נטף האמור בתורה כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל שם בברייתא די"א סימנים ואלו הן הצרי וכו', רשב"ג אומר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. וכתב רש"י ז"ל רשב"ג לפרושי אתא, וא"כ נטף האמור בתורה הוא באלסמו. וכן דעת הרמב"ן ז"ל בפי' החומש י)שמות ל' ל"ד. ואין נראה זה דעת רבינו אלא רשב"ג לפלוגי אתו, וה"ק דהצרי אינו אלא שרף כו' ובקטורת לא היה נכנס אלא העץ עצמו ולא השמן. ות"ק נמי מודה בהכי שלא היה נכנס בקטורת אלא עץ הקטף, לא השרף, אלא שהוא סובר שהעץ נקרא צרי. ובהא הוא דפליג רשב"ג ואמר הצרי אינו אלא שרף וכו'. ובזה לשון רשב"ג מדוקדק כהוגן. וזהו שכתב רבינו נטף האמור בתורה הוא עצי הקטף, דלכ"ע הכי הוא, וכולם מודים בזה. ומ"מ בפי' מלת צרי נראה שפוסק כרשב"ג דאינו נקרא צרי אלא השרף והוא השמן החשוב הנקרא באלסמו. ולכך כתב שיוצא מהם הצרי וכו'. נראה שהכריח כן מפני מה שאמרו פ' במה מדליקין יא)שבת כ"ו ע"א. וע' בתוס' נדה ח' ע"א ד"ה קטף שכתבו דגם לרשב"ג דהצרי הוא השרף, שרף עצמו נקרא קטף על שם העץ יעו"ש. וכמ"ש מהר"י קורקוס בסמוך כעי"ז. אין מדליקין בצרי כו', מוכח דצרי הוא השמן שיכולים להדליק בו לא העץ. ומפרשי אמוראי טעמא מפני שהוא עף א"נ שמא יסתפק ממנו. מוכח דהכי קי"ל והלכה רווחת הוא, דצרי הוא השמן הנוטף לא העץ. והרמב"ם ז"ל כתב שדעת אנקלוס ויונתן ב"ע נראה שהוא שמלת צרי סובלת שניהם, כמו הגפן והתאנה שהאילן והפרי שניהם נקראים כן ולכך גבי נכאת וצרי תרגום אנקלוס שעף וקטף כי נכאת פירושו השמן הטוב וקטף הוא העץ. וכן מעט צרי תרגום זעיר קטף, והוא העץ. ובתרגום נטף כתב נטופא ונראה שהוא השמן ונקרא כן בעבור שנוטף וקראו אותו בגמרא צרי. ובפסוק הצרי אין בגלעד תרגום יונתן שעף והוא שם לשמן שמושחים בו כמו דשייף לי' מההוא מינא. ולפי שיטה זו אף אם נפרש נטף האמור בקטורת שהוא העץ כדברי רבינו, היה אפשר לומר דכת"ק אתי שקרא אותו צרי שגם העץ נקרא צרי, אלא שאין נראה דעת רבינו שיכלול שניהם במלת צרי, אלא אם העץ נקרא צרי כדעת ת"ק, אין השמן נקרא צרי, ואם השמן נקרא צרי, כדעת רשב"ג אין העץ נקרא צרי. וכיון דמוכח מההיא דבמה מדליקין שהשמן נקרא צרי מוכח דבפי' מלת צרי כרשב"ג קי"ל, וא"כ נטף אינו צרי. וכיון דאתינא להכי אפשר שגם זה דעת אנקלוס, ולכך תרגום צרי קטף דהיינו העץ וגם נטופא אפשר שהוא העץ ונקרא נטף על שם שממנו נוטף השמן הטוב ומפני זה תרגום אותו נטופא. והוא כדעת ת"ק שסובר שצרי נקרא העץ. ורבינו פוסק כרשב"ג בפי' מלת צרי שאינו אלא שרף ומן ההכרח שכתבתי. ומסכים הוא עם אנקלוס בפי' הברייתא כנ"ל:
ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב נטף הוא הנקרא בערבי עוד אל בלסם. והנוטף ממנו שהוא כמין שרף האילנות הוא הנקרא צרי הנתן בקטורת והוא דומה למיצטכא:
2:4
1