Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Eruvin
1:2א׳:ב׳
1 א

אבל מדברי סופרים אסור לשכנים לטלטל ברה"י שיש בה חלוקה בדיורין עד שיערבו כל השכנים כולן מערב שבת אחד חצר ואחד מבוי ואחד המדינה ודבר זה תקנת שלמה ובי"ד. ובבה"ג בהל' עירובין ואסור לטלטולי מידי בשבתא ארבעה גרמידי וכו' ולא מבעיא רה"ר דאורח מלכא היא ואסור לטלטולי בגוה ארבעה אמות בליכא עירוב אלא אפי' ממבוי למבוי וכו' ואפי' מבוי גופו אסור לטלטולי ביה בד' אמות אלא א"כ ערבו שנאמר לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת עכ"ל:
ועי' בסמ"ג בהל' עירובין סימן א' ע"ז נראה לי מתוך דברי ר' יהודאי גאון כי בימי ירמיה הנביא לא שמרו דברי גזירות שלמה המלך לערב בחצירות ולשתף במבואות אלא היו מוציאין בלא עירוב ומתוך כך היו מביאין מן העיירות שסביבות ירושלים כל מיני משא מבתיהם דרך סרטיא שמעיר לעיר שהיא רה"ר ומביאין אותן משאות בשערי ירושלים ולכך כשהזהיר ירמיה על גוף האיסור של תורה הזהיר גם על גזירת שלמה שלא להוציא שום משא אף מן הבית לחצר אא"כ עירבו וזה לשון הנביא כה אמר ה' השמרו בנפשותיכם ואל תוציאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלים זה גוף האיסור של תורה ואחר כך אמר ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת זו גזירת שלמה המלך כי לבני ירושלים היה מזהיר וכבר אמרנו כי מן התורה מותר להוציא מן הבתים לרחובות ירושלים אלא ודאי על גזירות שלמה הזהיר מפי הגבורה שע"י גזירתו באו לגוף האיסור של תורה עכ"ל:
הנה למדין מדבריו דאיסור טלטול בחצר ומבוי אף שהוא מדרבנן הזהיר מפי ה' עבור זה ולא הוי בכלל אין נביא רשאי לחדש דבר כיון דלא הוי אלא הזהרה על דברי החכמים ועי' מ"ש לעיל פכ"ט ה"ד בשם הסמ"ג עיי"ש. ולכאורה מ"ש כי מן התורה וכו' לרחובות ירושלים וכו' למאי דאיתא במסכת עירובין ק"א ע"א כאן קודם שנפרצו בפרצות וכאן לאחר שנפרצו בו פרצות וע"כ ירמיה י"ל שאמרו אחרי שנפרצו בה פרצות ואם כן הוי מדאורייתא ומצאתי בספר עצי ארזים בסי' ס"ו ס"ק א' שעמד ע"ז עיי"ש שכתב לפרש דברי רש"י ביצה י"ב ע"א על דרך זה וכנראה בד"ה ב' ל"ג ואחר כן בנה חומה מחיצונה לעיר דוד וכו' ונראה כי מנשה בנה חומת ירושלים ותיקן פרצותיה ושם ל"ו נאמר וישרפו וכו' וינתצו חומות ירושלים וכו' למלאות דבר ה' בפי ירמיה וכו' עיי"ש נראה דדברי ירמיה מפי ה' ירמיה י"ז דהיה קודם לזה וא"כ בעת דיבר לא תוציא משא וכו' לא היו החומות נפרצים כן נראה להבין דברי הסמ"ג:
ועיין עוד בסמ"ג שם וז"ל השיב ר' האי גאון בתשובה אחת כי לכך לא נתקנו עד שלמה המלך מפני שהיו כל הימים במלחמות עד שלמה שבימיו נתן הקב"ה שלום ושנינו בפ"ק דעירובין י"ז ד' דברים פטורים במחנה במלחמה וכו' ומלערב ערובי חצירות וכו' עכ"ל:
ובמס' עירובין כ"א ע"ב בשעה שתיקן שלמה עירובין ונט"י יצאתה ב"ק ואמרה בני אם חכם וכו' ובתוספות בד"ה בשעה הקשו דגם שניות תיקן כדאיתא במסכת יבמות כ"א ותירצו דאחר הבת קול תיקן שניות עיי"ש. והנה רבינו דכאן כתב שלמה תיקנו ובהל' אישות בפ"א ה"ו כתב ויש נשים אחרות שהן אסורות מפי הקבלה ואיסורן מדברי סופרים והן הנקראות שניות וכו' ולא כתב שלמה תיקנום כמ"ש כאן דלא שייך תירוץ התוספות ע"ז ועי' בכ"מ שם שעמד על מ"ש מפי הקבלה דלא נאמר אלא על מדאורייתא:
ועל קושית ר' האי גאון ז"ל למה לא גזרו עד שלמה בעירוב דיש להבין בכל גזירות דרבנן נאמר כן יעוין בפ"ק דחולין מקום הניחו להתגדר וכו' עיי"ש. ונראה דלמ"ש בפנ"י רפ"ד דר"ה בשם הסמ"ג דשבות דהזאה היה בימי משה ואולי לדעת הגאון גם שאר שבותים הנוגעים לשבת ויקשה למה לא נגעו בעירוב וכמדומה ראיתי מי שסובר דשמא יעבירנו היה ממשה ועיין רש"י במסכת מגילה ה' דלא נראה כן ואם שמא יעבירנו מקודם גזרו יקשה למה לא על חשש מרה"י לרה"ר וע"ז תירץ הנ"ל. והנה לסמ"ג על ערובי חצירות הוזהר מפי ה' ועיין בתוספות במסכת שבת ל"ד ע"א בד"ה לא קשיא אם ערובי חצירות או תחומין חמירי עיי"ש ועמ"ש לעיל בה"ח עיי"ש: