31
Vayeilech
פרשת וילך תשי"ד - דברי משה לפני מותו
א. "וילך"
"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"
And Moses went and spoke these words unto all Israel.
וילך: הלך אל כל שבט ושבט להודיע שהוא מת, שלא יפחדו, וחיזק לבם בדברי יהושע, על כן כתוב אחריו (ז') "ואתה תנחילנה אותם". ולפי דעתי כי אז בירך השבטים ואם ברכותיהם מאוחרות במכתב.
went He went to each tribe, to inform them that he was going to die, so that they would not be frightened, and to hearten them with respect to Joshua (this is the reason for the passage which immediately follows: “… you will divide it among them” [: 7]). It is also my belief that this is when Moshe blessed the tribes, even though it is recorded later [cf. 33: 1 ff .].
כאשר השלים כל דבריו אז הלכו כל הנצבים לפניו והטף והנשים איש לאהליו, ולא הוצרך הכתוב להזכיר זה, כי כבר אמר (כ"ט ט') "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלוקיכם לעברך בברית ה' אלוקיך" ואחר עברם בברית ילכו מפניו. ויאמר הכתוב עתה, כי משה הלך ממחנה לויה אל מחנה ישראל לכבדם כמי שירצה להפטר מחברו, ובא ליטול רשות ממנו.
התעורר לזה כמו (שמות ב') "וילך איש מבית לוי", (דברים כ"ט כ"ה): "וילכו ויעבדו אלוהים אחרים", ודומיהם. וזה שאחר שהשלים ענייני כריתת הברית התעורר לנחם את ישראל על מיתתו, כדי שלא יערבבו שמחת הברית הראוי להם להורות על היותם מקבלים הברית בשמחה על דרך (תהלים קמ"ט ב') "ישמח ישראל בעושיו".
וילך משה, he was self-propelled, just as was Amram, Moses’ father who married his aunt Yocheved, daughter of Levi, and almost certainly many years his senior. (Exodus 2,1) Another of many uses of the word וילך meaning that the person described acted of their own initiative is found in Deut. 17,3 where the Jewish idolater described had not been seduced by anyone. After having concluded the matter of the covenant between G’d and this second generation of Israelites many of whom had not been born at the time of the Exodus, Moses now proceeds to comfort the people over his impending death. He does so in order that the joy over G’d having concluded this covenant with them should not be turned into sorrow over the prospect of his impending passing from the scene. Rejoicing over having been found fit to become a party to such a covenant is something natural, the psalmist in Psalms 149,2 speaking of Israel rejoicing with or over its Maker. Being in G’d’s presence, such as here, is always a joyful experience, as is offering sacrifices to Him, as we know from Deut. 27,7.when the occasion was to mark the erecting of the stones after the successful crossing of the river Jordan.
רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):
ד"ה וילך: בדברי הברכה והקללה והפסוק הבא אחריהם תם ונשלם כל מה שהיה על משה רבנו להעיד בעם בשם ה'. זה היה בעיניו כגמר שליחותו, ומכאן ואילך שם הוא את לבו אל צרכי שעת הסתלקותו ובהתחשבותו עם תולדותיה. אלה היו: פרידתו מהם (פסוקים א'-ו'), הצגת ממלא מקומו בדברים מעודדים לפני העם (פסוקים ז'-ח') ולבסוף מסירת כתב התורה לכהנים ולזקנים בצווי קריאתו במועד שנת השמיטה (פסוקים ט'-י"ג). הנה כי כן לא קרא משה את העם לבוא אליו, לא הקהיל אותם לאסיפה כפי שהיה רגיל לעשות בזמנים שהיה עליו לדבר אל בני ישראל בשם ה', אלא "וילך" בעצמו הלך אל העם בכדי להפרד ממנו בפשטות גמורה המתאימה לאופי של מי שהכתוב מעיד עליו "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר י"ב ג').
1. מהו הקושי בפסוקנו שאותו רצו לישב?
2. מה בין שתי הדרכים ביישוב הקושי?
3. הסבר את דברי ראב"ע ש"חיזק לבם בדברי יהושע"!
4. היכן מצא ספורנו בדברי משה שרצה לנחם את ישראל?
5. מה רצה ספורנו להוכיח בעזרת הפסוק תהלים קמ"ט ב'?
6. בעקבות מי משלושת המפרשים הקודמים הולך הירש?
ב. "תבוא את העם"
"כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם"
כי אתה תבוא את העם הזה — Translate this as the Targum does: ארי אתה תעול עם עמא הדין, THOU SHALT GO WITH THIS PEOPLE. Moses, by the statement “Thou shall go with this people” (as one of them) said in effect to Joshua: The elders of the generation will be with thee: everything has to be done according to their opinion and their advice. The Holy One, blessed be He, however, said to Joshua, (v. 23) “For thou shalt bring (תביא) the children of Israel into the land which I swore unto them” — thou shalt bring them even against their will; everything depends on you alone: if necessary take a stick and beat them over the head: there can be but one leader for a generation, and not two leaders for a generation (Sanhedrin 8a).
אף על פי שאני לא זכיתי לזה.
כי אתה תבא, even though I myself have not merited this.
1. מהי הוראת מילת "את" במקום הזה?
2. מה הקושי בפסוק שרצה ספורנו לישבו?
ג. מות משה - מדברי המדרש
זה שאמר הכתוב (קהלת ט'): "שבתי וראֹה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן". אמר רבי תנחומא: המקרא הזה מדבר במשה, כיצד? אתמול היה עולה לרקיע כנשר, עכשו היה מבקש לעבור הירדן ואינו יכול, שנאמר (ל"א ב'): "לא תעבור את הירדן הזה". "ולא לגבורים המלחמה" – אתמול היו מלאכים מרתתין לפניו ועכשו הוא אומר (דברים ט'): "כי יגורתי מפני האף והחמה", "וגם לא לחכמים לחם" – אתמול (משלי כ"א) "עיר גבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה" (כי התורה נקראת "לחם" על דרך "לכו ולחמו בלחמי", משלי ט'), והיום נטלה ממנה וניתנה ליהושע בן נון. "וגם לא לנבונים עשר" – אתמול היה מסיח כעשיר (שמות ל"ב): "שוב מחרון אפך", (במדבר י"ד): "סלח נא לעון העם הזה", ועכשו הוא מסיח כרש "ואתחנן" – עשה עמי חנם. "וגם לא ליודעים חן" – אתמול היה יודע האיך לרצות את בוראו, (במדבר י' ל"ה): "קומה ה'", "שובה ה'!" ועכשו שנתחנן כל שבעת הימים, לסוף אמר לו הקב"ה "הן קרבו ימיך למות".
The Almighty said: Do for him what he does for you.
אמר לו משה: ריבונו של עולם, אחרי כל אותו הכבוד ואותה הגבורה שראו עיני אני מת? אמר לו הקב"ה: משה, (תהלים פ"ט) "מי גבר יחיה ולא יראה מות?" מהו "מי גבר יחיה"? אמר רבי תנחומא: מי גבר כאברהם שירד לכבשן האש וניצל ואחר כך (בראשית כ"ה) "ויגוע וימת אברהם". מי גבר כיצחק שפשט צוארו על המזבח ואחר כך אמר (בראשית כ"ז) "הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי". מי גבר כיעקב שנתפגש עם המלאך ואחר כך (בראשית מ"ז) "ויקרבו ימי ישראל למות". מי גבר כמשה שדבר עם בוראו פנים בפנים ואחר כך: "הן קרבו ימיך למות".
When the pillar of cloud left, Moshe went to Yehoshua and said: What did God say to you?
1. מהי מגמת שני המדרשים האלה ונגד מה הם נלחמים?
*
2. בשתי דרכים רוצים שני המדרשים להבליט אותו רעיון. מהן שתי הדרכים?
ב׳