered into the Temple put their hands beneath their necks and they turned their faces up and they did disgraceful things and they scraped, and the nails of their shoes made marks on the Temple floor (masger), and see! It is written: " He has handed over (hisgir) to the foe the walls of its citadels; they raised a shout in the House of Hashem as on a festival day". Rabbi Chanina and Rabbi Acha and Rabi Meyashah in the name of Rabbi Yannai say: "From the strength of her voice Babylon fell, as it is written: "“Fallen, fallen is Babylon, And all the images of her gods Have crashed to the ground!” (Isaiah 21:9)"". Rabbi Berechyah and Rabbi Chelbo and Rabbi Ayyvu in the name of Rabbi Samuel son of Nachman say: "So this kingdom did also. See! It is written: "they raised a shout in the House of Hashem as on a festival day". Rabbi Huna and Rabbi Acha and Rabbi Meyashah in the name of Rabbi Yannai: "So she did not have to fall but rather from the strength of her voice. See! It is written: "At the sound of Babylon’s capture (Jeremiah 50:46)"". Rabbi Yehoshua son of Levi said: "The voice of disasters happening all at once and darkness arises to encircle the greatness of Tyre. And why? Because the voice of Esau denounced them. See! It is written: "Hark, tumult from the city, Thunder from the Temple! It is the thunder of Hashem as He deals retribution to His foes (Isaiah 66:6)".

12 יב

חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית חוֹמַת בַּת צִיּוֹן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא מִן הַכְּרוּז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לב, לא): כִּי עַל אַפִּי וגו', אָמַר רַבִּי אִילָם כְּאָדָם שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּמָקוֹם מְטֻנָּף וְעוֹקֵם אֶת חָטְמוֹ. נָטָה קָו, יֵשׁ קָו לְטוֹבָה וְיֵשׁ קָו לְרָעָה, לְטוֹבָה (זכריה א, טז): וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם, וְקָו לְרָעָה דֵּין, נָטָה קָו. לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ, כְּהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא.

"Hashem resolved to destroy the wall of the daughter of Zion (Lamentations 2:8)": Rabbi Yochanan said: "Not from a public announcement. See! It is written "This city has aroused My anger and My wrath from the day it was built until this day (Jeremiah 32:31)"". Rabbi Ilam said: "Like a man who passed over to a place that was defiled and weaves to avoid its smell. "He measured with a line": there is a measuring line for good and there is a measuring line for evil. For good: "The measuring line is being applied to Jerusalem (Zechariah 1:16)", and this is the measuring line for evil: "He measured with a line". "He refrained not from bringing destruction. He has made wall and rampart to mourn, together they languish": like this Rabbi Huna son of Rabbi Acha said: "The large and the smaller".

13 יג

טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר שְׁעָרִים חָלְקוּ כָּבוֹד לָאָרוֹן, לְפִיכָךְ לֹא שָׁלַט בָּהֶם אוֹיֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, לְפִיכָךְ טָבְעוּ בָּאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ. מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יֵשׁ חָכְמָה בַּגּוֹיִם, תַּאֲמֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, ח): וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו. יֵשׁ תּוֹרָה בַּגּוֹיִם, אַל תַּאֲמֵן, דִּכְתִיב: מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה. נְבִיאֶיהָ, אֵלּוּ נְבִיאֵי שֶׁקֶר. גַּם נְבִיאֶיהָ, אֵלּוּ נְבִיאֵי אֱמֶת, אֵלּוּ וְאֵלּוּ לֹא מָצְאוּ חֲזוֹן מֵה'.

"Her gates have sunk into the ground (Lamentations 2:9)": Rabbi Huna in the name of Rabbi Jose said: "The gates honored the glory of the ark, and so the enemy had no control over them. See! It is written: "Lift up your heads you gates (Psalm 24:7)", and so "Her gates have sunk into the ground, he has smashed her bars to bits". " Her king and her leaders are in exile, Torah is no more": if a man should say to you: "There is wisdom among the nations", believe it. See! It is written: "I will make the wise vanish from Edom, understanding from Esau’s mount (Obadiah 1:8)". If a man should say: "There is Torah among the nations", do not believe it, as it is written: " Her king and her leaders are in exile, Torah is no more". "Her prophets": these are false prophets. "Her prophets, too": these are the true prophets "receive no vision from Hashem".

14 יד

יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַל תְּהִי פָּרָשַׁת נְדָרִים קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי פָּרָשַׁת נְדָרִים נֶהֶרְגוּ סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה שֶׁל צִדְקִיָּהוּ. לְפִי כְּשֶׁגָּלוּ יְכָנְיָה מִנָּהוּ הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר עַל חֲמִשָּׁה מְלָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כז, ג): וְשִׁלַּחְתָּם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל מֶלֶךְ צֹר וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלָיִם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַהֲוָה עָלֵיל וְנָפֵיק בְּלִי רְשׁוּ, יוֹמָא חַד עֲלֵיל לְגַבֵּיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ דְּתָלֵישׁ בְּשַׂר אַרְנְבָא וְאָכֵיל כְּשֶׁהוּא חַי, אֲמַר לֵיהּ אִישְׁתַּבַּע לִי דְּלֵית אַתְּ מְפַרְסֵם לִי, וְאִישְׁתַּבַּע לֵיהּ. וּבַמֶּה הִשְׁבִּיעוֹ, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר בְּמִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. וַהֲווֹן חַמְשָׁה מַלְכִין יָתְבִין וּמְפָרְתִין לֵיהּ בִּנְבוּכַדְנֶצַּר קֳדָם צִדְקִיָּהוּ וְאָמְרֵי לֵיהּ לָא יָאֲיָיא לֵיהּ מַלְכוּתָא לִנְבוּכַדְנֶצַּר אֶלָּא לָךְ יָאֲיָיא מַלְכוּתָא דְאַתְּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל דָּוִד, אַף הוּא מְפָרְתֵיהּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר וַאֲמַר אֲנָא חֲמִיתֵּיהּ דַּהֲוָה תָּלֵישׁ בְּשַׂר אַרְנְבָא וְאָכֵיל, שָׁלְחוּן מִיָּד וַאֲמָרוּן לֵיהּ לְמַלְכָּא הַהוּא יְהוּדָאָה דַּהֲוָה עָלֵיל וְנָפֵיק בְּלִי רְשׁוּ קֳדָמָךְ אֲמַר לָן אֲנָא חֲמִיתֵּיהּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר דַּהֲוָה תָּלֵישׁ בְּשַׂר אַרְנְבָא וְאָכֵיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב כד, כ): וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל. מִיָּד בָּא וְיָשַׁב בְּדָפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, וְיָצְאוּ סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה לִקְרָאתוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּנֵי אָדָם שֶׁל צוּרָה, גָּזַר וְהוֹצִיאוּ לָהֶם קַתֶּדְּרָאוֹת וְהוֹשִׁיבָן, אָמַר לָהֶם דִּרְשׁוּ לִי אֶת הַתּוֹרָה, מִיָּד הָיוּ קוֹרִין פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה וּמְתַרְגְּמִין אוֹתָהּ לְפָנָיו, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת נְדָרִים (במדבר ל, ג): אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר, אֲמַר לְהוֹן אִי בָּעֵי לְמֶהֱדַר בֵּיהּ, יָכֵיל אוֹ לָאו, אָמְרוּ לוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וּמַתִּיר לוֹ אֶת נִדְּרוֹ. אָמַר לָהֶם דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאַתֶּם הִתַּרְתֶּם לְצִדְקִיָּה הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לִי, מִיָּד גָּזַר וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן. הֶעֱלוּ עָפָר, הִתְחִילוּ מַזְכִּירִין זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. חָגְרוּ שַׂקִּים, הִתְחִילוּ מַזְכִּירִין זְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (בראשית לז, לד): וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו. מֶה עָשׂוּ לָהֶם קָשְׁרוּ שְׂעָרָן בְּזַנְבֵי סוּסֵיהֶם וְהָיוּ מְרִיצִין אוֹתָם מִירוּשָׁלַיִם וְעַד לוּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הוֹרִידוּ לָאֶרֶץ רֹאשָׁן בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלָיִם.

"Silent sit on the ground the elders of the daughter of Zion (Lamentations 2:10)": Rabbi Eleazar said: "Let not the portion about vows be light in your eyes, for because of the portion of vows the Great Sanhedrin of Zedekiah was killed. And when Jeconiah was exiled, King Nebuchadnezzar appointed five kings. See! It is written: "And send them to the king of Edom, the king of Moab, the king of the Ammonites, the king of Tyre, and the king of Sidon, by envoys who have come to King Zedekiah of Judah in Jerusalem (Jeremiah 27:3)", and he would go and come before him, and one day he came before him and he was seen skinning the flesh of a rabbit and eating it while it was still alive, and he said to him: "Swear an oath that you will keep my secret". And he said to him: "I swear". And by what did he swear? Rabbi Jose son of Rabbi Chanina said: "By the inner altar". And there were five kings that came in and reproached Nebuchadnezzar before Zedekiah and they said to him: "The kingdom is not suited to you but rather to you since you are from the seed of David". Then he reproached Nebuchadnezzar and said: "I saw him skinning the flesh of a rabbit and eating it". They went from his and they said to the king: "That Jew goes and comes before you and he said to the five of us to Nebuchadnezzar "I saw him skinning the flesh of a rabbit and eating it". See! This is according to what is written: "And Zedekiah rebelled against the king of Babylon (2 Kings 24:20)". From then he came and he dwelled in Daphne of Antioch and the Great Sanhedrin came out to meet him, and when he saw them, that they all were attractive people, he decreed and brought to them grand chairs (cathedrae) and he set them in them and he said to them: "Expound the Torah". And then they read portion after portion and were translating it before him and when they reached the portion about vows, "If a man makes a vow (Numbers 30:3)" he said to them: "If he wishes to go back on that vow is he able to or not?" And they said to him: "He should go before a wise man and he will release him from his vow". And he said to them: "It seems to me that you released Zedekiah from the vow which he vowed to me". And then he made a decree and made them sit on the ground, as it is written: "Silent sit on the ground the elders of the daughter of Zion". "They have strewn dust on their heads": recalling the practice of Abraham, as it is written: "I who am but dust and ashes (Genesis 18:27)". "And girded themselves with sackcloth": they began to recall the practice of Jacob, as it is written: "Put sackcloth on his loins (Genesis 37:34)". What did they do to them? They tied their hair to the tails of their horses and they had them run from Jerusalem to Lud. See! It is written: "The maidens of Jerusalem have bowed Their heads to the ground".

15 טו

כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר סִיקוֹסִים נִיתַּן לָעַיִן, דִּמְעַת הַסַּם, וְדִמְעַת הַחַרְדָּל, וְדִמְעַת קִילוֹרִית, וְדִמְעַת הַשְֹּׂחוֹק יָפָה מִכֻּלָּן. שְׁלשָׁה דְמָעוֹת רָעוֹת: דִּמְעַת הֶעָשָׁן, וְדִמְעַת הַבְּכִיָה, וְדִמְעַת בֵּית הַכִּסֵּא, וְשֶׁל תִּשְׁחֹרֶת קָשָׁה מִכֻּלָּם. וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיָה לָהּ בֵּן תִּשְׁחֹרֶת וּמֵת, וְהָיְתָה בּוֹכָה עָלָיו בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינֶיהָ, אָזְלַת לְגַבֵּי אַסְיָיא אֲמַר לַהּ כְּחוּלִי מִן כַּחֲלִי וְאַתְּ מִנַּשְׁמָה. נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי, מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן תִּשְׁחֹרֶת וּמֵת, וְהָיָה בּוֹכֶה עָלָיו בַּלֵּילוֹת, עַד דִּנְחַת כְּבֵדֵיהּ, אֲמַר כְּבָר כְּבֵדֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא נְחַת מַאן בָּכֵי עֲלוֹי וְלָא אַהֲנֵית כְּלוּם.

"My eyes are spent with tears (Lamentations 2:11)": Rabbi Eleazar said: "Lumps formed on the eye", tears of hardness, and tears of mustard, and tears of collyrium, and tears of laughter are the most pleasant of all of them. Three kinds of tears are evil: tears of smoke, tears of weeping, and tears from the bathroom, and tears over an adult child are the worst of all. For example: A certain woman, her adult son died and she was weeping over him each night until lashes of her eyes fell out and she went to the doctor and he said to her "Put on mascara with my mascara and you will be healed". "My heart is in tumult, my being (kevedi) melts away": for example: a certain man, his adult son died and he was weeping over him each night until his liver (kevedeh) collapsed, and he said: "My liver is heavy and has fallen under its weight because I am weeping over him and all of this does not matter".

16 טז

לְאִמּוֹתָם יֹאמְרוּ אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר גְּלוּסְקִין וְקוֹנְטִיטוֹן, וְרַבִּי סִימוֹן אָמַר גְּלוּסְקִין וַחֲמַר עַתִּיק. בְּהִתְעַטְּפָם כְּחָלָל בִּרְחֹבוֹת עִיר, הֲוַת אִתְּתָא אָמְרָה לְבַעְלָהּ סַב לָךְ חַד שִׁירָא אוֹ חַד קְדָשׁ וְסַק לְשׁוּקָא אִי מַשְׁכַּחְתְּ כְּלוּם וַאֲנַן אָכְלִין, הֲוָה סָלֵיק לְשׁוּקָא וַחֲמֵי וְלָא אַשְׁכַּח כְּלוּם, וַהֲוָה מְפַרְפֵּר וּמָאִית, וְהִיא אָמְרָה לִבְרָהּ חֲמִי מָה עָבֵיד אֲבוּךְ, סָלֵיק לְשׁוּקָא וַחֲמָא אֲבוּהִי מִית וַהֲוָה מְפַרְפֵּר וּמִית עֲלוֹהִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל בִּרְחֹבוֹת עִיר, הַיְינוּ בַּעְלָהּ וּבְנָהּ הַגָּדוֹל. בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם אֶל חֵיק אִמּוֹתָם, הֲוָא בְּרָא זְעֵירָא בָּעֵי לְמֵינַק וְלָא מַשְׁכַּח חָלָב וּמְפַרְפֵּר וּמִית.

"They keep asking their mothers, “Where is bread and wine?” (Lamentations 2:12)": Rabbi Chanina said: "Flour from Lesbos and spiced wine". And Rabbi Simon said: "Flour from Lesbos and aged wine". "As they languish like battle-wounded In the squares of the town": There was a woman who said to her husband: "Take some bangle or some earring and go to the market to sell all of them so we can eat". He went to the marked and looked and he did not see anything and he had a seizure and died. And she said to her son: "See what your father is doing". So he went to the market and saw his father dead and he had a seizure and died over him. See! It is as it is written: "As they languish like battle-wounded In the squares of the town": These were her husband and her grown son."As their life runs out In their mothers’ bosoms": She had a baby wanting to nurse and he did not find milk and had a seizure and died.

17 יז

מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ, כַּמָּה נְבִיאִים הֵעַדְתִּי בָּכֶם, רַבִּי וְרַבִּי נָתָן, רַבִּי אָמַר נָבִיא אֶחָד בַּבֹּקֶר וְנָבִיא אֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב יז, יג): וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה. רַבִּי נָתָן אָמַר שְׁנֵי נְבִיאִים בְּשַׁחֲרִית וּשְׁנֵי נְבִיאִים בְּעַרְבִית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ז, כה): וָאֶשְׁלַח לָכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְשָׁלֹחַ בָּעֶרֶב. דָּבָר אַחֵר, מָה אֲעִידֵךְ, רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר כַּמָּה בִּזּוֹת נָתַתִּי לָכֶם, בִּזַּת מִצְרַיִם, וּבִזַּת הַיָּם, וּבִזַּת סִיחוֹן וְעוֹג, בִּזַּת שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרַבְיָא צָוְוחִין לְבִיזְּתָא, עֲדִיתָא. דָּבָר אַחֵר, מָה אֲעִידֵךְ, כַּמָּה וִעוּדִין וִעַדְתִּי בָּכֶם, אֹהֶל מוֹעֵד, וְגִלְגָּל, וְשִׁילֹה, וְנֹב, וְגִבְעוֹן, וּבֵית עוֹלָמִים שְׁנַיִם. דָּבָר אַחֵר, מָה אֲעִידֵךְ, רַבִּי אוֹמֵר כַּמָּה קִשּׁוּטִין קִשַּׁטְתִּי אֶתְכֶם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי וַעֲטָרָה בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעַטֵּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא יָרְדוּ, אֶחָד מְקַשְּׁטוֹ, וְאֶחָד מַלְבִּישׁוֹ עֲטָרָה. רַבִּי הוּנָא דְּצִפּוֹרִי אָמַר זוֹנִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב יב, יח): מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם, מָה אֲדַמֶּה לָךְ, לְאֵיזוֹ אֻמָּה דִּמִּיתִי אֶתְכֶם, לְאֵיזוֹ אֻמָּה גָּאַלְתִּי בְּיָד חֲזָקָה וְהֵבֵאתִי עַל אוֹיְבֶיהָ עֶשֶׂר מַכּוֹת, לְאֵיזוֹ אֻמָּה קָרַעְתִּי הַיָּם, וְהוֹרַדְתִּי אֶת הַמָּן, וְהִגַּזְתִּי אֶת הַשְֹּׂלָו, וְהֶעֱלֵיתִי לָהֶם אֶת הַבְּאֵר. לְאֵיזוֹ אֻמָּה הִקַּפְתִּי עַנְנֵי כָבוֹד, וְקֵרַבְתִּי לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַתִּי לָהֶם תּוֹרָתִי. הַבַּת יְרוּשָׁלָיִם, הַבַּת שֶׁיְּרֵאָה וּמֻשְׁלֶמֶת לִי. מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ; רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן אָמַר לִכְשֶׁאַשְׁוֶה לָךְ אֲנַחֲמֵךְ, לִכְשֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיה ב, יא): וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנַחֲמֵךְ. בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן, בָּנִים הַמְצֻיָּנִין בְּמִילָה, וּבְתִגְלַחַת, וּבְצִיצִית. כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ, אָמַר רַבִּי חוֹלְפָאי מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְרַפְּאוֹת שִׁבְרוֹ שֶׁל יָם, הוּא יִרְפָּא לָךְ. אָמַר רַבִּי אָבִין מִי שֶׁאֲמַרְתֶּם לוֹ שִׁירָה עַל הַיָּם (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, הוּא יִרְפָּא לָךְ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר יִרְפָּא לָךְ נְבִיאַיִךְ.

"What can I take as witness or liken to you? (Lamentations 2:13)": How many prophets did I appoint as witnesses for you? Rabbi and Rabbi Nathan: Rabbi said: "One prophet in the morning and one prophet as the sun set. See! It is as it is written: "Hashem warned Israel and Judah by every prophet [and] every seer (2 Kings 17:13)"". Rabbi Nathan said: "Two prophets at dawn and two prophets at evening. See! It is as it is written: "And though I kept sending all My servants, the prophets, to them daily and persistently (Jeremiah 7:25)": "daily" in the morning, "and persistently": in the evening". Another interpretation: "What can I take as witness": Rabbi Yonatan said: "How many chances to conquer others did I give to you? The conquest of Egypt and the conquest of the sea and the conquest of Sihon and Og, the conquest of 31 kings". Rabbi Levi said: "In the wilderness they complained of conquest, a witness". Another interpretation: "What can I take as witness (e'idekh)": How many meetings did I meet with you (vi'udin vi'adti)? The tent of meeting (mo'ed) and Giglal and Shiloh and Nob and Gibeon and two Temples. Another interpretation: "What can I take as witness": Rabbi says: "How many adornments did I adorn you with? Rabbi Yochanan: 60,000 ministering angels descended with the Holy One, blessed be He, at Sinai and each one had a crown in his hand to crown everyone in Israel". Rabbi Abba son of Kahana in the name of Rabbi Yochanan said: "100,00 descended, one to adorn each and one to clothe each with a crown". Rabbi Huna from Sepphoris said: "A sash, and this verse supports that: "He undoes the belts of kings, And fastens loincloths on them (Job 12:18)". "Or liken to you?": to what nation did I liken you? What nation did I redeem with a strong hand and bring out from their enemies with ten plagues? For what nation did I split the sea and send down manna and decree quail and raised for them the well? For what nation did I put on clouds of glory and bring them before Mount Sinai and give them my Torah? "O daughter of Jerusalem": the daughter who respects and is perfected for me. "What can I match with you to console you": Rabbi Yaakov of Kfar Chanan said: "When I match with you I will console you and when that day comes, it is written about it: "Man’s haughty look shall be brought low, And the pride of mortals shall be humbled. None but Hashem shall be Exalted in that day (Isaiah 2:11)" and at that time I will console you". "Maiden daughter of Zion (bat tziyyon)": sons marked (banim hametzuyyanin) by circumcision and by not shaving and by tzitzit. " For your ruin is vast as the sea": Rabbi Cholefai said: "He who is going to heal the shattering of the sea he "can heal you". Rabbi Avin said: "He to whom you sand in the "Song at the Sea": "This is my God and I will praise him (Exodus 15:2)" he "can heal you". Rabbi Yehoshua son of Levi said he "can heal you", ie "your prophets (Lamentations 2:14)"".

18 יח

נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר נֶאֱמַר בִּנְבִיאֵי שׁוֹמְרוֹן תִּפְלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, יג): וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה, וְנֶאֱמַר בִּנְבִיאֵי יְרוּשָׁלָיִם תִּפְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שָׁוְא וְתָפֵל. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר נֶאֱמַר בִּנְבִיאֵי יְרוּשָׁלָיִם שַׁעֲרוּרִיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, יד): וּבִנְבִיאֵי יְרוּשָׁלָיִם רָאִיתִי שַׁעֲרוּרָה, וְנֶאֱמַר בְּבֵית יִשְרָאֵל שַׁעֲרוּרִיָה, דִּכְתִיב (ירמיה יח, יג): שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ, דַּהֲווֹ מָאסְיָין מַחֲתִין לָךְ עַל אַפּוֹי. וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים, וּמַדּוּחִם כְּתִיב.

"Your seers prophesied to you delusion and folly (Lamentations 2:14)": Rabbi Eleazar said: "This is said about the prophets of Samaria in regard to their prayer, as it is said: "In the prophets of Samaria I saw a repulsive thing (Jeremiah 23:13)". And it is said about the prophets of Jerusalem in regard to prayer. See! It is written: "delusion and folly". Rabbi Samuel son of Nachmani said: "It is said about the prophets of Jerusalem regarding their horror, as it is said: "But what I see in the prophets of Jerusalem is something horrifying (Jeremiah 23:14)". And it is said about the House of Israel regarding its horror, as it is written: "Maiden Israel has done A most horrible thing (Jeremiah 18:13)". "They did not expose your iniquity so as to restore your fortunes": they put because of you covers over their faces. "But prophesied to you oracles Of delusion and deception (madduchim)": and madduchim is spelled without a yod representing i.

19 יט

סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי אָמַר, כִּפָּה שֶׁל חֶשְׁבּוֹנוֹת הָיְתָה חוּץ לִירוּשָׁלַיִם וְכָל מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְחַשֵּׁב הָיָה רָץ וּמְחַשֵּׁב שָׁם, שֶׁלֹא יֵצֵא חוּץ לִירוּשָׁלַיִם מִצְטָעֵר, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ, וְעַכְשָׁיו סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם שָׁרְקוּ וַיָּנִיעוּ רֹאשָׁן עַל בַּת יְרוּשָׁלָיִם. כְּרַכֵּי הָאֻמּוֹת הֵן אוֹמְרִים שִׁבְחָן בְּפִיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כז, ג): אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי, אֲבָל יְרוּשָׁלָיִם אֲחֵרִים אוֹמְרִים שִׁבְחָהּ בְּפִיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי. רַבִּי נָתָן אָמַר פְּרַקְמַטּוּטָא סָלֵיק לְזַבָּנָא עַמְרַיָא, דְּמַךְ וְלָא זַבַּן, אֲמַר דֵּין דְּאַתּוּן אָמְרִין מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ, קְרַן וְזַבֵּין, אֲמַר טָבְאוּת אַמְרִיתּוּ מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ.

"All who pass your way clap their hands at you (Lamentations 2:15)": Rabbi Yochanan in the name of Rabbi Shimon son of Yochai said: "There were accountants outside of Jerusalem and all who wanted to pay their account would run out and pay their account there, that they would not go out of Jersualem upset; this satisfies what is said joy of all the Earth", and now they "clap their hands at you", "They hiss and wag their head at the daughter of Jerusalem". The cities of the nations they speak in praise of themselves. See! It is written: "O Tyre, you boasted, I am perfect in beauty (Ezekiel 27:3)", but Jerusalem later they spoke in praise of them. See! It is written: "Is this the city that was called perfect in beauty, joy of all the Earth?". Rabbi Nathan said: "A merchant went to sell wool but he fell asleep and did not make a sale and he said: "Is this the city that was called perfect in beauty, joy of all the Earth?", and he then made a sale and he said: "Truly they said "joy of all the Earth"".

20 כ

פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם, לָמָּה הִקְדִּים פ"ה לְעי"ן, לְפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּפִיהֶם מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם.

"All your enemies jeer at you with their mouth (Lamentations 2:16)": why is there a reversal of the peh and the ayin verse [thus altering the alphabetic order of the acrostic]? Because they were speaking "with their mouth (pihem)" what they did not "see" with their eyes ('eineihem).

21 כא

עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמַם, רַבִּי אַהֲבָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זְעֵירָא אָמַר, מִשָּׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ויקרא כו, יח): וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וגו' וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי, שֶׁמָּא כָּךְ עָשָׂה חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא עָשָׂה ה' וגו', פַּשּׁוֹרֵי מְפַשַּׁר. רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן אֲמַר בְּזַע פַּרְפּוֹרִין שֶׁלּוֹ. וַיְשַׂמַּח עָלַיִךְ אוֹיֵב, אָמַר רַבִּי אַחָא בַּטּוֹבָה הוּא שָׂמֵחַ עִמָּהֶם, דִּכְתִיב (דברים ל, ט): כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ, אֲבָל בָּרָעָה מְשַׂמֵּחַ הוּא אֲחֵרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְשַׂמַּח עָלַיִךְ אוֹיֵב הֵרִים קֶרֶן צָרָיִךְ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: צָעַק לִבָּם אֶל ה' חוֹמַת בַּת צִיּוֹן הוֹרִידִי וגו'.

"Hashem has done what He purposed (Lamentations 2:17)": Rabbi Ahavah son of Rabbi Zeira said: "From the time when the Holy One, blessed be He, said: "And if, for all that, you do not obey Me (Leviticus 26:18)", "I too will remain hostile to you (Leviticus 26:24)", and did he do thus? Certainly not! Rather: "Hashem has done what He purposed, has carried out the decree": he tempered himself". Rabbi Yaakov from Kfar Chanan said: "He split his purple [robe]". " He has let the foe rejoice over you": Rabbi Acha said: "In good times he rejoices with them, as it is said: "For Hashem will again delight in your well-being, as He did in that of your fathers (Deuteronomy 30:9)" but in evil times he causes others to rejoice. See! It is written:" He has let the foe rejoice over you, has exalted the might of your enemies". And on this topic it is written: "Their heart cried out to Hashem. O wall of the daughter of Zion, shed tears like a torrent day and night! Give yourself no respite, your eyes no rest (Lamentations 2:18)".

22 כב

קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת, רַבִּי אוֹמֵר אַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה, וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת בַּיּוֹם. הָעוֹנָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעֵת, וְהָעֵת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעוֹנָה, הָרֶגַע אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעֵת, וְכַמָּה הוּא רֶגַע, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כְּדֵי לְאָמְרוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כְּהֶרֶף עַיִן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת רִבּוֹא וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה לְשָׁעָה, זֶה הוּא רֶגַע. רַבִּי נָתָן אָמַר שָׁלשׁ אַשְׁמוּרוֹת בַּלָּיְלָה. רַבִּי זְרִיקָא וְרַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קיט, סב): חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קיט, קמח): קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים, רַבִּי חִזְקִיָּה וְאָמְרֵי לָהּ רַבִּי זְרִיקָא וְרַבִּי אַמֵּי, חַד אֲמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי, וְחַד אֲמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן, מַאן דְּאָמַר טַעְמָא דְרַבִּי, הָא נִיחָא. מַאן דְּאָמַר טַעְמָא דְרַבִּי נָתָן (שופטים ז, יט): רֹאשׁ אַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה. וְרַבִּי נָתָן מַה מְּקַיֵּם חֲצוֹת לַיְלָה, אֶלָּא פְּעָמִים חֲצוֹת לַיְלָה, וּפְעָמִים קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת. וְאֵיךְ עֲבִידָא, בְּשָׁעָה שֶׁדָּוִד אוֹכֵל סְעוּדַת עַצְמוֹ אוֹכֵל עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת וְיָשֵׁן עַד רֹאשׁ אַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה וְעוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּבְשָׁעָה שֶׁדָּוִד אוֹכֵל סְעוּדַת מְלָכִים, אוֹכֵל עַד הָעֶרֶב וְיָשֵׁן עַד חֲצוֹת, וְעוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מֵחֲצוֹת לַיְלָה וּלְמַטָּה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא הָיָה הַשַּׁחַר בָּא וְדָוִד יָשֵׁן, וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים נז, ט): עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר, אִיתְעַר יְקָרִי מִן קֳדָם יְקָרֵיהּ דְּבוֹרְאִי, יְקָרִי לֵית כְּלוּם קֳדָם יְקָרֵיהּ דְּבוֹרְאִי. אָעִירָה שָּׁחַר אֲנָא מְעוֹרֵר שַׁחֲרָא וְלֵית שַׁחֲרָא מְעוֹרֵר לִי. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר מְנַחֵם אָמַר כִּנּוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו וְהָיָה עוֹמֵד וּמְנַגֵּן בּוֹ בַּלַּיְלָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי כִּנּוֹר תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב ג, טו): וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וְהָיָה כְּנַגֵּן בַּמְנַגֵּן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, הַכִּנּוֹר מֵאֵלָיו הָיָה מְנַגֵּן, וּכְשֶׁהָיָה דָּוִד שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ הָיָה עוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד עוֹסֵק בַּתּוֹרָה הָיוּ אוֹמְרִים וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִיָּד הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה. וּמַה מְּקַיֵּם רַבִּי קְרָיָה דְרַבִּי נָתָן, אָמַר רַבִּי הוּנָא סוֹפוֹ שֶׁל שְׁנִיָּה וְרֹאשָׁהּ שֶׁל שְׁלִישִׁית שֶׁמְתַוְּכוֹת הַלַּיְלָה. אָמַר לוֹ רַבִּי מָנֵי אִלּוּ נֶאֱמַר תִּיכוֹנוֹת יָאוּת הֲוַת, הָא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא תִּיכוֹנָה, קַדְמָיְיתָא לָא מִיתְחַשְּׁבָה, דְּעַד כַּדּוּ לָא אֲתָא עִידָן.

"Arise, cry out in the night At the beginning of the watches (Lamentations 2:19)": Rabbi says: "There are four watches in the night and four watched in the day". The 'onah is 1/24th of an 'et and the 'et is 1/24th of an 'onah and the reg'a is 1/24th of an 'et and how much is a reg'a? Rabbi Berechyah in the name of Rabbi Chelbo said: "As much as saying something". And the Rabbis say: "In the sparkling of an eye". And Samuel said: "1/56,548 of a sha'ah, this is a reg'a". Rabbi Nathan said: "There are three watches in the night". Rabbi Zerika and Rabbi Amei in the name of Rabbi Shimon son of Lakish said: "A certain thing is written: "I arise at midnight to praise You for Your just rules (Psalm 119:62", and a certain thing is also written: "My eyes greet each watch of the night, as I meditate on Your promise (Psalm 119:148)". How do these two statements stand? Rabbi Chizkiyah and others who say that and Rabbi Zerika and Rabbi Amei. One said: "It is proven through Rabbi". Another said: "It is proven by Rabbi Nathan. How does proof come from Rabbi? That is self-evident. How does proof come from Rabbi Nathan? "At the beginning of the middle watch (Judges 7:9)". And Rabbi Nathan, how does he explain "at midnight"? With "My eyes greet each watch of the night". And why did he do that? At the time when David ate his meal, it was until the night hour and he went to bed until the beginning of the watch and he got up, and roused himself, and studied Torah, and when David ate a meal of kings, he ate until evening and he woke up at midnight and roused himself and studied Torah and on his bed, given both of these situations he was never sleeping at dawn, and David himself said: "Awake, O my soul! Awake, O harp and lyre! I will wake the dawn (Psalm 57:9)", that is to say wake up my glory before the glory of my Make, my glory is entirely lesser than the glory of my Maker. "I will wake the dawn": I will rouse the dawn and the dawn will not rouse me. Rabbi Pinchas said in the name of Rabbi Eleazar son of Menachem: "What would David do? He would take up a harp and lyre and put them by his head [before he went to sleep], then at midnight he would get up and play them". Rabbi Levi said: "The harp was suspended over the bed of David and when it was midnight, the wind from the north would hit it and it would play by itself. See! It is written: "As the musician played (1 Kings 3:15)": "and as he played on the instrument (bamenaggen)" is not written but rather "as the instrument played (hamenaggen)", and when David heard its sound he stood up and studied the Torah, and when Israel heard the music, they would say, “Well, if King David is engaged in Torah study [at this this hour], then we should be all the more so!”. From this they studied the Torah. And how does Rabbi explain the verse of Rabbi Nathan? Rabbi Huna said: "The end of the second and the beginning of the third which divide the night". Rabbi Manei said to him: "If it was referring to the middle ones you would be correct, but see, it does not refer to that but rather to the middle watch". The earlier one does not matter since the time had not yet come.

23 כג

רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה, מַעֲשֶׂה בְּדוֹאֵג בֶּן יוֹסֵף שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בֶּן קָטָן לְאִמּוֹ, וְהָיְתָה מְמַדֶּדֶת אוֹתוֹ בִּטְפָחִים וְנוֹתֶנֶת מִשְׁקָלוֹ זָהָב לַשָּׁמַיִם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְכֵיוָן שֶׁהֵקִיפָה מְצוּדָה לִירוּשָׁלַיִם, טְבָחַתּוּ אִמּוֹ בְּיָדֶיהָ וַאֲכָלַתּוּ, וְהָיָה יִרְמְיָה מְקוֹנֵן לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאוֹמֵר לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלְלֵי טִפֻּחִים, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבַתּוּ: אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא, זֶה זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע.

"See,Hashem, and behold, To whom You have done this! (Lamentations 2:20): They say of Doeg son of Joseph, who died and left a young child to his mother, that each year she would measure him by hand-breadth and give his weight in gold to the Temple. When they surrounded the citadel of Jerusalem, she slaughtered him with her own hand and ate him. And it is over her that Jeremiah keens "Shall women eat their fruit, their fondled ones? And the Holy Spirit answers her: "Shall there be killed in the Temple of the Hashem, Cohein and prophet!" that is Zechariah son of Jehoiada.

24 כד

שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת וגו', כְּתִיב (ירמיה ו, יא): וְאֵת חֲמַת ה' מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי הָכִיל שְׁפֹךְ עַל עוֹלָל בַּחוּץ וְעַל סוֹד בַּחוּרִים יַחְדָּו כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא יָמִים. לְפִיכָךְ שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת.

"Prostrate in the streets lie both young and old (Lamentations 2:21)": it is written: "But I am filled with the wrath of Hashem, I cannot hold it in. Pour it on the infant in the street, and on the company of youths gathered together! Yes, men and women alike shall be captured, elders and those of advanced years (Jeremiah 6:11)". Thus: "Prostrate in the streets lie both young and old".

25 כה

תִּקְרָא כְיוֹם מוֹעֵד מְגוּרַי מִסָּבִיב, מַהוּ מְגוּרַי, מִגּוֹ בֵּיתָאי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי מָרִינוֹס בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ קוֹסֵי פַּרְפֵּירָאן שֶׁלִּי דְּאָתֵי עָלַי. וְלֹא הָיָה בְּיוֹם אַף ה' פָּלִיט וְשָׂרִיד, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא כְּנֶגֶד בָּנִים וּבָנוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְךָ, יִהְיֶה הַחֵטְא מְאַבְּדָן. אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֹיְבִי כִלָּם. סְלִיק אַלְפָא בֵּיתָא תִּנְיָינָא

"You summoned, as on a festival, My neighbors from roundabout (Lamentations 2:22)": what is "neighbors" (megurei)"? He who lives in my house (miggo beitai). Rabbi Eleazar son of Rabbi Marinus said: "The ones who made cups of my endowment you led against me". "On the day of the wrath of Hashem, None survived or escaped": Rabbi Chiyya taught: "Of sons and daughters that you will have, and sin destroyed them. Not just "Those whom I bore and reared" is written but rather: "Those whom I bore and reared, my foe has consumed". End of the second alphabet.