Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study
1:1א׳:א׳
1 א

נשים ועבדים וקטנים פטורים מת"ת, אבל קטן אביו חייב ללמדו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, ואין האשה חייבת ללמד את בנה שכל החייב ללמוד חייב ללמד. ויש להעיר למה נקט קטנים פטורים ומאי שנא בכל המצות דלא כתב כן דפשיטא דקטנים לאו בני חיובא המה ורק על אביו במילה ופדיון ובת"ת ובהם לא כתב רבינו דקטנים פטורים רק בת"ת, ונראה דהנה חיוב הת"ת הוי ללמוד לידע וגם המצוה ללמוד בכל יום ויום לקיים והגית וכו' דלאו משום לידע דגם במה שידע כי ילמוד מקיים מצוה זאת והקטן פטור ממצוה זאת ולאו מחיובא דאביו שהקטן ילמוד בכל יום ואם עבר יום ולא למד שנאמר שעבר אביו ע"ז אלא רק המ"ע ללמדו לידע רק ללמדו המצוה ולא שילמוד.

2 ב

ואין האשה וכו'. ויש לעיין דהנה פיטור האשה מללמד את בנה ילפינן במס' קדושין דף כ"ט ע"ב ולימדתם ולמדתם כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אין מצווה ללמד ושם בעמוד הקודם ילפינן כמו כן למעט אשה בהחיוב למול בנה מקרא עיי"ש, ועיין בס' המקנה שם שעמד בהחקירה בזה דהנה איכא תרי קראי חד לחיוב על כל ישראל מהמול לכם כל זכר וחד לחיוב האב על הבן וא"כ י"ל דאב מחויב יותר מכל ישראל ואשה אינה בכלל זה אבל הוי עכ"פ כמו כל ישראל עיי"ש מה שכתב ע"ז, וגם אנכי לענ"ד כתבתי שם ועמדתי ע"ז והנה האי עיונא איכא בת"ת דגם כן כמ"ש רבינו ה"ב דהוי מצוה על כל חכם וחכם וכו' ובפ"ב ה"א מושיבין מלמדי תינוקות וכו' וכל עיר שאין בה וכו' מחרימין וכו' עיי"ש.
והנה אם הוי חיובא על אחרים ללמד בן אחר כמו במילה דקרא ע"ז נראה כמו דמצוה על כל חכם ללמד כן על אחרים להשתדל לבוא לידי הלמוד כמו במילה וכיו"ב, וא"כ נ"ל דאף האשה בכלל זה, ובאמת במס' קדושין איתא והיכא דלא מהליה אבוה מחייבי בי דינא לממהלי דכתיב המול לכם כל זכר עיי"ש, ונראה דעל הבי"ד המ"ע ולא על כל יחיד ויחיד כמו דמצינו חיוב בזה על הבי"ד ועי' בסה"מ שורש ה' ברמב"ן בשם הספרי שם עיי"ש, אבל ברא"ש במס' חולין פ' כסוי הדם סי' ח' כתב וז"ל אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין למולו עיי"ש.
והנה בפדיון לא מצינו שגם הבי"ד מחויבין לפדותו בשאין אב ועי' בשו"ע יו"ד סי' ש"ה סעיף ט"ו ובש"ך ס"ק כ' עיי"ש, ובתלמוד תורה צ"ע במ"ש דנראה יותר דהוי אכו"ע ועי' להלן לחלק בשכר בין בנו לאחר ופדיון בכל פעם בשכר, ועי' קידושין כ"ט ע"ב כל שאחרים מצווין ללמדו וכו' לשון אחרים נראה אכו"ע, והנה עיין במג"א בסי' שמ"ג ס"ק א' שכתב אמו אינה מצווה להפריש הקטן מאיסורא עיי"ש, ועי' ברש"י במס' חגיגה דף ב' ע"א במשנה בד"ה איזה קטן וכו' אבל מכאן ואילך אע"פ שאינו חייב מן התורה הטילו חכמים על אביו ואמו לחנכו במצות עכ"ל, ועי' בשיטה מקובצת נזיר דף כ"ט בשם תוספי רא"ש לחלק בין יש לו אב עיי"ש, ונראה דתליא בהנ"ל אם האשה עכ"פ בכלל כו"ע במה שמחויבין לעשות לבנה וצ"ע.
ובהגהות מיימוני בשם מהר"מ ז"ל דכופין להאב לשכור מלמד כמו דאמרינן בעלמא בפריעת בע"ח וכו' סוכה ואינו עושה כופין אותו וכו' עיי"ש ובשו"ע סי' רמ"ה סעיף ד' בהג"ה, ועי' בס' מחנה אפרים הל' ריבית סי' א' שהקשה ע"ז דבחיוב ת"ת ליכא שעבוד נכסים והאיך נחתינן לנכסי אפי' שלא בפניו ועי' בהג"ה שם דבכל מצות התורה איכא שעבוד נכסים למ"ד דס"ל שעבודא דאורייתא עיי"ש מ"ש בזה, ועי' בסי' רמ"ה סעיף ד' ובנה"כ שם עיי"ש.