שעומדין דרך גידולן כו'. דלפי פשוטו כפרש"י בחומש שיהו עומדין ולא שוכבים זה ע"ג זה לא איצטריך ליה דמוכח מתוך גובה ואורך ורוחב המשכן גם מתוך האדנים שהיו הקרשים עומדים ולא שוכבים זה ע"ג זה אלא שלא יעמידו אותן שלא בדרך גידולן איצטריך וכן הדין במצות לולב ואמר כמ"ש אז ירננו כל עצי היער דהיינו ודאי דרך גדילתן כן יהיה מצותן:
אבד סברם כו'. לפי שהצפוי שהוא של זהב ודאי אפשר להתקיים כשנגנז המשכן אבל הקרשים של עץ היאך אפשר להתקיים כך זמן רב מפני הריקוב והתולעת ת"ל עומדים שעומדים לעולם כו':
בגדי שרד לשרת וגו'. לפי שכל בגדי כהונה מפורשים בכתוב שם ח' לכ"ג וד' לכהן הדיוט ולא ידעינן מהו בגדי שרד ורש"י בחומש פירש שהם קלעים אבל דרש דהכא נוטה לפי' הרמב"ן גם לפי פשוטו שהם בגדי כ"ג מלשון שריד ופליט ויקרא כן לפי שנתייחדו לאחד העם לכ"ג כו' ע"ש באורך ליישב מה שנתקשה שם רש"י בזה והדרש נמי מפרש ליה הכי שבגדי כ"ג הם מצילין את ישראל להיות להם שריד ופיליט וע"פ מ"ש בעירובין דבגדי כ"ג מכפרין: