1 א

לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃ (ס)

No man shall marry his father’s former wife, so as to remove his father’s garment.

2 ב

לֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שָׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ (ס)

No one whose testes are crushed or whose member is cut off shall be admitted into the congregation of the LORD.

3 ג

לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ (ס)

No one misbegotten shall be admitted into the congregation of the LORD; none of his descendants, even in the tenth generation, shall be admitted into the congregation of the LORD.

4 ד

לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃

No Ammonite or Moabite shall be admitted into the congregation of the LORD; none of their descendants, even in the tenth generation, shall ever be admitted into the congregation of the LORD,

5 ה

עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃

because they did not meet you with food and water on your journey after you left Egypt, and because they hired Balaam son of Beor, from Pethor of Aram-naharaim, to curse you.—

6 ו

וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

But the LORD your God refused to heed Balaam; instead, the LORD your God turned the curse into a blessing for you, for the LORD your God loves you.—

7 ז

לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעוֹלָֽם׃ (ס)

You shall never concern yourself with their welfare or benefit as long as you live.

8 ח

לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא (ס) לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃

You shall not abhor an Edomite, for he is your kinsman. You shall not abhor an Egyptian, for you were a stranger in his land.

9 ט

בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ (ס)

Children born to them may be admitted into the congregation of the LORD in the third generation.

10 י

כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃

When you go out as a troop against your enemies, be on your guard against anything untoward.

11 יא

כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃

If anyone among you has been rendered unclean by a nocturnal emission, he must leave the camp, and he must not reenter the camp.

12 יב

וְהָיָ֥ה לִפְנֽוֹת־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶה׃

Toward evening he shall bathe in water, and at sundown he may reenter the camp.

13 יג

וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ׃

Further, there shall be an area for you outside the camp, where you may relieve yourself.

14 יד

וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃

With your gear you shall have a spike, and when you have squatted you shall dig a hole with it and cover up your excrement.

15 טו

כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֙יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃ (ס)

Since the LORD your God moves about in your camp to protect you and to deliver your enemies to you, let your camp be holy; let Him not find anything unseemly among you and turn away from you.

16 טז

לֹא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃

You shall not turn over to his master a slave who seeks refuge with you from his master.

17 יז

עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ׃ (ס)

He shall live with you in any place he may choose among the settlements in your midst, wherever he pleases; you must not ill-treat him.

18 יח

לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵל׃

No Israelite woman shall be a cult prostitute, nor shall any Israelite man be a cult prostitute.

19 יט

לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃

You shall not bring the fee of a whore or the pay of a dog into the house of the LORD your God in fulfillment of any vow, for both are abhorrent to the LORD your God.

20 כ

לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃

You shall not deduct interest from loans to your countrymen, whether in money or food or anything else that can be deducted as interest;

21 כא

לַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ס)

but you may deduct interest from loans to foreigners. Do not deduct interest from loans to your countrymen, so that the LORD your God may bless you in all your undertakings in the land that you are about to enter and possess.

22 כב

כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָּרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃

When you make a vow to the LORD your God, do not put off fulfilling it, for the LORD your God will require it of you, and you will have incurred guilt;

23 כג

וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃

whereas you incur no guilt if you refrain from vowing.

24 כד

מוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃ (ס)

You must fulfill what has crossed your lips and perform what you have voluntarily vowed to the LORD your God, having made the promise with your own mouth.

25 כה

כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ (ס)

When you enter another man’s vineyard, you may eat as many grapes as you want, until you are full, but you must not put any in your vessel.

26 כו

כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃ (ס)

When you enter another man’s field of standing grain, you may pluck ears with your hand; but you must not put a sickle to your neighbor’s grain.

Parasha 1:8א׳:ח׳
1 א

כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל וגו', דִּבְרֵי הַבַּטָּלָה מְיַגְּעִין אֶת הָאָדָם, קוֹרֵא הַיּוֹם, כְּבשׁ שָׁמָּה. סֶלַע כַּעוֹפֶרֶת, מִעוּט חֲתִיכוֹת. מִתְפַּלְּלוֹת בְּטוּר מִסְכֵּן, חֲתוּכִין שְׁרוּיִין חֲתוּכִין. שׁוֹר מִשְׁפָּט בְּטוּר מִסְכֵּן, תְּרָדִין בְּחַרְדָּל. רַבִּי יוֹנָתָן נְשַׁר שַׂעֲרֵיהּ אֲזַל לַהֲדָה מִגְדְּלָה דְּצַבָּעַיָּה מִיתְאַסְּיָיא, הֲוָה תַּמָּן חַד סַפָּר, אָמַר, בִּשְׁבִיל שַׂעְרָךְ בָּאתָה לְכָאן לְרַפֹּאתוֹ, אֲמַר לֵיהּ שִׁיטְפוֹ מֵאֲלַל, וְהָא סֵבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סַעַל לְרַפֹּאתוֹ, וַאֲנִי הָעֳתַקְתִּי לְכָאן לְהָחִישׁ מִחְיָה, קָם וּרְבַע לֵיהּ עַל רַגְלָיו, אֲמַר לֵיהּ כָּאן בְּרֵישׁ מִישְׁתָּעֵי קַמֵּיהּ דְּרַב בְּאוּרְתָּא.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, דִּבְרֵי אֻמָּנוּת מְיַגְּעִין. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ הֲוָה אָמַר הָדֵין עוֹבָדָא הֲוָה בְּאִתְּתָא שֶׁהוֹלִיכָה אֶת בְּנָהּ אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם בְּקֵיסָרִין, אָמְרָה לֵיהּ אַלֵּיף יַת בְּנִי אֻמָּנוּת, אָמַר לָהּ יֵשֵׁב אֶצְלִי חָמֵשׁ שָׁנִים וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִינִין בְּחִטָּה, יָשַׁב אֶצְלוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים וְלִמְּדוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִינִין בְּחִטָּה. וְאָמַר לָהּ יֵשֵׁב אֶצְלִי חָמֵשׁ שָׁנִים אֲחֵרוֹת וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ אֶלֶף מִינִין בְּחִטָּה. וְכַמָּה מִינִין אִית בְּחִטָּה, רַבָּנָן אָמְרֵי בְּחִטֵּי מִנִּית חִטִּין דְּמִנְיָן. רַבִּי אַחָא אָמַר חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִינִין בְּחִטָּה מִנְיַן מִנִּית. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן תַּרְוֵיהוֹן יָתְבוּן וַחֲשָׁבוּן וְקוֹמוּן עַל שִׁתִּין. וְעוֹד רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר עוֹבָדָא הֲוָה בַּהֲדָא אִיתְּתָא בְּקֵיסָרִין שֶׁהוֹלִיכָה אֶת בְּנָהּ אֵצֶל חַד פָּרְכוֹנִיס, אָמְרָה לֵיהּ לַמֵּד אֶת בְּנִי אֻמָּנוּת, אָמַר לָהּ יֵשֵׁב אֶצְלִי אַרְבַּע שָׁנִים וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ מֵאָה מִינִין בְּבֵיצָה, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ אַרְבַּע שָׁנִים וְלִמְּדוֹ מֵאָה מִינִין בְּבֵיצָה, אָמַר לָהּ יֵשֵׁב עִמִּי אַרְבַּע שָׁנִים אֲחֵרוֹת וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ מֵאָה מִינִין אֲחֵרִים בְּבֵיצָה, שָׁמַע רַבִּי וְאָמַר לֹא רָאִינוּ טוֹבָה מִיָּמֵינוּ.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, דִּבְרֵי מִינוּת מְיַגְעִין אֶת הָאָדָם, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁנִּתְפַּס לְשׁוּם מִינוּת, נְטָלוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן וְהֶעֱלוֹ עַל הַבִּימָה לָדוּן אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ, רַבִּי, אָדָם גָּדוֹל כְּמוֹתְךָ יַעֲסֹק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ. אָמַר לוֹ, נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּן. וְהוּא סָבַר שֶׁבִּשְׁבִילוֹ אָמַר, וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא לְשׁוּם שָׁמַיִם. אָמַר לוֹ מֵאַחַר שֶׁהֶאֱמַנְתַּנִי עָלֶיךָ, אַף אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר וְאוֹמֵר אֶפְשָׁר שֶׁיְשִׁיבוֹת הַלָּלוּ טוֹעוֹת הֵן בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ דִּימוֹס פָּטוּר אַתָּה. אַחַר שֶׁנִּפְטַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִן הַבִּימָה הָיָה מִצְטָעֵר עַל שֶׁנִּתְפַּס עַל דִּבְרֵי מִינוּת, נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו אֶצְלוֹ לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִבֵּל, נִכְנַס רַבִּי עֲקִיבָא אֶצְלוֹ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שֶׁמָּא אֶחָד מִן הַמִּינִין אָמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר וְעָרַב לְפָנֶיךָ, אָמַר לוֹ הֵן, הַשָּׁמַיִם, הִזְכַּרְתַּנִי פַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹלֶה בְּאִיסְטְרַטָּא שֶׁל צִפּוֹרִי וּבָא אֵלַי אָדָם אֶחָד וְיַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סִכְנַיָא שְׁמוֹ וְאָמַר לִי דָּבָר אֶחָד מִשּׁוּם פְּלוֹנִי וַהֲנָאֲנִי הַדָּבָר, וְאוֹתוֹ הַדָּבָר הָיָה, כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם (דברים כג, יט): לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב, מָה הֵן, אָמַרְתִּי לוֹ אֲסוּרִין, אָמַר לִי לְקָרְבָּן אֲסוּרִים לְאַבְּדָן מֻתָּר. אָמַרְתִּי לוֹ וְאִם כֵּן מַה יַּעֲשֶׂה בָהֶם, אָמַר לִי יַעֲשֶׂה בָהֶן בָּתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת וּבָתֵּי כִסְּאוֹת, אָמַרְתִּי לוֹ יָפֶה אָמַרְתָּ, וְנִתְעַלְּמָה מִמֶּנִּי הֲלָכָה לְשָׁעָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהוֹדֵיתִי לִדְבָרָיו אָמַר לִי: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי, מִצּוֹאָה בָּאוּ וּלְצוֹאָה יֵצְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה א, ז): כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ, יַעֲשׂוּ כָּרְסָוָון לְרַבִּים, וַהֲנָאֲנִי, וְעַל אוֹתוֹ הַדָּבָר נִתְפַּשְׂתִּי לְשֵׁם מִינוּת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָבַרְתִּי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (משלי ה, ח): הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ. הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ, זוֹ הַמִּינוּת. וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, זוֹ זְנוּת. לָמָּה (משלי ז, כו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. עַד כַּמָּה, אָמַר רַבִּי חִסְדָּא עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. מִכָּאן הָיָה מֵת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סִכְנַיָּא לְרַפּאוֹתוֹ בְּשׁוּם פְּלוֹנִי וְלֹא הִנִּיחוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר אֵין אַתָּה רַשַּׁאי בֶּן דָּמָא. אָמַר לוֹ הַנַּח לִי וַאֲנִי אָבִיא לְךָ רְאָיָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא לוֹ רְאָיָה עַד שֶׁמֵּת, וְשָׂמַח רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָא שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּטָהֳרָה וְלֹא פָּרַצְתָּ גִּדְרָן שֶׁל חֲכָמִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁפּוֹרֵץ גִּדְרָן שֶׁל חֲכָמִים סוֹף שֶׁהַפֻּרְעָנֻיּוֹת בָּאוֹת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י, ח): וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. וְלֹא נָשׁוּךְ הָיָה, אֶלָּא שֶׁלֹא יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא. וּמָה הֲוָה לֵיהּ בֵּיהּ, (ויקרא יח, ה): אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם.

4 ד

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְהִתְגַּיֵּר, אָמְרָה לוֹ רַבִּי קָרְבֵנִי, אָמַר לָהּ פָּרְטִי אֶת מַעֲשַׂיִךְ, אָמְרָה בְּנִי הַקָּטָן מִבְּנִי הַגָּדוֹל, נָזַף בָּהּ. הָלְכָה אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְקִבְּלָהּ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְרַחֵק וְאַתָּה מְקָרֵב, אָמַר לָהֶם כֵּיוָן שֶׁנָּתְנָה דַעְתָּהּ לְהִתְגַּיֵּר אֵינָהּ חַיָּה לְעוֹלָם, דִּכְתִיב (משלי ב, יט): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְאִם שָׁבוּ לֹא יַשִֹּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים. חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲזַל לַהֲדָה כְּפַר נַחוּם, וַעֲבָדוּן לֵיהּ מִינָאֵי מִלָּה וְעָלוּן יָתֵיב רָכֵיב חֲמָרָא בְּשַׁבַּתָּא, אֲזַל לְגַבֵּיהּ יְהוֹשֻׁעַ חֲבִיבֵיהּ וִיהַב עֲלוֹי מְשַׁח וְאִיתַּסֵי. אֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּאִיתְעַר בָּךְ חַמְרָא דְּהַהוּא רַשִּׁיעָא לֵית אַתְּ יָכֵיל שְׁרֵי בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, נְחַת לֵיהּ מִן תַּמָּן לְבָבֶל וּדְמַךְ תַּמָּן בִּשְׁלָמֵיהּ. רַבִּי יוֹנָתָן עָרַק חַד מִן תַּלְמִידוֹי לְגַבֵּיהוֹן, אֲזַל וְאַשְׁכְּחֵיהּ עֲבַד בֶּן אִפֶּטוּנִיּוּת, שְׁלַחוּן מִינַיָּא בַּתְרֵיהּ כָּךְ אָמְרִין לֵיהּ, וְלָא כָךְ כְּתִיב (משלי א, יד): גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ, וַהֲוָה פָּרַח וְאִינוּן פָּרְחִין בַּתְרֵיהּ. אָמְרִין לֵיהּ רַבִּי אִיתָא גְּמוֹל חִסְדָּא לַהֲדָא כַּלְּתָא, הָלַךְ וּמְצָאָן עֲסוּקִים בְּרִיבָה אַחַת, אֲמַר לוֹן כֵּן אָרְחֵיהוֹן דִּיהוּדָאי עָבְדִין, אָמְרִין לֵיהּ וְלָא כֵן כְּתִיב בַּתּוֹרָה: גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס וגו', וַהֲוָה פָּרַח וְאִינוּן פָּרְחִין בַּתְרֵיהּ עַד דִּמְטָא לִתְרַע וּטְרַד בְּאַפֵּיהוֹן, אָמְרוּן רַבִּי יוֹנָתָן אֵזֵיל גְּלוֹג לְאִמָּךְ דְּלָא הֲפַכְתְּ וְלָא אִיסְתַּכַּלְתְּ בָּן, דְּאִלּוּ הֲפַכְתְּ וְאִיסְתַּכַּלְתְּ בָּן יוֹתֵר מִן מַה דַּהֲוֵינַן פָּרְחִין בַּתְרָךְ הֲוֵית פָּרִיחַ בַּתְרָן. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָה הָיוּ הַמִּינִין מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ, הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וּמֵשִׁיב שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וּמֵשִׁיב, אֲמַר לוֹן עַל מַגָּן אַתּוּן מְגִיבִין, אֱתוֹן נַעֲבֵיד בֵּינֵינַן דְּכָל בַּר נָשׁ דְּנָצַח חַבְרֵיהּ יְהֵא פָּצַע מוֹחֵיהּ דְּחַבְרֵיהּ בְּקוּרְנָס, וְהוּא נָצַח לוֹן וּפְצַע מוֹחֵיהוֹן עַד דְּאִיתְמַלְאוּן פִּיצְעִין פִּיצְעִין, וְכֵיוָן דַּאֲתָא אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רַבִּי סִיְּעוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְנִצַּחְתָּ, אֲמַר לוֹן וְעַל מַגָּן, לְכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ וְעַל אוֹתָהּ הַחֵמֶת שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֲבָל עַכְשָׁו מְלֵאָה פְּחָמִין.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, אֲפִלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה מְיַגְעִין אֶת הָאָדָם, בַּתְּחִלָּה אָדָם נִכְנַס לִלְמֹד תּוֹרָה וְהֵן מְטַהֲרִין לוֹ אֶת הַטָּמֵא וּמְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֵן מַתִּישִׁין בָּהֶן כֹּחוֹ סוֹף שֶׁהוּא מוֹצִיא קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, וְטֻמְאָה וְטָהֳרָה, וְאִסּוּר וְהֶתֵּר.

6 ו

לֹא תִשְׂבַּע עַיִן וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁרָאוּ הַנְּבִיאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא לְחִנָּם רָאוּ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הוֹגִין וְעוֹשִׂין מִצְווֹת וּצְדָקוֹת. וְאִם תֹּאמַר שֶׁרָאוּ, כְּבָר נֶאֱמַר (ישעיה סד, ג): עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ וגו'. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹא רָאוּ, כְּבָר רָאוּ מִקְצַת, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, ז): כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, כֵּיצַד רָאוּ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כְּמִבֵּין סִדְקוֹ שֶׁל פֶּתַח. רַבִּי לֵוִי אָמַר, רָאוּ, וּמַתַּן שְׂכָרָן לֹא רָאוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁרָאוּ הַנְּבִיאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה רָאוּ, אֲבָל מִי שֶׁלֹא טָעַם חֵטְא מִיָּמָיו עַיִן לֹא רָאָתָה וגו'.