כהן גדול שעבר עבירה כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל לשון הכתוב בספרים שלנו בב"ד של ע"א, א"א להולמו. דהא בהדיא גרסינן בברייתא דסנהדרין סג)י"ח ע"ב. ובכ"מ ציין לירושלמי פ"ב דסנהדרין. ולא ציין מגמ' דידן וכבר העיר בזה המל"מ. עבר על עשה ועל ל"ת הרי הוא כהדיוט לכל דבריו. ופריך בגמרא פשיטא ומשני מה דתימא כיון דתנן אין דנין את כ"ג אלא בב"ד של ע"א, ואמר רב אחא מאי קראה כל הדבר הגדול יבואו אליך דבריו של גדול, אימא כל דבריו של גדול קמ"ל. ופריך ואימא ה"נ ומשני מי כתיב דבר גדול, הדבר הגדול כתיב דבר הגדול ממש. וכתב רש"י ז"ל הרי הוא כהדיוט לדון בג'. דבר גדול ממש אם עבר עבירה שיש בה מיתת ב"ד הוא דבעי סנהדרי גדולה, אבל למלקות לא, אלא בשלשה סגי ככל חייבי מלקות, וא"כ הלשון הכתוב בספרים שלנו טעות סופר וצ"ל בב"ד של שלשה. וכן כתב בפ' שלאחר זה ואין דנין אותו דיני נפשות אלא בב"ד של ע"א. ומוכח דמלקות אפילו בג', וממקומו הוא מוכרח שהרי כתב כשאר חייבי מלקות ושאר מחויבי מלקות בב"ד של ג' סגי להו. שוב מצאתי שכתב רבינו כן בפי' בפי"ז סד)ה"ח. מהלכות סנהדרין, וגם כן מצאתי בספר מוגה, ומ"ש שחוזר לגדולתו נלמד סה)בכ"מ כאן ובפי"ז דסנהדרין ה"ח הביא שכ"מ בירושלמי הוריות פ"ג ה"א וסנהדרין פ"ב ה"א כ"ג שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו א"ר מנא כתיב כי נזר שמן משחת וגו' יעו"ש. וצ"ע על מהר"י קורקוס שכתב כן מסברא בעלמא. וקצת י"ל למ"ש הפ"מ שם בירושלמי ד"ה אף אהרן בקדושתו כו' ואע"פ שחטא כשמלקין אותו והרי הוא כאחיך ואין מעבירין אותו מגדולתו יעו"ש א"כ אפ"ל שגם המהר"י קורקוס כוון לזה. מדכתיב ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא כאחיך:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב בפ' כ"ג סו)שם סנהדרין י"ח ע"ב. מסקינין דכ"ג שעבר עבירה מלקין אותו בב"ד של ג' דגרסינן התם עבר על עשה נוהגים בו גדולה סז)היא גירסא חדשה. אבל הגירסא שלפנינו הוא עבר על עשה ול"ת הרי הוא כהדיוט כו' והמפרשים נדחקו איזה דין שייך בעבר על עשה ע' ביד מלאכי בזה. ובמאירי שם כתב וז"ל הרי הוא כהדיוט לידון בשלשה הן למרדות בעשה והן למלקות בל"ת יעו"ש וכוונתו שכופין ומכין לקיום עשה כש"ס כתובות פ"ו ע"א וכ"ד. אבל הלשון אם עבר משמע שכבר עבר. וע' בזה בפר"ח או"ח סי' תצ"ו. וע' בקצה"ח סי' ג' ובמנ"ח מ' תקנ"ז דכפיה על עשה בעי ב"ד אמנם הנתיבות שם ובח"ס אהע"ז סי' קע"ז ס"ל דלא בעינן ב"ד יעו"ש והנה לגירסא דידן ולפי' המאירי מוכח דבעי ב"ד ובחי' הבאתי כן מפי' הרא"ש בפ"ג דנגעים מ"ב יעו"ש. אכן לגירסת הרדב"ז א"ש הכל ולא מוכח מידי. ועל ל"ת הרי הוא כהדיוט לכל דבריו פשיטא כו' ואימא ה"נ מי כתיב דבר גדול, הדבר הגדול כתיב, דבר גדול ממש. הא קמן דאם נתחייב מיתה דנים אותו בב"ד של ע"א ואם נתחייב מלקות דנים אותו בב"ד של שלשה, והיינו דתנן כשאר מחיובי מלקות, וכ"כ לקמן סח)פ"ב ה"ח. ובהלכות סנהדרין סט)פי"ז ה"ח. ולא את כ"ג בד"נ כו'. דוקא בד"נ בעינן ב"ד של ע"א אבל במלקות ודיני ממון של כ"ג סגי בשלשה:
4:22
1