4:12ד׳:י״ב
1 א

היה בא בדרך וכו' ואם לא חלץ וכו' ונמצא עליו כדי לשמרן מותר. ועיין בכ"מ ובמ"ש לעיל בהי"א והאי דלא שרי לכתחילה עי' בכ"מ:
והנה כדי לשמרן אם מחויב מדאורייתא. ביזוי מצוה נראה דהוי מדאורייתא בשבת כ"ב שלא יהיו מצות בזויות ילפינן מושפך אבל שם בשעת שעושה המצוה. ובמס' מגילה שיורי קדושה נגנזין וכ"ז בידים. אבל בשמירה עי' במפרש במס' תמיד דף כ"ז ע"א א"ר פפא ש"מ תפילין מן הצד שריין ולא חיישינן דילמא מגנדר וכו' ובמפרש שם בד"ה א"ר פפא מדשרי איסור דאורייתא דהיינו בגדי קודש וכו' ש"מ תפילין וכו' לא חיישינן דילמא מיגנדר ונפיל עליה והוי איסורא דרבנן דדמי לבזיון וכו' עיי"ש:
ויש לעיין אם בשאין שומרן דמי לבזיון והוי מדרבנן ולכן אין להניחן לכתחילה או דשמירה הוי בלא שמרן בזיון ממש ומדאורייתא. וי"ל אפי' הוי בזיון ומדאורייתא מ"מ הוי ספק שמא יאבדו והרי האיסור שמא ישן בהם ג"כ משום בזיון ושב ואל תעשה עדיף בלא הניחן לא יניחום ובהניחם לא יחלצם דבכל אופן חשש בזיון. ואתי שפיר דלמ"ש בש"א בלשמרן הוי שלא בכונה ומותר עיי"ש. וא"כ למה לכתחילה לא. אבל למ"ש הכל משום שמא יישן בהם וכמ"ש יש לחלק בין לכתחילה ולחלצן ואתי שפיר ועי' בשאגת אריה סי' מ' עיי"ש: