Devarim Rabbah
Chapter 1א׳
1 א

אֵלֶּה הַדְּבָרִים (דברים א, א), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה בְּכָל לָשׁוֹן וכו', כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִים בְּכָל לָשׁוֹן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הַסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית. וּמַה טַּעְמוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאוֹמֵר מֻתָּר לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה יְוָנִית, כָּךְ לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ, אָמַר בַּר קַפָּרָא דִּכְתִיב (בראשית ט, כז): יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו שֶׁל שֵׁם נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹנוֹתָיו שֶׁל יֶפֶת, לְכָךְ הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ בְּלָשׁוֹן יְוָנִית. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְאֵה לְשׁוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה מַה חֲבִיבָה שֶׁמְרַפֵּא אֶת הַלָּשׁוֹן, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (משלי טו, ד): מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְאֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. וּלְשׁוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה מַתִּיר אֶת הַלָּשׁוֹן, תֵּדַע לְךָ לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה מִגַּן עֵדֶן אִילָנוֹת מְשֻׁבָּחִים, וּמָה הוּא שִׁבְחָן, שֶׁהֵן מְרַפְּאִין אֶת הַלָּשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, יב): וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה וגו'. מִנַּיִן שֶׁהִיא רְפוּאָה שֶׁל לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, יב): וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חַד אָמַר לִתְרַפְיוֹן, וְחַד אָמַר כָּל שֶׁהוּא אִלֵּם וְלוֹעֵט הֵימֶנּוּ לְשׁוֹנוֹ מִתְרַפֵּא וּמְצַחְצְחָה מִיָּד בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: מִזֶּה וּמִזֶּה, וְאֵין מִזֶּה וּמִזֶּה אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, טו): מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. רַבִּי לֵוִי אָמַר מַה לָּנוּ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר נִלְמַד מִמְּקוֹמוֹ, הֲרֵי משֶׁה עַד שֶׁלֹא זָכָה לַתּוֹרָה כְּתִיב בּוֹ (שמות ד, י): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה לַתּוֹרָה נִתְרַפֵּא לְשׁוֹנוֹ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר דְּבָרִים, מִנַיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה.

"These are the words" - Halakhah: Is a Jewish person permitted to write a Torah scroll in any language? This is what the Sages taught: The only difference between scrolls and Tefillin or Mezuzot is that scrolls may be written in any language. Rabban Gamliel says: One is not even permitted for scrolls unless they are written in Greek. What is Rabban Gamliel's reasoning that one it is permissible to write a Torah scroll in Greek? This is how our Rabbis taught: Bar Kappara said: It is written, "May God extend Yephet, may he dwell in the tents of Shem," (Gen. 9:27) that the words of Shem may be spoken in the language of Yephet - therefore it is permitted that they be written in the Greek language. The Holy Blessed One said: See how the language of the Torah is so dear that it heals the tongue! From where do we know this? Since it is written, "A healing tongue is a tree of life," (Pro. 15:4) and the "tree of life" only refers to the Torah, as it is said, "it is a tree of life to those who grasp onto her," (Pro. 3:18). The language of the Torah makes the tongue fluent.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כח, כג): מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: מוֹכִיחַ זֶה משֶׁה, אָדָם אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, מַהוּ אַחֲרַי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל לַהֲבִיאָן אַחֲרַי. חֵן יִמְצָא זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב (שמות לג, יב): וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי. מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן, זֶה בִּלְעָם, שֶׁהֶחֱלִיק בִּנְבוּאוֹתָיו וְגָבַהּ לִבָּם וְנָפְלוּ בַּשִּׁטִּים. דָּבָר אַחֵר, מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, מַהוּ אַחֲרַי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל משֶׁה הוֹכִיחַנִי אַחַר יִשְׂרָאֵל וְהוֹכִיחַ לְיִשְׂרָאֵל אַחֲרַי, לְיִשְׂרָאֵל אָמַר (שמות לב, ל): אַתֶּם חֲטָאתֶם, לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר (שמות לב, יא): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. מַהוּ לָמָּה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹת שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הָעֵגֶל הַזֶּה טוֹב הוּא לְסַיֵּיעַ לְךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה מְּסַיֵּיעַ לִי, אָמַר לוֹ משֶׁה אִם אַתָּה מוֹרִיד גְּשָׁמִים הוּא מַפְרִיחַ טְלָלִים, אַתָּה מוֹצִיא אֶת הָרוּחוֹת וְהוּא אֶת הַבְּרָקִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף אַתָּה טוֹעֶה בָּעֵגֶל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶלָּא לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. וּלְיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ טְרָפָהּ וְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ, שָׁמְעוּ בּוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינִין הָלְכוּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ הָא מָרִי כָּךְ אָדָם עוֹשֶׂה לְאִשְׁתּוֹ, מֶה עָשְׂתָה לְךָ. וְהָלְכוּ אֶצְלָהּ וְאָמְרוּ לָהּ עַד אֵימַת אַתְּ מַכְעֶסֶת אוֹתוֹ, קַדְמוּתֵךָ הוּא תִּנְיָנוּתֵךְ הוּא. אַף משֶׁה כְּשֶׁהָלַךְ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ: לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, לֹא בָנֶיךָ הֵם. וּכְשֶׁהָלַךְ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמַר לָהֶן עַד אֵימַת אַתֶּם מַכְעִיסִים אוֹתוֹ, קַדְמוּתְכוֹן הוּא תִּנְיָנוּתְכוֹן הוּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים א, א): בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים נ, כא): אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ וגו', מַהוּ אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, עֲשִׂיתֶם בַּמִּדְבָּר וְהֶחֱרַשְׁתִּי לָכֶם, לָמָּה, שֶׁהָיָה משֶׁה מְפַיֵּס עָלַי וְאוֹמֵר לִי (במדבר יד, יט): סְלַח נָא, וְשָׁמַעְתִּי לוֹ. דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ, דִּמִּיתֶם אֶת הַצּוּרָה לְיוֹצְרָהּ, וְאֶת הַנְּטִיעָה לְמִי שֶׁנְּטָעָהּ, (תהלים נ, כא): אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אָמַר אֲעוֹרֵר כֹּל לְעֵינֶיךָ. וְחַד אָמַר אַסְדִּיר כֹּל לְעֵינֶיךָ. אָמַר לָהֶם משֶׁה אֵינִי מוֹכִיחַ אֶתְכֶם עַל מַה שֶּׁאַתֶּם עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת אֶלָּא עַל מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְשֶׁעָבַר (דברים א, א): בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף.

4 ד

דָּבָר אַחֵר אֵלֶּה הַדְּבָרִים. אָמַר רַבִּי אֲחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא רְאוּיוֹת הָיוּ הַתּוֹכָחוֹת לוֹמַר מִפִּי בִּלְעָם, וְהַבְּרָכוֹת מִפִּי משֶׁה, אֶלָּא אִלּוּ הוֹכִיחָם בִּלְעָם, הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שׂוֹנֵא מוֹכִיחֵנוּ, וְאִלּוּ בֵּרְכָם משֶׁה, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים אוֹהֲבָן בֵּרְכָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹכִיחָן משֶׁה שֶׁאוֹהֲבָן, וִיבָרְכָן בִּלְעָם שֶׁשֹּׂוֹנְאָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְרוּ הַבְּרָכוֹת וְהַתּוֹכָחוֹת בְּיַד יִשְׂרָאֵל.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, אִלּוּ אַחֵר הוֹכִיחָן הָיוּ אוֹמְרִים זֶה מוֹכִיחֵנוּ משֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (במדבר טז, טו): לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי, לָזֶה נָאֶה לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, אִלּוּ אַחֵר אוֹמֵר (שמות יח, יא): עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' וגו', הָיוּ אוֹמְרִים זֶה אוֹמֵר עַתָּה יָדַעְתִּי, אֶלָּא יִתְרוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁחִזֵּר עַל כָּל בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא מָצָא בָהֶם מַמָּשׁ וְאַחַר כָּךְ בָּא וְנִתְגַּיֵּר, לָזֶה נָאֶה לוֹמַר עַתָּה יָדַעְתִּי. דָּבָר אַחֵר, אִלּוּ אַחֵר אוֹמֵר (קהלת א, ב): הֲבֵל הֲבָלִים, הָיוּ אוֹמְרִים זֶה אֵין לוֹ פְּרוּטָה לֶאֱכֹל וְהוּא אוֹמֵר הֲבֵל הֲבָלִים, אֶלָּא שְׁלֹמֹה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (מלכים א י, כז): וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּיְרוּשָׁלָיִם כַּאֲבָנִים, לָזֶה נָאֶה לוֹמַר הֲבֵל הֲבָלִים. דָּבָר אַחֵר, אִלּוּ אַחֵר אוֹמֵר (קהלת ג, יא): אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, הָיוּ אוֹמְרִים זֶה לֹא אָכַל מְאוּמָה מִיָּמָיו וְהוּא אוֹמֵר אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, אֶלָּא שְׁלֹמֹה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (מלכים א ה, ז): וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָבִים הָאֵלֶּה וגו' וְלֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר, מַאי וְלֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר, אָמַר רַבִּי חָמָא בְּר' חֲנִינָא שֶׁהָיוּ מְבִיאִין לוֹ תְּרָדִין בִּימוֹת הַחַמָּה וְקִשּׁוּאִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, לָזֶה נָאֶה לוֹמַר אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, אִלּוּ אַחֵר אוֹמֵר (דניאל ד, לב): וְכָל דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין, הָיוּ אוֹמְרִים זֶה לֹא שָׁלַט עַל שְׁנֵי זְבוּבִין מִיָּמָיו וְהוּא אוֹמֵר וְכָל דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין, אֶלָּא נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דניאל ב, לח): וּבְכָל דִּי דָאְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בְּרָא וְעוֹף שְׁמַיָא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן, לָזֶה נָאֶה לוֹמַר וְכָל דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין. דָּבָר אַחֵר, אִלּוּ אַחֵר אוֹמֵר (דברים לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, הָיוּ אוֹמְרִים זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ טִיבָהּ שֶׁל מִדַּת הַדִּין, וְהוּא אוֹמֵר הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, אֶלָּא משֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים קג, ז): יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה, לָזֶה נָאֶה לוֹמַר הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּדְּבוֹרִים הָיוּ בָּנַי מִתְנַהֲגִים בָּעוֹלָם עַל יְדֵי צַדִּיקִים וְעַל יְדֵי נְבִיאִים. דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ דִּבְשָׁהּ מָתוֹק וְעֻקְּצָהּ מָר, כָּךְ הֵן דִּבְרֵי תוֹרָה, כָּל מִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן נוֹטֵל אִפּוֹפָּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת, (שמות לא, יד): מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת. וְכָל מִי שֶׁמְקַיֵּם אוֹתָהּ זוֹכֶה לְחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יב): לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ דֻּבְשָׁהּ לְבַעְלָהּ וְעֻקְּצָהּ לַאֲחֵרִים, כָּךְ הֵן דִּבְרֵי תוֹרָה, סַם חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל, וְסַם הַמָּוֶת לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, מָה הַדְּבוֹרָה הַזֹּאת כָּל מַה שֶּׁהִיא מְסַגֶּלֶת, מְסַגֶּלֶת לִבְעָלֶיהָ, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיִשְׂרָאֵל מְסַגְּלִין מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הֵם מְסַגְּלִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁהָיָה מוֹכֵר אַרְגָּמָן וְהָיָה מַכְרִיז הֲרֵי אַרְגָּמָן, הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְשָׁמַע אֶת קוֹלוֹ, קָרָא אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ, מָה אַתָּה מוֹכֵר, אָמַר לוֹ לֹא כְלוּם, אָמַר לוֹ אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלְךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר הֲרֵי אַרְגָּמָן, וְאַתָּה אוֹמֵר לֹא כְלוּם, אָמַר לוֹ מָרִי אֱמֶת אַרְגָּמָן הוּא, אֶלָּא אֶצְלְךָ אֵינוֹ כְּלוּם. כָּךְ משֶׁה, לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא אֶת הַפֶּה וְאֶת הַדִּבּוּר, אָמַר (שמות ד, י): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, אֲבָל אֵצֶל יִשְׂרָאֵל כְּתִיב בּוֹ, אֵלֶּה הַדְּבָרִים.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי סִימוֹן כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּשְׁנֶה הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהוֹכִיחָן עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְתַלְמִיד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עִם רַבּוֹ וְרָאָה גַּחֶלֶת מֻשְׁלֶכֶת, סָבוּר שֶׁהִיא אֶבֶן טוֹבָה, נָטַל אוֹתָהּ וְנִכְוָה, לְאַחַר יָמִים הָיָה מְהַלֵּךְ עִם רַבּוֹ וְרָאָה אֶבֶן טוֹבָה, הָיָה סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַחֶלֶת, וְהָיָה מִתְיָרֵא לִגַּע בָּהּ, אָמַר לוֹ רַבּוֹ טֹל אוֹתָהּ אֶבֶן טוֹבָה הִיא. כָּךְ אָמַר משֶׁה בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶן (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, נָטַלְתִּי שֶׁלִּי מִתַּחַת יְדֵיהֶן, וְעַכְשָׁו אֲנִי בָּא לְהוֹכִיחָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה אַל תִּתְיָרֵא.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, רַבָּנִין אָמְרִין, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הוֹאִיל וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶן תּוֹכְחוֹתֶיךָ צָרִיךְ אַתָּה לְבָרְכָן, מִיָּד חָזַר וּבֵרְכָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה וגו', וּמִנַּיִן שֶׁכָּל הַמְקַבֵּל תּוֹכָחָה זוֹכֶה לִבְרָכָה, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה מְפָרֵשׁ (משלי כד, כה): וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה הֱיִיתֶם מִתְבָּרְכִין עַל יְדֵי אֲחֵרִים, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סז, ב): אֱלֹהִים יְחָנֵנוּ וִיבָרְכֵנוּ וגו'.

10 י

ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם (דברים א, יא): הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְמַנָּה חָכָם אוֹ דַיָן עַל הַצִּבּוּר, מַהוּ שֶׁיְהֵא מוּתָּר לוֹ לָדוֹן לְעַצְמוֹ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כג, יג): וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנוּ. וּמַהוּ וְהוּא בְאֶחָד, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן וְחוֹתֵם לְעַצְמוֹ. אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן וּמַהוּ חֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת, וְלָמָּה אֱמֶת, אֱמֶת יֵשׁ בּוֹ שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת, אָלֶ''ף רִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, מֶ''ם אֶמְצָעִית, תי''ו סוֹפָן, לוֹמַר (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. רַבָּנִין אָמְרֵי בּוֹא וּרְאֵה בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְמַנָּה משֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶן אֵינִי יָכוֹל לִשָֹּׂא אֶת מַשָֹּׂאֲכֶם לְעַצְמִי אֶלָּא מַנּוּ לָכֶם דַּיָּנִים שֶׁיִּהְיוּ דָנִין אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, יג): הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, צְרִיכִין הַדַּיָּנִין שֶׁיְהֵא בָּהֶן שֶׁבַע מִדּוֹת, וְאֵלּוּ הֵן (דברים א, יג): חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים, וְאַרְבַּע כְּמוֹ שֶׁכָּתַב לְהַלָּן (שמות יח, כא): וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם וגו', הֲרֵי שֶׁבַע. וְלָמָּה לֹא נִכְתְּבוּ שֶׁבַע כְּאֶחָת, שֶׁאִם לֹא נִמְצְאוּ מִשֶּׁבַע מֵבִיא מֵאַרְבַּע, וְאִם לֹא נִמְצְאוּ מֵאַרְבַּע מֵבִיא מִשָּׁלשׁ, וְאִם לֹא נִמְצְאוּ מִשָּׁלשׁ מֵבִיא מֵאֶחָד, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (משלי לא, י): אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא. (דברים א, יג): וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם, וַאֲשִׂמֵם כְּתִיב. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לָהֶן משֶׁה אִם אִי אַתֶּם נִשְׁמָעִים לָהֶם, אַשְׁמָה תָּלוּי בְּרָאשֵׁיכֶם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לַנָּחָשׁ הַזֶּה שֶׁאָמַר הַזָּנָב לָרֹאשׁ עַד מָתַי אַתָּה מִתְהַלֵּךְ תְּחִלָּה, אֲנִי אֵלֵךְ תְּחִלָּה, אָמַר לוֹ לֵךְ, הָלַךְ וּמָצָא גוּמָא שֶׁל מַיִם וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹכָהּ, מָצָא אֵשׁ וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹכוֹ, מָצָא קוֹצִים וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹכָן, מִי גָרַם לוֹ עַל שֶׁהָלַךְ הָרֹאשׁ אַחַר הַזָּנָב. כָּךְ כְּשֶׁהַקְּטַנִּים נִשְׁמָעִים לַגְּדוֹלִים הֵם גּוֹזְרִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְהוּא עוֹשֶׂה, וּבְשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים מְהַלְּכִין אַחַר הַקְּטַנִּים נוֹפְלִים לְאַחַר פְּנֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְכַלָּה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ וְנִתְפַּחֲמוּ יָדֶיהָ, אִם מְקַנַּחַת הִיא אוֹתָם בַּכֹּתֶל הַכֹּתֶל מִתְפַּחֵם וְיָדֶיהָ אֵין מִתְנַקּוֹת, וְאִם בִּפְסֵיפָס הַפְּסֵיפָס מִתְפַּחֵם וְיָדֶיהָ אֵין מִתְנַקּוֹת, וְאִם מְקַנַּחַת הִיא בִּשְׂעָרָהּ, שְׂעָרָהּ הִיא מִתְנָאָה וְיָדֶיהָ מִתְנַקּוֹת. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִין לִגְדוֹלֵיהֶם וְאֵין גְּדוֹלִים עוֹשִׂים צָרְכֵיהֶם, אַשְׁמָה תְּלוּיָה בְּרֹאשָׁם שֶׁל גְּדוֹלִים, וְאִם לָאו תְּלוּיָה בְּרָאשֵׁיהֶן שֶׁל עַצְמָם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִשְׁמָעִים לִגְדוֹלֵיהֶם וְאֵין גְּדוֹלֵיהֶן עוֹשִׂים צָרְכֵיהֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (ישעיה ג, יד): ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו, וְכָל כָּךְ לָמָּה שֶׁמַּשְֹּׂאוֹי שֶׁל צִבּוּר קָשֶׁה וְאֵין אָדָם יָחִיד יָכוֹל לִשָֹּׂא מַשָֹּׂאָן שֶׁל צִבּוּר בְּעַצְמוֹ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי משֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים לֹא הָיָה יָכֹל לָשֵׂאת מַשְֹּׂאוֹי שֶׁל צִבּוּר לְעַצְמוֹ, מִנַּיִן (דברים א, ט): וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא וגו', בְּאֵיזוֹ עֵת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּעֵת יִתְרוֹ, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (שמות יח, יח): כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשׂהוּ לְבַדֶּךָ. רַבִּי חִיָּיא אָמַר בְּעֵת מִתְאוֹנְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, יד): לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה וגו'. (במדבר יא, יב): הֶאָנֹכִי הָרִיתִי וגו'. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה אָמַרְתָּ (ישעיה מו, ג): הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן וגו', אַתָּה נָאֶה לְךָ לִטְעֹן אוֹתָן, אָמַר משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִטְעֹן עֲשָׂרָה כַּיּוֹצֵא בָכֶם, וְלָמָּה אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת אֶתְכֶם, שֶׁה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם עַל גַּבֵּי דַיָּנֵיכֶם, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם.

11 יא

דָּבָר אַחֵר, ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם (דברים א, י), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ה, ח): אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ. אָמַר רַבִּי אִלְעָאי בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָה, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שֶׁיִּגְאַל אֶת בָּנָיו בְּב' אוֹתִיּוֹת, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי. כְּשֶׁבָּא לְגָאֳלָם, גְּאָלָם בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. אָמַר רַבִּי יוּדָן מִלָּבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי (דברים ד, לד): עַד סוֹף הַפָּסוּק ע''ב אוֹתִיּוֹת. רַבִּי אָבִין אָמַר בִּשְׁמוֹ גְּאָלָם, וּשְׁמוֹ ע''ב אוֹתִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אִלְעָאי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָה מִפְּנֵי מָה לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיִּתֵּן לְבָנָיו אֶת הַמָּן, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כָּךְ הִיא דַּרְכָּן שֶׁל צַדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂין הַרְבֵּה. דָּבָר אַחֵר, מִפְּנֵי מָה לֹא גִּלָּה אוֹתוֹ לָהֶן, שֶׁאִלּוּ גִּלָּה אוֹתוֹ לָהֶן הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים כְּבָר אָכַלְנוּ אוֹתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, תֵּדַע לְךָ, תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶן וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (במדבר יא, ה): זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה וגו', לְפִיכָךְ לֹא גִּלָּה לָהֶן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אִלְעָאי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָה, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שֶׁמְּגַדֵּל בָּנָיו כַּכּוֹכָבִים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ה): כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, וּכְשֶׁבָּא לְבָרְכָן בֵּרְכָן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַר לָהֶם, מַהוּ (דברים א, י): לָרוֹב, (בראשית כב, יז): הַרְבָּה אַרְבֶּה, מַהוּ אוֹמֵר (תהלים יח, מד): תְּפַלְטֵנִי מֵרִיבֵי עָם תְּשִׂימֵנִי וגו', אֶלָּא אָמַר דָּוִד (שמואל ב כב, מד): וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי, שֶׁלֹא יְהֵא לִי דִּין אֶצְלָן, תְּפַלְטֵנִי מֵרִיבֵי עָם, שֶׁלֹא יְהֵא לָהֶם דִּין אֶצְלִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּוִד, מָה אַתָּה יוֹשֵׁב לְךָ אֶצְלָן, חַיֶּיךָ כְּבָר מִנִּיתִי אוֹתְךָ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. אָמַר לְפָנָיו הוֹאִיל וּמִנִּיתָ אוֹתִי עַל בָּנֶיךָ, תֵּן לָהֶם לֵב שֶׁיִּשָּׁמְעוּ לִי בָנֶיךָ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים יח, מה): לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי. וְעוֹד אָמַר דָּוִד (תהלים יח, מד): תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אִם דַּנְתָּ אֶת הַגּוֹי בָּא הוּא וּמוֹסֶרְךָ לָאֱלוֹהַּ, וּמִי הוּא, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. אָמַר לָהֶן משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִטְעֹן עֲשָׂרָה כַּיּוֹצֵא בָכֶם וּמֵאָה כַּיּוֹצֵא בָכֶם, וְלָמָּה לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם, שֶׁה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם עַל גַּבֵּי דַיָּנֵיכֶם.

12 יב

ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי וגו' (דברים א, י), אָמַר לָהֶן הַיּוֹם אַתֶּם כַּכּוֹכָבִים, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, לָרֹב, אַתֶּם עֲתִידִים לִהְיוֹת דּוֹמִין לְרַבְּכֶם, כֵּיצַד, כְּתִיב כָּאן (דברים ד, כד): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה, וּכְתִיב בְּיִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבוֹא (ישעיה י, יז): וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא, וּמַה מִּי שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הֲרֵי הוּא כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו, ח): כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם, מִי שֶׁעוֹבֵד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹתוֹ, וּמִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (ירמיה יז, ז): בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וגו'. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אַבָּא לֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד מְחִצָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים לִהְיוֹת לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהֵם שׁוֹאֲלִים לָהֶם מַה הֲלָכוֹת חִדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַיּוֹם. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חֲנִינָא וְאַל תִּתְמַהּ אַף בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיְתָה מְחִצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כה): וְרֵוֵהּ דִּי רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין, שֶׁהָיוּ לִפְנִים מֵהַמַּלְאָךְ, וְהוּא מְכַבֶּה לִפְנֵיהֶם הָאֵשׁ.

13 יג

ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם וגו' (דברים א, יא), אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, לְהַבִּיט בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל משֶׁה יֵשׁ בָּהֶן מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ, מַה כְּתִיב (דברים א, יא): אֶלֶף פְּעָמִים, אֶלֶף פַּעַם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא פְּעָמִים. דָּבָר אַחֵר, (דברים א, יא): יוֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם, אָמַר רַבִּי אַחָא יְכוֹלִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לוֹ, רַבֵּנוּ משֶׁה, אָנוּ יֵשׁ בָּנוּ אֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה מוֹכִיחֵנוּ וְקִבַּלְנוּ תּוֹכְחוֹתֶיךָ, אֶלָּא שָׁתְקוּ, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר כָּכֶם, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בָּכֶם, מְקַבְּלִים תּוֹכָחוֹת וְשׁוֹתְקִים. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בֵּרְכָן בִּלְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת, שֶׁתּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְתֵרָה מִן הָעִקָּר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם לוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ לִיטְרָא שֶׁל בָּשָׂר וְאוֹמֵר לוֹ הוֹסֵף לִי, כַּמָּה הוֹסִיף לוֹ אוּנְקְיָא, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹסַפְתּוֹ יְתֵרָה מִן הָעִקָּר, כֵּיצַד, יִצְחָק הָיָה עִקָּר לְאַבְרָהָם, וּמַה שֶּׁהוֹסִיף לוֹ יוֹתֵר מִן הָעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, א): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וגו'. יוֹסֵף הָיָה עִקָּר לְאִמּוֹ, בִּנְיָמִין שֶׁהָיָה תּוֹסֶפֶת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כד): יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, מַה כְּתִיב (בראשית מו, כא): וּבְנֵי בִנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל וגו', הֲרֵי יוֹתֵר מִיּוֹסֵף. חִזְקִיָּה עִקַּר מַלְכוּתוֹ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמַה שֶּׁהוֹסִיף לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִן הָעִקָּר, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, ה): הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁתּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְתֵרָה עַל הָעִקָּר. לְפִיכָךְ בֵּרְכָן בִּלְשׁוֹן תּוֹסָפֶת. (דברים א, יא): וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְשַׂר הַצָּבָא שֶׁיֵּלֵךְ לְחַלֵּק לְלִגְיוֹנוֹתָיו מִלִּיטְרָא לִיטְרָא שֶׁל זָהָב, הָלַךְ וְנָתַן לָהֶם מֵחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה זְהוּבִים וּמֵעֲשָׂרָה זְהוּבִים. אָמְרוּ לוֹ הַמֶּלֶךְ אָמַר לְךָ שֶׁתִּתֵּן לָנוּ מִלִּיטְרָא לִיטְרָא שֶׁל זָהָב, וְנָתַתָּ לָנוּ מֵחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה זְהוּבִים, אָמַר לָהֶן מִשֶּׁלִּי הֵן כְּשֶׁיָּבוֹא הַמֶּלֶךְ הוּא יִתֵּן לָכֶם מִשֶּׁלּוֹ. כָּךְ אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל רַבֵּנוּ משֶׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נָתַן קִצְּבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֶלֶף פְּעָמִים, אָמַר לָהֶם מַה שֶּׁבֵּרַכְתִי אֶתְכֶם מִשֶּׁלִּי בֵּרַכְתִּי, כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.

14 יד

דָּבָר אַחֵר, ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וגו', לָמָּה בֵּרַךְ אוֹתָם כַּכּוֹכָבִים, מָה הַכּוֹכָבִים הַלָּלוּ מַעֲלוֹת עַל גַּבֵּי מַעֲלוֹת, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל מַעֲלוֹת עַל גַּבֵּי מַעֲלוֹת. מָה הַכּוֹכָבִים הַלָּלוּ אֵין לָהֶם לֹא חֵקֶר וְלֹא מִנְיָן, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם לֹא חֵקֶר וְלֹא מִנְיָן. מָה הַכּוֹכָבִים שַׁלִּיטִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לָמָּה לֹא מָשַׁלְתָּ אֶת בָּנֶיךָ בַּחַמָּה וּבַלְּבָנָה שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִכּוֹכָבִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ חַמָּה וּלְבָנָה יֵשׁ לָהֶם בּוּשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו', אֲבָל הַכּוֹכָבִים אֵין לָהֶם בּוּשָׁה לְעוֹלָם, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (יואל ב, כז): וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם.

15 טו

רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה (דברים ב, ג), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא זָהִיר בְּכִבּוּד אָב וָאֵם, מַהוּ שְׂכָרוֹ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא כִּבּוּד אָב וָאֵם וכו'. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אֵי זֶהוּ כִּבּוּד אָב וָאֵם, אָמַר לָהֶם צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה דָּמָה בֶּן נְתִינָה בְּאַשְׁקְלוֹן וְהָיְתָה אִמּוֹ חַסְרַת דַּעַת, וְהָיְתָה מַסְטַרְתּוֹ בֵּין חֲבֵרָיו, וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לָהּ אֶלָּא דַּיֵּךְ אִמִּי. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ פַּעַם אַחַת בָּאוּ חֲכָמִים אֶצְלוֹ לִקַּח הֵימֶנּוּ אֶבֶן אַחַת טוֹבָה שֶׁנֶּאֶבְדָה מִכְּלִי כֹּהֵן, שֶׁהָיָה דָּר בְּאַשְׁקְלוֹן, וּפָסְקוּ עִמּוֹ בְּאֶלֶף זְהוּבִים, נִכְנָס וּמָצָא רַגְלוֹ שֶׁל אָבִיו פְּשׁוּטָה עַל הַתֵּבָה שֶׁהָיְתָה אֶבֶן טוֹבָה בְּתוֹכָה וְהָיָה יָשֵׁן, וְלֹא בִּקֵּשׁ לְצַעֲרוֹ וְיָצָא לַחוּץ רֵיקָם, כֵּיוָן שֶׁלֹא הוֹצִיאָהּ כַּסְּבוּרִין שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהֶן יוֹתֵר, וְהֶעֱלוּ דָּמֶיהָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים. כְּשֶׁנֵּעוֹר אָבִיו מִשְׁנָתוֹ נִכְנָס וְהוֹצִיאָהּ לָהֶן, בִּקְּשׁוּ לִתֵּן לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים, אָמַר לָהֶם חַס לִי, אֵינִי נֶהֱנָה מִשְׂכַר אֲבוֹתַי, אֶלָּא, בַּדָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁפָּסַקְתִּי עִמָּכֶם, אֶלֶף זְהוּבִים, כָּךְ אֲנִי נוֹטֵל מִכֶּם. וּמַה שָֹּׂכָר נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה יָלְדָה פָּרָתוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה, וּמְכָרָהּ יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים. רְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כִּבּוּד אָב וָאֵם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא כִּבֵּד בְּרִיָּה אֶת אֲבוֹתָיו כְּמוֹ אֲנִי אֶת אֲבוֹתַי, וּמָצָאתִי שֶׁכִּבֵּד עֵשָׂו לְאָבִיו יוֹתֵר מִמֶּנִּי. כֵּיצַד, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִי בְּכֵלִים צוֹאִים, וּכְשֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ לַשּׁוּק הָיִיתִי מַשְׁלִיךְ אוֹתָן הַכֵּלִים וְלוֹבֵשׁ כֵּלִים נָאִים וְיוֹצֵא בָהֶן, אֲבָל עֵשָׂו לֹא הָיָה עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא אוֹתָן כֵּלִים שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ וּמְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן אֶת אָבִיו, הֵן מְעֻלִּים. תֵּדַע לְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא לָצוּד וּלְהָבִיא לְאָבִיו שֶׁיְבָרֵךְ אוֹתוֹ, מֶה עָשְׂתָה רִבְקָה שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ, נָתְנָה לוֹ מַטְעַמִּים וְאָמְרָה לוֹ לֵךְ אֵצֶל אָבִיךָ וְטֹל הַבְּרָכוֹת עַד שֶׁלֹא יִטֹּל אוֹתָן אָחִיךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהּ יַעֲקֹב אִמִּי אֵין אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁעֵשָׂו אָחִי (בראשית כז, יא): אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק, שֶׁלֹא יַרְגִּישׁ אָבִי שֶׁאֵינִי עֵשָׂו וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ בְּפָנָיו, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, יב): אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וגו'. אָמְרָה לוֹ בְּנִי אָבִיךָ עֵינָיו כֵּהוֹת וַאֲנִי מַלְבֶּשֶׁת אוֹתְךָ אוֹתָן כֵּלִים נָאִים שֶׁאָחִיךָ לוֹבֵשׁ וּמְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן אֶת אָבִיךָ, וְאַתָּה נִכְנָס אֶצְלוֹ וְהוּא אוֹחֵז בְּיָדְךָ וְסָבוּר בְּךָ שֶׁאַתָּה עֵשָׂו וּמְבָרֵךְ אוֹתְךָ, וּמִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, טו): וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו וגו', שֶׁבָּהֶן הָיָה לָמוּד לְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, טו): וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב. לְפִיכָךְ כְּשֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב אֶצְלוֹ מַה יִּצְחָק אוֹמֵר לוֹ (בראשית כז, כב): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, בֵּרַךְ אוֹתוֹ וְיָצָא לוֹ, וּבָא עֵשָׂו וְנִכְנַס אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ מִי אַתָּה מֵסִיחַ עִמִּי בְּלֵב [נסח אחר: בקול] גָּדוֹל, אָמַר לוֹ (בראשית כז, לב): אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹלוֹ יָדַע שֶׁעֵשָׂו הוּא, אָמַר לוֹ בְּנִי (בראשית כז, לה): בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל עֵשָׂו צֹוֵחַ וְאוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה מֶה עָשָׂה לִי הַתָּם הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, לֹא דַי שֶׁצָּחַק לִי עַל שֶׁמָּכַרְתִּי לוֹ אֶת בְּכוֹרָתִי, (בראשית כז, לו): וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁעֵשָׂו הָיָה זָהִיר בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו. אָמַר רַבִּי יוּדָן כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מִלְחָמָה, הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אוֹתוֹ הַר שֶׁהָאָבוֹת קְבוּרִים בּוֹ, אָמַר לוֹ, משֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לְהִזְדַוֵּג לוֹ, עַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ לוֹ שְׂכַר הַכִּבּוּד שֶׁכִּבֵּד אֶת אֵלּוּ שֶׁקְּבוּרִין בָּהָר הַזֶּה, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן, רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה.

16 טז

דָּבָר אַחֵר, רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ס, יא): מִי יוֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר, זוֹ רוֹמִי, וְלָמָּה דָוִד קוֹרֵא אוֹתָהּ מָצוֹר, עִיר שֶׁמֵּצֵרָה וּמְבַצְּרָה לְיִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, עִיר מָצוֹר, שֶׁמְבֻצֶּרֶת מִכָּל מָקוֹם, שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לִכְבּשׁ אוֹתָהּ. דָּבָר אַחֵר, עִיר מָצוֹר, עִיר שֶׁהַכֹּל מְבַצְּרִין אוֹתָהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה דָוִד מִתְאַוֶּה וְאוֹמֵר מִי יוֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר, מִי יִתֵּן שֶׁאֶפָּרַע מִמֶּנָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּוִד, וְיָכוֹל אַתָּה לָהּ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (תהלים ס, יא): מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם, אָמַר לְפָנָיו מִי שֶׁכְּבָר הִשְׁלִיטַנִי עַל אֱדוֹם הוּא מַשְׁלִיט אוֹתִי אַף עַל זוֹ סַגִּיאִין, וּמִנַּיִן שֶׁשָּׁלַט דָּוִד עַל אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ח, יד): וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים. מַהוּ נְצִיבִים, רַבִּי סִימוֹן אָמַר קַסְטְרֵס. רַבָּנָן אָמְרִי אַדְרִיאַנְטִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּוִד, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיָּדֶיךָ חַדּוֹת וַחֲרוּצוֹת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִרְדּוֹת אֶת עוֹלָמִי בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר, דָּוִד, אֲנִי צָרִיךְ לָהּ לְדוֹרוֹת, וּכְבָר משֶׁה רַבְּךָ בִּקֵּשׁ לְהִזְדַוֵּג בָּהֶן, וְאָמַרְתִּי לוֹ רַב לָכֶם, רַב יְצַוֶּה לְתַלְמִידָיו סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה.

17 יז

דָּבָר אַחֵר, רַב לָכֶם סֹב. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, ז): דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ וגו', מַהוּ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, צַפֵּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב, ו): מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְקֵסָרִין, מַהוּ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, אִם בָּאוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִין קַבֵּל אוֹתָן בְּחִילָה. (תהלים לז, ז): אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, זֶה עֵשָׂו, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ירמיה יב, א): מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה. (תהלים לז, ז): בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת, זֶה עֵשָׂו שֶׁדָּן אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּעָרְמָה, כֵּיצַד, הַדַּיָּן הַזֶּה שֶׁל מַלְכוּת, דָּן אֶת הָרוֹצֵחַ, וְהוּא אוֹמֵר לָמָּה הָרַגְתָּ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא הֲרַגְתִּיו, וְהוּא שׁוֹאֵל אוֹתוֹ וְאוֹמֵר וּבַמֶּה הֲרַגְתּוֹ בְּסַיָּף אוֹ בְּרוֹמַח אוֹ בְּסַכִּין. דָּבָר אַחֵר, דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הָיוּ שָׁם שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַזִּיקִין, וְהָיוּ עוֹמְדִים עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל לִפְגֹּעַ בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה רוֹאָה וְשׁוֹתֶקֶת, מִנַּיִן, שֶׁכְּתִיב (איכה ב, ג): הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְנֵי אוֹיֵב, אַף הֵם נָתְנוּ מָקוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, רָאָה אוֹתוֹ מַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ, וְשׁוֹתֵק לוֹ, וְאַתֶּם מְבַקְּשִׁין לְהִזְדַּוֵּג לוֹ, עַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ לוֹ שְׂכַר כִּבּוּד אֲבוֹתָיו. רַב לָכֶם סֹב. מַהוּ סֹב אֶת הָהָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַרְבֵּה סִבֵּב עֵשָׂו אֶת הוֹרוֹ זֶה, זֶה אָבִיו שֶׁהָיָה זָקוּק לוֹ לְהַאֲכִילוֹ, מִנַּיִן (בראשית כה, כח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִּד בְּפִיו. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי גְּדַלְיָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּמוּלוֹת אֲנִי פּוֹרֵעַ, בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב דּוֹרוֹן לְעֵשָׂו, מֶה עֵשָׂו אוֹמֵר לוֹ (בראשית לג, ט): יֶשׁ לִי רָב, לֹא תִצְטָעֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה כִּבְּדוֹ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אֲנִי אוֹמֵר לוֹ פְּנוּ מִלְּפָנָיו רַב לָכֶם סֹב.

18 יח

דָּבָר אַחֵר, מַהוּ רַב לָכֶם, אָמַר רַבִּי אַחָא נוֹגְעִין אַתֶּם בּוֹ, בְּשֶׁלָּכֶם אַתֶּם נוֹגְעִים, כֵּיצַד, בְּרָכָה אַחַת בֵּרְכוֹ אָבִיו (בראשית כז, מ): וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וּלְיַעֲקֹב בֵּרַךְ עֶשֶׂר בְּרָכוֹת, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (בראשית לג, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם, אִם בְּטֵלָה הִיא בִּרְכָתוֹ, אַף עֶשֶׂר שֶׁלָּכֶם בְּטֵלוֹת, רַב לָכֶם סֹב.

19 יט

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, כְּשֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו אֵצֶל אָבִיו וְרָאָה שֶׁנָּטַל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, אָמַר לוֹ לֹא הִנַּחְתָּ לִי אֲפִלּוּ בְּרָכָה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, לו): הֲלֹא אָצַלְתָּ לִי בְּרָכָה. אָמַר לוֹ יִצְחָק אֲפִלּוּ אֲנִי מְבָרֶכְךָ, לוֹ אֲנִי מְבָרֵךְ, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לוֹ (בראשית כז, כט): הֱוֵה גְּבִיר לְאַחֶיךָ, הָעֶבֶד וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לֹא שֶׁל אֲדוֹנָיו הֵם. מַהוּ פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה, אָמַר רַבִּי חִיָּא אָמַר לָהֶם אִם רְאִיתֶם אוֹתוֹ שֶׁמְבַקֵּשׁ לְהִתְגָּרוֹת בָּכֶם אַל תַּעַמְדוּ כְּנֶגְדוֹ אֶלָּא הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיַּעֲבֹר עוֹלָמוֹ, הֱוֵי פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָבִיו מְבָרְכוֹ (בראשית כז, מ): וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאַתָּה מַסְכִּים עִמּוֹ וְאוֹמֵר לָנוּ הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם מִפָּנָיו, וּלְהֵיכָן נִבְרָח. אָמַר לָהֶן, אִם רְאִיתֶם שֶׁמִּזְדַּוֵּג לָכֶם בִּרְחוּ לַתּוֹרָה, וְאֵין צָפֹנָה אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ב, ז): יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ צָפֹנָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמְתִּינוּ עַד עַכְשָׁו מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָבוֹא, וִיקַיֵּם (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ וגו'.

20 כ

וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר (דברים כ, ד), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא לָכֶם בִּלְבַד אֲנִי מְצַוֶּה אֶלָּא אַף אַתֶּם צַוּוּ לִבְנֵיכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אַף אַתָּה צַוֵּה לְרָאשֵׁי הַדּוֹרוֹת שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ בְּכָבוֹד, הֱוֵי וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כְּשֶׁעָמַד עֵשָׂו עִם יַעֲקֹב אָמַר לוֹ עֵשָׂו, יַעֲקֹב אָחִי, נְהַלֵּךְ שְׁנֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּאֶחָת, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב (בראשית לג, יד): יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ, מַהוּ יַעֲבָר נָא, טֹל עוֹלָמְךָ תְּחִלָּה. מַהוּ (בראשית לג, יד): אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְלָאכָה וגו', אָמַר לוֹ עַד עַכְשָׁו יֵשׁ לִי לְהַעֲמִיד חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דניאל א, ד): יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מְאוּם. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לוֹ עַד עַכְשָׁו יֵשׁ לִי לְהַעֲמִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיה ט, ה): כִּי יֶלֶד יֻלַד לָנוּ. (בראשית לג, יד): עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ שֶׁעָמַד יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו בְּשֵׂעִיר, וּמַהוּ שֵׂעִירָה, אָמַר לוֹ עַד עַכְשָׁו יֵשׁ לִי לְהַעֲמִיד שׁוֹפְטִים וּמוֹשִׁיעִים לְהִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁעִים וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד מָתַי מְשֻׁעְבָּדִים אָנוּ בְּיָדוֹ, אָמַר לָהֶם עַד שֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (במדבר כד, יז): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיֵּצֵא כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְיִשְׂרֹף קַשּׁוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, יח): וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מוֹפִיעַ מַלְכוּתִי וְאֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן וגו'.

21 כא

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רְאֵה הַחִלֹתִי וגו' (דברים ב, לא), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ עֶרֶב שַׁבָּת וְחָשְׁכָה לוֹ, וְהָיוּ בְּיָדָיו מָעוֹת אוֹ דָּבָר אַחֵר, הֵיאַךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי, וְלָמָּה מֻתָּר לוֹ שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ לְנָכְרִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי כְּשֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ לֹא נִצְטַוּוּ אֶלָּא עַל שִׁבְעָה דְבָרִים וְאֵין הַשַּׁבָּת מֵהֶן, לְפִיכָךְ הִתִּירוּ שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ לְנָכְרִי. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁשָּׁמַר אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַמִּילָה חַיָּב מִיתָה, לָמָּה, שֶׁלֹא נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ. וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁשָּׁמַר אֶת הַשַּׁבָּת חַיָּב מִיתָה, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ וּמַטְרוֹנָה יוֹשְׁבִין וּמְסִיחִין זֶה עִם זֶה, מִי שֶׁבָּא וּמַכְנִיס עַצְמוֹ בֵּינֵיהֶם אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, כָּךְ הַשַּׁבָּת הַזּוֹ בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יז): בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ כָּל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁבָּא וּמַכְנִיס עַצְמוֹ בֵּינֵיהֶם עַד שֶׁלֹא קִבֵּל עָלָיו לִמּוֹל חַיָּב מִיתָה. רַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְפִי שֶׁלֹא נִצְטַוּוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עַל הַשַּׁבָּת תֹּאמַר אִם הֵם עוֹשִׂים אוֹתָה אַתָּה נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַדָּבָר הַזֶּה אַתָּה מִתְיָרֵא, חַיֶּיךָ אֲפִלּוּ הֵם עוֹשִׂים כָּל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֲנִי מַפִּילָן בִּפְנֵיכֶם, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרֵינַן בָּעִנְיָן רְאֵה הַחִתִי תֵּת לְפָנֶיךָ.

22 כב

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה הַחִתִי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמט, ח): לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים. וּמַהוּ מַלְכֵיהֶם, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֵלּוּ הֵם מַלְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, (תהלים קמט, ח): וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, אֵלּוּ שָׂרֵיהֶם שֶׁל מַעְלָה, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מְאֻמָּה עַד שֶׁפּוֹרֵעַ מִשָֹּׂרָהּ תְּחִלָּה, כֵּיצַד, פַּרְעֹה וְכָל הַמִּצְרִיִּים לֹא שִׁקְּעָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם עַד שֶׁשִּׁקַּע לְשָׂרָן תְּחִלָּה, מְנָא לָן, אָמְרֵי רַבָּנָן סוּסִים וְרוֹכְבֵיהֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (שמות טו, א): סוּס וְרֹכְבוֹ, זֶה הַשַֹּׂר שֶׁלָּהֶן, וּכְשֶׁיָּצְאוּ הַמִּצְרִיִּים לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל תָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהָיוּ רוֹאִין שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִּם פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק דִּכְתִיב (שמות יד, י): וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, זֶה הַשַֹּׂר שֶׁלָּהֶן, הֱוֵי לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וגו'. וְאַף סִיחוֹן וְעוֹג כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג עִם יִשְׂרָאֵל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, רְאֵה שֶׁהִפַּלְתִּי שַׂר שֶׁלָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאֵה הַחִתִי תֵּת לְפָנֶיךָ.

23 כג

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה הַחִתִי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יג, יב): תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה מְדַבֵּר בַּיְּשׁוּעָה הָעוֹמֶדֶת לָבוֹא, כֵּיצַד כְּשֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל (חגי ב, ו): עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הֵן אוֹמְרִים: תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם (ישעיה סב, יא): הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא, אָמְרוּ (משלי יג, יב): וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה. דָּבָר אַחֵר, תּוֹחֶלֶת מְמוּשָׁכָה, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁהָיָה משֶׁה הוֹלֵךְ וּבָא וּמֵבִיא עָלָיו מַכּוֹת, וְעַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ יִשְׂרָאֵל סְבוּרִין שֶׁמְּשַׁלְּחָן. וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה, זֶה מִלְחֲמוֹת סִיחוֹן וְעוֹג, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיָּד: רְאֵה הַחִתִי תֵּת לְפָנֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ רְאֵה הַחִתִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה, רְאֵה שֶׁהִפַּלְתִּי שַׂר שֶׁלָּהֶן, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, כְּמֶלֶךְ שֶׁאוֹסֵר שׂוֹנְאוֹ שֶׁל בְּנוֹ לְפָנָיו, וְאוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה בּוֹ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ.

24 כד

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה הַחִתִי, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ, נָפְלָה אֵימָתָן עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, טז): תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן וְעוֹג, הָיוּ הָאֱמוֹרִיִּים שׁוֹאֲלִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ בְּחַיֶּיךָ אֻמָּה זוֹ שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ מִלְחָמָה גִּבּוֹרִים הֵם אוֹ לֹא, כַּמָּה אֻמּוֹת הֵן, וְהֵן אוֹמְרִים בְּנֵי שָׁלשׁ אֻמּוֹת הֵן, אָמַר סִיחוֹן וְעוֹג וְכָל הָאֻמָּה הַזּוֹ שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּנֵי שָׁלשׁ אֻמּוֹת הֵן, אָמְרוּ נְזַיֵּן עַצְמֵנוּ וְנֵצֵא עֲלֵיהֶם וְאָנוּ הוֹרְגִין אוֹתָם, מִנַּיִן (דברים ב, לב): וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ. בָּאוּ משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל לִתְחוּמָהּ שֶׁל אֶדְרֶעִי, אָמַר לָהֶן משֶׁה נַחְנֶה כָּאן וְאָנוּ נִכְנָסִין בְּשַׁחֲרִית, בָּאוּ לִכָּנֵס לְאֶדְרֶעִי וַעֲדַיִן לֹא הָיְתָה הָעַיִן רוֹאָה, תָּלָה משֶׁה אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עוֹג יוֹשֵׁב עַל הַחוֹמָה וְרַגְלָיו מַגִּיעוֹת לָאָרֶץ, אָמַר משֶׁה אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי רוֹאֶה, חוֹמָה אַחֶרֶת בָּנוּ אֵלּוּ בַּלַּיְלָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה הוּא עוֹג. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֹרֶךְ רַגְלָיו שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמּוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא משֶׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּתְיָרֵא שֶׁאֲנִי מַפִּילוֹ לְפָנֶיךָ, מִנַּיִן (במדבר כא, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ, עוֹג הָיָה תּוֹלֵשׁ הַר וְזוֹרֵק עַל יִשְׂרָאֵל, וּמשֶׁה הָיָה נוֹטֵל צְרוֹר וּמַזְכִּיר עָלָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וּסְמָכוֹ, יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אֲרוּרוֹת הַיָּדַיִם שֶׁכָּךְ זוֹרְקוֹת, וֶאֱמוֹרִיִּים אוֹמְרִים, בְּרוּכוֹת הַיָּדַיִם שֶׁכָּךְ סוֹמְכוֹת.

25 כה

דָּבָר אַחֵר (דברים ג, ב): וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ, כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנּוּ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (דברים ג, ב): כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר פָּסַקְתִּי דִינוֹ מִימוֹת אַבְרָהָם, כֵּיצַד, בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁבָּה לוֹט בֶּן אָחִיו, וּבָא עוֹג וּבִשֵֹּׂר אֶת אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא פָּלִיט הָיָה שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹג, שֶׁבָּא וּמָצָא אֶת אַבְרָהָם עָסוּק בְּמִצְווֹת בְּעֻגּוֹת הַפֶּסַח, וְלֹא בָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם נוֹיָהּ שֶׁל שָׂרָה, אָמַר בְּלִבּוֹ הֲרֵינִי מְבַשֵֹּׂר אוֹתוֹ, וְהַגְּדוּד הוֹרְגוֹ, וְנוֹטֵל אֲנִי אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִי רָשָׁע, כָּךְ אָמַרְתָּ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ שְׂכַר רַגְלֶיךָ, וּמַאֲרִיךְ לְךָ שָׁנִים, וּמַה שֶּׁחָשַׁבְתָּ בְּלִבְּךָ הֲרֵינִי הוֹרֵג אַבְרָהָם וְנוֹטֵל אֶת שָׂרָה, בְּיַד בְּנֵי בָנֶיהָ עָתִיד אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל. דָּבָר אַחֵר, כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנּוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, כְּבָר פָּסַקְתִּי אֶת דִּינוֹ מִימוֹת יִצְחָק, כֵּיצַד, בְּשָׁעָה שֶׁמָּל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה וְקָרָא לְכָל מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, ח): וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל וגו', מַהוּ גָּדוֹל, שֶׁכָּל גְּדוֹלִים הָיוּ שָׁם, אַף עוֹג הָיָה שָׁם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ לוֹ לְעוֹג לֹא כָּךְ הָיִיתָ אוֹמֵר, אַבְרָהָם פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא וְאֵינוֹ מוֹלִיד, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת יִצְחָק אָמַר, מַהוּ זֶה, אֵין זֶה כְּלוּם, בְּאֶצְבָּעִי אֲנִי הוֹרְגוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אָמַרְתָּ, עַל מְנָת שֶׁתִּרְאֶה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וּבְיָדָם אוֹתוֹ הָאִישׁ עָתִיד לִפֹּל. דָּבָר אַחֵר, כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנּוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נָתַתִּי, כְּבָר פָּסַקְתִּי אֶת דִּינוֹ מִימוֹת יַעֲקֹב, כֵּיצַד, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב אֵצֶל פַּרְעֹה לְבָרֵךְ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, ז): וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה, הָיָה עוֹג יוֹשֵׁב שָׁם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ פַּרְעֹה לְעוֹג לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר, אַבְרָהָם פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא וְאֵינוֹ מוֹלִיד, הֲרֵי בֶּן בְּנוֹ וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ מִירֵכוֹ, אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל עוֹג מַכְנִיס עַיִן רָעָה עֲלֵיהֶן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי רָשָׁע, מָה אַתָּה מַכְנִיס עַיִן רָעָה בְּבָנַי, תִּמַּס עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, עָתִיד אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל בְּיָדָן, הֲרֵי כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹמְעִים שִׁמְעֲכֶם וּמִתְיָרְאִין וּמִתְפַּחְדִין מִכֶּם, כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, י): וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.