Part Two, On Israel and the Nations חלק שני, בענין ישראל ואומות העולם
1 א

מן הענינים העמוקים שבהנהגתו ית׳‎ הוא ענין ישראל ואומות העולם שמצד טבע האנושי נראה היותם שוים באמת ומצד עניני התורה הם שונים שינוי גדול ונבדלים כמינים מתחלפים לגמרי. והנה עתה נבאר בענין זה ביאור מספיק ונפרש מה שבו מתדמים זה לזה ומה שבו מתחלפים זה מזה.

From the deepest matters in His direction [of the world], may He be blessed, is that matter of Israel and the [other] nations of the world. For from the angle of man's nature they appear to truly be the same; but from the angle of the Torah, they are completely and greatly different - distinct like two completely differing species. And behold we will now give a sufficient explanation about this matter, and explain in what they are similar to one another and in what they are different from one another.

2 ב

אדם הראשון קודם חטאו היה במצב עליון מאד ממה שהוא האדם עתה. וכבר ביארנו ענין זה (בח״א פ״ג) ומדריגת האנושיות לפי המצב ההוא היתה מדריגה נכבדת מאד ראויה למעלה רמה נצחיות כמו״ש ואלו לא היה חוטא היה משתלם ומתעלה עוד עילוי על עילוי. והנה באותו המצב הטוב היה לו להוליד תולדות מספר משוער מחכמתו ית׳‎ ע״פ אמתת מה שראוי לשלימות הנהנים בטובו ית׳‎ והיו כלם נהנים עמו בטוב ההוא. ואמנם התולדות אלה שהיה ראוי שיוליד נגזרו ושוערו מלפניו ית׳‎ משוערים בהדרגות מיוחדות פי׳‎ שיהיה בהם ראשיים ונטפלים שרשים וענפים נמשכים זה אחר זה בסדר מיוחד כאילנות בענפיהם ומספר האילנות ומספר הענפים הכל משוער בתכלית הדקדוק. והנה בחטאו ירד מאד ממדריגתו ונכלל מן החשך והעכירות שיעור גדול וכמש״ל וכלל המין האנושי ירד ממדריגתו ועמד במדריגה שפלה מאד בלתי ראויה למעלה הרמה הנצחיית שהתעתד לה בראשונה ולא נשאר מזומן ומוכן אלא למדריגה פחותה ממנה פחיתות רב ובבחי׳‎ זאת הוליד תולדות בעולם כלם במדריגה השפלה הזאת שזכרנו. ואמנם אעפ״כ לא חדל מהמצא בכלל מדריגת המין האנושי מצד שרשו האמיתי בחי׳‎ עליונה מן הבחי׳‎ שהיה המין הזה אז בזמן קלקולו ולא נדחה אדה״ר לגמרי שלא יוכל לשוב אל המדריגה העליונה אבל נמצא בפועל במדריגה השפלה ובבחי׳‎ כחניות אל המדריגה העליונה. והנה נתן האדון ב״ה לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן את הבחירה שיתחזקו וישתדלו להתעלות מן המדריגה השפלה ולשים עצמם במדריגה העליונה והניח להם זמן לדבר כמו ששיערה החכמה העליונה היותו נאות להשתדלות הזה ועל דרך מה שמנחת עתה לנו לשנהיה משיגים השלימות והמדריגה בקיבוץ בני העה״ב כמש״ל כי הנה כל מה שהוא השתדלות צריך שיהיה לו גבול:

The first man (Adam) before his sin was in a much more elevated state than man now, and we already explained this matter (Section 1, Chapter 3). And the level of mankind according to that state was a very respectable level, appropriate for a perpetually lofty status, as we mentioned. And if he had not sinned, he would have perfected himself and further raised himself, one elevation after another. And in that good state, he would have surely had a number of offspring determined by His Wisdom, may He be blessed, according to the truth of what is appropriate for the perfection of those benefiting from His goodness, may He be blessed; and they would all have benefited from that good with him. However these offspring that were appropriate to come from him were decreed and determined in front of Him with specific levels. The explanation of this is that there would be central ones and ancillary ones, roots and branches, these following those in a specific order - like trees with their branches, with the number of trees and the number of branches all determined with total precision. But see that with his sin, he descended greatly from his level and internalized a large amount from the darkness and the murkiness, as we mentioned above. And the whole human species descended from its level and stood on a very lowly level which was not fit for the perpetually lofty status for which it was first destined. So he only remained ready and prepared for a much lower level. And in this respect, he produced offspring in the world that were all on this lowly level that we mentioned. However from the angle of his true root, the existence of the higher aspect that was the aspect that had been in this species at the time of his corruption was nevertheless not extinct from the category of the human species. So Adam was not completely pushed off, so that he could not return to the high level. Rather, he was found on the lower level in actuality, but on the higher level in potential. And behold the Master, may He be blessed, placed the choice in front of these generations that were found at that time, to strengthen themselves and make efforts to elevate themselves from the lowly level and to place themselves on the high level. And He left them time for this thing, according to what the Supreme Wisdom determined to be appropriate for this effort - in the same way It allows us now to be achieving perfection and a level among the group of people that will be in the world to come, as we he have written above. For note that anything that has any [allotment for] effort much have a limit to it.

3 ג

והנה ראתה החכמה העליונה היות ראוי שזה ההשתדלות יתחלק לשרשיי וענפיי פי׳‎ שיהיה בתחלה זמן ההשתדלות לשרשים שבתולדות ואח״כ לענפים שבהם והיינו כי המין האנושי כלו היו צריך עדיין שיקבע ענינו כראוי ויתוקן מן הקלקולים שנהיו בו ולפי סדר ההדרגה הנה היה ראוי שיקבעו בראשונה שרשיהם וראשיהם של תולדות האדם לעמוד במדריגה מתוקנת ויעמדו בה הם וענפיהם כי הענפים ימשכו תמיד אחר השרש. והנה הגביל הזמן להשתדלות השרשי הזה שמי שיזכה (מכלל הנמצאים באותם הזמנים שהיה שער זה נפתח והיה בידם להגיע לזה הענין) ויכין את עצמו כראוי יקבע לשרש א׳‎ טוב ויקר מוכן למעלה הרמה הראויה למי שהוא אדם במצב הטוב ולא אדם במצב המקולקל. וכן ישיג שיותן לו להוציא תולדותיו הראוים לו כלם בבחינתו. פי׳‎ באותה המדריגה והמצב שכבר השיג הוא בשרשיותו והיה הזמן הזה מאדה״ר עד זמן הפלגה. והנה כל אותו הזמן לא חדלו צדיקים דורשים האמת לרבים כגון חנוך מתושלח שם ועבר ומזהירים אותם שיתקנו את עצמם וכיון שנתמלאו סאתם של הבריות דהיינו בזמן הפלגה שפט במדת משפטו ית׳‎ היות ראוי שיגמר זמן ההשתדלות השרשיי ויהיה קצם של הדברים שיקבע מה שראוי ליקבע בבחי׳‎ השרשים לפי מה שכבר נתגלגל ונהיה עד עת הקץ ההוא. ואז השגיח ית״ש על כל בני האדם וראה כל המדריגות שהיה ראוי שיקבעו בם האנשים ההם כפי מעשיהם וקבעם בם בבחינתם השרשיית כמ״ש. והנה כפי מה שהונחו הם כן נגזר עליהם שיהיו מוציאים התולדות. כפי מה שכבר שוער שהיה ראוי לשרש ההוא ונמצאו כלם מינים קבועים בעולם כל א׳‎ בחוקו וטבעו ככל שאר המינים שבבריות ונותן להם להוציא תולדותיהם בחקם ובחינתם ככל שאר המינים. ואמנם נמצאו כלם לפי המשפט העליון ראוים לישאר במדריגת האנושית השפלה שהגיעו לה אדה״ר ותולדותיו מפני החטא ולא גבוהים מזה כלל ואברהם לבדו נבחר במעשיו ונתעלה ונקבע להיות אילן מעולה ויקר כפי מציאות האנושית במדריגתו העליונה וניתן לו להוציא ענפיו כפי חקו. ואז נתחלק העולם לע׳‎ אומות כל א׳‎ מהם במדריגה ידוע אבל כלם בבחי׳‎ האנושיות בשפלותו וישראל בחי׳‎ האנושיות בעילויו והנה אחר הענין הזה נסתם שער השרשי והתחיל הגלגול וההנהגה בענפים כל א׳‎ לפי ענינו ונמצא שאעפ״י שלכאורה נראה ענינינו עתה וענין הקודמים שוה באמת איננו כך אלא עד הפלגה היה הזמן שרשי האנושיות ונתגלגלו הדברים בבחי׳‎ זו וכשהגיע קץ זמן זה נקבע הדבר כפי המשפט והתחיל זמן אחר שהוא זמן הענפים שעודנו בו עתה:

Behold that the Supreme Wisdom saw that it was appropriate that this effort be divided between the roots and the branches. This means that at first there would be time for the efforts of the roots, and afterwards for their branches. For all of the human species still needed that its character be set as was appropriate, and to be repaired from the corruptions that went into it. And according to the order of levels, it was surely appropriate to first set up the roots and heads of the generations of man to stand on a repaired level - for them and their branches. For branches always follow after the root. And behold It limited this time for the effort of the roots, for someone (from any of those existing at that time, as this gate was [wide] open and this matter was attainable for them) to merit and establish himself as fitting, to be fixed as the one good and precious root that is fit for the high status of one who is man in a good state, and not man in a corrupted state. And so he would achieve that he be allowed to bring out his offspring, all according to what is proper for him, in his way - meaning in the level and state that he already achieved in his being a root. And this time period was from Adam to the time of the Dispersion (after the Tower of Babel). And behold that [during] that entire time, righteous people - such as Chanokh, Metushelach, Shem and Eiver - did not stop from teaching the truth to the masses and warning them to improve themselves. But once the measure of the creatures was full - meaning at the time of the Dispersion - the trait of His Justice, may He be blessed, judged that the period of time for the effort of the roots end. So it would be the end of the things that could be set according to what is proper to set at the roots, according to what already transpired and was until the time of that end. And then He, may His name be blessed, oversaw all people and saw all the levels that were fitting for these people to have set according to their deeds, and He set them on the root level, as we have explained. And according to that which they established would be what was decreed upon them, to bring out offspring according to what was already determined to be fitting for that root. And they would all be set types in the world - everyone according to his qualities and nature - like all the other species of the creations. And so He allowed them to produce offspring according to their qualities and their character like all the other species. However, according to the Supreme Justice, they were all found to be fit to stay on the lowly level of mankind that Adam and his offspring had reached due to his sin - and not higher than this at all. And it was Abraham alone that was chosen because of his deeds. He had raised himself and was set to be an excellent and precious tree, according to the higher level of human existence, such that it was [also] given to him to produce his branches according to his qualities. And then the world was divided into seventy nations - each one of them at a certain level, but all of them in the way of mankind in its lowliness, whereas Israel was in the way of mankind in its height. And after this matter, the gate of roots was closed and the development and direction of the branches began - each one according to his character. And so even though, prima facie, it appears that our situation now and the situation of the earlier ones is the same, in truth it is not like that. Rather until the Dispersion, it was the time of the roots of mankind, and things developed in this way. But when the end of this time period arrived, the matter was set according to justice, and a new different time period began. This was the time period of the branches that we are still in now.

4 ד

ומרוב טובו וחסדו ית׳‎ גזר ונתן מקום אפילו לענפי שאר האומות שבבחירתם ומעשיהם יעקרו עצמם משרשם ויוכללו מענפיו של אאע״ה אם ירצו. והוא מה שעשהו ית״ש לאברהם אב לגרים ואמר לו ונברכו בך כל משפחות האדמה ואולם אם לא ישתדלו בזה ישארו תחת אילנותיהם השרשיים כפי ענינם הטבעי:

Yet from His great goodness and kindness, may He be blessed, He made room even for the branches of other nations to uproot themselves from their roots and include themselves in the branches of our father Abraham, peace be upon him, by their choice and their actions, if they [so] desired. And this is His, may His name be blessed, making Abraham the father of converts. And He said to him (Genesis 12:3), "and all the families of the earth shall bless themselves by you." However, if they do not make efforts about this, they will stay within their root trees, according to their natural situation.

5 ה

וצריך שתדע שכמו שכלל תולדות האדם מתחלק לאילנות שרשיים וענפיהם עמהם כמ״ש כן כל אילן ואילן בפ״ע יבחנו בו הענפים הראשיים שמהם נמשכים ומתפרטים כל שאר הפרטים. ואמנם ענפי אילנו של אאע״ה הכוללים הנה הם עד ס״ר שהם אותם שיצאו ממצרים ונעשית מהם האומה הישראלית ולהם נחלקה א״י וכל הבאים אחריהם נחשבים פרטים לתולדות הכוללים האלה. והנה לאלה ניתנה התורה ואז נקרא שעמד אילן זה על פרקו. ואולם חסד גדול עשה הקב״ה עם כל האומות שתלה דינם עוד עד זמן מתן התורה והחזיר התורה על כלם שיקבלוה ואם היו מקבלים אותה עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדריגתן השפלה וכיון שלא רצו אז נגמר דינם לגמרי ונסתם השער בפניהם סיתום שאין לו פתיחה. ואך זה נשאר לכל איש ואיש מן הענפים בפרטיהם שיתגייר בעצמו ויכנס בבחירתו תחת אילנו של א״א:

And you should know that just like the collective offspring of Adam are divided into root trees, along with their branches - as we have written - so too is each and every tree distinguished by its main branches from which all of its parts follow and divide further. In truth, the general branches of the tree of our father Abraham, peace be upon him, reached six hundred thousand - which are those that went out of Egypt and became the Israelite nation and to which the Land of Israel was divided. And all those who come after them are considered parts of these general [branches]. And it was surely to them that the Torah was given, and about them was it then said that this tree reached its time. However the Holy One, blessed be He, did a great kindness with all of the nations and suspended their judgement until the time of the giving of the Torah, and He brought the Torah to all of them to accept it. And if they would have accepted it, it would still be possible for them to raise themselves from their lowly level. But since they did not want [it], their judgement was completely finished; so the gate was shut in front of them with a seal that cannot be opened. Yet it still remained possible for each and every individual part of the branches to convert alone and enter by choice into the tree of our father Abraham.

6 ו

ואולם לא היתה הגזירה להאביד את האומות האלה אבל היתה הגזירה שישארו במדריגה השפלה שזכרנו והוא מין אנושיות שהיה ראוי שלא ימצא אלו לא חטא אדה״ר והוא בחטאו גרם לו שימצא. ואמנם כיון שיש בהם בחי׳‎ אנושיות אעפ״י שהיא שפלה רצה הקב״ה שיהיה להם מעין מה שראוי לאנושיות האמיתי והיינו שיהיה להם נשמה כעין נשמות בני ישראל אעפ״י שאין מדריגתה מדריגת נשמות ישראל אלא שפלה מהם הרבה ויהיה להם מצות יקנו בהם הצלחה גופיית ונפשיית ג״כ כפי מה שראוי לבחינתם והם מצות בני נח והנה מתחלת הבריאה נזמנו כל הדברים להיותם כך אם יהיה שיחטא אדם וכמו שנבראו כל שאר ההיזקים והעונשים על התנאי וכמאמרם ז״ל:

Nevertheless, the decree was not to destroy these nations. Rather, the decree was that they should remain on the lowly level that we mentioned. And this is a type of man that would not be fitting to exist if Adam had not sinned. Yet his sinning caused him to exist. However since he has an aspect of man - even though he is lowly - the Holy One, blessed be He, wanted that they have that which is similar to the true mankind. And that is that they have a soul, similar to the souls of the Children of Israel, even thought its level is much lower than the level of the souls of Israel; and that they have commandments through which they also acquire physical and spiritual success, according to that which is appropriate for their condition - and these are the Noachide laws. And note that all of the things were prepared to be like this in the case that Adam would sin - like all of the other damagers and punishments which were created conditionally, like the [Sages'] statement, may they be blessed.

7 ז

ואולם לעה״ב לא תמצאן אומות זולת ישראל ולנפש חסידי אומות העולם ינתן מציאות בבחינה נוספת ונספחת על ישראל עצמם ונטפלים להם כלבוש הנטפל לאדם ובבחי׳‎ זו יגיע להם מה שיגיע מן הטוב ואין בחקם שישיגו יותר מזה כלל:

However nations besides Israel will not be found at all in the world to come. Existence will be given to the pious ones of the nations of the world by way of being an addition and appendage of Israel itself. And they will be secondary to them like clothing is secondary to a person. That which is coming to them from the good will come to them in this way; and it is not in their condition to attain more than this at all.

8 ח

והנה בשעה שנחלק העולם כך שם הקב״ה ע׳‎ פקידים מסוג המלאכיי שיהיו הם הממונים על האומות האלה ומשקיפים עליהם ומשגיחים על עניניהם והוא ית״ש לא ישגיח עליהם אלא בהשגחה כללית. והשר הוא ישגיח עליהם בהשגחה פרטית בכח שמסר לו האדון ב״ה על זה ועל דבר זה נאמ׳‎ רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה. ואמנם לא מפני זה תעדר ח״ו ידיעתו ית׳‎ בפרטיהם כי הכל צפוי וגלוי לפניו ית׳‎ מעולם אבל הענין הוא שאינו משגיח ומשפיע לפרטיהם ודבר זה תבינהו במה שנבאר עוד לפנים בס״ד:

And behold that at the time that the world was divided like this, the Holy One, blessed be He, appointed seventy officials of the angelic variety to be the appointees over these nations, to watch over them and oversee their affairs. And He, may His name be blessed, only oversees them with a general providence, whereas the minister is the one that oversees them with individual providence from the power over this that the Master, blessed be He, gave over to him. And about this thing is it stated (Amos 3:2), "You alone have I known from all the families of the earth." And, God forbid, that there be any absence of His knowledge, may He be blessed, about their details on account of this - since everything is always visible and revealed in front of Him, may He be blessed. Rather the matter is that He does not oversee and influence their particulars. And you will understand this thing in what we still explain further, with God's help.

9 ט

ואולם במעשיהם של ישראל תלה האדון ב״ה תיקון כל הבריאה ועילוייה כמש״כ ושעבד כביכול את הנהגתו לפעלם להאיר ולהשפיע או ליסתר ולהתעלם ח״ו ע״פ מעשיהם. אך מעשה האומות לא יוסיפו ולא יגרעו במציאות הבריאה ובגילויו ית״ש או בהסתרו אבל ימשיכו לעצמם תועלת או הפסד אם בגוף ואם בנפש ויוסיפו כח בשר שלהם או יחלישוהו:

However the Master, blessed be he, makes the improvement and elevation of creation dependent upon Israel, as I have written. And, as it were, He subjugates His direction to their actions - to give light and bounty; or to, God forbid, conceal Himself and hide based on their actions. However the action of the nations does not add or subtract from the existence of creation or from His revelation, may His name be blessed; or from His hiding. Rather they bring benefit or loss to themselves - whether for the body or for the soul - and add power to their minister or weaken him.

10 י

ואמנם אעפ״י שאין הקב״ה משגיח על האומות בפרטיהם כבר אפשר שישגיח בהם לצורך יחיד או רבים מישראל אמנם זה בבחינת המקרים האמצעיים שביארנו בפ׳‎ הקודם:

Yet even though the Holy One, blessed be He, does not oversee the nations in their details, it is already possible that He oversee them for the sake of an individual or a group of Israelites. Nevertheless this is in the way of occurrences that are a means that we explained in the previous chapter.